Section 707

לאו דכ י רמ י אנפשי ה מדכ ר שפי ר ל א הו ה סמי ך אספיק א למיק ס ואסהו- י אב ל רבינ ו מפרש א י צורב א מרבנ ן הו א התוב ע וקש ה דבשלמ א לרש״ י כיו ן דהע ד צורב א מרבנ ן אי לא ו דרמ א אנפשי ה ואידכ ר צ א הו ה מסהי ד אב ל א ם הע ד אינ ו תלמי ד חכ ם א ף אם התוב ע תלמי ד חכ ם מא ן לימ א ל ן שהע ד רמ א אנפשי ה ואידכ ר דילמ א סמ ך ע ל
דברי התוב ע והנתב ע יחשו ב כ ך והטו ר כת ב לשו ן ז ה בש ם רבינ ו ובמקו ם התוב ע
אפשר ציישב ו דסנחב ע קחמ ר שס ש ^׳ק י ת;."■ / מכ ם הו א יוד ע שקי ן הע ד מעי ד אא״ כ זכ ר ול א יחשו ד לע ד שאינ ו זוכר .
י רו א שהחיל ו וכו ׳ נרא ה שיצ א ז ה לרבינ ו מדאמרינ ן ביבמו ת פ ׳ ד ׳ אחי ן(ד ף ל״א:)מפנ י מ ה ל א תקנ ו זמ ן בקידושי ן אמרינ ן היכ א לינחי ה גב י עדי ם ח י דכיר י ליתוולסה״^ ז ^ יי ' וא י ל א חז י כת ב את , ומסהד י ורחמנ א אמ ר מפיה ם ול א מפ י כתב ם ומשמ ע לי ה דאפי ׳ בזיכר ה ע״ י הכת ב עסקינ ן הת ם ומשנ י דהא י בדינ י נפשו ת הו א דל א מהני ובדינ י ממונו ת הקיל ו כמ ו שהקיל ו לדו ן דינ י ממונו ת ע ל פ י השכי ר וכמטא ר בדבר י רבינ ו פ״ ג מה׳טי י
בבית די ן והכי ר כת ב יד ו שזה ו בודא י אב ל אינ ו זוכ ר העדות כל ל ול א ימצ א בלב ו זכרו ן כל ל שז ה לו ה מז ה לעולם . הר י ז ה אסו ר להעי ד ע ל כת ב יד ו שהו א ז ה בבית די ן . שאי ן אד ם מעי ד ע ל כת ב יד ו שהו א ז ה אל א על הממו ן שבשט ר הו א מעי ד שז ה חיי ב לז ה . וכת ב יד ו הוא כד י להזכיר ו הדב ר אב ל א ם ל א נזכ ר ל א יעי ד : ב אח ד הזוכ ר א ת העדו ת *ואח ד •(מצאת י כחו ג נגציו ן ספ ר אח ד שראה [א ] כת ב יד ו א ו שהזכירוה ו אחרים ונזכ ר . אפיל ו הזכיר ו הע ר השני שהעי ד א ם נזכ ר הר י ז ה מעיד . אבל א ם הזכי ר אות ו התוב ע עצמ ו אע״פ שנזכ ר אינ ו מעי ר מפנ י שז ה דומה בעינ י בע ל די ן כאיל ו העי ד שק ר בדב ר של א ידע : ג לפיכ ך א ם הי ה התוב ע [כ ] תלמי ד חכ ם והזכי ר התוב ע הזה א ת הע ד ונזכ ר הר י ז ה יעי ד ל ו שתלמי ד חכ ם יוד ע שאילו ל א זכ ר הדב ר ל א הי ה מעיד . וק ל הו א שהקל ו בדיני ממונו ת שאע״ פ ששכ ח הדב ר מכמ ה שני ם והכת ב
הוא
;׳ו וזה ו שכת ב רבינ ו ח ם ׳ .. .
ח״ח וכז ׳ אב ל מה ך עובד א דבסמו ך כ י ה א דר ב אש י הו ה ידי ע לי ה סהדוח א וכ ו משמ ע דאעד קח י כדפיי ש רש״ י ז״ ל . וי״ ל דהרוייה ו הלכת א נינה ו דבי ן בע ל די ן מכ ם והזכי ר את הע ד ובי ן שהו א הע ד והזכיר ו בע ל הדי ן מעי ד דת י לא ו דרמ י אנפשי ה ל א הו ה מסהי ד .
