Section 706

רב יהוד ה סמ ר ר ב ש,י ם החתומי ם ע ל השט ר
ומת נ)ה ד מה ם צריכי ן שני ם מ ן השו ק להעי ד
עליו אלמ ה דל ח טג י בח ד . ומ״ ש רבינ ו וא ם
יש שליש י מעי ד ע ל כת ב ראוב ן וכו ׳ פשו ט
הוא דכיו ן דשני ם יכולי ם להעי ד ע ל חתימו ת
ידי שני ם הר י י ש כא ן שני ם מעידי ם ע ל שח י
החתימות :

ד אמ ר הראשו ן ז ה כת ב יד י וכו׳ . ש ם אליב א
דרבנן וקי״ ל כווהייה . עדי ם המעידי ם
על חתימ ת עצמ ן ע ל מנ ה שבשט ר ה ס מעידי ם
כלומר שה ם כאיל ו אומרי ם אנ ו ראינ ו המלו ה
וחתמנו וא״ כ כשז ה אומ ר ז ה כת ב יד י יוצ א ע ל
פיו חצ י הממו ן שאות ו המעי ד עמ ו אינ ו מעל ה
ואינו מורי ד שהי י הו א לבד ו נאמ ן ע ל חתימת ו
וכשנצטרף ע ם האח ר להעי ד ע ל חתימ ת ח:יר ו
חוזר ויוצ א רבי ע הממו ן ע ל פי ו נמצא ו שלט ת
רבעי הממו ן יוצאי ן ע ל ס י ע ד אח ד ואנ ן ע ל
פי שני ם עדי ם בעינ ן מצ י דב ר ע ל פי ו ש ל
זה וחצי ו ע ל פי ו ש ל זה . ומ״ ש וכ ן ח ס העי ד
אחיו א ו בנ ו וכו ׳ מעש ה בפר ק חזק ת הבתי ם
(דף נ״ז ) ופש ק כ ן ר ב אש י מהטע ם שפח ב
רבינו :

ה שני ם שחתומי ם ע ל השט ר ומ ס אח ד מה ם
וכו׳ . מימר א דר ב יהוד ה אמ ר ר ב
שכתבתי בסמוך : ומ״ ש וא ס ל א נמצ א אל א
עד אח ד . ש ם וא י ליכ א אל א ח ד אמ ר אבי י
לכתוב חתימ ת ידי ה אחספ א ושד י לי ה בב י דינ א
?מקיימי לי ה ול א צרי ך מיה ו לאטהוד י אחתימ ת
ידיה ואזי ל איה ו והא י ומס ה,־ י אאיד ך ופיר ש
רבינו לכתו ב חתימ ת ידי ה אמספ א בפנ י עדי ם
והדין עמ ו דאל״ כ היא ך יכיר ו שזא ת חתימ ת
ידו לשיקיימ ו השט ר ממנ ו :

ו שלש ת שישנ ו לקיי ם א ת השט ר וכו ׳ . ש ם
(דף כ״א: ) מימר א דר ב הונ א
כלשון רבינ ו ואע״ ג דלקבל ת עדו ת בעינ ן
שלשה ואל ו השני ם בע ת שמעידי ן אי ן ש ם
אלא דיי ן אח ד אפיל ו הכ י בדרבנ ן אפי ׳ בשע ה
שמעידין נעשי ם דייני ם :

? שני ם שהי ו חתומי ם ע ל השט ר וכו׳ . בריית א
שם (ד ף ׳״ט: ) כלשו ן רבינ ו . ומ״ ש
אלא שמעידי ם השני ם שבשט ר וכו׳ . מסקנ א
דגמ׳ ש ם אוק י הר י להד י תר י ואוק י ממונ א
בחזקת מריה :

פ״ך! א מ י שחת ם ע ל השט ר וכו ׳ . למ ד
רבינו די ן ז ה ממ ה שאמר ו
בכתובות פ״ ב (ד ף כ׳ ) הנ ו רבנ ן כות ב אד ס
עדותו

