NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 698

Section 698

בר איס ק נפט ר ע ד שהי ו מעיד ם העדי ם כדברי ו לפ״ ו אפש ר לומ ר שאפיל ו אי ן רגלי ם לדב ר של א אמר ו העדי ם ל א נאמ ר ל ך דב ר מעדו ת ז ו אצ א שטוע ן החוב ע שבע ל דינ ו אל ם

ויראים העדי ם ממנ ו נחיי ב לאל ם שיביא ם הו א ומ ה שהקש ו התוס ׳ דא״ כ ל א שבק ת חי י וכו ׳ אפש ר לומ ר שאי ן ז ה דב ר המסו ר לטענ ת בע ל די ן לב ד אל א ג ס לראו ת עינ י ב״ ד א ס הו א
אלם כד י שיירא ו העדי ם ממנ ו א ם לא ו ואפש ר שדע ת רבינ ו ק שכת ב וא ס ידע ו ב״ ד שבע ל דינ ו אל ם וטע ן התוב ע שהעדי ם מפחדי ם וכו ׳ כלומ ר דהרת י בעינ ן שידע ו ב״ד^שהו א

אלם ושיטעו ן התוב ע שהעדי ם מפחדי ם ממנ ו וא ס תאמ ר סו ף סו ף ל א שבק ת חי י לאלמ י שמאח ר שמוחז ק באל ם יטעו ן בע ל דינ ו שהעדי ם יראי ם ממנ ו ונמצ א האל ם מפסי ד כ ל אש ר

לו י ש לומ ר דכיו ן דאלמ י נינה ו יפסיד ו כ ל אש ר לה ם וכה״ ג דיינינ ן לה ו ע ד שישוב ו בחשוב ה ויהי ו כשא ר כ ל אד ם וא ז דיינינ ן לה ו כשא ר אינש י :

£״ד א עד י נפשו ת צריכי ן שיהי ו שניה ם רואי ן וכו ׳ ע ד לפיכ ך א ם נמצא ת כ ת אח ת מה ן זוממי ן וכו י שהר י הו א נהר ג בעדו ת הכ ת השני ה . בפ״ ק דמכו ח (ד ף ו׳: ) הי ו שני ם

רואים אוח ו מחלו ן ז ה ושני ם רואי ם אוה ו מחלו ן ז ה ואח ד מחר ה ב ו באמצ ע בזמ ן שמקצת ם רואי ם אל ו א ח אל ו הר י אל ו עדו ת אח ת כלומ ר וכ ל עו ד של א הוזמ ו

טלן אי ן נהרגי ן וא ם לא ו הר י אל ו שת י עדיו ת לפיכ ך א ס נמצ א אח ת מה ם זוממי ן הו א וה ן נהרגי ן והשני ה פטור ה פירו ש ההור ג נהר ג בעדו ת כ ת שני ה של א הוזמ ה והכ ת שהוזמ ה
נהרגת ע״ פ המזימי ן וא ס הוזמ ה כ ת שני ה אח ר שנהר ג הרוצ ח פטור ה הי א דה א קי״ ל הרג ו אי ן נהרגי ן ואמרינ ן בגמ ׳ משמי ה דר ב דעדו ת מיוחד ת פירו ש אמ ד רואה ו מחלו ן ז ה וחמ ד
מחלון ז ה ואינ ם רואי ם ז ה ח ח ז ה פסול ה ותני א נמ י הכ י ל א יומ ת ע ל פ י ע ד אמ ד להבי א שני ם שרואי ם אוח ו אח ד מחלו ן ז ה ואח ד מחלו ן ז ה ואי ן רואי ם ז ה א ס ז ה שאי ן מצטרפי ן

ולא עו ד אל א אפיל ו בז ה אמ ר ז ה בחלו ן אח ד אי ן מצטרפי ן אמ ר לי ה ר ב פפ א לאבי י השת א ומ ה אח ד מחלו ן ז ה ואח ד מחלו ן ז ה דהא י ק א מז י כול י מעש ה והא י ק א חז י כול י

