NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 697

Section 697

ח אמר ו העדי ם שט ר מכ ר ז ה מודע א נמסר ה לנ ו וכו ׳ . בפסק י מהר״ ש כה ן כתו ב
שם בש ם המכ ס השל ם מוהר״ ר שמוא ל טאיטאצ ק ז״ ל שהקש ה בדבר י רבינ ו
כאן דאי ך כת ב רבינ ו דבמודע א אע״ פ שכת ב יד ם יוצ א ממקו ם אמ ר נאמני ם ובתנא י
דוקא כשאי ן כת ב יד ם יוצ א ממקו ם אח ר ה א בפר ק ב ׳ דכחובו ח משמ ע דטס י אי ת ל ן
להימונינהו בהנמ י מבמודע א דבע י רב א מר ב נחמ ן א י מהימנ י בתנא י אע״ ג דבמודע א
אין נאמני ם א ז ל א . ול״ נ להר ן דהיינ ו דוק א אליב א דר ב נחמ ן דאי ת לי ה דבמודע ה
אינם נאמני ם משו ם דלי ת לי ה טעמ א דניס ן ליכח ב אב ל לדיד ן דקי״ ל כמ ר ב ר ר ב אש י
דבמודעא נאמני ן משו ם דניח ן ליכת ב ומפר ש רבינ ו ניח ן ליכת ב כפירו ש בחר א דפיר ש
הר״ן ז״ ל דהר י ני ד העדי ם לכתו ב עת ה המודע א מזמ ן הראשו ן וכיו ן שכ ן נאמני ם דהו י
כאילו כתבו ה עת ה מזמ ן ראשו ן וחתמו ה וכיו ן שכ ן מהא י טעמ א אפי ׳ כת ב יד ם יוצ א
ממקום אח ר נאמני ם דהו י כאיל ו כתב ו המודע א וחתמו ה כיו ן דביד ם לעשו ת :

י אמ ר אח ד מ ן העדי ם וכו ׳ הר י כא ן ע ד אח ד . הטו ר בסימ ן כ״ ט כת ב בש ם ר ב
מחתיה דהאומ ר תנא י נאמ ן כלומ ר דאוק י ח ד לבהד י ח ד וליכ א עדו ת כל ל ואי ן

משנה למל ך

חתמחי אל א ע ל עיק ר המכ ר כלנ ד נו ׳ . וי ש לחל ק הרכ ה גי ן ההי א דטשא ה סימ ן לאח ר לההי א
דשט׳ח המוקדמי ם דכיו ן דסיו ם המצרי ם בירו ר דכ ר הנמכ ר הו א כמ ה הו א מ ה שמכ ר וכלא ו הכ י
לא ידעינ ן מ ה שמכ ר היינ ו גו ף הדכ ר שמעי ד עלי ו ואינ ו כמ ו זמ ן השט ר שהו א עני ן חו ן מההלוא ה
ושייך לומ ר ע ל ז ה חתמת י כו ׳ . ועי״ ל דכיו ן דשיי ך כדכ ר הע ד ל א מהימ ן לומ ר ע ל ז ה חתמת י
דלגכי עצמ ו ל א מהימ ן והו י כשט ר היוצ א לשנינ ו דמסתמ א תלינ ן דאכול ה מלת א משהד י אל א כשכאי ס
עדי השט ר כסנינ ו ופירש ו דבריה ם הו א דנאמני ם משו ם דל א שייכ י כ ה והו י כעדו ת דעלמ א ואי ן נו ה
חוזר ומגי ד דיכו ל לתר ן דכורי ה אכ ל כשהו א נוג ע כדב ר אזד א לי ה סהדותי ה וויינינ ן כשת ם שטיו ת
דאכולה מלת א מסהד י וז ה כרו ר כעינ י ודו ק :

ט אמר ו ע ל תנא י הי ה שט ר ז ה כו ׳ . עיי ן כתשוכ ת סריכ׳ ש הימ ן תע׳ ו שכת כ וכ ן נמ י אמרינ ן
בכתוכות דעדי ם החתומי ם ע ל השט ר נאמני ם לומ ר תנא י הי ו דכרינ ו ועוקרי ן השט ר כו ׳