פרק שמינ י

א "מ י שחת ם ע ל השט ד וב א להעי ד ע ל בת ב יד ו

עוח״מ סי ׳ כ ח סמ״ ג עשי ן קנ ו :

בבית

ישראל ל א יעש ו עול ה ול א ידבר ו כז ב וזח״ כ
ראו חכמי ם שנתערב ו במי ם וילמד ו מעש י. ם
והקנו קיו ם שטרו ת ואע״ ג דאסיקנ א דלדכר י
חכמים אמנ ה שבשט ר ה ם מעידי ם מ״ מ האמינ ו
את הקרובי ם :

נ שט ר שעדי ו ראוב ן ושמעו ן וכו ׳ . הכ י
אסיקנא פ״ ב דכהובו ח שצרי ך שג י
עדים ע ל כ ל חתימ ה וא ם העי ד ע ל כת ב יד ו
אינו מצטר ף ע ם אח ר להעי ד ע ל חתימ ת יד י
חבירו דא״ כ נפי ק נכ י רבע א דממונ ח אסומ א
דמד ואנ ן בעינ ן מצ י דב ר ע ל פי ו ש ל ז ה וחצ י
דבר ע ל פי ו ש ל ז ה :

ה שני ם שחחומי ן ע ל השט ר ונו ׳ . ש ם
סמר ר ׳ יהוד ה אמ ר ר ב שני ם
החתומים ע ל השט ר ומ ת אס ד מה ם צריכי ן
שנים מ ן השו ק להעי ד עלי ו בז ו רב י לקול א
ורבנן לחומר א וא י ליכ א סל ח ח ד אמ ר אבי י
ל כהו ב חתימ ת ידי ה אהספ א ■ושד י לי ה וכו ׳ .
ואמר שמוח ל הלכ ה כחכמי ם דאמנ ה שבשט ר
הס מעידי ן בי ן לקול א בי ן למומר א ואפ״ ה
האמינו חכמי ם א ת הקרובי ם כיו ן דקיו ס
שטרות מדרבנ ן ול א האמינ ו סות ם להוצי א יות ר
מחצי הממו ן ע ל פיה ם כיו ן ז ה כת ב י ד אב י
ובא אחי ו ואמ ר ז ה כת ב יד ו ש ל רב י ונצטר ף
סחד עמה ס ל א נתקיי ם השט ר דה א נפי ק נכ י
רבעא דממונ א אפימ ח דתר י אח ׳ ואע״ פ שאי ן
הקרובים מעידי ן אל ת ע ל צור ת הרתימ ה כיו ן
שהממון יוצ א ע ל פיה ם בעינ ן תצ י דב ר ול א
שיהיה רו ב הממו ן תלו י בעדו ת הקרובי ם :

ו שלש ה שישב ו לקיי ם ס ח השט ר וכו׳ . ש ם
מימרא דר ב ואע״ ג דאקשינ ן עלי ה
מדיב פפ י ומחר ן חלמוד א אל א אימ א ע ד של א
כתבו ל א קי״ ל כדר ב פפ י כדאמרי ן לעי ל ושכקינ ן
מלחיה דר ב כפשט ה ע ד של א חתמ ו מעידי ן
בפניו אל א אורחי ה דחלמוד א לתרוצ י אליב א
דכולהו אמורא י אע״ ג דל א הו י הלכת א טותיה :

ז שני ם שהי ו חתומי ם ע ל השט ר וכו ׳ . ש ם
בברייתא ומקשינ ן על ה ומנבינ ן בי ה
כבשטרא מעלי א ואמא י ה א חר י ותר י נינה ו
ומסיק ר ב נחמ ן אוק י חר י להד י חר י ואוק י
ממונא בחזק ת מרי ה ומדקחנ י פסולי ם הי ו
משמע דפסולי ם הי ו באות ה שע ה אב ל עת ה
כשרים ה ם שא ס ה ס מעידי ם שה ס פסולי ם
פשינא שה ס נאמני ם ול א אמרינ ן חר י ותר י
נינהו :

