Chapter 702
Section 702
עוד קש ה ל י מההי א דפר ק אל ו ה ן המלי ן (ד ף י״ב. ) דאמרינ ן הח ם דרוצ ח שיצ א חו ן
להמום ומצא ו גוא ל הד ס והרג ו דר ׳ יוס י ור ׳ עקינ א אי ח לה ו דאינ ו נהר ג עלי ו ורב י
אליעזר אי ת לי ה דנהר ג עלי ו ודרי ש לי ה מקר א דע ד עמד ו למשפ ט ואמרינ ן הת ם דר '
יוסי ור ׳ עקיב א דרש י לי ה להא י קר א לההי א דר ׳ עקיב א דסנהדרי ן שרא ו באח ד שהר ג
את הנפ ש שאי ן ממיתי ן דכיו ן דרב י פוס ק בהל ׳ רוצ ח ושמיר ח נפ ש פר ק חמיש י כר ׳
עקיבא ודל א כר ׳ אליעז ר א״ כ ודא י דהי ה ל ו לפסו ק כא ן בההי א כר ' עקיב א ולמ ה
דחאה משו ס דר ׳ עקיב א אמר ה וכדכה ב הרכ״ מ ה א מוכר ח הו א לפסו ק כ ן לפ י מ ה
שפסק בהלכו ת רוצ ח ונ״ ל לומ ר דר ' טרפו ן דרי ש לי ה ההו א קר א דאי ן הורני ן א ח הנפ ש
בלא עדו ת אל א מקצת ם עדי ם ומקצת ם דייני ם ור ׳ עקיב א אי ן ל ו כ ל כ ך הכר ח מההו א
קרא אל א הסבר א דאמרינ ן ברי ש פר ק ראוה ו בי ת די ן אליב א דר ׳ עקיב א דח ו ל א חז ו
ליה זכות א מסיי ע לי ה ע ס קר א וצריכ י קר ס וסבר א והשת א ניח א מ ה שהקש ו ההוס ׳
בריש פר ק ראוה ו בי ת די ן דהיכ י יהי ב טעמ א משו ס דל א מז ו לי ה זכוח א דה א
בפרק סל ו ה ן הגולי ן דרשינ ן לי ה ז ה מקר א דלדע ת רבינ ו הרוייה ו צריכ י וכדכתיבנ א
ורבינו פס ק כר ׳ טרפו ן ודרי ש בההו א קר ח לומ ר דצרי ך שיעמד ו למשפ ט כלומ ר שיעיד ו
מקצת הסנהדרי ן ומקצח ס יהי ו דייני ן ומ״ מ הקושי א האחר ת שהקשית י צ״ ע :
פ״ו א שקיו ם שטרו ת מדבריה ם וכו ׳ . לשו ן ז ה קש ה בעינ י דבפ״ ג ל א קרמ ר אל א
שתקנו רבנ ן שמותכי ן דינ י ממונו ת ע״ פ שט ר כד י של א חנעו ל דל ת
בפני
משנה למל ך
לעדים . וד ע שכת ב הטו ר סימ ן ל״ ו בש ם הרי״ ף '" ל דאפי ׳ העיד ו בב״ ד יח ד מ ם אי ן
הרחוק יוד ע בקורבח ו ש ל מביר ו דע ד הרחו ק כש ר והרא״ ש ז״ ל בפכק־ ו דקד ק מלשו ן
ה;מ' בהפ ך בפ״ ק דמכו ת דמדקאמ ר דל א נפס ל הכפ ר כשחת ם ע ם הפסו ל משו ס דדילמ א
רווחא בב ק משמ ע אב ל א ם העיד ו ביח ד נתבט ל עדו ת הכש ר וקש ה ל י ע ל דברי ו דא ם
כן לשו ן הגחו ן שכת ב הרי״ ף ז״ ל הו א כדבר י לשו ן הגמ ׳ ואדדיי ק מלשו ן הגמ ׳ הו ה לי ה
