NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 705

Section 705

ח טות ר לכתו ב הקיו ם בשכ ר וכו ׳ . בכתובו ת
פ׳ הכות ב (ד ף פ״ה ) אמ ר ר ב ספ י
וכו׳ הא י אשרת א דדיינ י פירו ש קיו ם השכ ר

דמיכחבא מקמ י דנחו ו סהד י חסמימו ח ידייה ו

פסולה משו ס דמיחז י כשיקר א ואסיקנ א הת ם דלית א אל א כתבינ ן ל ה דלמיחז י כשיקר א ל א חיישינ ן ואע״ ג דפ״ ב דכתובו ח (ד ף כ״א: ) מוחבינ ן מדר ב פס י דר ך הגמ ׳ להקשו ת אפיל ו
מדבר דל א הו י הלכח א הכ י • ואי ן הדייני ם צריכי ם לקרו ת השפ ר וכו׳ . כתובו ת פ ׳ שנ י דיינ י גזילו ת (דףק״ס ) חנ י ר ׳ חיי א אי ן העדי ם חותמי ם ע ל השכ ר פ א כ קר ר,וה ו אב ל
הדיינים חוסמי ם אע״ פ של א קראוה ו וכת ב הר״ ן דדוק א מ ה שי ש בגו ף השכ ר הו א דאי ן צריכי ן לקרו ס אב ל מ״ מ צריכי ם ה ס לראו ת מ י ה ס המלו ה והלו ה כד י של א יהי ו קרובי ם
לדיינים ול א לעדי ם המעידי ם בפניה ם אב ל הרשב״ א מכשי ר בעד י קיו ם קרובי ם לדיינ י קיו ם ול א נתחוור ו דברי ו להר״ ן בכתובו ת סו ף פר ק האש ה שנסארמל ה :

פ״ז א ב מעי ד י" '

משנה למל ך

? שלש ה שישב ו לקיי ם א ח השט ר כו ׳ . ד ע דהיכ א דאה ו הר י סהד י לפסו ל אח ד כגזלנות א ואת ו
תרי אחרינ י ומכחש י לתר י סהד י קמא י ואומרי ם של א גז ל א ם מוציאי ן ממו ן ע׳ ס אוה ו

לחם משנ ה

אבל א ם הי ה מתבר ר לנ ו ע״ ס עדי ם שהי ו הב״ ד שלש ה ול א סע ו הו ה סג י אע״ ג דל א
היו חתומי ם ב ו אל א שניסיורבינ ו בהלכו ת טוע ן פ״ ז כס ב בההי א אודיח א ככע ם האמו ר
שם שגס ׳ דחיישינ ן שמ א טע ו ב״ ד אב ל כח ן כת ב באופ ן אח ר שכת ב שמ ח יאמ ר הרוא ה
ב״ד בשני ם קיימוה ו משמ ע דאפי ' שידענ ו שב״ ד צ א טע ו אל א ידענ ו ע״ ס עדי ם שהי ו
שלשה מ״ מ הקיו ם פסו ל מפנ י של א יטע ה הרוא ה שאי ן חתו ם ש ם אל א שני ם ויאמ ר
שקיום שטרו ת בשני ם וכ ן נרא ה מדבר י הרב״ י נח״ מ סימ ן מ״ ו שכת ב ע ל דבר י הטו ר
שכתב של א יטע ו לומ ר קיו ם שטרו ת בשר ם ענינ ו שהרוא ה שאי ן רוחמי ן ב ו אל א שני ם
יאמר שבשני ם קיימוה ו ויב א לקיי ם שטרו ת בשני ם ע״ כ משמ ע כוונת ו כמ ו שכתבת י וא״ כ
צריך לת ת טע ם מני ן לטו ר ולרבי ט ז״ ל לחל ק בי ן ההי א דהכ א לההי א דאודיס א דהח ם
משמע טעמ א כדכתיבנ א דחיישינ ן שמ א ב״ ד טע ו בכ ך ;

