Section 690

ו

'"ז

כגון חנו ן וקנ א וכיוצ א בה ן ,
א׳א אינ ו לוק ה אל א בש ם
המיוחד והכ י אית א בירושלמ י
עכ׳ל :

בקללה ז ו לוק ה ע ל קללתו . וירא ח ל י שהמקל ל א ת
הקטן הנכל ם לוק ה (הר י הו א כחרש ) : ב המקל ל א ת
הטת פטו ר . הואי ל ומקל ל כ ל אד ם מישרא ל חיי ב למ ה
ייחד לא ו ע ל דיי ן ולא ו ע ל נשי א לחייב ו שתי ם . נמצא ת
למד שהמקל ל אח ד מישרא ל בי ן אי ש בי ן אש ה בי ן גדו ל
בין קט ן לוק ה אח ת וא ם קל ל דיי ן לוק ה שתי ם . וא ם קל ל
נשיא לוק ה של ש . וכ ן נשי א שקל ל אבי ו חיי ב משו ם
ארבעה שמו ת . שלש ה ש ל כ ל אד ם ואח ד משו ם הא ב :
ג המקל ל עצמ ו לוק ה כמ ו שקל ל אחרי ם שנאמ ר השמ ד
לך ושמו ר נפש ך . *ואח ד המקל ל השג ת הראב״ ד
[א] עצמ ו א ו הכיר ו א ו נשי א א ו דיי ן •ואח ד המקל ל עצמ ו א ו וכו ׳
אינו לוק ה ע ד שיקל ל בש ם מ ן
השמות. כגו ן י ה ואלהי ם ושד י
וכיוצא בה ן . א ו בכנו י מ ן הבנויי ם
כגון חנו ן וקנ א וכיוצ א בה ן . הואי ל והו א חיי ב א ם קל ל
בכל הבנויי ם כ ך א ם קל ל בכ ל לשו ן חיי ב שהשמו ת
שקוראין בה ן הגוי ם להקב״ ה הר י ה ן ככ ל הבנויים .
וארור ב ו שבוע ה ב ו קלל ה ב ו נדי ' : ד אינ ו לוק ה "■ע ד
שיתרו ב ו בפנ י עדי ם כשא ר כ ל חייב י לאוי ן . אב ל א ם
לא הית ה ש ם התרא ה א ו שקל ל בל א ש ם ובל א כינו י
כגון שאמ ר ארו ר פלונ י א ו שהית ה הקלל ה בא ה מכל ל
הדברים כגו ן שאמ ר א ל יה י פלונ י ברו ך לה ׳ א ו א ל
יברכהו א ל וכיוצ א בדברי ם אל ו אינ ו לוק ה ז ה אע״ פ
שאינו לוק ה א ם [כ ] חר ף תלמי ד חכ ם מנדי ן אות ו . וא ם
רצו הדייני ם להכות ו מכ ת מרדו ת מכי ן ועונשי ן אות ו
כפי מ ה שירא ו שהר י בז ה א ת הזק ן . וא ם הר ף ע ם האר ץ
עונשין הדייני ם בדב ר כפ י מ ה שהשע ה צריכ ה ל ו לפ י
המחרף ולפ י ז ה שנתחר ף : ו אע״ פ שי ש ל ו לדיי ן א ו
לנשיא למחו ל ע ל כבוד ו אינ ו יכו ל למחו ל ע ל קללת ו .
וכן שא ר הע ם אע״ פ שמח ל המקול ל מלקי ן א ת המקל ל
שכבר חט א ונתחייב . אב ל מ י שנתחיי ב נידו י מפנ י
שהפקיר בבי ת די ן ורצ ו בי ת די ן למחו ל ע ל כבוד ן ול א
נדוהו הרשו ת ביד ן . והו א של א יהי ה בדב ר הפס ד בכבו ד
הבורא . בגי ן שהי ו הע ם מבעטי ן בדבר י תור ה ובדייני ם .
הואיל ופקר ו הע ם בדב ר צריכי ן לחז ק ולענו ש כפ י מ ה
שיראה לה ם : ; "כ ל הד ן בדיינ י עבו״ ם ובערכאו ת שלה ן
אע״פ שהי ו דיניה ם כדינ י ישרא ל הר י ז ה רש ע וכאיל ו
חרף וגד ף והרי ם י ד בתור ת מש ה רבינ ו שנאמ ר ואל ה
המשפטים אש ר תשי ם לפניה ם לפניה ם ול א לפנ י עכו״ ם
לפניהם ול א לפנ י הדיוטות . הית ה י ד העכו״ ם תקיפ ה
ובעל דינ ו אל ם ואינ ו יכו ל להוצי א ממנ ו בדיינ י ישרא ל