למידק מלשו ן הגאו ן שהבי א הרי״ ף עצמ ו דמשמ ע דסב ר הכ י והי ה ל ו להקשו ת להרי״ ף
מיניה ובי ה אל א ודא י שחי ן דקדוק ו דקדו ק דהגמ ׳ ל א קאמ ר אל א אפי ׳ שנאמ ר שיד ע
בפיסולו מ״ מ דילמ א ל א חת ם עמ ו אל א רווח א שב ק לי ה וכ ן נפר ש לשו ן הגאו ן :
מ בד״ א בדב ר שצרי ך עדי ם מ ן ההור ה וכו ׳ . נרא ה מדבר י רבינ ו כמ״ ש הרכ״ מ
דלא שנ י לי ה כל ל בי ן בדינ י ממונו ת לדינ י נפשו ת דבכולה ו ע ד המעי ד אינ ו
נעשה דיי ן אב ל ע ד הרוא ה נעש ה דיי ן אב ל קש ה דא י רבי ט פס ק כר ׳ טרפ ץ א״ כ
לחירוצא בחר א דוא י בעי ת אימ א דאמרינ ן בפר ק המוב ל(ל ך צ׳: ) ר ׳ טרפו ן אייר י בראוה ו
ביום ומ״ מ כע י שיה ו מקצת ם עדי ם ומקצת ם דייני ם ואינ ם יכולי ם לעשו ת מעש ה ע״ פ
ראייתם בל א עדו ת ואמת י ה א באח ד דינ י ממונו ת (ד ף ל״ד: ) אמרינ ן דפלש ה שנכנס ו
לבקר א ת החול ה רצ ו כוחבי ן רצ ו עושי ן די ן כו ׳ וכתב ו רבינ ו בפר ק ג ׳ מהלכו ת סנהדרי ן
וא״כ בדינ י נפשו ת נמ י אמא י ל א עבד י די ן בראיית ם לב ד ודוח ק לומ ר דרבינ ו אינ ו
פוסק כליכנ א בחר א דהו א מסקנ א . וי״ ל דסוב ר רבינ ו דלעול ה הגד ה בעינ ן ובדינ י ממונו ת
ראה דבעינ ן הגד ה ומ ה שצו ה בפניה ם המול ה חשי ב הגד ה כמ״ ש ש ם בפר ק ג ׳ מהלכו ת
סנהדרין הרב״ י בש ם הריטב״ א ולכ ך בעינ ן בדינ י נפשו ת שיהי ו מקצת ם עדי ם . ומ״ מ
קשה ע ל הרכ״ מ מ״ ש דכס ק רבינ ו כר ׳ טרפו ן משו ס דאי ת לי ה דהלכ ה כר ׳ עקיב א
מאחר שאח ד מ ן העדי ם הההומי ם ס הו א קרו ב נתבט ל השט ר ונמא ן דליתי ה דמ י ואי ן דני ן ע ל פ י
כש:יר כל ל אב ל הע ד שאינ ו קרו ב א ם הו א זכו ר לעדות ו יב א לפנ י ב׳ ד ויעי ד וכו ' . ודברי ם תמוהי ם
רם דכיו ן שחת ם הכש ר ע ם הקרו ב ונתבט ל השט ר ג ם עדות ם נתבט ל לגמר י ואי ן הכש ר ראו י להעי ד
אוז׳כ כל ל כ י כ ן הו א סדי ן בנמצ א אח ד מה ם קרו ב א ו פסו ל עדות ם בטל ה ונפסל ו כול ם לגמר י באות ה
עדות והיא ך כת כ הר ב שיב א הכש ר ויעי ד אח׳ ג גפנ י עצמ ו בב״ ד אה ר . וא י ס״ ל להי כ דשט ר צווא ה
אינו בדי ן נמצ א אס ד מה ם קמ ב עדוס ס בטל ה וצ א אעייו ן נו ס עדי ם סססועי ס ע ל השע ר כמ י
בנדל עו ז
בלי ע ד שהעי ד כו ׳ ע ד שאי ן ע ד נעש ה דיי ן . בסנהדרי ן ס ׳ אח ד דינ י ממונו ת : ואפיל ו בדינ י ממונו ת