ח מות ר לכתו ב הקיו ם בשט ר וכו ׳ . רבינ ו סוב ר כדבר י הרי״ ף ז״ ל דגור ס בפר ק
הכותב ובפר ק כ ל הג ט דלית א לר ב פפ י ול א חיישינ ן בשו ם מקו ם למיחז י
כשיקרא ודל א כהרא״ ש והטו ר דגרס י וליח א לחו ד דר״ ל ליח א לקושי א אכ ל דר ב פס י
קושטא דבקיו ם שטרו ת מיישינ ן למיחז י כשיקר א ומ״ ש הר ב המגי ד בפר ק כ״ ג מהלכו ת
מלוה לחר ן הקושי א דאמא י הוצר ך לומ ר במשנ ה דאי ן כוסבי ן שט ר למלו ה בל א לו ה דפשיט א
וכתב ש ם ול י נרר. ה שכ ך פירוש ו וכו ' וסו ף דברי ו ולפ י שבשע ת כתיב ה הו א שק ר וי ש
לחוש אול י מערי ם הו א ע״ כ אי ן כוונת ו דחיישינ ן למיחז י כשיקר א דאפיל ו להר א ש ז״ ל
לא מיי ש לסיחז י כשיקר א אל א במעש ה ב״ ד דוק א ול א בשח ר שטרו ת וא״ כ אי ן מקו ם
לה״ה ל א לס י פירו ש הרי״ ף ול א לפ י פירו ש הרא״ ש ז״ ל אל א כוונת ו מ ה שאמ ר בסו ף
ויש לחו ש אול י מערי ם הו א י״ ל אול י אומ ר לעדי ם שיכתב ו כ ן וחול י יפו ל השט ר וימצ א
אוחו ויגב ה מהצו ה א ו יעש ה ערמ ה אחר ת כיוצ א בז ה לקרו ע אוח ו מיד ם אב ל הרב״ י
נ0״מ סימ ן ל״ ט הני ן דנר י ה״ ה דחיי ש למיחז י כשיקר א והקש ה ל ו מפירו ש הרי״ ף ז״ ל