יתבענו

א טומ״ ס סי ׳ כ ז סמ׳ ג לאוי ן ר ט : ב טו ר ש ם סמ׳ ג עשי ן ק ז :

שיומת העדו ס במשנ ה המקל ל עצמ ו ומביר ו ככול ן עוב ר גל״ ח וילסרי ק על ה עצמ ו דבחי ב
רק השס ר ל ך ושמו ר נסש ך מא ד וחביר ו דכתי ב ל א תקל ל חרש : וירא ה ל י שהמק; ל א ה
הקטן וט ׳ . •רא ה ל י ראי ה לדבר י ר^יג ו דר.מרינ ן ל א תקל ל חר ש דב ר הכתו ב בחמצלי ן
שבאדם ע״ כ , והקט ן בכל ל האמללי ן הו א :

המקלל א ת הס ח אטו ר ונו ׳ . גח״ כ

ג

אין ל י אל א ר.ר ש מניי ן לרבו ת
אח כ ל אד ם ת״ ל בעמ ך ל א האו ר א״ כ צמ ה
נאמר חר ש מ ה חר ש מיוח ד שהו א נמיי ס א ף כ ל
בהוא בחיי ם יצ א המ ת שאינ ו בחיי ם ע'כ .
ולא הזהיר ה הור ה א; א ע ל הכש ר ס שנאמ י
ונשיא בעמ ך ל א תאו ר בעוש ה מעש ה עמ ך
ותמהתי למ ה השמי ט רנינ ו ז ה מכאן :

ג ואח ד המקל ל עצמ ו וכו׳ . א ׳ שבוע ה
העדות במשנ ה המקל ל עצר ו וחביר ו
בכולן עוב ר בל״ ח א״ ר ינא י ודבר י הכ ל כלומ ר
אע״פ שנחלק ו במקל ל א ח הש ם וא ת אבי ו ואמ ו
בכולן דר״ מ מחיי ב וחכמי ם אוסרי ם במקל ל
עצמו וחניר ו ד״ ה חיי ג ומעמ ו דהנ ך דאי ־
בהו מית ה חכמי ם אוטרי ס ממית ה ע ל הכינויי ם
וחייב מלקו ת אב ל במקל ל עצמ ו ומביר ו דלי ת
בהו אל א מלקו ח כ״ ע מוד ו דאי ן חילו ק בי ן
שס לכנויי ס . ומ״ ש רבינ ו גסא ר המצו ת וז״ ל
ובתנאי שיקל ל בש ם ע״כ , לא ו לאפוק י נ1קל ל
בכנויים כה ב הכ י אל ח לאפוק י מקל ל בל א ש ט
חו כנו ■ כ ן צרי ך לפר ש כ י היכ י דל ח תקש י
מדידי : אדידי ה ותימ ה ע ל הראב״ ד היכ י שבי ק
תלרודא ליד ן וסמ ך ע ל הירושלמ י והו א ז״ ל
כתב בכ מ ׳ דוכת י שע ל התלמו ד שלנ ו י : לסמוך .
ויש ל י ללמ ד ע ל הר ב זכו ת דהנ ן ובכ ל הכנויי ן
הרי אל ו חייבי ; ול א אליג י רבנ ן כדפליג י ככ ל
הנך בכ י וטעמ א לכתי ב גנ י שנוע ת העניו ת
ושמעה קו ל אל ה אב ל גב י מקל ל עצמ ו וחביר ו
דלא כתי ב אל ה אליג י רבנ ן אר׳ מ דבעינ ן ש ם
ממש ול א כנו י וגב י מקל ל הש ם ס ו אבי ו דחמיר י
שהם במיח ה א ם קל ל בש ם חיי ב אב ל א ס קל ל
בכנוי פטו ר ממית ה ועב ר בלא ו אב ל מקל ל
עצמו וחביר ו דלי ת בה ו מיח ה א ס קל ל בכנו י
פטור מהמלקו ח ולפיכ ך ה א דתנ ן אמיקג ל ע.מ ו
וחבירו בכול ן ר״ מ קהנ י ל ה וד ל ז כר ׳ ינא י
דאמר דבר י הכ ל ומ״ מ שיט ת רבינ ו יות ר
נכונה : וארו ר ב ו שבוע ה וכו ׳ . ס ׳ שבוע ת
העדות תנ א ארו ר ב ו בבוע ה ב ו גדו י ב ו קלל ה
ומייהי ל ה מקרחי ;