כי׳ ע ד סי ף הפר ק . ס׳ ב דכתוגו ת (ד ף כ׳א ) וס׳ ק דסנהדרי ן :
פ׳ו בב ר ביארנ ו וכו ׳ ע ד בפנ י לווי ן . עיק ר ההלכ ה ס׳ ב דכתובו ת (ד ף כ׳א ) והביאו ר סכ׳ ג דהל ׳
מלוה
שנחקרה עדות ם בכ׳ ד דמ י של א כת ב אל א לזכרו ן בעלמ א ואי ן ל ו די ן שט ר , עדיי ן קש ה לשונ ו במ׳ ש
ואין דני ן ע' פ השט ר דמשמ ע דא י לא ו עדו ת הקרו ב די ן שט ר הי ה ל ו וכע ת צ׳ ע . שו ב דקדקת י
ומצאתי שהטו ר כת ב כ ן בפשיטו ת ונרא ה שטעמ ה דאמריג ן רהח א שנ ק הכש ר וחת ם הפסו ל ול א
נצטרף הכש ר ולכ ך יכו ל להעי ד ע ל ס ס אל א שהשט ר פסו ל דהו י מזויי ף מתוכ ו ועו ד דיכא ו להכשי ר
בעלמא קרו ב ופסו ל והדברי ם עתיקי ם ודו׳ ק :
פ״ו א כב ר ביארנ ו שקיו ם שטרו ת מדבריה ם כו ׳ . דבר י מר ן ז׳ ל תמוהי ם שדברי ו ה ם ע ד דבר י
יבינו
הגהות מיימוניו ת
ובפ״ב דגיטי ן מוכי ח דלעני ן גיטי ן אינ ו ב ו מפנ י שעד י הג ט אי ן חותמ ץ ז ח ב^ א זו ז
ואיטור שהראשוני ם נחתטי ן לעיק ר עדו ת ס׳ ה : [ה ] עי ־ בהל■ ׳ סנהדרי ן פ׳ ב . וכתב ו התום ׳
דנראה דהיינ ו דוק א בע ד שצרי ך להעי ד בפי ו דה א טעט א דאי ן ע ר נעש ה דיי ן הו א
משום דבעינ ן עדו ת שאת ה יכו ל להזימ ה וכיו ן שהעדי ם בעצמ ן דני ן ל א ידונ ו לקב ל
הזמה ע ל עדות ן ומהא י טעמ א אמרינ ן בירושלמ י שקרוב י הריי ן פסולי ! להעי ד כדלקמ ן פר ק י״ ד בהג׳ ה א ו כפירו ש רשב׳ ם משו ם דבעינ ן שיעיד ו העדי ם בפנ י הדייני ם כדאית א
פרק שבוע ה העדו ת ול א שיה ו ח ם עצמ ם דייני ם וטעמי ם האל ו אי ן ענינ ם אל א כע ד המעי ר בפי ו אב ל מ י שנתבוי ן להעי ד ורא ה ואי ן צרי ך להעי ד נעש ה דיי ן לד״ ה דליב א
הני טעמ י וב ן כת ב כס׳ ה ומתו ך הטעמי ם האל ה פר׳ י דלית א לה א דפיר ש רבינ ו שמוא ל גב י שלש ה שנכנס ו לבק ר א ת החול ה דדוק א נכנס ו לבק ר ועיי ן לעי ל בהלכו ת סנהדרי ן
פ״ט ן [ז ] וב ן פר׳ י כדמוב ח בסר ק קט א דניטי ן ובפ׳ ב דכתוכו ח רב י עקיב א דאט ר כער ק החוב ל כול ן עדי ם ואפי ׳ הרוא ה איג ו געש ה די ן דוק א קאמ ר לעני ן דנ י זפשו ת כדמוב ח
פרק
בסף משנ ה
״יינ״׳(״־״י ) שופטי ם . הלכו ת עדו ת פ״ ו
לז 13
ב באח ד מחמש ה דרכי ם וכו / ש ם ש״ מ חל ח ש״ מ מ ד נטש ה דיי ן וש״ מ דייני ם המכירי ם
