NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 695

Section 695

א סמ׳ ג עשי ן ק ע טח1״ מ סי ' ל : כ טו ר ש ס סי ׳ נ ח :

כאן שדר ך הע ם לטעו ת בשע ה אמ ת וי״ ל דל א כת ב ש ם יו ם המעונ ן קל א לרמו ז הגזיר ה
האמורה בגמ ׳ בי ן חמ ש לשב ע דהי א האמיתי ת שהו א נוג ע באיסו ר חור ה אב ל ה א דבי ן
חמישית לששי ת ל א כתב ה אל א לקר ב הדב ר א ל המושכ ל כמ ו שכח י הו א עצמ ו בתשוב ה
הניאה ש ם הר ב בע ל כס ף משנ ה :

ב אב ל בדינ י קנסו ת וכו ׳ . הטו ר בחוש ן משפ ט בסימ ן ל ' כת ב בי ן עד י ירושו ת
מהנות וגזלו ח מו ן מעד י חבלו ת והו א נלמ ד מדבר י הרא״ ש ז״ ל בססקי ו
בפ׳ אה ד דינ י ממונו ת שכ ן כת ב ש ס הילכ ך כ ל מיד י ב ר מחבלו ת עבדינ ן שליחותייה ו
וכו׳ וג ס דריש ה וחקיר ה נמ י ל א בע י אע״ ג דבתחל ת לשונ ו כת ב ש ם אב ל גזילו ת וחבלו ת
בעי דריש ה וחקיר ה ל א כח י כ ן אל א לפ י מא י דמשמ ע מסוגי א דסנהדרי ן ואח״ כ כש ב
מאי דמשמ ע מסוגי א דהחוב ל והו א העיק ר ושיעו ר לשונ ו כ ך הו א מסוגי א ז ו משמ ע דגזילו ת
וחבלות בע ו דריש ה וחקיר ה אב ל מסוגי א דהחוב ל משמ ע דמבלו ת דוק א בע ו דריש ה
והקירה והו א האמ ת כ י הו א כוונ ח דברי ו ע ל כ ל פני ם דא ס ל א כ ן קשי א ריש א דלישנ א
לסיפא דלישני ה דיבינ ו וכת ב ש ם הר ב ב״ י דאי ן הכר ע מ ה הו א סוב ר ונ״ ל די ש להכרי ע
ממ״ש בפ״ ה מהלכו ת סנהדרי ן וז״ ל דינ י קנסו ת עו ן נזלו ח וחבלו ת ותשלומ י כפ ל אי ן

חנהות טייימונייו ת

לעולם מי׳ א ובשטרו ת אזלינ ן בת ר לשו ן בנ י אד ם אע״ ם שלמוערי ם מיו ם ב ׳ מנינ ן וכ ן
טשטע ב ט 0 קונ ם יי ן דטדמ ה שטרו ת ונדרי ם ובתתיל ת הסר ק אומ ר גב י נדרי ם דקר ו

א נש י רי ש ירח א וסוגי א דסנהדרי ן מתפרש ת בדוח ק לס י שיט ה ז ו וכש ר הדב ר , . .■1.״<. .

לשנות מנה ג אבותינ ו למנו ת מיו ם שנ י כ י י ש להס ב הראיו ת לבא ן ולכא ן אגי׳ ה ועיי ן בתום ' כחובו ת ס״ ר מהלכו ת יבי ם
למנות

טענת רמאו ת
תרחק

נמצא חוט א

[<ז אומ ר ר״ י ששס ע סר״ ח שנור.ו.י ן ענשי ו (.'*״ן! ! ״ 11ווע'ע 1 ״נ . ד ׳&■*ו7ח■ ןן,, ן •, ) - - - ^ ....... ו

•תא דתני א פר ק ס י שאחז ו וא ם ל א י ג ד פר ט לאל ם שאינ ו יכו ל לדנ י ואסא י וחד י ־כו ל לרבו • מחו ך הכת ב שאג י עדו ח דרחמג א אמ ר ספיח ס ול א ממ י נחב ש נ אל ש

[ןענ׳ים חלי ן ייד £ כ ף

ר 6

כסף משנ ה

הרדכ״ז (טכ״י )