מעשה אמר ח ל א מצטרפ י בז ה אח ר ז ה דהא י חז א פלג א דמעש ה והא י חז א פלג א דמעש ה מיבעי א אמ ר לי ה ל א נצרכ ה אל א לבוע ל א ס הערו ה שכמ ה שרוא ה כ ל אח ד ד י ואפי ׳ הכ י

לא

משנה למל ך

ליה כדי ן הר י והר י דקי׳ ל דהו י ססיק א דרננ ן א ך אנ י מהס ס נז ה לס י של א נתנא ר צשאל ה א ם
כשהזימו כ ת עד י הקדושי ן הי ה בסנ י המקד ש וכ ן מ ה שהעיד ו בהכחש ת דב ר הקדושי ן א ס הי ה כסנ י
המקדש שא ס ל א הי ה בפני ו א׳ כ אליב א דמ״ ד דאי ן מקבלי ן עדו ת של א בפנ י בע ל די ן אי ן כא ן

הכחשה כל ל שהר י הסוברי ם זא ת הסבר א כתב ו דעעמ א דהזמ ם של א בפניה ם הוי א הכחש ה הו א

משום דל א הוי א חו ב דעדי ם אל א חו ב דבע ל די ן והר י הו א בפנינ ו וכב ר הבי א הר ב המחב ר ז׳ ל
דבריהם (א׳ ה ש ס בסי ׳ הנזכר ) ונמצ א דבנדו ן ז ה אליב א דמ״ ד דאי ן מקבלי ן עדו ת של א בפנ י בע ל
דין ואי ת לי ה דהומ ה של א בפניה ם חשי ב הזמ ה לסשו ל א ת העדי ם אי ן כא ן קדושי ן כל ל . ולמ׳ ד
דאין מקבלי ן וא ס קבל ו אינ ה עדו ת בנדו ן כז ה שהוזמ ו כ ה העדי ם של א בפנ י המקד ש וכ ן עדו ת יצח ק

חטק״ה והר׳ ג מש ה א ם הי ה של א בפנ י המקד ש אי ן כא ן עדו ת כל ל והר י הי א מקודש ה גמור ה ול א שיי ן כא ן די ן הר י ותר י וצ״ ע . שו ב ראית י למהראנ׳ ח מ׳ א סי ׳ ס״ ח שהשי ג ע ל שאל ה ז ו שכת ב הר ב

המחבר וכת ב ככ ל אש ר כתבנ ו ימ״ ש . (א׳ ה עיי ן במ׳ ס הר ג המחב ר לעי ל ס׳ ב מהל ׳ מלו ה ולו ה הלכ ה ו׳ ) :

לחם משנ ה

דין פע ם שני ת משמ ע דהו א כע ל די ן של א נזכ ר דהרחפו ן התוכ ע שחל ה וז ה נע ל די ן
שהזכיר כא ן הו א הנתנ ע ומינ ה דקא י חכולה ו ול א חימ א דקא י אעדי ם רוצי ם ליל ך
למדינת ה־ ס לחו ד דמדכת ג נע ל די ן פע ם שני ת משמ ע דקא י אחלוק ה קמיית א ג״ כ
דהחוכע מול ה ושלמ ו לנהב ע כדכחיבנ א ז ה טעמ ו ש ל רכינ ו ירוח ם ואי ן הדקדו ק מוכרח :
יב וטל^ ד החוכ ע וכו ׳ . אפש ר דדע ח רבינ ו כדבר י התוספו ת נפר ק המפקי ד של א
הצריכו ש ם רגלי ם לדב ר כמ״ ש בכתובו ת אל א כתכ ו שמפנ י שאות ו חמ ר שי ש

לו

מגדל עו ז

ב<• מ י שי ש ל ו ראי ה בעדי ם ע ד סי ף הפר ק . 6״ נ דכסונו ח (ד ף כ״ו ) ו
ם״ד ער י נפשו ת כו ׳ ע ד וא ם לא ו אי ן מצערסי ן . סר ק שנ י דכתובו ח (ד ף כ׳ו ) ובסנהדרי ן פי ק
זה בור ר (ד ף ל' ) ובמכו ת ס״ ק (ד ף ו׳ ) : הי ה ז ס המתר ה מ ׳ ע ד נהר ג בעדו ת סכ ת השנייה .