דלא

העד נז ה נחלק ו אנו ח העול ם דדע ת ר׳ ח והרז׳ ה הו א דמוציאי ן ממו ן ע׳ ס סע ד משו ס דאמרינ ן
אוקי תר י בהד י תר י ואוק י גבר א נחזקתי ה וכש ר הו א ואע׳ ג דאינ א חזק ת ממו ן נג ד חזק ת כשרו ח
מ'מ ס״ ל דמזק ת כשרו ח עדיש א א ך הרי׳ ף והרמנ׳ ן חולקי ם בז ה וה׳ ל דחזק ת ממו ן עדי ף מחזק ת
הגוף ואי ן מוציאי ן ממו ן ע ל פי ו וכב ר נתבא ר מחלוק ת ז ה בארוכ ה בהר׳ ן ז׳ ל פ׳ ב דכתובו ת על ה
דההיא דג ׳ שישב ו לקיי ם א ת השט ר וקר א עלי ו ערע ר וכו ׳ ועיי ן ש ם גמ ה שכת ב ש ה הרז׳ ה והרמב׳ ן
במלממות ה ׳ . א ך אנ י מסתפ ק היכ א דאיכ א פלוגת א דרבוות א באיז ה דג ר דמ ר אש ר ומ ר מתי ר
ובא אה ד ועש ה אוח ה פעול ה שנחלק ו עלי ה א ס מוציאי ן ממו ן ע ל פי ו . ולכאור ה נרא ה שדי ן ז ה תלו י
באוסו מחלוק ת דר׳ ח והרי׳ ף שכחבנ ו דלר׳ ח מוציאי ן ממו ן ע ל פי ו דכיו ן דאיכ א ספיק א א ם אות ה
פעולה הי א אסור ה א ו מותר ת אמרינ ן אוק י גבר א ע ל חזקתי ה וכש ר הו א ומוציאי ן ממו ן ע ל פי ו
ולהרי׳ף אי ן מוציאי ן ממו ן ע ל פי ו משו ם דחזק ת ממו ן עדי ף מחזק ת הגו ף . שו ב התבוננת י בדב ר
וראיתי דאפש ר לומ ר דבנדו ן ז ה א ף ר׳ ח יוד ה דאי ן מוציאי ן ממו ן ע ל פי ו משו ם דבשלמ א בספ ק
דמציאות כגו ן אכ ל א ו ל א אכ ל א ו בע ל א ו ל א נע ל בז ה הו א דשיי ך לומ ר אוק י גבר א ע ל חזקתי ה
ולא עש ה אות ה פעול ה משו ם דמעיקר א בחזק ת של א עש ה אות ה פעול ה קא י ורו ב החזקו ת השנויו ת
בתלמוד הו ו כה׳ ג כגו ן ספ ק קטנ ה ספ ק גדול ה אמרינ ן אוקמ ז אחזקת ה וקטנ ה נולד ה וכ ן ספ ק
בתולה ספ ק בעול ה אמרינ ן בתול ה נולד ה ואוקמ ה אחזקת ה ול א נבגל ה אב ל בנדו ן דיד ן שהפעול ה
כנר נעשי ת כגו ן שאכ ל א ו שנע ל אל א דאיכ א ספ ק א ס אות ה האכיל ה א ו הבעיל ה הי א אסור ה א ו
מותרת ל א מהני א לז ה חזק ת הגו ף דאי ך נאמ ר דמשו ס חזקת ו שאות ה הפעול ה הי א מותר ת . וראית י
בתשובת הר ב בע ל פ״ מ ח׳ ב סימ ן ק״ ה דמהר״ א ששו ן ז״ ל הי ה רוצ ה לומ ר דמ י שעש ה איסו ר דרבנ ן
ואיכא פלוגת א דרבווח א א ם באיסו ר דרבנ ן לפסל ו בעינ ן חימו ד מדו ן א ו ל א א ס מוציאי ן ממו ן ע ל
פיו א ו ל א דחלו י במחלוק ת הרי׳ ף ור׳ ס שכתבנ ו דלהרי׳ ף אי ן מוציאי ן ולר׳ ח מוצ־אי ן משו ם דמוקמינ ן
לים אחזקחי ה שהי ה כש ר וחזק ת הגו ף עדי ף מחזק ת ממו ן . והר ב בעפ׳ מ דח ה דברי ו משו ם דהת ס

לכ״ע ליכ א חזק ה הגו ף דה א רש ע הו א דעב ד איכור א דרבנ ן אל א דלפוסל ו איכ א מ׳ ד דבעינ ן רש ע
דחמס יע״ ש . ולפ י מ ה שכתבנ ו אי ן צור ך לז ה דהת ם אי ן הספ ק ע ל הפעול ה א ם נעשי ה א ו ל א אל א
הפעולה כב ר נעשי ת אל א דאיכ א לספוק י א ם פסלו ה חכמי ם לעדו ת בשבי ל אות ה הפעול ה א ו ל א בז ה
לא שיי ך לומ ר אוק י גבר א אחזקתי ה ול א פסלוה ו מכסי ם . וראית י להר׳ ן בפ׳ ק דקדושי ן ע ל ההו א דאמרי ק נ ק הו א ואמר ה הי א ספיק א הו א וחיישינ ן מדרבנ ן(א׳ ה חב ל ע ל דאבדין ) :

סי

הגהות טיימוניו ת

גיד. ב י דינ א דרבנ א אש י עכ״ ל : [ו ] אמ ר ר ב הונ א שלש ח שישב ו לקיי ם השט ר וקר א
ערער ע ל אח ד מח ן ע ד של א חחמ ו נזעידי ן עלי ו וחות ם וכו ׳ וכ ן תר״ ח ור ב אלפ ס וכ ן
נראה לר״ י עיס ר ודל א כפירש׳ י שפיר ש ע ד של א חתמ ו טעידי ן עלי ו שנ י רעי ו הדייני ן