כתב ב
;על די ן והשת א אפש ר ליישב ו דאנחב ע קאמ ר שא ס הי ה תלמי ד
פ׳
!"ח א שאי ל אד ם מעי ד ע ל כת ב יד ו שהו א ז ה מעיד ע ל כת ב יד ו ס; י אע״ פ של א
לחם
וכו׳. קש ה דמשמ ע דא ס הי ה נזכר מהעדו ת וז ה חינ ו דאפיל ו היה מעי ד ע ל כת ב יד ו ל א הו ה סי י אל א א ם כ ן יצטר ף חמ ר עמ ו דה א לרב י דאמ ר על כז ב יד ן ה ס מעידי ם צרי ך שיצטיר ף עמ ו אחר . וי״ ל דרבינ ו כת ב לעי ל שצרי ך שיחמ ר
זה כת ב יד י ואנ י ע ד בדב ר ז ה כלומ ר שצרי ך שיזכו ר העזו ת מחי ך השט ר כדפיר׳.נ ו לכ ן
אמר כא ן דל א יאמ ר אות ם הדברי ם האמורי ם כלומ ר שהו א יוד ע העדו ת ההי א מפנ י שרואה ש ם כת ב יד ו ובר י ל ו שהו א כת ב יד ו וכיו ן שכ ן הו י כאיל ו זוכ ר העדו ת דודח י אשור לעשו ת כ ן מפנ י שא ס יאמ ר שהו א ע ד בדב ר יבינ ו ב״ ד שאמנ ה שבשטי ר ק א מסהי ד ולא יצטרכ ו שיצטר ף עמ ו אח ר לכ ך אמ ר דל א יאמ ר שהו א יוד ע העדו ת א ם צ א יזכירנ ו מתוך השט ר ולפ י מ ה שהבי ן הטו ר בדבר י רבינ ו בסו ף סימ ן מ״ ו את י שפי ר לשו ן רבינ ו שכתב ש ם כת ב הרמב״ ם ז״ ל עדי ם שאומרי ם כת ב ידינ ו הו א ז ה אב ל מעוצ ם וכ ו
וכתב עלי ו ונרא ה שאפיל ו א ס אי ן זוכרי ם שלו ה א ו שחתמ ו מעול ם כיו ן שמעידי ם שזה ו
כתב יד ם מקיימי ם אות ו ע ל פיה ם ע״ כ נרא ה שהבי ן מדבר י רבינ ו דמ״ ש והר י ה ס כמרשים ר״ ל דא ס אד ם מעי ד ע ל כת ב יז ו ואינ ו זוכ ר כל ל מהעדו ת אפי ׳ שיצטיר ף עמ ו אחר ל א סג י דעדוח ו הו י כעלו ת חר ש ובשלמ א שני ם אמרי ם שיעיד ו ע ל כת ב יד ו ודא י דסגי דא ז אי ן משגיחי ן ע ל דברי ו במ ה שאומ ר אינ י זוכ ר דהו י כאומ ר קטני ם היינ ו פסולים היינ ו כו ׳ אב ל כשהו א מעי ד ע ל כת ב יד ו ואינ ו זוכ ר כל ל הו י כחר ש ואפיל ו בהצטרפות אח ר ל א מהנ י ופלי ג עלי ה הטו ר ואמ ר דבהצטרפו ח אח ר מהנ י וזה ו שאמ ר ונראה שאפיל ו שאי ן זוכרי ן וכו ׳ כיו ן שמעידי ם שזה ו כת ב יד ם וכו ׳ כלומ ר שז ה מעי ד על כת ב יד ו וכת ב מביר ו וכ ן האח ר מעי ד ע ל כת ב יד ו וכת ב חביר ו מהנ י . כ ך נרא ה
להבין מכוונת ו וצ א כמ ו שהבי ן ש ם הרט״ י דהטו ר הבי ן בדבר י רבינ ו דמ ה שאמ ר הר י
הם כמרשי ם וכו ׳ ר״ ל דצרי ך שיצניר ף עמ ו אח ר והו א השי ג עלי ו דבל א צירו ף ע ם אח ר כלל אע״ ס שאינ ו זוכ ר ההלוא ה סג י דא״ כ קש ו דבר י הטו ר מדידי ה אדיזי ה ד ה א כת ב לעיל בחח; ח הסימ ן בד״ א כשזוכרי ן ההלוא ה וכו ' אב ל א ם שכח ו ההלוא ה כו ׳ ציי ו שיעי ד כל אח ד אכת ב יד ו ואכה ב חביר ו א ו שיצטר ף עמה ס אח ר וכו ׳ _משמ ע דאפיל ו הטו ר סונר דבע י צירו ף ע ם אח ר כשחי ן זוכ ר ההלוא ה לכ ך נרא ה ודא י עכ״ פ דהו א סוב ר
כדברי רבינ ו דל א סג י אפי ׳ בהצטרפו ת ע ם אמ ר והו א השי ג עלי ו דבהצטרפו ח ע ם
ממר סג י ולפ י ז ה אח י שפי ר הקושי א שהוקש ה אצלנ ו בדבר י רבינ ו דמ״ ש שאי ן אד ם
משנה