ס׳ק

כן

הגהות טיי־מוניו ת

[מ] אע״ 6 שאי ן ש ם אח ד מ ן חחילוקי ן ש ל מעל ה וכ ן סר״ י וכ ן ס״ ה משט ו ודני א כפר״ ש
שפירש הא י נט י כגו ן שהי ו עדי ו מבקשי ן ליל ך למדינ ת הי ם וכו ־ ע' כ : [ט ] פר ק המסקי ד
ופ״ב דכתובו ת כראיה א הת ם בעובד א דמר י ב ר איס ק דאת א לי ה אח א מב י הווא י וכו ׳
עד הכ י דיינינ ן ל ך ולכ ל אלמ י הביר ך וא״ ת א׳׳ כ ל א שבק ת חי י לכ ל אלמ י רכ ל התובעי ם

יאמרו א- ת ל י סהר י דמסתפ ו מני ח ויה א נאמ ן ע ד שיבי א האל ם ראיי ה שאי ן חיי ב ל ו כלו ם וי׳ ל דהכ א אייר י כגו ן שהי ו שואלי ם מאות ם עדי ם שהו א אומ ר דמםתפ ו מיני ת ול א
רגו 7,־ע ר ל א ה ן ול א לא ו דמובה א מילת א דמיסתש ו מיני ת וה״ ק בסמו ך תרת י ל א עבד י חר א של א יעיד ו האמ ת וחר א דטשק ר לומ ר אי ן א: י יודעי ! תוס ׳ ז

כסף טשני ■ ^טופטי״ ם . הלכו ת פ״ ף כס ף טשנו ) ל ה 9 >

לא מצנור& י ולכ ך כא ב רכינ ו שרה ס ז ה שעש ה מלאכ ה נשב ח כלומ ר שא ף ע״ ש שי ש ד י
בראייח כ ל אח ד ל א מצטרפ י והמרינ ן ח ו ממ ׳ אמ ר רב א א ם הי ו רואי ם א ח המחר ה א ו
המחרה רוא ה אוח ן מצטרפי ן כ ך הי א גירס ח ספרינ ו אב ל מדבר י רבינ ו נרא ה שהי ה גור ס
היו רואי ם א ח המחר ה והמחר ה רוא ה אוח ן מצטרסי ן וכ ך הו א גירס ת סמ״ ג . וס״ ש
צריכין להעי ד כאח ד ובב״ ד אח ד אפש ר שהוציא ו
מדאמרינן בפר ק ז ה בור ר (ד ף צ׳ ) ר ' נח ן
חומר (בדינ י ממונוח ) שומעי ן דברי ו ש ל ז ה
היום וכשיב א חביר ו למח ר (שומעי ; א ח דבריו )
משמע דבדינ י נכשו ח כול י עלמ א מוד ו דצריכי ם
להעיד כאח ד . ומכ ל מקו ם נרא ה ל י דגירס ח
רבינו כ ך וצריכי ם להעי ד כאח ד בב״ ד אח ד
בלא וא״ ו ול א כספרינ ו שכחו ב וכבי ת די ן
גוא״ו דכיו ן דמכידי ם כאח ד משו ם דמקישי ן
הגדה לראי ה פשיט א דהו י בבי ח די ן אח ד
דדוחק לומ ר דאת ו צאפוק י של א יהי ו שנ י בת י
דינין בבי ת אח ד וה ס שומעי ם דבריה ם כאחד ,
אח״כ נתיישבח י בדב ר ונרא ה ל י לקיי ם הנוסח א
דאהא לאפוק י ממ ה שכת ב לקמ ן וכ ן א ם העיד ו
שני העדי ם בב״ ד ז ה וחזר ו והעיד ו בב״ ד אח ר
יבא אמ ד מכ ל ב״ ד ויצטרפ ו וס״ ל לרבינ ו דהיינ ו
בדיני מרוט ת אב ל בדינ י נפשו ת ל א יב א אמ ד
מכל ב״ ד ויצטרפ ו אל א צרי ך מלב ד שצרי ך
שיעידו שנ י העדי ם כאח ד עו ד צרי ך שאות ם
שלשה ועשרי ם שהי ו ביח ד כששמע ו דבר י שנ י
העדים שידונ ו אות ם ל א ש צטרפ ו קצ ה מב״ ד
זה וקצחמבי׳ ד ז ה וידונ ו אותסוסוגי א דשמעש ז
מוכחא דבדינ י ממונו ת עסקינ ן דאמרינ ן (בב א
בתרא ד ף קס״ה: ) אליב א דר ׳ נת ן ל א תיבע י
לך וכו ׳ וה א ר'' נ וח״ ק ל א אייר ו אל: ! בד״ מ
כרו שיתכא ר :

