Section 708

ד אב ל א ם הי ה כת ג יד ם וכו ׳ . ז ה פשו ט מעצמ ו דל א עדי ף שכמ ת העדו ת מא ם הי ו
אומרים אנוסי ם היינ ו קטני ם היינ ו פסולי ם היינ ו לק א עקר י סהלוחייה ו ותנ ן
ואם י ש עלי ם א ו שהי ה כת ב יל ם יוצ א ממקו ם אח ר אי ן נאמני ם :

ה אח ד הכות ב עלות ו וכו ׳ . כת ב הראב״ ל ז״ ל ז ה אינ ו כלו ם עכ״ ל . אזי ל

לשיטחיה דאע״ ג לאי ן זוכ ר א ת העלו ת מעי ל
עליה לפ י שהו א פוס ק כר ׳ יוחנ ן לאמ ר אע״ פ
שאץ זוכ ר א ת העלו ת מעצמ ו והו א ז״ ל מפר ש
כפשטה דאינ ו זוכ ר כל ל וכב ר כתבת י לעי ל
מה שי ש ב ו ד י לחר ן לבר י רבינ ו :

פ״ט א ב עשר ה מינ י פסלנו ת וכו ׳

נשים

השגת הראב״ ד
♦הואיל והדב ר כ ן שט ר שיצ א
לביח די ן ובא ו עדי ם וכו ' ע ד
וכל מ י שאמ ו ד ן כז ה ל א יד ע
בדיני ממומ ה ני ן ימינ ו לשמאלו .
א׳א וי ש מ י שאי ן מור ץ כ ן

ויודעין בדיני ן כמות ו שא ם
אמרו אי ן לנ ו זכרו ן כל ל אי ן ז ו סתיר ה ויות ר מז ה שאפיל ו אמר ו כת ב ידינ ו הו א אב ל
מעולם ל א הית ה מלו ה כ י א ם אמנ ה פית ה אינ ן נאמני ן אב ל א ם אמר ו דומ ה חתימ ה ז ו
לכתב ידינ ו אב ל מזוייס ח הי א כ י מעול ס ל א חתמנ ו בשט ר ז ה ודא י יכולי ן לפוסל ו :

השגת הראב״ ד

*אחד הכות ב עדות ו ע ל השטר .
א׳א ז ה אינ ו :

הוא שהזכיר ו הר י ז ה מעי ד :

ד *הואי ל ^והדב ר כ ן שט ר שיצ א
לבית די ן ובא ו עדי ם ואמר ו כת ב
ידינו הו א ז ה אב ל מעול ם ל א ידענ ו
עדות ז ו ואי ן אנ ו זוכרי ם שז ה לו ה
מזה א ו מכ ר ל ו . ל א נתקיי ם השט ר
והרי ה ן כחרשי ם ע ד שיזכר ו עדותן .

וכל מ י שאינ ו ד ן כ ן ל א יד ע בדינ י

ממונות בי ן ימינ ו לשמאל ו . אב ל א ם הי ה כת ב יד ן יוצ א ממקו ם אח ר א ו שהי ו ש ם עדי ם
שזה כת ב יד ן . מקיימי ן א ת השט ר ואי ן משגיחי ן ע ל דבריה ן שאומרי ן אי ן אנ ו זוכרי ן עדו ת
זו שמ א חזר ו בה ן . וז ה שאמר ו אי ן אנ ו זוכרי ן כד י לבט ל השט ר וכאיל ו אמר ו קטני ם
היינו פסול י עדו ת היינ ו שאינ ן נאמני ם הואי ל ומתקיי ם השט ר של א ע ל פיה ם . ומפנ י טע ם
זה מקיימי ן כ ל השטרו ת ואי ן אנ ו צריבי ן להבי א עדי ם ולשאו ל אות ם א ם ה ם זוכרי ם עדו ת
זו א ו אינ ם זוכרי ם אות ה . שאפיל ו בא ו ואמר ו אי ן אנ ו זוכרי ם אות ה אי ן שומעי ן לה ן
הואיל ואפש ר לקיימ ו של א מפיה ן :

ה *אח ד "הכות ב עדות ו ע ל השטר .