פ״ח א מ י שמח ם ע ל השט ר וכו ׳ . ש ס
ח״ר כות ב אד ס עדות ו ע ל
השטר ומעי ד עלי ה אפי ׳ לאח ר כמ ה שני ם
אמר ר ב הונ א והו א שזוכר ה מעצמ ו כלומ ר בל י
ראיית השט ר ור ׳ יוחנ ן אמר-אע״ ס שאי ן זוכ ר
מעצמו כלומ ר אל א לחמ ר שרא ה השט ר נת ן
אל לב ו ונזכ ר סב ל א ם אינ ו נזכ ר לנמר י ל א
דרחמנא

משנה למל ך

פ״ח א מי ־ שח־ ס ע ל השט ר כו ׳ . (א״ ה עיי ן במ׳ ש הר ב סמחב ר לעי ל פי״ ז מהל ׳ מלו ה ולו ס הלכ ה
מ׳ ועיי ן לקמ ן פכ״ ב מהלכו ת אל ו הלכ ה ה׳ ) :

איזחו

לחם משנ ה

דלא מיי ש למיחז י כשיקר א והתימ ה עלי ו שהי ה ל ו להקשו ת דל א אח י ל א כפירו ש הרי״ ף
ולא כפירו ש הרא״ ש ז״ ל וכמ ו שכתבת י וכ ן מ ה שהלי ן בעד ו דשאנ י בההי א דה״ ה דבשע ה
שנחתם מיחז י כשיקר א ולכ ך חיישינ ן א י אפש ר לומ ר כ ן דבפ ' הכות ב (ד ף פ״ה. ) גנ י

# ..1 ^ ...... . ^ ^ 10 ^ ) ^ 4 ■ 1 ^ ^ ^

י...״/ 1 !^✓ 1 " ן י"" • י'•־• - /• ן " י־ \

רהיא אתת ס דכותבי ן וחותמי ן ל ה ■קוד ם שנשבע ה שכב ר נשבע ה ומשע ה שנחת ם מיחז י כשיקר א ומ״ מ אמר ו ש ם דל א מיינינ ן ודמ ו ש ם ה א לההי א דר ב נחמ ן דמצא ו באשפ ה חתמ ו
ונחנו ל ה כש ר וכ ן לההי א דר ב אש י דשט ר שלו ה ב ו ופרע ו אינ ו חוז ר ולו ה ב ו משמ ע דאי ן לחל ק בחילו ק שחיל ק לכ ך נרא ה ל י עיק ר כמ ו שכתבת י ; ו א ן הדייני ם צריכי ם
י- ח וכו ׳ כת ב הר ב כ מ וכת ב הר״ ן ז״ ל כד י של א יה ו קרובי ם לדייני ם ול א לעדי ם המעידי ם בפניה ם אב ל הרשב״ א מכשי ר במד י קיו ם וכו׳ . אינ י מבי ן הלשו ן אב ל דמ ה עני ן
מ״ם לעי ^ צההי ת דהרשנ״ ס ל א קחמ ר אצ א שעד י קיו ם יכולי ם להיו ת קרובי ם לדיינ י קיו ם אב ל אינ ם יכולי ם להיו ת ל א ללו ה ול א למלו ה וזה ו שכת ב הי״ ן ב פ שנ י דיינ י גזירו ת

דצכך צרי ך לראו ת המלו ה והלו ה כד י של א יה ו קרובי ם לה ם ל א הדיינ י קיו ם ול א עד י הקיו ם :

ה״״ז ד ע ל החר ס וכו ׳ . אע״ ג דבנמ ׳ בפ״ ב דכחובו ח (ד ף כ״א. ) אמר ו ע ל החר ס דוק א ל א ״ ל

^ ~ אפי ׳ דר״ ל ל א מינעי ש אריש א דמנילת א כדכתב ו התום ׳ דחר ס לח ו דוק א אל א הו א הדי ן אריש א דמגילח א וא ז ודא י מוכ ח כפ י שהו א ע ל ניי ר תל א אפי ׳ ע ל