ד אינ ו לוק ה ע ד שיחר ו ג ו וכו ׳ . ז ה מבוא ר
בכסה דוכת י דאי ; מלקו ח בל א עדי ם
והתראה וא ס י ש ש ם עדי ם והתרא ה אע״ א
שחין ש ם מעש ה לוק ה דא״ ר יוחנ ן כ ל צא ו
פא-ין ב ו מעפ ה הי ן לוקי ן עלי ו חו , מנשב ע
ומימר ומקל ל א ת חבירו : א ו שהיח ה הקי.ל ה
באה מכל ל וכו׳ . ב ם במשנ ה א ל יכ ך ויברכ ך
וייטיב ל ך ר״ מ מחיי ב וחכמי ם פוטרי ם :

ה אע" פ שחינ ו לוק ה וכו ׳ . כ ל ז ה מחשובו ת
הגחוניס ז״ל :

ו אע״ פ שי ש ל ו לדיי ן וכו׳ . משמ ע מהכ א
דנשיא שממ ל ע ; כבוד ו כ וד ו מחו ל
אע״ג דקי״ ל מל ך שמח ל ע ל כבוד ו אי ן כגור ו
מיול ו פש ר דאייר י בנבי א שאינ ו מזר ע דו ד
סהזכריס אל א שמיני־ה ו לנשי א מצ ד חכמה ו וצ״ ע ;
ז כ ל הד ן בפנ י וכו ׳ . אימ א בגיטי ן ס ׳
המגרש : הית ה י ד העכו״ ם חקיפ ה
וט'

• ן ׳- • י- ן •

אע"פ שי ש ל ו וכו׳ . ב ס ׳ ב דנחובו ח אמרינ ן דנשי א שמח ל ע ל כבוד ו כבוד ו מחו ל לכ״ ע ,
למקום וחינ ו יכו ל למוחל ו : אב ל מ י שנתחיי ב נדו י וכו ׳ . נרא ה מכא ן ד ג

ומ״שאינו יכו ל למחו ל ע ל קללחו . נרא ה ל י הטע ם שכיו ן שההור ה חייבת ו מלקו ת חט א
דמי שנתחיי ב נדו י חע״ ס שיעש ה כ ל תשובו ת שבעול ם חי ן ל ו כפר ה ע ד שינדוה ו כ ל של א
ממל ל ו חביר ו :

ז כ ל הד ן בדינ י עכו״ ם ובערכאו ת שלה ם וכו ׳ לפניה ם ול א לפנ י עכו״ ם וכו ׳ . ניטי ן פ ׳ תשיע י(ד ף ס״ט ) : הית ה י ד עכו״ ס וט ׳ . למדו ה הפוסקי ם מדאמרינ ן בסו ף החוב ל
(דף צ״ב: ) קרי ת חבר ך ול א ענ ך רמ י גוד א בד י בי ה סירש״ י טח ל הפ ל עלי ו כלומ ר הניח ו ויסו ל ברשע ו דחה ו בידי ם , הכ י נמ י כיו ן דל א ציי ת דינ א יביאה ו בערכאותיה ם