מעיד ע ל כת ב יד ו וכו ׳ דהכווצ ה לומ ר דאיל ו הי ה מעי ד ע ל כמ ה יד ו הו ה סג י בהצטרפו ת עם אח ר אב ל השת א דמעי ד אמנ ה •שבשט ר אפיל ו בהצטרפו ת ע ם אח ר ל א סג י אל א צרי ך שיע ד ו שני ם מ ן השו ק ע ל חתימ ת יד ו :
ג לפיכ ך א ס הי ה התוב ע ת״ ח וכו׳ . כת ב הר ב כ״ מ דלפ י דבר י הטו ר דגור ם בדבר י רבינו הי ה הבע ל די ן ח״ ח ניח א דמצינ ן למימ ר דהיינ ו שהי ה הנתב ע ח׳ ח כדי של א יחשו ד לע ד וקש ה טוב א עלי ו דא י מ ה שאמר ו בגמ ׳ וא י צורב א מרבנ ן אפיל ו
עצמו ר״ ל א י צורב א מרבנ ן הנתב ע א״ כ מא י מיית י מר ב כהנ א ור ב אש י ה א הת ם התוב ע
והעד ה ס ח״ ח אב ל הנתב ע ל א הוזכ ר ש ם שהי ה תלמי ד חכ ם . עו ד י ש ל י לתמו ה במ ה שכתב בבי ת יוס ף ח״ מ סימ ן כ״ ה דלדבר י רבינ ו כ ל שכ ן א ס הע ד תלמי ד מכ ס דאע״ ס שאין הבע ל די ן ח״ ח סג י דא״ כ מא י מיית י בגמ ׳ ראי ה מההי א דר ב כהנ א לומ ר דא ס
הבעל די ן ת״ ח דסג י נימ א דשאנ י הח ם דהי ה הע ד תלמי ד חכ ם ובה א כול י עלמ א מוד ו
דמהני וכמ״ ש הר ב ז״ ל . עו ד אנ י חמ ה במ ה שכת ב ש ם דל א שקלינ ן וטרינ ן בגמ ׳ לעצמ ו מאי אל א דליתי ה קמ ן לע ד דנישיילי ה א י נמ י חיתי ה ול א יד ע א י אידכ ר כו ׳ אב ל א י איתיה קמ ן יאמ ר אנ א רמא י אנפשא י ותידכר י מהימ ן וכו ׳ דא״ כ בגמר א כשאמ ר וא י צורבא מרבנ ן אפיל ו עצמ ו אייר י בדליתי ה קמ ן דנישיילי ה א ו א י איתי ה ול א יד ע א י אידכר וכו ׳ ואמ ר דאפיל ו הכ י מהנ י א״ כ מ ה ראי ה מיית י מר ב כהנ א ה א הת ם אמ ר רב אש י בהדי א אנ א רמא י אנפשא י ואידכר י ובה א ודא י דמהנ י אפיל ו דל א הו י ת״ ח דנהמ ן הוא ע ל כ ך כמ ו שנאמ ן ע ל העדו ת א״ ו נרא ה דמא י דשקלינ ן וטרינ ן בגמר א הו א אפיל ו דאמר הע ד אנ א רמא י אנפשא י ואידכר י ול א מהימ ן בה א משו ס דאפש ר דהבע ל די ן הטעהו ונרא ה ל ו כאיל ו נזכ ר ול א נזכר . עו ד הקש ה הרב״ י ש ם ע ל דבר י ההגהו ת דלרבינ ו קשה למ ה הי ה מגמג ם ר ב כהנ א כיו ן שהו א צורב א מרבנ ן ה א לרבינ ו א ס הבע ל די ן ח״ח אינ ו חוש ד לע ד ואי ך הי ה חוש ד ר ב כהנ א . ומכ ח קושי א ז ו נ״ ל לומ ר דרבינ ו מפר ש פירוש אח ר בגמ ׳ הפ ך דבר י רש״ י ז״ ל דחזיי ה דהו ה מגמג ם ר״ ל ר ב כהנ א לר ב אש י דהיה מגמג ם בעדו ת של א הי ה אומ ר בשפ ה ברור ה ומפנ י כ ך הרגי ש ר ב אש י בר ב כ:נ א שהיה חושד ו מפנ י של א אמ ר העדו ת במהירו ת לכ ך א״ ל אע״ פ של א אמרת י העדו ת במהירות ל א תחשו ד אוח י דאנ א רמא י הנפשא י ואידכר י ולפ י ז ה הי ה מקו ם לר ב כהנ א לחושדו דר ב אש י הי ה מגמג ם בלשונ ו :
פל
טגדל עו ז
השמר כז ׳ ע ד הואי ל והדב ר כ ן כו ׳ ע ד כי ן ימינ ו לשמאל ו :
הואיל
הגהות מיימוניו ת
[א] ת״ ר כות ב אד ם עדות ו ע ל השט ר ומעי ד עלי ו אפי ׳ אח ר בט ח שני ם כו ׳ ועיי ן בתשוב ת
-י. י ־־ י י ח יייי ״־י״ י־־ •י״ ' י־"־ ' "י= י"■ יל'" " ד י
״ ״,(;(צ־ ן י״ ־ על ר נ • ה״ • רי ב ״ ש ל.ר , ־-״״ ״ ,■י נ פך, ״ ,״,־.-ר , ,י ש ניש• • ,נ״ נ דר.-ר . ״ נ -י ״ ש־. ־ ״, ״ ,נש י .