ואין די ן ז ה מוסכ ם לי ש מ ן הראשוני ם (א׳ ה כמכוא ר כדכר י הרמכ׳ ם אלו ) דאי ת לה ו דאי ן נאמני ן
אלא כשאי ן כת כ יד ן יוצ א ממקו ם אח ר :

יא ג ם בדינ י ממונו ת אי ן מקבלי ן מדו ת אל א כפנ י כע ל די ן כו ׳ . עיי ן כתשוב ת מהרש״ ו ח׳ ג
סימן א ׳ דממרוצ ת דבר י הר ב נרא ה דכנדו ן דידי ה לכ״ ע הו י ספיק א דרבנ ן משו ם דחשי ב

ליה

חייב שטע ה מ ן התור ה אב ל מדבר י רבינ ו שכת ב הר י כא ן ע ד אח ד משמ ע דאינ ו סוב ר
כן אל א כדבר י הרמ״ ה שכת ב הטו ר בסימ ן מ״ ו דע ד אח ד אומ ר תנא י וע ד אח ד אומ ר ל א הי ה תנא י דנשב ע שבוע ה דאוריית א ול א אמרינ ן אוק י ח ד בהד י ח ד וכו ׳ . וזה ו שכת ב

כאן הר י כא ן ע ד אח ד כלומ ר וחיי ב שבוע ה וכיו ן דדע ח רבינ ו כדע ת הרמ״ ה למדנ ו דאי ת לי ה דאי ן ע ד אח ד המסיי ע פוגיר ו מ ן השבוע ה כדע ת הרמ״ ה ובע ל החממו ת בשע ר כ״ א

העתיק לשונ ו והרנ״ י בהל ׳ טוע ן סימ ן פ״ ד כח ב בש ם הרמב״ ס ז״ ל דע ד אח ד המסייע ו אינ ו סוכיר ו משבוע ת היס ח ועיי ן ש ם והו א מוכי ח לז ה :

יא א ם הי ה בע ל די ן חול ה וכו ׳ . הר ב בע ל מישרי ם נתי ב ב ׳ ח״ א דקד ק מלשו ן רבינ ו שחל ה הוב ע ונ ס נרא ה שצרי ך בכול ן שלח ו ל ו וכו ׳ וחמ ה הר ב בי ת ייס ף בסימ ן כ״ ח

ומאין ל ו כ ן ונרא ה ל י טעמ ו מדמז ר רבינ ו וכת ב פע ם אמר ח נע ל די ן כיו ן שכב ר כת ב הי ה בע ל די ן חול ה הי ה ד י ל ו לכתו ב ושלמ ו ל ו ול א ב א אל א מדכת ב לבע ל

דין

וזגהות מיימוניו ת

[1] עי ׳ נס י נ ש ל ספ ר נזיקי ן וכסי ׳ נ׳ ט ש ל ספ ר משפטי ם ע׳ ג 1 [ה ] 1ל* א תלגיצ ן דינור א
בדפרישית לקמ ן פר ק י״ ב ע״ ב : [ו ] ודל א כר ב נהם ! דאט ר אי ן נאמני ן אל א במ ר ב ר ר ב
אשי דהיכת א כוותי ה נב ל חתלנזו ד ב ר ממיפ ך שבוער . ואודית א וב ן פיר ש ר ב אלפ ס
אכל ר״ י פיר ש הק א כשאי ן כת ב יד ן יוצ א ממקו ס אח ר אמ ר מ ר ב ר ר ב אש י דנאמני ן
נטגז חואי ל וח ן חוזרי ן מעדות י לגמר י ואינ ו אל א מוסיפי ן ע ל עדות ן אע׳ ג דכפח ב יד ן
יוזנא ל א סחימג י ע׳ כ ; [ז. ! עיי ן כסימ ן י ' 1