קתימות יד י העדי ם אינ ם צריכי ן להעי ד בפניה ם וש״ מ דייני ם שאי ן מכירי ן
החימוש יד י העדי ם צריכי ן להעי ד בפנ י כ ל אח ד ואח ד ; הדר ך הרביע י וכו ׳ . ש ם
ימשנה פלוגח א והלכה ח כחכמי ם שאמר ו אינ ם צריכי ן לצר ף עמה ם אח ר אל א נאמ ן אד ם
לומר ז ה כח ב יד י ומשמ ע מדבר י רבינ ו של א
יכפיק שיאמ ר ז ה כת ב יד י אל א שיאמ ר ג ם
ואני ע ד בדב ר וקש ה דא״ כ מא י נועמי ה דרב י
•יפליג הר י כ ל ח ד מעי ד אמנ ה שבשע ר . וי״ ל
שאם הי ו באי ם להוצי א המנ ה עת ה פשימ א
שהם נאמני ם אי ל אינ ם באי ם אל א לקיי ם א ת
השער ולהוצי א ב ו המנ ה לאח ר זמ ן אע״ פ של א
יהיו ש ם העדי ם הילכ ך ע ל כת ב יד ם ה ם
מעידין הילכ ך צרי ך לצר ף עמה ם אמ ר . אב ל
אכתי קש ה דסתמ א אמר ו נאמ ן אד ם לומ ר ז ה
כתב יד י ות ו דהיכ י אמרינ ן כשתמצ א לומ ר
לדברי חכמי ם ע ל מנ ה שבשע ר ה ם מעידי ם
דרר פשו ע הו א כיו ן שצרי ך לומ ר ואנ י ע ד
בדבר . לפיכ ך נרא ה של א הית ה כוונ ת רבינ ו
לומר שצרי ך שיאמ ר ואנ י ע ד בדב ר כלומ ר
במה שנכת ב בשע ר אל א כלומ ר ז ה כת ב יד י
ובתורת עדו ת כתבת י כד י לבר ר ואמנ ה שבשע ר
הס מעידי ן ולפיכ ך א״ צ לצר ף עמה ס אח ר
ומ1דה רנינ ו דא ם ל א אמ ר אל א ז ה כת ב יד י
ותו ל א נתקיי ם השע ר וכ ן נהג ו כ ל העול ם
מראים השע ר לע ד וחתימת ו והו א אומ ר ז ה
כתב יד י ומקיימי ן א ת השע ר :
הדרך החמיש י וכו ׳ . ש ם וא י ליכ א אל א
חד אמ ר אבי י ליכתו ב חתימ ת ידי ה
אחספא ושד י לי ה בב י דינ א וב י דינ א מחזק י
ליה וכו׳ :
^ אי ן מקיימי ן א ח השע ר וכו ׳ . ש ם אמר י
נהרדעי אי ן מקיימי ן א ח השע ר אל א
משחי כחובו ת ומשת י שדו ת והו א שאכלו ס
אף ע ל פ י כ ן אי ן מקייטי ן שטרו ת [א ] אל א בשלש ה
אפילו שלשת ן הדיוטו ת מפנ י שהו א די ן . ולפיכ ך אי ן
מקיימין שטרו ת בליל ה כמ ו שביארנ ו • ב אבאח ד
מחמשה דרכי ם מתקיי ם השט ר בבי ת די ן . הדר ך האת ר
שיהיו דייני ם מכירי ן כת ב יד י העדי ם שז ו עדו ת פלינ י וז ו
עדות פלוני . הדר ך השנ י שיחתמ ו העדי ם בפניהם .
הדרך השליש י שיבוא ו העדי ם החתומי ם בפניה ם ויאמ ר
כל אח ד [כ ] ואח ד ז ה כת ב יד י ואנ י ע ד בדב ר הז ה .