ז / -

טגדל עו ז

מותו• לכתו ב הקיו ם בו ׳ ע ד אל א מחתימ ה . בכתובו ת פר ק הכות ב : ואי ן הדייני ן צייכי ן לקח ה מ ׳
עד סו ף הסר ק . פר ק ג ט פשי ט (ד ף קס׳ג ) :

פ״ן מעי ר קרו ב וכו ׳ ע ד בעדו ת האח ד . פ׳ ב דכחוגו ח (ד ף כ״ח ) ג

משהתטו אי ו מעידי ז לפ י שה ו נוגעי ן בעדו ת שמתביישי ן שישב ו בב׳ ד ע ם פסו ל וכ' נ ^ ^ . _

לראבי׳ח כפירו ש העמו ד ו ד,גאוני ם ודל א כפירש׳ י 1 [ז ] כדמזכ ח פר ק ב ל הג ט ובהכוח ב דקאנזרינ ן אח א דאמ ר ר ב פפ י משמי ה דרב א הא י אשרת א דריינ י רטירת ב נזקמ י ד , יסתי ו
8חדי אחתימ ת ירייה ו פסו ל ובו ׳ ואסרינ ן על ה וליח א מד. א דאמ ר ר ׳ יוחנ ן שט ר שלו ה ב ו ופרע ו אינ ו חוז ר ולו ה ב ו שכב ר נמח ל שיעבוד ו טעמ א דנמח ל שיעבוד ו אב ל משו ם שקר א
לא חיישי ט . ועיי ן בהלכו ת שלוחי ן פ׳ ג ע׳ כ 1 (א. | כח׳ ג טפר ש טעט א כיו ן דקיו ם שטרו ת דרבנ ן חו י עדו ת טעלייח א דקרו ב אונורחו * דחתיט ה קטסחי ד 0 ח ע נ !

76

כסף משנ ה עופטים . הלכו ת עדו ת פ״ ז הרדג״ ז(מכ״י )

שראו בקטנ ן נאמ ן אד ם לומ ר ז ה כח ב יד ו ש ל אב א וז ה כס ב יד ו ש ל רב י וז ה כס ב אד ם לומ ר ז ה כח ג יד ו ש ל אנ א וט / וטעמ א כיו ן דקיו ס שטרו ח מדרג ק הימנוה ז
ידו ש ל אח י ואמרינ ן בגמ ׳ והו א שי ש גדו ל עמ ו כלומ ר מעי ד עמ ו דכיו ן דקיו ם גוטרו ח רבנ ן בדרבנ ן דקי״ ל עדי ם החסומי ם ע ל השט ר נעש ה כמ י שנחקר ה עדוס ן בבי ס

.*י״ ■ די ו ווודאידייח א ל א ייי ז ר.1ו ח ודר ד חיוו ה הו א א״ ר ר ל אד ה שיר5 ה יזייו > ויחתו ם מ ה

הגדולים להעי ד בנדל ם מ ה שרא ו בקטנם . נאמ ן אד ם
לומר בשהו א נדו ל זה ו בת ב יד ו ש ל אב י זה ו כת ב יד ו
של רב י זה ו כת ב יד ו ש ל אה י שהיית י מכי ר בכת ב יד ם

/ ^ #✓ ן 0 י — , •ן. . ־ י

רבנן הימנו ה רבנ ן בדרבנ ן : ד ן ומדאוריית א ל א גע י קיו ם ודב ר סימ ה הו א ח״ כ כ ל אד ם שירצ ה יזיי ף ויחתו ם מ ה

נ שט ר שעדי ו ראוב ן ושמעו ן וכו׳ . כתובו ת ס״ ב (ד ף י״ט: ) ס״ ר שני ם שהי ו חתומי ם פ ל שירצ ה ויגב ה ממנ ו כיו ן שאי ן העדי ם צריכי ן להכי ר חתימת ן . ונ״ ל שהתור ה סמכ ה ע ל שארי ח
השטר ומח ו ובא ו שני. ן 115 ישרא ל ל א יעש ו עול ה ול א ידבר ו כז ב ו ־ ח כ