ב אב ל בדינ י ממונו ת א ף ע״ פ של א רא ו
אלו א ח אל ו וכו ' . סנהדרי ן פ ' ז ה
בורר (ד ף ל׳ ) תני א אי ן עדות ן מצכירפ ח ע ד
שיראו שניה ם כאח ד רב י יהוש ע נ ן קרח א
אומר אפי ' בז ה אח ר ז ה ואמרינ ן הת ם
-הלכה כרב י יהוש ע ב ן קרחא . . וכת ב סמ״ ג
אמנם בפר ק השיל ח משמ ע דר ב אש י סוב ר
כרבנן שמקש ה מדבריה ם ע ל מחלוק ת רב י
רבן שממו ! ב ן גמליא ל ע ד כא ן לשונ ו . ואנ י

אומר שר ב אש י ל א אמ ר כ ן אל א בנ י הישיב ה אמר ו ע ל דבר י ר ב אש י הכ י גמ י מסחבר א

ונדחו דדילמ א כריב״ ק ס״ ל וא׳י כ ל א משמ ע מהכ א דר ב אש י כב ר כרבנ ן ואפי ' א י הו ה
משמע דסב ר כרבנ ן ל א הו ה שיקינ ן פס ק מפור ש דההמ ר הכ א דהו א דוכחי ה משו ם
דיוקא דדוכה א אח ר נ א ואי ן לפקפ ק בז ה :

ג וכ ן א ם אמ ר האח ד בפנ י הלוה ו וכו' . ב ם בפלוגת א דאמורא י ואמרינ ן בסיפ א דמילח א
נהרדעי אמר י בי ן הודא ה אח ר הודא ה כי ן הודא ה אמ ר הלוא ה כי ן הלוא ה אמ ר
הלואה יי ן הצוא ה הח ר הודא ה מצנירפי ן כמא ן כר ׳ יהוש ע ב ן קרח א ור ב דאמ ר הודא ה
אחר הלוא ה הלוא ה אח ר הודא ה ל א מצטרפ י ה א איפרי ך ונרא ה מלשו ן רבינ ו שכת ב
והשני שהעי ד אמ ר זמ ן דמשמ ע העדו ת הי ה אח ר זמ: ׳ עדו ת חביר ו אב ל הראי ה שהלוה ו

קודם ל ו היח ה שח ס ע ד הודא ה אומ ר שקד ם זמ ן שהוד ה ל ו לזמ ן שאומ ר הע ד שהלוה ו