שופטים. הלכו ת עדו ת פ״ ג

זהחוספוס האריכ ו בישו ב קושי א ה ח בפ״ ב דכחובו ח ופ׳ג ׳ דבתר א ופ׳ד׳אחי ן ועיי ן בהרי״ ף פ ׳ ד ׳ אחי ן ומדבר י לבינ ו למדנ ו חירו ן יפ ה דאה״ ג רדי ! חור ה מפיה ם ולל ) מס י כחכ ם בי ן
בדיני ממונו ת בי ן בדינ י נפכו ח ורבנ ן הקיל ו בדינ י ממונו ת כד י של א תנעו ל דל ת בפנ י לוי ן וההי א דפ ׳ ד ׳ אחי ן דהו י דינ י נפשו ת ל א מצ ו תסהד י דאוקמו ה אדי ן תור ה וההי א דה;וז ל דמצ ו
מסהדי בדינ י ממונו ת היינ ו מדרבנ ן כד י של א הנעו ל דל ת בפנ י לוי ן ולכ ן בקנשו ת ומכו ת וגלו ת דל א שיי ך נעיל ת דל ת אי ן דני ן ע ל פ י כת ב יד ן והר״ ש ב ר צמ ח כת ב שאי ן דבר י לבינ ו מכווני ם
דודאי עדי ם החתומי ם בשכי ר כפרי ן ומקר א מל א דב ר הכתו ב(ירמי ה ל״ב ) שדו ח בכס ף יקנ ו וחתו ם עכ״ ל . ואנ י אומ ר דא י מה א ל א קשי א דהא י קר א דבר י קבל ה הו א ול א דב ר תור ה א ך
קשה ל י דאמרינ ן בכמ ה דוכח י מה ם סו ף פר ק ב ׳
דכתובוה (ד ף כ״ח ) כיו ן דקיו ס שכרו ת דרב נ ן
הימנוה רבנ ן בדרבנ ן חלמ א דמדאורייה א עדי ם
החתומים ע ל השנו ר נעש ה כמ י שנסקר ה עדות ן
בב״ד ול א בע י קיו ם וצ״ ע :