*או שנמצ א אצל ו בתו ב בפנקס ו
[ג] נכת ב יד ו פלונ י העי ד אות י עלי ו ביו ם פלונ י בכ ך וכך .

אם זכ ר מעצמ ו א ו הזכירוה ו אחרי ם ונזכ ר מעי ד וא ם לא ו
אסור להעי ד . שאי ן ז ה דומ ה אל א למ י שאמ ר ל ו אד ם
נאמן פלונ י י ש ל ו אצ ל פלונ י כ ך וכ ך והעי ד הו א שי ש לז ה

אצל ז ה והו א אינ ו יוד ע מ ן הדב ר כלו ם אל א מפ י האח ר שמ ע והעיד :

פרק תשיע י

א ׳עשר ה מינ י פסלו ת ה ם כ ל מ י שנמצ א ב ו אח ד מה ן הר י הו א פסו ל לעדו ת . ואל ו
הן . הנשי ם . והעבדי ם . והקטני ם . והשוטי ם . והחרשי ם . והסוטי ם . והרשעי ם .

א טוח״ מ סי ׳ מ ו : ב טו ר ש ם כ ח סמ״ ג כשי ן ק ט : ג סמ׳ ג לאיי ן יי י : והבזויי ן

לדעת רבינ ו שא ם אי ן עד י השט ר זוכרי ם עדות ם אי ן גובי ! ע ל פ ׳ השט ר א ם אי ן ש ם עד י קיו ם כמ ו שנתבא ר בסמו ך שפי ר שיי ך למימ ר אח ד כות ב עדות ו ע ל השט ר שהר י

צריכין אנ ו לזכיר ת העדי ם תע״ פ שי ש למלו ה ששר :

פ״ט א עשר ה מינ י פסלו ת ה ם וכו ׳ . פסו ל נשי ם ועבדי ם וקטני ם בפר ק החוב ל (ד ף פ״ח ) ובספ״ ק דר״ ה (ד ף כ״ב ) חנ ן גב י פסולי ם לעדו ת דמנ י הת ם כ ל עדו ת שא ץ
האשה כשר ה ל ה א ף ה ס אי ן כשרי ם ל ה ובפר ק שבוע ת העדו ת (ד ף ל׳ ) ילי ף מקר א דנשי ם פסולו ח לעדו ת בנימי ן פ״ ב (ד ף כ״ג ) משנ ה הכ ל כשרי ם להבי א
אח הג ט מו ן מחש״ ו וסומ א ועכו״ ס . ומ״ ש והרשעי ם . בפר ק ז ה בור ר (ד ף כ״ד: ) חנ ן אל ו ה ן הפסולי ם המשח ק בקובי א ומלו י ברכי ה ומפריח י יוני ם וסוחר י שביעי ת .

, ומ״ ש

לחם משנ ה

ד הואיי ל והדב ר כ ן וכו ׳ . אנ י חמ ה ע ל הר ב כ״ מ שכת ב ע ל דבר י רבינ ו דה ם ז ה אב ל אנוסי ם היינ ו קטני ם היינ ו פסול י עדו ת היינ ו הר י אל ו נאמני ן וא ם י ש עדי ם

השגת הראב״ ד

*או שנמצ א אצל ו כתו ב בפנקס ו ובכה ב יד ו וכו ׳ ע ד
אלא מפ י סאח י שמ ע והעי ד . א׳ א אפט ר לקיימ ו מו ן
שהיה השט ר תח ת י ד העדי ם ואמ ר הלו ה א ל התנ ו ל ו
את השט ר ע ד שית ן ל י המעו ת ונסתפ ק האח ד א ם
הודה הלו ה כפניה ם פקנ ל א ם לא ו כשירא ה השט ר
יזכור מתו ן ראי ה שנצטו ה לתת ו למלו ה א ו שיזכירה ו
העד ואי ן הדע ת נוה ה בכ ל ז ה :