אבל

מגדל עו ז

נתנאר עו ד : חמקאן • עצמ ו לוק ה כי ׳ ע ד ישמו ר נסש ן מא ד . סר ק שנוע ה הטח ס ; ואח ד סמקל ל
ע;מו א ו הגיר ו וכו ׳ ע ד הי י ה ן מל ל הכנויי ן : כת ב הראכ׳ ד ז׳ ל אינ ו לוק ה אל א כש ס המיוס ד
וסעי איה ח נ ,■ועלמ י עכ׳ ל יאנ י אומ ר הו א הני ח הירושלמ י ובמ ך ע ל הנכל י דס ׳ שנוע ה העדו ת
וכן שיר ה נכס ר המצו ת שחיב ר נלשו ן ערנ י וכ ן הסכימ ו רו נ המסרשי ס ז׳ ל הואי ל והננל י אהרו ן

אחר אחרו ן אנ י נ א ול:ו ן העכו׳ ם שכיז ג י ש ל ו ראי ה ש״ ק דנדרי ם לגנ י כנוי י נדרי ס דאמרינ ן לשו ן עכו׳ ם ה ם ; וארו ר נ ו שנוע ה ע ד אינ ו לוק ה . ער ק שנוע ה העדו ת (ד ף ל״ה ) : אע׳ ם שאינ ו לוק ה
נו׳ ע ד כש י מ ס שירא ם לסם . נתנינ ת ה ; אוני ם 1׳ ל : ,נ א הד ; נדינ י העגו׳ ס נו ׳ ע ד ול א לשנ י הדיועוס . נגיעי ן ש ׳ המגר ש (ד ף ס״ח) : חית ח י ד העכו׳ ם סקיש ס ס ׳ ע ד ט ף #שר ק . ירושלמ י שני ן

הגהות מיימוניו ת

אאחר הרג א את ן וא ש י ש חש ש דחיי ת ורמאו ת דני ן אאאת ר : [א ] א א הזהיר ה חתור ח
עא בוא ם אא א כנשרי ם שנאמ ר ונשי א בעמ ך א א תאו ר בעוש ה סעש ח עט ר : (נ ] עיי ן
פ״ו מהרכו ת תאמו ד תור ה :

ססובל

יירינ״י(״*י ) עופטים . הלכו ת סנהדרי ן פכ״ ן כס ח נממ ת ל א 1 *

וכו׳.זהמגוארטרושלמיבמם׳סאהובס׳המוגל יתבענ ו לדיינ י ישרא ל תחלה . א ם ל א רצ ה לב א נוט ל ל)3לא • צייחדינאא ץ ל זלמיא ו מרי<ומיה י

רשות מבי ת די ן ומצי ל [־ ] בדינ י עני׳ ם טי ד נ״ ל ־,־־־,ו :

סליקו הלכו ת סנהדר׳ ן כס״ ד סליק ו לה ר הלכו ת סנהדרי ן 03״ ף סליק ו הלכו ת סנהדרי ן נס״ ד

הגהות מייטוניו ת

ן';] וכ ן פיר ש רבינ ו יוס ף ט׳ ע ה א דגרסינ ן פ ׳ החוב ל קרי ת לחבר ך ו?י א ענ ך רט י
גורא רב ה שד י עילוי ה כלומ ר קרא ת לחבר ך לדי ן ישראל י וד א רצ־ . י*כ א השל ך עלי ו

הכותל הגדו ל של א יוכ ל להשמ ט כלוט ר שיב א עלי ו ביר י עכו׳ ם ע״כ ו

סנדל עו ז

החומ וג ם איס א נפ י כירושלמ י דפשכ ת פא • והרב ? מקומו • :

סליקו לה ו הלכו ת סנהדרי ן בס״ ד

הלכות עדו ת

יש בכלל ן שמונ ה מצות . של ש מצו ת עשה . וחמ ש מצו ת ל א תעשה ?