ואמרו ידענ ו שכת ב יד ם הו א ז ה אב ל אנוסי ם
היו וכו ׳ הר י אל ו נאמני ם ה א איל ו ל א אמר ו
אנוסים הי ו בשני ם שאמר ו כת ב יר ם הו א ם;י .
ומ״ש אב ל א ס העי ד ז ה ע ל כת ב יד י ראוב ן

וכו׳ . נלמ ד מדאמרינ ן הח ^(י ו יי״ י כשהיית י קט ן . והו א שיצטר ף עמ ו אח ר שמכי ר כת ב

ידן כשהו א גדו ל : ג שט ר שעדי ו ראוב ן ושמעו ן ובא ו
שנים והעיד ו שז ה כת ב יד ו ש ל ראוב ן וז ה כת ב יד ו
של שמעו ן נתקיי ם השט ד . אב ל א ם העי ד ז ה ע ל כת ב
ידו [של ] ראוב ן והשנ י העי ד ע ל כת ב יד ו [של ] שמעו ן
לא נתקיי ם השט ר לפ י שצרי ך שנ י עדי ם ע ל כת ב [כל ]

יד אח ד משניה ם , וא ם י ש שליש י מעי ד ע ל כת ב ראוב ן
ושמעון כאח ד נתקיי ם : ד אמ ר הראשו ן ז ה כת ב יד י
והעיד הו א ואח ר ע ל כת ב יד י השנ י ל א נתקיי ם לפ י
שנמצא שלש ת [ב ] רבע י הממו ן שבשט ר תלו י בעדו ת
האחד . וכ ן א ם העי ד אחי ו א ו בנ ו ש ל ראשו ן ע ם אח ר
על כת ב יד י השנ י ל א נתקיי ם שהר י שלש ת רבע י
הממון תלו י בעדו ת הקרובים : ה שני ם שחתומי ן ע ל
השטר ומ ת אח ד מה ן צרי ך שנ י עדי ם להעי ד ע ל כת ב
ידו ש ל מ ת וא ם ל א נמצ א אל א ע ד אח ד ע ם ז ה הע ד
החי כות ב חתימ ת יד ו בפנ י עדי ם אפיל ו ע ל החר ם
ומשליכו בבי ת די ן ע ד שתוחז ק כת ב יד ו בבי ת די ן ול א
יהיה צרי ך לומ ר שז ה כת ב יד ו . ויעי ד הו א ואח ר ע ל
בתב יד י המ ת ויתקיי ם כת ב יד ו של א בפני ו : ו שלש ה
שישבו לקיי ם א ת השט ר שני ם מה ן מכירי ן חתימ ת יד י
עדים ואח ד אינ ו מכיר . ע ד של א חתמ ו מעידי ן בפני ו
וחותם שהעדי ם נעשי ם דייני ם בדב ר שהו א מדבריה ם
כמו שבארנ ו . אב ל אח ר שחתמ ו אי ן מעידי ן בפני ו וחות ם
[שהרי בע ת שחתמ ו ל א הי ו מכירי ן אל א השנים ] ואי ן
מקיימין אל א ע ד שיהי ו שלשת ן מכירי ן א ו יעיד ו העדי ם
על הכת ב בפנ י כ ל אח ד ואח ד : ז שני ם שהי ו חתומי ן
על השט ר ומת ו ובא ו שני ם ואמר ו כת ב יד ן הו א ז ה
אבל אנוסי ם הי ו קטני ם הי ו פסול י עדו ת הי ו . א ף ע ל פ י
שיש ש ם עדי ם אחרי ם שז ה כת ב יד ן א ו שהי ה כת ב יד ן
יוצא משט ר אח ר שקר א עלי ו ערע ר והוחז ק בבי ת די ן
הרי ז ה ל א נתקיי ם . אל א מעידי ן השני ם שבשט ר כנג ד
השנים שהעיד ו עליה ן שה ן פסולי ן ואי ן גובי ן ב ו כלו ם :