כדברי בה״ ג וה ם רחוקי ם ז ה מז ה דלדבר י רבינ ו בשני ם מעידי ם ע ל כת ב
ידי העדי ם אפי ' שיאמר ו אי ן אנ ו זוכרי ם העדו ת הו י כא י! ו אמר ו קטני ם היינ ו ואינ ם
נאמנים אב ל לדבר י ר ב יהוד ה א ם הי ו כא ן העדי ם ויאמר ו אי ן אנ ו זוכרי ם העדו ת

מהני לפסו ל השט ר אע״ פ שי ש עדי ם מעידי ם ע ל כת ב יד ם וז ה ברו ר כלשונ ו דאמ ר

להו לכתחיל ה ל א אמרינ ן וא י אמר י אינה ו דקי ם לה ו מהימנ י ע״ כ משמ ע בהדי א דא ם

היו כא ן והי ו אומרי ם ק נאמני ם ורבינ ו פלי ג עלי ה וסוב ר כדבר י רבנ ן שהבי א בה״ ג

וז״ל ש ם אח ר שהבי א דבר י מ ר יהודא י בהלכו ת עדו ת סימ ן נ״ א ורבנ ן בתרא י פליג י
דאמרי א י מהזק א חתימ ת י: א דהא י סהד א מקמ י האידנ א בב י דינ ה לא ו כ ל כמיני ה
דמרע לי ה לסהדותי ה וא י ל א מחזק א חתימ ת יד א מהימ ן דתנ ן העדי ם שאמר ו כת ב ידינ ו

מגדל עו ז

כתב הראנ׳ ד ז׳ ל וי ש שאי ן מור ץ ק וכו ׳ : ואנ י אומ ר בידיעת ם ל א אענ ה וא ל אד ם ל א אכנ ה א ך
אשנה כעיק ר הדי ן כשונ ה משנ ה לשו ן השונ ה כ י די ן אמנ ה לז ה מהופ ן הו א אצל י וגרו ע הו א להאמינ ו
מן השוכ ח דה א תלמוד א מסי ק להדי א פ״ ב דכתונו ת (ד ף כ׳ ) אמ ר ר ב שיש א ברי ה די ב איד י ש׳ מ
מדרב כהנ א העדי ם שאמר ו אמנ ה הי ו דברינ ו אי ן נאמני ן מא י עעמ א כיו ן רעול ה הי א אעול ה ל א חתימ י
וזהו נדו ר ודא י וכות ב עדות ו ע ל הכת ב ומעי ד עלי ה לאח ר כמ ה שני ם דאסיקנ א הס ס והו א שזוכר ה
מעצמו וחנונ י ע ל פנקס ו דפר ק כ ל הנשכעי ן נמ י מסיי ע לי ה דבעינ ן דלהו י לי ה זכיר ה ופר ק ג ע
סשוע הנ ך עובד י דכפתינה ו ואוד ו מור ץ כדבר י ר' מ ז׳ ל ונסמו ך כותב ן ואפש ר שה ן ראיית ו ולכ ך אמרת י
בהם שאנ י בה ם כשונ ה דבריה ם והרוא ה ירא ה והשומ ע ישמ ע ויעע ם איז ה ינע ם לחכ ו : אב ל א ס
היה כת ב כו ׳ ע ד של א מסיה ם . ס׳ ב דכתוכו ת : אח ד הכות ב עדות ו ע ל השע ר נו ' : כת ב הראנ״ ד