הדרך הרביע י שא ם מת ו עד י השט ר ץ ו שהי ו במדינ ה
אחרת יבוא ו עדי ם ויעיד ו ע ל כת ב יד ן שהו א ז ה .
הדרך החמיש י שיהי ה כת ב
ועורכין בי ת די ן ז ה הכת ב
אחרים ויהי ה דומ ה ז ה לז ה
ידי אל ו הו א כת ב יד י אל ו :
משטרות אחרי ם אל א משנ י
בעליהם של ש שני ם ובשופ י ורבינ ו גור ס ח ו משת י שדו ח וכו י
שאכלום בעליה ן של ש שני ם אכיל ה גלוי ה נכונ ה בל א
שום ירא ה ול א פח ד מתביע ה בעול ם כדר ך שאוכלי ן
כל בעל י שדו ת שדותיה ן . א ו משת י שטר י כתרבו ת .
והוא שיצא ו שנ י השטרו ת מתח ת יד י אח ר ל א מתח ת
ידי ז ה שרוצ ה לקיי ם שטר ו שמ א הו א [ג ] זיי ף הכ ל .
וכן
שם
אף ע ל פ י כ ן אי ן מקיימי ן שטרו ת אל א בשלש ה . מימר א דר ג נממ ן פר ק חזק ת הבתי ם
(דף ל״ ט מ׳ ) . ומ״ ש אפיל ו שלשת ן הדיועו ח פשו ע דה א כת ב רבינ ו בפ״ ה מהלכו ת
סנהדרין דלהודאו ת והלוחו ת סג י בשלש ה הדיועו ת . ומ״ ש א ק מקיימי ן שערו ת בליל ה .
נתבאר בפ״ ג מהלכו ת סנהדרי ן :
ב כאה ד מחמש ה דרכי ה וכו׳ . כ ל דרכ י
הקיום ה ס בכתובו ת בפר ק שג י
(דף כ ׳ כ״ח ) ואמרינ ן הת ם ש״ מ דייני ן המכירי ם
מתיחת יד י עדי ם חי ן צריכי ן להעי ד בפניה ם
וחע״ג דדמ י הח ס ר ב אש י ואמ ר דילמ א לעול ם
אימא ל ך צריכי ן ל א שבקינ ן מא י דפשיע א לי ה
לגמרא משו ס דמי ה רר ב אש י וכ ן פש ק הרי״ ף :
הדרך השנ י וכו׳ . ז ו בכל ל הראשונ ה הי א
שאס כשמכירי ן חתימח ן יכולי ם לקיי ם כ״ ש
כשחתמו בפניה ם : הדר ך השליש י . משנ ה ש ם
(דף כ׳: ) ז ה אומ ר ז ה כה ב יד י וז ה אומ ר ז ה
כתב יד י צריכי ן שיצטר ף עמה ס חמ ר דבר י רב י
וחכמים אומרי ם אי ן צריני ן שיצטר ף עמה ס
אחר אל א נא נ ן אד ה לומ ר ז ה כת ב יד י וידו ע
שאין הלכ ה כ ר. י מחברי ו : הדר ך הרביע י
וכו׳ . בההו ח 1ירק א בכד ה דוכת י במשנ ה וב ג ז ׳
(דף כ״ה ) י וה ס אמ ר ר ב יהוד ה חמ ר ד ב
שנים החתומי ם ע ל השע ר ומ ת אח ד מה ם
צריכים שני ם מ ן השו ק להעי ד עלי ו . ומ״ ש רבנ ו
שאס מה ו א ו שהי ו במדינ ה אחר ת . אורמ א
דמילתא נק ע שא ס ה־ ו ש ם ה ס עצמ ם הי ו
מעידים אב ל אה״ נ שא ס רצ ו לקיי ם השע ר ע״ פ
עדים אחרי ם אע״ פ שה ם במדינ ה יכולי ם
והראיה ממ״ ש רבינ ו פ״ ג עדי ם החתומי ם ע ל
השער וכו ׳ בד״ א כשאפש ר לקיי ם השע ר של א