החרם דל א מנכר א חתימ ה שפי ר סנ י בהכ י : ן ואי ן גוני ן ב ו כלו ם וכו׳ . כת ב רש״ י ו״ ל דא י תפ ס ל א מפקינ ן מיני ה ועיי ן ש ם בדבר י החום ׳ בפר ק האש ה שנת^רמל ה :

הגהות מיימוניו ת

ייייד אחי ו כי ׳ ע ד תלו י נעמ ת הקייני ס . פר ק חזק ת הנתי ס (ד ף נ״ז ) ופ״ ב דכתומ ת : [<]דםסי ק שמואל ־ הח ם האנ ה כ ד,כמי ם דאטר י אמנ ה שבשע ר ה ם מעידי ן ודל א 3ר ג

שיי״ ש^־ד<י , ע ל ס״ר״ ד כט י . סהלני ח פ״נ־דנתיימ ת יהניאירילעי ל פ׳ ה ופ׳ ח דהלכו ת דאמ י אכת ב יד ן ה ם מעידי ן ע׳ ש ע״כ ־ [ג ] כדפסי ק ר ב אש י בההו א עיבדא ;
נירנשין ; אב ל את ר שחתמ ו אי ן מעידי ן כז ׳ ע ד סי ף הפר ק . פר ק שנ י דכתובוס : פ״ח^ י שחס ס

מידב׳יז(־־״י ) שופטי ם . הלכו ת עח ת פ״ר ן כס ף טשנד ,

לט?

דרחמנא אמ ר מפיה ם ול א מפ י נתכ ס כלפיר ש רש״ י ז״ ל והו א דע ח רכינ ו והו א ז ל מפר ש
להאי בריית א ופלוגת א דר ב הונ א ור ׳ יוחנ ן בעדי ם שבאי ם לב״ ד לקיי ם כת ב יד ם והכ י
איתא בירושלמ י וה א דתני א כות ב אד ם עדות ו ע ל השט ר ה ק א ס כת י מד ם עדות ו ע צ
השטר ואי ן מ י שיכי ר חתימת ו מעי ד עלי ה אפי ' לאח ר כמ ה שני ם וכפירו ש רבינ ו משמ ע
־־בכל דוכת א אמרינ ן מפיה ם ול א

מפי כתי ם

אני ע ד בדב ר . ומ ה שהקש ה הראב״ ד ז״ ל
מהאיך דאמנ ה הי ו דברינ ו גבר א רב ה חזינ א
וקושיא ל א חזינ א דהת ם בשזוכרי ן א ת העדו ת
אלא שאומרי ם אמנ ה הי ו דברינ ו ומשו ם דאמנ ה
הוי עול ה ואעול ה ל א חסמ י אינ ם נאמני ן והשט ר
כשר אי ל היכ א שאי ן זוכרי ! א ת העדו ת כל ל
נתבטל העדו ת דבעינ ן מפיה ם וליכ א וז ה נרא ה
ברור . וא״ ת כיו ן דבעינ ן שיהי ה זוכ ר א ס
העדות מא י טעמי ה דרב י ד אמ ר צרי ך לצר ף
עמהס אח ר ולרבנ ן נמ י מא י כשתמצ א לומ ר
כיון שהו א זוכ ר א ת העדו ת מעצמ ו הר י הו א
מעיד בהדי א אמנ ה שבשט ר . וי״ ל כיו ן שאינ ו
זוכר א ת העדו ת מעצמ ו אל א ע״ י ראיי ת השט ר
בהא פליג י רב י סב ר אכה ב יד ם ה ס מעידי ן
כיון שאי ן זוכרי ם אל א ע״ י ראיי ת חתימת ן
ורבנן סיר י כיו ן דסו ף ס־ ף זוכ ר א ת העדו ת
אמנה שבשט ר הו א מעי ד : אפיל ו הזכי ר הע ד
השני וכו ׳ . ש ם אמ ר רב ה ש״ מ מדר ׳ יוחנ ן
הני ב י תר י דידע י סהדות א ומנש י ה ד מינייה ו
מדכר ח ד לחברי ה אבעי א לה ו עצמ ו מא י
כלומר בע ל די ן עצמ ו והלכת א עצמ ו ל א וא י
צורבא מרבנ ן אפי ׳ הו א עצמ ו ומשמ ע דקא י
אבעל די ן וזה ו שכת ב רבינ ו א ם הי ה התוב ע