שהוא כת ב יד ם א ו שהי ה כס ב יד ם יוצ א ממקו ם אח ר אינ ם נאמני ן ע״ כ . ודע ת רנינ ו
כדעת רבנ ן בתרא י וקושי א זא ת י ש לתמו ה ג ס כ ן ע ל דבר י מהר״ י קולו ן ע ל שהשו ה
דברי רבינ ו לדבר י מ ר יהודא י דרחיקי ם ה ס כדכחיבנ א וי ש להלי ן בע ד הר ב מוהר״ י
קולון ז״ ל דהו א ל א כת ב ש ם דדע ת שניה ם שו ה אל א הני א משניה ם דמסיי ע לנדו ן
דידיה דאייר י דאי ן כת ב יד ם יוצ א ממקי ם אח ר כמבוא ר כשאל ה ההי א דבה א כול י
עלמא מוד ו דיכולי ם לומ ר דאינ ם זוכרי ם ההלוח ה כמבוא ר ש ם :

ה אח ד הכות ב עדות ו ע ל השט ר כו ׳ . דע ת כר״ א ז״ ל בהשגו ת באר ו יפ ה הר ב בע ל
כ״מ וי ש לדקד ק ע ל הר״ א ז״ ל למ ה ל א השיג ו ברא ש הפר ק שכת ב מ י שמח ס
פל השנו ר וב א להעי ד ע ל כת ב יד ו וכו ׳ ואמא י נש ר ע ד הנ א :

העבדים

הגהות מיימוניו ת

[ג] דגרסינ ן פ ׳ ד ׳ אחי ן ספנ י מ ה ל א תקנ ו ומ ן בקידושי ן משו ם דל* א אפש ר נו ׳ הינ י
לעביד לינח ה גב י עדי ם א י דביר י ליח ו וליסהד ו א י ל א דביר י זימני ן דחז ו כתב א ואול י
ומסהדי ורוזמנ א אמ ר מפיה ם ול א מע י כתב ם ואמ ר ר׳ י דב ל ו ה כשמעיד ץ סת ם אב ל עדי ם
שאמרו כ ך וב ך ראינ ו כתו ב בשט ר אי ן לפסו ל עדות ן משו ם מפיה ם ול א מפ י כתב ם רעדי ם
החתומים ע ל השט ר נעש ה כמ י שנחקר ה עדות ן בב׳ ד והר י ז ה כאיל ו אומ ר ראינ ו אות ו
עדות שנחק ר בב״ ד כ ך וראי ה לדב ר דהנ ן בג ט פשו ט מ י שנמה ק שט ר חוב ו מעמי ד עלי ו
ובא לפנ י ב׳ ד ועושי ן ל ו קיומ ו ופרי ך בהגוז ל קמ א א י דאיכ א סהד י דידע י מא י דכתי ב בשטר א
ליכחוב לי ה שטר א טעלי א ועיי ן לעי ל ם ׳ שליש י צהגה׳ ה ובתום ׳ ם ׳ שנ י דכתובו ת ובח׳ ח 1

נמו ש:כרח י כמ ה פעמי ם וככ ר כת ב י׳ י אלע ס ז׳ ל בססד ו דעו ס בהלכ ה והשו ה דעס ו בדע ת ל״ ט ז׳ ל ואת ה < א מזו ז מינ ה ;

ס״ט ^;שו ה מיג י פסלו ת ע ד סל * אל ו עשל ה . ס ׳ שבוע ת העה ת(ו ף ל׳ ) :

הרדב״ז(טכ״י) שופטי ם . הלס ת עח ת פ״ ט בס ף משנ ה מ 79

<שים כסילו ת לעמ ת יכו ׳ . מכוא ר נפר ק שנוע ת העדו ח וכפר ק החונ ל . ובסי&ר י י,י ף
לה מנ״ ש נאמ ר כא ן ועמד ו שנ י האנשי ם ונאמ ר ש ם ע ל פ י שנ י עדי ס מ ה כא ן סגשי ס
אף להל ז אנשי ם ול א נשי ם • יקמי א ל '

דרשא מדעחי ה וכ״ ת דאית א לה ך דיש א נשו ם דוכח א קפ ה דמשמעיח א דקר א צ א הו י
לשון זכ ר ול א לפו ן נקי ה וא י משו ט דכחי נ שני ם