וזה הו א פרט ן :

א) להעי ד לבי ת די ן למ י שי ש ל ו עדות . כ ) לדרו ש ולחקו ר העדים . ג ) של א יור ה הע ד בדי ן ז ה שהעי ד עלי ו בדינ י
נפשות. ד ) של א יקו ם דב ר בע ד אחד . ה ) של א יעי ד בע ל עבירה . ו ) של א יעי ד קרוב . ז ) של א להעי ר כשקר .

ח) לעשו ת לע ד זומ ם כאש ר זמ ם :

וביאור מצו ת אל ו בפרקי ם אל ו :

הרדב״ז(מכ״י )

פרק ראשו ן כפ ף משנ ה

פרלן א א הע ד מצוו ה להעי ד וכו ׳ . איכ א למיד ק דל א משמ ע מקר א אל א שא ם
לא יגי ד ונש א עונ ו אב ל שהי א מ״ ע להגי ד מניי ן דהכ י משמ ע
קרא א ס יגי ד ל א יש א עו ן . וי״ ל לילפינ ן ל ה מדכחי ב והו א ע ד א ו רב ה א ו יד ע יגי ד

ואס ל א יגי ד ונש א עונ ו והכ י משמ ע כ(מ״ ש בסס ר המצו ת וז״ ל והנ ה הניא ו ראי ה ע ל

חיוב הגד ת העדו ת מאמר ו יתבר ך והו א ע ד
או רא ה א ו יד ע והטב ל ע ל מנו ה ז ו עונש ו

גדול והו א אמר ו יתבר ך א ס ל ס יגי ד ונש א

עונו ע" כ : והו א שיתבענ ו להעי ד וכו׳ . סר ק
שבועת העדו ת א״ ר אלעז ר א ה ל ו יגי ד כתי ב
אס ל ו ל א יגי ד ונש א עונ ו וא ם לאמ ר ל א
יגיד פ;יו ר והת ם נמ י אמריג ן דל א מיחייב י אל א
בתכיעח ממון :

ב הי ה הע ד חכ ם גדו ל וכו ׳ . ש ם מימר א
דרבה ב ר ר ב הונ א ואמרינ ן על ה
ה״מ נממונ א אב ל באיסור א אי ן סכמ ה ואי ן
תבונה וכו ׳ :

כהן

א מצוו ה להעי ד [א ] בבי ת די ן בב ל עדו ת שיודע .

בין בעדו ת שיחיי ב ב ה א ת חביר ו בי ן כעדו ת
שיזכהו ב ו . והו א שיתבענ ו להעי ד בדינ י ממונו ת שנאמ ר
והוא ע ד א ו רא ה א ו יד ע א ם ל א יגי ד ונש א עונ ו :
ב הי ה הע ד חכ ם גדו ל והי ה בבי ת די ן פחו ת ממנ ו
בחכמה . הואי ל ואי ן כבוד ו שיל ך לפניה ם עש ה ש ל כבו ד
תורה עדי ף וי ש ל ו להמנ ע . במ ה דברי ם אמורי ם בעדו ת
מטון . אב ל בעדו ת שמפרי ש ב ה מ ן האיסו ר וכ ן בעדו ת

1( טוח׳ מ סי ׳ כ ת סמ׳ ג עשי ן סי ׳ ק ת : נפשו ת

פרלן א א הע ד מצוו ה להעי ד וכו׳ . כב א קמ א רי ש הכונ ס (ד ף נ״מ ) תני א
היודע עדו ת לחביר ו ואינ ו מעי ד ל ו סניו ר סדינ י אד ם ומיי ב
בדיני שמי ס ופרי ך נגמ ׳ (ד ף נ״ו ) במא י עסקינ ן אילימ א בב י תר י סשיט א דאוריית א
הוא מ ם ל א יגי ד ונש א פו ס אל א בח ד . ואיכ ה למיד ק דמנ א לי ה לגמ ׳ דחר י מימיי ב