78
כסף משנ ה שופטים . הלכו ת עדו ת פ״ ח הרדב״ ז(טנ׳י )
ד הואי ל והדכ ר כ ן ונו׳ . לעי ל קא י שכח כ שקי ן אל ם מעי ד ע ל נח ג יד ו שהו א ז ה אל א על הממו ן הואי ל וכ ן שש ר שיצ א לג״ ד וכו׳ . ונח י מהר״ י קולו ן בסו ף שור ש ע״ד שכ״ כ נה״ ג משמי ה דר ב יהודה י סהד א דחהי ם ע ל השט ר ואמ ר אי ן חתימת י הי א אי ל א קי ס לי ה ממא י לכת ב מהימ ן ומקש ו רבנ ן קמי ה אל א מעת ה הא י ששר א דק א אחי מעלמ א ואוקמ ו לי ה כחתימ ת
ילי סהל י
דהחימי עלי ה היכ י מוקמ י לי ה דילמ א א י הו ו סהלי הו ו אמר י ל א קי ס ל ן במא י לכתי ב בי ה והלר לה ו לכתמל ה ל א המרי ק א י אמר י מינה ו ללא קי ם לה ו מהימנ י עכ״ ל : והראב״ ד כת ב על לבר י רבינ ו א״ א י ש מ י שקי ן מורי ן כ ן וכו'. ואנ י אומ ר לאלרב ה כ י אמר י אמנ ה הי ו לברינו שבאי ם לסחו ר השט ר חינ ם נאמני ם אב ל כשאומרים אי ן אנ ו זוכרי ם עלו ת ז ו כיו ן שאינ ם בקיס לסחו ר השט ר איכ א למימ ר א&ומ א למא ן בעיח למיגב ח הא י מנ ה אסומ א להנ י סהל י הא ל א לכיר י (א״ כ אאומ א למא ן מגבי ה להו :
ה אה ד הכות ב וכו ׳ . רש״ י והרי״ ף שירש ו ההיא (ל ף כ׳ ) לכות ב אל ם עלות ו על השט ר א ס עבאוה ו ע ד בדב ר ויר א לשוכח ו כותבו ע ל פנקס ו ומצניע ו ומעי ד,ע ל פי ו אפי ׳ לאחר כמ ה שני ם וסוב ר רבינ ו לבי ן הית ה אותה כתיב ה בשט ר א ו ע ל פנקס ו כיו ן שנזכ ר אמר שרא ה הכת ב מעי ד עלי ה וא ם ל א נזכ ר חע״פ שהעלו ת כתוב ה בשט ר אינ ו מעי ל עלי ה ולליליה לישנ א לבריית א לייק א דקחנ י כות ב אלם עלות ו ע ל השט ר להיינ ו שט ר ממ ש ו:שקי ן כתב יל ו יוצ א ממקו ם אמ ר וחי ן עלי ם מצויי ם לקיימו והו א הלי ן א ם נמצ א כחו ב בפנקס ו ונזכר שמעי ד אפיל ו אמ ר כמ ה שני ם וכו ׳ : כתב הראנ״ ל אמ ד הכות ב עלות ו ע ל הפט ר א״א ז ה א נ ו ואח ר ז ה כת ב א״ א אפש ר לקיימו וכו' . ואזד א לטעמי ה שכת ב קוד ם ז ה העלים החתומי ם ע ל השט ר אע׳י פ שאינ ם זוכרים עלות ם דני ם ע ל פ י השפ ר וא״ כ א ם הימה עדות ו כחוב ה בשט ר מ ה לנ ו ולזכירה ו הא בל א זכירת ו גובי ן בשט ר לכ ך כת ב א״ א זה אינ ו וחז ר לבק ש מציאו ת שיה א אפש ר לקיימו וכת ב ע ל מ״ ש ז ה אפש ר לקיימ ו וכו ׳ יש לתמו ה אי ך ע ל יל י שירא ה השט ר יזכו ר שנצכ-ווה לתת ו למלו ה ומפנ י כ ך כת ב ואי ן הדע ת נוקה בכ ל ז ה וכ ל ז ה •ע ל פ י סברת ו . אב ל