מגדל עו ז

היינו מ ן הירושלמ י : אמר ו ע ל סנא י סי ס שט ר ז ס כו ׳ ט ד מפיה ם נאמני ן : כת ב הראנ״ ד ז״ נ
לדעת רנ ו הו א ז ה אנ ל הגאו ן ז׳ ל ל א אמ ר כ ך אל א נאמני ן נכ ל עני ן וכ ן עיק ר ענ״ ל ;

ואני אומ ר עיק ר זא ת ההלכ ה ם׳ נ דכתונו ת (ד ף י׳ח ) ודי ו לר' מ ז׳ ל כרב ו מוד ה ל ו וכ׳ ש רכי ם
וגדולים אחריה ם ראשוני ם ואחרוני ם נ׳ ע והוכש ר דגר ו גרונ ו : ואומ ר לבעל י הדי ן ע ר הר י
כאן ע ד אח ד , פ׳ ג דכתונו ת : ג ם נדינ י ממונו ח כו ׳ ע ד לססו ל יפסו ל . ננזיקי ן פ ׳ הגוז ל נתר א

(יף ןי׳נ ) נ

68

נסף טשני ׳ ^טופטי ם . הלכו ת עח ת פ״ ג ך חרדב׳ ז(טכ״י )

הסאריס א ם רא ו כ״ ד שהו א נשמ ט מלבו א לב״ ד כד י של 6 יקכל ו העדו ת מנדינ ן לי ה פ ו
דאתי וא י ל א אח א מקכלינ ן סהדות א של א בסני ו הע״ ס של א הי ו עדי ו הולי ם וצ א

מבקשים ליל ך למדה״ י הו א עש ה של ח כהוג ן עושי ן עמ ו של א כהוג ן ו ק נהגת י בהיות י

במצרים : אב ל בשט ר מקיימי ם וכו ׳ . ש ם אמ ר רב א הילכת ח מקיימי ן א ת השט ר של א

בסני בע ל די ן אפיל ו עומ ן וצוו ח ודע ת רבינ ו

דין ול א נ א הר י אל ו מקבלי ם עת ם של א נפניו . במ ה

דברי□ אמורי ם בעדו ת ע ל פ ה . אב ל בשט ר מקיימי [ בי ת וטעמ א דקיו ם שטרו ת מדרבנ ן סו ס וכ ן נהג ו :
דין א ת עדי ו של א בפנ י בע ל די [ . ואפיל ו הי ה עומ י י ב כ ל מ י שי ש ל ו ראי ה וכו* . ס״ ב דכתובו ס

וצווח ואומ ר שט ר מזויי ש הו א עד י שק ר ה ן פסול י עת ת ^ 71, '

הן אי ן משגיחי ן ב ו [״ ] אל א טקיימי ן א ת השט ר וא ם ^ אי ן

יש ל ו ראי ה לפסו ל יפסו ל ז י ב כ ל מ י שי ש ל ו ראי ה

בעדים מטפ ל בעדי ם ע ד שיביא ם לבי ת די ן . וא ם ידע ו בי ת די ן שבע ל דינ ו אל ם וטע ן
[ט] התוב ע שהעדי ם מתפחדי ם מבע ל דינ ו שיבוא ו ויעיד ו ל ו הר י בי ת די ן כופי ן א ת
בעל דינ ו שיבי א הו א העדי ם וכ ן כ ל כיוצ א בדברי ם אל ו דני ן בה ן לאל ם :

פרק רביע י

א ייער י נפשו ת צריכי ן שיהי ו שניה ם רואי ם א ת העוש ה עביר ה כאח ד . וצריכי ן להעי ד
כאחד ובבי ת די ן אח ד . אב ל דינ י ממונו ת אי ן צריכי ן לכ ך . כיצ ד הי ה אח ד
רואהו מחלו ן ז ה כשעב ר העביר ה והע ד האח ר רואה ו מחלו ן אח ר . א ם הי ו שנ י העדי ם
רואין ז ה א ת ז ה מצטרפי ן וא ם לא ו אי ן מצטרפי ן . הי ה ז ה המתר ה ב ו רוא ה העדי ם והעדי ם
רואין אות ו א ף ע ל פ י שאי ן רואי ן ז ה א ת ז ה המתר ה מצרפ ן . הי ו שנ י העדי ם בבי ת אח ד
והוציא אח ד מה ן ראש ו מ ן החלו ן . וראה ו ז ה שעוש ה מלאכ ה בשב ת ואח ד מתר ה ב ו .
והכנים ראש ו וחז ר הע ד השנ י והוצי א ראש ו מאות ו החלו ן וראה ו אי ן מצטרפי ן ע ד שירא ו
שניהם כאח ד . הי ו שנ י עדי ם רואי ן אות ו מחלו ן ז ה ושנ י עדי ם רואי ן אות ו מחלו ן אח ר