אין מצטרפי ן דממנ ה דמסהי ד הא י ל א משהי ד הא י וק״ ל מה א דלעי ל ואע״ ג דבאח ד אומ ר
דמי מכי ח ש ל יי ן ואח ד אומ ר דמ י חבי ת ש ל שמ ן שמצטרפי ן הח ם איכ א למימ ר דאמנ ה ח ד
היא דמסהד י אל א שהעלי ם עשויי ן לטעו ת בי ן דמ י חבי ת ש ל יי ן לדמ י חבי ת ש ל שמ ן אב ל
הכא אי ן אד ם עש ! י להודו ת קוד ם שילו ה וכיו ן שע ד אח ד אומ ר שלו ה ביו ם פלונ י וע ד
זה אומ ר שהוד ה מקוד ם ה א ודא י שיקר א קאמ ר . וד ע דבהלוא ה אח ר הלוא ה כתב ו

האחרונים

האחרונים והביא ו הרא״ ש בפסקי ו דה א דמצסרפ ץ היינ ו כשז ה תוב ע שנ י מני ם אמ ד מניס ו
ואחד מתשר י וי ש ל ו ע ד אח ד ע ל כ ל אח ד מהמני ם שאי ן ב ניה ס הכחש ה אב ל א ס אי ט
תובע אל א מנ ה אח ד וה ם מעידי ם ע ל שנ י מני ס ע ל כרח ך המ ד מה ם שק ר לס י דבר י
התובע והו א נאמ ן ע ל עצמ ו :

ד וכ ן בע ת שמעידי ן בב״ ד וכו ׳ . ג״ ז ש ם
ואין עדות ן מצטרפ ת ע ד שיעיד ו שניה ם
כאחד רב י נת ן אומ ר שומעי ן דברי ו ש ל ז ה
היום וכשיב א חביר ו למח ר שומעי ן דברי ו ואמרי ׳

החס דמוד ה רב י יהוש ע ב ן קרח א לרב י נת ן
וא״כ כיו ן דקי״ ל כר״ י ב ן קרח א ממיל א הוי א
לה הלכ ה כרכ י נת ן ועו ד דהת ס כאות ו פר ק
גמ׳ גמר ו א ת הדב ר מכניסי ן מוח ן וכו ׳ דמיקנ א
לאוקומי מחניתי ן כר ׳ נת ן אלמ א כדתי ה קי״ ל
ועוד דה א רשכ״ ג דמחני ' דכתוכו ה פ״ ב (ד ף
כ״ז:) סוב ר כר ׳ נת ן כדאח א הח ס וכ ן פס ק
הרי״ף :

ה וכ ן א ס הי ה ע ד אח ד בכת ב וע ד אח ד
ע״ס וט ׳ . בחר א פר ק ג ט פשו ט (ד ף
קס״ה:) שלח ו לי ה חבריי א לר ׳ ירמי ה ע ד אח ד
בכתב וע ד אח ד ע ל פ ה אליב א דר ׳ יהוש ע ב ן
קרמה מה ו שיצטרפ ו ושל ח לה ו יצטרפ ו ומפר ש
רבינו שהנפקוח א הי א לשוויי ה עדו ת בשכ ר
דאילו למלו ה ע ל פ ה כיו ן דמכשרינ ן הל ו. ה
'אחר הודא ה פשיט א דכשרי ס דמ ה ל י שניה ם
ע״פ מ ה ל י אמ ד בכת ב ואח ד ע ל פ ה ופירו ש
ברור הו א ומדקדו ק לשו ן רבינ ו שכח י שניה ם
מצסרסין לעשו ת ר.מלו ה בשט ר ואינ ו יכו ל לומ ר
פרעתי משמ ע דל א אמרינ ן שנעשי ת מלו ה בשט ר
אלא לעני ן של א יוכ ל לומ ר פרעת י אב ל ל א
לטרוף לקוחו ת דאע״ ג דסת ס קני ; לכתיב ה
עומד הנ י מיל י כשנט ל קני ן בפנ י שני ם אכ ל
הכא של א נט ל קני ן אל א בפנ י אח ד ל א , והטו ר
כתב בסימ ן נ״ א בש ם רבינ ו שנעש ה מלו ה
בשטר גמו ר ומ ה שכתבת י נרא ה יוס ר :