ומ״ש והכזויי ן . כספ״ ק דקידושי ן (ד ף מ׳: ) אמר ו האוכ ל כשו ק וט ׳ וי״ א פסו ל לפדו ת
אמר ר נ איד י נ ר אכי ן והלכ ה כיי א . ומ״ ש והקרוכי ם . נסר ק ז ה בור ר (ד ף נ ג ) . ו מ ש
והנוגעים בעדות ן . סר ק חזק ת הבתי ם (ד ף מ״ ב מ״ג ) פרכינ ן דאמ ר השוחפי ן מעידי ם ז ה
על ז ה אמא י נוגעי ם בעדות ן ה ם ;

הנשים פסולו ת לעדו ת וכו׳ . בסר ק

שבועת העדו ת (ד ף ל׳ ) אמרינ ן
ועמדו שנ י האנשי ם בעדי ס הכתו ב מדב ר כלומ ר
ללמד שאי ן עדו ת בנשי ס ובכיפר י ועמד ו שנ י
ה:נשים נאמ ר כא ן שנ י ונאמ ר בעדו ת ע ל פ י
שנים עדי ם מ ה כא ן אנשי ם א ף להל ן אנשי ם
מכאן שאי ן האש ה כשר ה להעי ד . ואינ י יוד ע
למה הני ח רבינ ו מלכתו ב ראי ה זו . והראי ה
שהביא אינ ה נוח ה ל י שהר י כ ל התור ה בלשו ן
זכר נאמרה :

ג ואי ן מוציאי ן ממו ן מספ ק וט׳ . מוסכ ם
בכל הגמ ׳ דמספיק א ל א מפקינ ן
ממונא וכ״ ש דאי ן עונשין :

ד העבדי ם פסולי ם וכו׳ . בת ׳ החוב ל (ד ף
ס״ה) מיית י ל ה מגזל ן וקסןא ו
אטה בהצ ד השו ה וא־כ א מא ן דמיית י ל ה
מדרשה דל א יומת ו ודרש ה ז ו שכת ב רבינ ו לית א
החם וצ״ ע היכ א איה א :

ה מ י שחצי ו עבד . ז ה דב ר פשו ע דכיו ן דחצי ו
אינו כש ר פסו ל הוא :

ו י ל מ י שנשתחר ר וכו ׳ . גימי ן פ ׳ השול ח
(דף ל״ע ) אמ ר עול א אמ ר ר ׳ יוחנ ן
המפקיר עבד ו יצ א לחירו ת וצרי ך ג ט שחרו ר
כלומר יצ א לחירו ת משו ס דזכ ה בעצמ ו וצרי ו
גס במרו ר להתיר ו בנ ס ישרא ל וא״ כ כיו ן
דאינו ב ן ברי ת גמו ר אי ן ראו י להעי ד :

ז השטני ם פסולי ם וכו ׳ . בבחר א פר ק נ י
׳ שמ ת(ד ף קכ״ה: ) אמרינ ן דנחו ת
מבן י״ ג אי ן עדות ו עדו ת משו ס דבעינ ן ועמד ו
שני האנשי ם וליכ א : וא ם הני ע לעשרי ם שנ ה
וכו׳ . למ ד כ ן ממ ה שאמר ו בס ׳ יוצ א דופ ן
(דף מ״ז ) נתבא ר בדבר י רבינ ו ס״ ב מהלכו ת
אישות וסוב ר שהו א הדי ן לעני ן עדו ת :

ח שט ן שהגי ע לכל ל ש נ תי ו וכו ׳ . דע ת רכינ ו
שיש לאי ש סימני ן מלמעל ה וכת ב בפ״ ב
מהל׳ אישו ת והשי ג עלי ו הראב״ ד וה״ ה הני ח
הדבר בצ״ע : וב ן של ש עשר ה וכו׳ . כת ב
רנינו ירוח ם שכ ן כחו ב בירושלמ י ומפר ש רבינ ו
דהיינו כשהבי א שת י שערו ת דא י לא ו הכ י דינ ו
כקטן לכ ל מיל י ונע ׳ מ י שמ ח (ד ף קנ״ה: )