א טומ״ מ סי ׳ ל סמ״ ג טשי ן קנ ן ; ואתז "

עדים של א בשנ י בפ ל די ן שירו ש משו ס דאמ ר קר א והוע ד בבעלי ו חמר ה חור ה יב א בע ל
השור ויעמו ד ע ל שור ו קבל ה מיני ה ר ׳ יוש י ב ר חנינ א כגו ן שהי ה הו א חול ה א ו עדי ו
מוליס א ו שהי ו עדי ו מבקשי ם ליל ך למדינ ת הי ם ושלח ו ל ו ול א ב א וט ׳ . אמ ר רב א הלכח א
מקיימין א ח השט ר של א בפנ י בע ל די ן ואשי ׳(הלה ) עומ ד וצוו ח וא י אמ ר קבע ו ל י זמנ א
עד דמייחינ א סהד י ומרענ א לשטר א קבעינ ן
ליה וכתו ב בגי ׳ דא ם עבר ו וקבל ו עד ם של א
בפני בע ל די ן ל א עפ ו כלו ם דהו ו לה ו טועי ם
בדבר משנ ה דחוז ר וכ ן נרא ה מדקדו ק דבר י
רבינו שכת ב נ ם בדינ י ממונו ת משמ ע שבדינ י
ממונות נמ י א ם קבל ו עדו ת של א באנ י בע ל
דין ל א עש ו כלו ם במ ו בדינ י נפשו ת וכחב ו
התום׳ (בד״ ה ושלח ו לו ) דמשמ ע דבעינ ן שלח ו
לו ול א ב א בהד י עדי ו חולי ם א ו מבקשי ם ליל ך
למדה״י מדל א קאמ ר א ו שלח ו ל ו כדקאמ ר א ו
שהיו עדי ו חולי ם אב ל בע ל נ״ י כת ב מדל א
קאמר א ו ששלח ו ל ו דקדק ו המפרשי ם ז״ ל דקא י
אדסליק מיני ה שא ם הי ו עדי ו מבקשי ם ליל ך
צריך להודי ע ל ו שיב א קוד ם שיקבל ו כיו ן שי ש
שהות וא ם ל א ב א מקבלי ן עדות ן של א בפני ו
וסין סבר א לומ ר דקא י נמ י אהו א מול ה א ו
עדיו חולי ם דכיו ן שהדב ר נחו ן ודא י מקבלי ם
ואין צרי ך לשלו ח ל ו דא ם ל א עכשי ו אימת י
דסהס חולי ם לסכנ ה מיישינ ן לה ו עכ״ל . ולפ י
דבריו אפש ר לומ ר נמ י דהו א הדי ן א ם הי ה
במקום רחו ק והי ו עדי ו מבקשי ם ליל ך למדה״ י
דאין אומרי ן נמתי ן ע ד שישלח ו ל ו דה א בי ן
כך וני ן כ ך ילכ ו העדי ם וכת ב הר״ ן ז״ ל

פרק אלמנ ה נזונ ת גב י מוכר ח של א בב״ ד צריכ ה והוצי א אח ד מה ן ראש ו מ ן החלון . וראה ו ז ה שעוש ה מלאכ ה בשב ת ואח ד מתר ה בו .