ה כ ל ע ד שנחקר ה עדות ו וכו׳ . בפר ק
שבועת העדו ת (ד ף ל״א: ) מפנ ה
השביע עליה ם חמ ש פעמי ם לפנ י ב״ ד וכפר ו
אינם חייבי ם אל א הח ח אמ ר רב י שמעו ן מ ה
מעם הואי ל וחינ ם יכולי ם לחזו ר ולהודו ת ובכ ל
דוכתא אמרינ ן כיו ן שהגי ד שו ב אינ ו חוז ר
ומגיד ובתוספת א דסנהדרי ן יכולי ם לחזו ר בה ם
עד שיחק ר עדות ם בב״ ד נחקר ה אי ן יכולי ם
נחזור בה ם ובתוספת א רי ש סר ק שנ י דכחובו ת
ובירושלמי פ״ ב דכתובו ת עדי ם שהעיד ו לממ א
ולסהר לרח ק ולקר ב לאסו ר ולהתי ר לפעו ר
ולחייב ע ד של א נחקר ה עדות ן בב״ ד אמר ו
מבודין היינ ו הר י אל ו נאמני ן משנחקר ה עדות ן
בב״ד אמר ו מבודי ן היינ ו אינ ן נאמני ם . ומ״ ש
אפילו נת ן מע ם לדברי ו מפור ש בסר ק נגמ ר
הדין דא י הדר י בה ו סהד י אע״ ג דק א יהב י
מעמא למלתייה ו קרי ק בה ו כיו ן שהגי ד שו ב
אינו מוז ר ומגי ד . ומ״ ש רבינ ו כ ל ע ד שנחקר ה
עדותו וכו ׳ אינ ו יט ל לחזו ר ב ו כלל ו ש ל דב ר וכו ׳ נרא ה דדוק א כשהעי ד בב״ ד אינ ו יכו ל לחזו ר אב ל א ם שאלוה ו ע ל עדות ו ואמ ר אינ י יוד ע יכו ל לחזו ר ולהעי ד ולישנ א דכיו ן
שהגיד שו ב אינ ו חוז ר ומגי ד הכ י דיי ק דהיכ א דהגי ד בחחל ה כלומ ר שאמ ר עדות ו אינ ו חוז ר ומגי ד אב ל כ ל שאמ ר שאינ ו יוד ע ל א מיקר י מגי ד וא ם נת ן אמתל א למ ה אמ ר בתהל ה
איני יוד ע נאמ ן ועו ד דכשהעי ד כב ר א ס עת ה חוז ר ב ו אע״ פ שימעו ן מפנ י פחד ו עשית י א ו משו ם מענ ה אחר ת אינ ו נאמ ן דה א משו י נפשי ה רשיע א דאסהי ד שקר א והיינ ו
מעמא דכשהשביע ס בפנ י ב״ ד אינ ם יכולי ם לחזו ר ולהעי ד דמשו ו נפשייה ו רשיע י אב ל כ י אמ ר אינ י יוד ע ל א משו י נפשי ה רשיע א דיכו ל לומ ר מפנ י הפח ד אמרת י אינ י יוד ע
דהיינו ש ב וא ל תעש ה וראי ה מדאמרי ק בפר ק המפקי ד (ד ף ל״ט: ) ובפר ק שנ י דכחובו ת (ד ף כ״ז: ) מר י ב ר איס ק את א לי ה אח א מב י חוזא ה א״ ל פלו ג ל י בנכס י דאב א א״ ל
לא ידענ א ל ך אח ו לקמי ה דר ב חסד א וכו ׳ א״ ל לההו א דאה א איית י סהד י דאחו ה א ח א״ ל חי ת ל י סהד י ומסתפ ו מיני ה דגבר א אלמ א הו א א״ ל לדידי ה זי ל אייתינה ו א ח דלא ו
אחוך הו א א״ ל דינ א הכ י המע״ ה א״ ל הכ י דאיננ א ל ך ולכ ל אלמ י חניר ך השת א נמ י את ו ומשקר י תרת י ל א עבד י ומשמ ע מפירש״ י דהכ י קאמ ר חד א דשחק י מלהעי ד האמ ת
וחדא דמסהד י שיקר א ל א עבד י הר י שאמר ו ש ם זאשמ א ל א יעיד ו מפנ י פחד ו ש ל ז ה חיישינ ן אכ ל לשמ א יעיד ו שק ר ל א חיישינ ן ומעמ א כדפרישי ח ועו ד דת ם ל א כ ן למ ה לי ה
למהני׳ למינק ע השיי ע עליה ם חמ ש פעמי ם בפנ י ב״ ד וכפר ו אינ ם חייבי ם אל א אח ת דמשמ ע דאפיל ו בפע ם ראשונ ה השביע ם ופעו ר דקתנ י חו ן משבוע ה ראשונ ה לינקו ע תבע ם
בפני ב״ ד וכסל ו וחז ר ותבע ם ממ ש פעמי ם והשביע ם פעו ר אפיל ו משבוע ה ראשונ ה דה א אינ ו יכו ל לחזו ר ולהודו ת אל א ודא י כדאמר ן ולז ה נוס ה דע ת הר״ ן בפר ק שבוע ת העדו ת .

ואין להקשו ת ממ ה שדקדקת י ברא ש הלכו ת אל ו מלשו ן רבינ ו דהע ד מצוו ה להעי ד בב״ ד דוק א משו ס דכיו ן שאמ ר אינ י יוד ע שו ב אינ ו יכו ל להעי ד דהמ ם בשאינ ו נות ן אמתל א אל א

אומר א ז ל א רצית י להעי ד ועכשי ו אנ י רוצ ה והכ א כשנות ן אמתל א לדברי ו וכמ ו שכתבתי . ומ ה שכת ב וכ ן אינ ו יכו ל להוסי ף בעדות ו תנא י הו א ממא י ;אמרינןבפ״ ב דכחובו ת
דעדים האומרי ם תנא י הי ו דברינ ו למעק ר סהדותייה ו קמ א אח ו כלומ ר וכיו ן שהגי ד אינ ו מוז ר ומגי ד אל א דהח ס מהימנ י משו ם דאי ן כת ב יד ם יוצ א ממקו ם אמ ר והו ה לי ה