עדותו ע ל הפט ר ומעי ד עלי ה אפיל ו לאח ר כמ ה שני ם אמ ר ר ב הונ א והו א שזוכר ה מעצמ ו
ורבי יוחנ ן אמ ר אע״ פ שאינ ו זוכר ה מעצמ ו ואמר ו בירושלמ י ר ב הונ א כרב י דאמ ר ע ד ם
המעידים חתימת ם צריכי ן לצר ף עמה ס אח ר ור ׳ יוחנ ן כרבנ ן דאמר י אי ן צריכי ן פירו ש
כשהעדים באי ם לקיי ם חתימת ן א ס זוכרי ם המלו ה ול א השט ר אפי ׳ לרב י אי ן צרי ך לצר ף

עמהס אח ר וע ל מנ ה שבשט ר ה ; מעידי ם

וז״ל אח ד הזוכ ר א ת העדו ס
אחר שרא ה כת ג יד ו וכו ׳ ע' כ
ונ׳ל שנגר ר אח ר מ׳ ש הש׳ ע
סי׳ כ ׳ ח סעי ף י׳ ג אג ל נ״ ל
שגירסת הסש ר הי א סאמיתי ת
דאי ל א תימ א הכ י די ן ז ה חז ר
רגינו ושנא ו למט ה ודו׳ק ) :

'1

וכש״ין זוכרי ם המלו ה אפי ׳ ע ל יד י השט ר
אפי׳ רבנ ן מוד ו דצריכי ן לצר ף דאי ן מעידי ן אל א
על כת ב יד ם וכ י פליג י היינ ו כשזוכרי ם המלו ה
על יד י השט ר דלרבנ ן חשי ב זכיר ה וע ל מנ ה
הם מעידי ם ולרב י ל א חשי ב זכיר ה הר י דאליב א
דכ״ע כ ל של א נזכ ר ע ל יד י השט ר אינ ו יכו ל
להעיד וג ס הרא״ש־כח ב בפ ' הנזכ ר שמחו ך
הירושלמי הז ה משמ ע שא ם העדי ם שכמ ו לגמר י
המלוה דא ף מתו ך ראיי ת השט ר אי ן זוכרי ם
אוחו מוד ו רבנ ן דצריכי ן לצר ף עמה ם אח ר
ואין ספ ק שמ״ ש רבינ ו הר י ה ן כמרשי ם וכו ׳

דהיינו דוק א כ ל זמ ן שאי ן עדי ם אחרי ם שמ ס
יש ש ם ע ד אח ד שמעי ד ע ל שת י החתימו ת ודא י
דמהני כדמשמ ע בירושלמ י וכז ה נסתלק ה קושי ת
הראב״ד :

ב אח ד הזוכ ר א ת העדו ת וכו ׳ . ש ס אמת י
דאמר רב י יוחנ ן והו א שזוכר ה
מעצמו אמ ר רב א ש״ מ מדרב י יוחנ ן הנ י ב י
תרי דידע י סהדות א ומנש י ח ד מינייה ו מדכ ר
חד לחכרי ה אבעי א לכ ו עצמ ו מא י ואסיקנ א
עצמו ל א וא י צורב א מרבנ ן הו א אפי ׳ ענמ ו
ופירש״י עצמ ו מא י א ס בע ל די ן עצמ ו מזכיר ו
עד שנזכ ר מא י וא י צורב א מרבנ ן הו א הע ד

אפי׳ עצמ ו ש ל בע ל די ן דצורב א מרבנ ן א י