שבועה דנתב ע המבי א עדי ם לפטו ר עצמ ו י י ׳

מקבלים אות ן של א בפנ י בע ל די ן ורגינ ו כח ב
הדברים כמ ו שכתובי ם בגמ ׳ ואי ן בדברי ו הכר ע
והס דמקיימי ן השט ר של א בפנ י בע ל די ן פירש ה
רש״י ז״ ל דמייר י ב;וונ א דההי א דלעי ל דהיינ ו
כגון שהי ה הו א מול ה א ו עדי ו חולי ם וכו ׳ ה א לא ו הכ י אי ן מקיימי ן אב ל דע ת התוספו ת והרא״ ש ז״ ל כדע ת רבינ ו לומ ר דאפי ׳ בדליכ א חד א מהנ י גוונ י מקיימי ן והיינ ו טעמ א
דכיון דקיו ם שטרו ת דרבנ ן משו ם דעדי ס החתומי ם ע ל השט ר נעש ה כמ י שנחקר ה עדות ן בבי ת די ן ל א החמיר ו חכמי ם ב ו כמ ו בקבל ת עדו ת שהו א ש ל תור ה דבעינ ן בפנ י בע ל די ן
ואם י ש ל ו עדי ם שיעיד ו שהו א מזויי ף א ו שיעיד ו שהעדי ם פסולי ם הי ו קוד ם שחתמ ו בשט ר יפסו ל ואי ! מבטלי ן השט ר וקיומ ו :

'ב כ ל מ י שי ש ל ו ראי ה בעדי ם וכו ׳ . מההי א דמר י ב ר איס ק (בכתובו ת ד ף כ״ז: ) שהבאת י לעי ל בפ ׳ ז ה אג ב גרר א דאמ ר לי ה ר ב חסד א לאיתד י סהד י וא״ ל איה ו דינ א הכ י

המע״ה ואמ ר לי ה הכ י דאיננ א ל ך ולכ ל אלמ י דחבר ך וכתב ו התוספו ת דהכ א ב״ ע שאמר ו ל ו אות ם עדי ם ל א נאמ ר ל ך דב ר ע ל עדו ת ז ו שרגלי ם לדב ר דמסתפ ו מיני ה

ומשיה אמ ר לי ה איימינה ו א ס ויעידו ך שאינ ו ב ן אבי ך א ו שאי ן יודעי ם ל ך עדו ת וקאמ ר א י מסחפ ו מיני ה השת א נמ י מסהד י שיקר א א ו שאינ ו אחי ו א ו שאי ן יודעי ן ל ו עדו ת

ומשני חרת י ל א עבד י חד א שישתק ו מלהעי ד וחד א שיבקר ו ויאמר ו אי ן אנ ו יודעי ם שהו א אחי ו ולפ י ז ה א ס אמר ו אי ן אנ ו יודעי ם הי ה מר י ב ר איס ק פטו ר והכריח ם לפר ש כ ן
משום דאל״ כ ל א שבק ת חי י דכ ל אד ם שיהי ה חיי ב לחביר ו עשי ר יאמ ר עלי ו שהו א אלמ א וא ס ל א יב א עדי ם יפסי ד אב ל מדבר י רש״ י נרא ה שאע״ פ שהי ו אומרי ם אי ן אנ ו יודעי ם
היה מר י ב ר איס ק חיי ב דאיכ א למימ ר דמסחפ ו מיני ה ע ד שיעיד ו כדברי ו שכ ן פיר ש בהמפקי ד (ד ף ל״ט: ) זי ל אנ ת איית י סהד י דלא ו אחו ך הו א אות ם עדי ם שי ש ל ו לז ה שבא ו
משם ומכירי ם ב ו מ י הו א הביא ם אח ה ויעיד ו שאינ ו ב ן אבי ך א ו בק ש עדי ם אחרי ם א״ ל מר י לר ב חסד א א י מינא י דחל י מ ה הועל ת סו ף סו ף את ו סהד י ול א מסהד י אל א כמות י
ולא כמומ ך . תרת י ל א עבד י מיראת ך יעש ו אח ת שישחק ו אב ל שחי ם ל א יעש ו ל א דיי ן שישתק ו ול א יעיד ו האמ ת אל א ג ם שיעיד ו שק ר עכ״ ל . הר י מפור ש בדברי ו של א הי ה מר י