כאילו עדיי ן ל א השלימ ו עדות ן וכיו ן שאי ן דברי ם אחרוני ם סוחרי ם לראשוני ם לגמר י נאמני ם אב ל הכ א שכב ר נחקר ה מדוח ן וגמר ו דבריה ם ועס ה באי ם לחזו ר ולומ ר תנא י הי ה

הוו לה ו חוזרי ם ומגידי ם ול א מהימנ י ;

עדים מפיה ם ול א מכת ב יד ן . אב ל מדבר י סופרי ם
שחותכין דינ י ממונו ת בעדו ת שבשט ר א ף ע ל פ י שאי ן
העדים קיימי ם כד י של א תנעו ל דל ת בפנ י לוי ן . ואי ן
דנין בעדו ת שבשט ר בדינ י קנסו ת ואי ן צרי ך לומ ר
במכות ובגלו ת אל א מפיה ן ול א מכת ב יד ן . ה ^•כ ל ע ד
שנחקרה עדות ו בבי ת די ן בי ן בדינ י ממונו ת בי ן בדינ י
נפשות [ג ] אי ן יכו ל לחזו ר ב ו . כיצ ד אמ ר מוטע ה היית י
שוגג היית י ונזכרת י שאי ן הדב ר כ ן . לפחד ו עשית י אי ן
שומעין ל ו אפיל ו נת ן טע ם לדברי ו . וכ ן אינ ו יכו ל להוסי ף
בעדותו תנא י . כלל ו ש ל דב ר כ ל דברי ם שיאמ ר הע ד
אחר שנחקר ה עדות ו שיב א מכלל ן ביטו ל העדו ת א ו הוספ ת תנא י ב ה אי ן שומעי ן ל ו :
ן נעדי ם החתומי ם ע ל השט ר הר י ז ה כמ י שנחקר ה עדות ן בבי ת די ן ואי ן יכולי ן לחזו ר בה ן .
במה דברי ם אמורי ם כשאפש ר לקיי ם השט ר של א מפיה ן כגו ן שהי ו ש ם עדי ם שז ה כת ב
ידן א ו שהי ה כת ב יד ן יוצ א ממקו ם אח ר אב ל א ם א י אפש ר לקיי ם א ת השט ר אל א מפיה ן

ואמרו

א טוס׳ מ סי ׳ כ ט סמ״ ג טש ץ ק ט : ב טו ר ש ם סי ׳ מ סמ׳ ג ש ם :

זולת ר״ ח ועיי ן בתוס ׳ ס״ ב דכחובו ח ובמקומו ת
הרבה : אב ל מדבר י סופרי ם וכו׳ . בס ׳ השול ח
בגיסין :

ה כ ל ע ד שנחקר ה וכו ׳ . פ״ ב לכתובו ת
דכיון שהגי ד שו ב אינ ו חוז ר ומגי ד
ומסחברא שא ם י ש בלשו ן שח י משמש ת נאמני ן
לומר כ ך משמעו ת העדו ת וכ ן מבארי ם הלשו ן
ואין ז ה חוז ר ומגי ד :

ו עדי ם החתומי ם ע ל השע ל וכו ׳ . ש ם
בכתובות והעע ס הפ ה שאס ר הו א
הפה שהתיר ;

וכן

ר עדי ם החתומי ם ע ל השע ר וכו׳ . פר ק שנ י דכתובו ס (ד ף י״ח: ) משנ ה העדי ם שאמר ו כת ב ידינ ו הו א ז ה אב ל אנוסי ם היינ ו קטני ם היינ ו פסול י עדו ת היינ ו הר י אל ו נאמני ם א ם
יש עדי ם שהו א כת ב יד ם א ו שהי ה כת ב יד ם יוצ א ממקו ם אח ר אינ ן נאמני ן ואמרינ ן בגמ ׳ דא ם כת ב יד ן יוצ א ממקו ם אח ר אפי ׳ אמר ו אנוסי ם היינ ו מחמ ת נפשו ת אי ן

משנה למל ך

פ׳ג ה כ ל ע ד שנחקר ה עדוח ו כב״ ד כו ׳ . בכמ ה דוכת י אמרינ ן כיו ן שהגי ד שו ג אינ ו מוז ר
ומגיד . וכת ב מהרש׳ ־ בה׳ ב בנוספו ת סימ ן א ׳ וז׳ ל וז ה מטע ם שכיו ן שמ ה שמעידי ם
שאמר בשע ת המכ ר של א מכ ר החזק ה הנזכר ת כ י א ם לעלו ת לא״ י עדות ן ז ו הי א בשט ר ל א מיקר י
חוזר ומגי ד אל א חשי ב כתר י ותר י דעלמ א כו ' . ול א ידעת י טע ם בז ה שכת ב הר ב דמ ה לנ ו א ם עדות ם

בשטר א ו בע׳ ס כיו ן שקד ם שט ר הראשו ן שחתמ ו ה ם בעצמ ן בל י שיו ר א ו איפכ א שכתב ו שט ר

למוכר שהי ה בתנא י ונעש ה כמ י שנחקר ה עדות ם בב״ ד כ ל שחתמ ו אח״ כ הפ ך ז ה הו ה לי ה כיו ן
שהגיד ט ב אינ ו חוז ר ומגי ד ומ ה לנ ו א ס עדו ת השנ י הו א ע ל פ ה א ו בשט ר ודברי ם הלל ו אח ר
המחילה אי ן ראויי ן לשומע ן . אח ר שכתבת י ז ה ראית י חשוב ת הריטב׳ א הביא ה מר ן סימ ן מ״ ו
שנתב הר ב 1׳ ל דר ך פשיטו ת כ ל מ ה שכתבת י ולהוכי ח ז ה הו י יגיע ת בש ר ודו ק . וכב ר נשאת י ונתת י
עם אח ד מהחכמי ם השלמי ם בעל י הורא ה ואמ ר ל י שאפש ר שכוונ ת הר ב הית ה לומ ר שא ם הי ה
סתירת שנ י השטרו ת אל ו של א הוזכ ר בה ם זמ ן א ו נאח ד מה ם ול א הובר ר איז ה שט ר הו א הקוד ם
והוה מספק א ל ן א ס השט ר ש ל לוק ח שכתו ב בל י תנא י ושיו ר הו א הקוד ם א ו איפכ א הו ה אמרינ ן
אוקי ארע א בחזק ת מר ה קמ א מ ה שא' כ בעדו ת נע ל פ ה דהשת א הו א דמעידי ן ע ל בטו ל תנא י
הכתוב בשט ר בל י שיו ר ותנא י וכיו ן שהגי ד שו ב אינ ו חוז ר ומגי ד וכוונ ת הר ב ז׳ ל א ם הית ה כ ן דברי ו

לא מוכ י חי ן כל ל וכ ל מרוצ ת דברי ו ל א משמ ע כל ל שיר ד הר ב לז ה ואי ן כא ן רמ ז מז ה של א תל ה

הרב דינ ו אל א א ם העדו ת הו א בשכי ר א ו בע׳ פ . והנח ה ז ו שפיר ש ח ד מ ן חבריי א נר׳ ו ה ס דבר י
נביאות , מלב ד ז ה א ף שהי א כ ן ואמ ת יהג ה חכ ו לעני ן דינ א צריכ א רנ ה אי ן כא ן מקו ם להארי ך עו ד
וצ׳ט : כת ב מהרימ״ ט חה׳ ט ם' ס נ׳ ד דשאל ו בירושלמ י גב י שטר י חו ב המוקדמי ם מ י מודי ע ואמ ר
ר' יוחנ ן ה ן ה ן עדי ו ופרי ך וה א עדי ם החתומי ם ע ל השט ר כמ י שנחקר ה עדות ם בב״ ד ומשנ י תמ ן
כשאומר ל א חתמנ ו נר ם הכ א ע ל ז ה חתמנ ו וע ל ז ה ל א חתמנ ו והקש ה הר ב וז׳ ל וא׳ ת ננא י שנ א
מהא דאמרינ ן עשא ה סימ ן לאח ר אב ד א ת זכות ו וכו ׳ ואמא י ל א מהימנינ ן לי ה כשיאמ ר ע ל ז ם ל א