Chapter 689
Section 689
פרק שש ה ועשרי ם
א יכ ל המקל ל דיי ן מדיינ י ישרא ל עוב ר בל א תעש ה שנאמ ר אלהי ם ל א תקל ל . וכ ן א ם קל ל
הנשיא אח ד רא ש סנהדר י גדול ה א ו המל ך הר י ז ה עוב ר בל א תעש ה שנאמ ר
ונשיא כעמ ך ל א תאו ר . ול א דיי ן ונשי א בלב ד אל א כ ל המקל ל אח ר מישרא ל לוק ה
שנאמר ל א תקל ל חר ש . ולמ ה נאמ ר חר ש שאפיל ו ז ה שהו א אינ ו שומ ע ול א נצטע ר
בקללה
א טוח׳ מ סי ׳ י א סס׳ ג לאוי ן ר ח : נ עו ר ש ם סי ׳ 0 סמ״ ג ש ס : ג עו ר ש ם סי ׳ י א סמ״ ג ש ם : י ס1 ר ש ם סי ׳ פ ע סמ׳ ג לאוי ן ר ע ר י ד 6 ד ג :
השפסא הרשו ס ביד ו ועי״ ל שסלונ י הקלנ י ל א נק ט לי ה בהד י הנ ן ♦עגי ן השמת א הצ ס
לעני! שהו א נאמ ן כשני ם :
ו ואי ן שלי ח ב״ ד חיי ב ונו׳ . סר ק אל ו מגלחי ן (ד ף ט״ז ) ומנ א לי ה דא י מחסק ר בשליו ׳
י ב״ ד ואת י ואמ ר ל א מתחז י כלישנ א ביש א דכחי ב העינ י האנשי ם הה ©
הנקר וסירש״ י וא י לא ו דשליח א אמ ר למש ה
משה ל א הו ה יד ע : וכ ל המצע ר וכו ׳ . ס״ ק
דקידושין (ד ף י״ב: ) ר ב מנגי ד אמא ן דמקד ש
בשוקא וכו ׳ ותמא ן דמצע ר שלוח א דרבנ ן ופי ׳ -
רש״י שלי ח דרבנ ן שמזמינ ו לדי ן מפ י הדייני ם
וקם עלי ו והכה ו וכת ב הר״ ן ז״ ל ולשו ן מצע ר ל א
משמע כול י הא י אל א אפי ׳ מבז ה אות ו בפנ י
אחרים ומבייש ו :
ז שלי ח שאמ ר סלונ י שלחנ י וכו ׳ . מימר א
דרבא ס״ ק דסנהדרי ן (ד ף י״ח ) :
ח מ י ששלח ו ל ו ב״ ד וכו׳ . ס ׳ הגו ל בתר א
(דף קי״ג ) אמ ר רב א הא י מא ן דכחב ו
עליה פתיח א ע ל דל א את י לדינ א ע ד דאת א
לדינא ל א מקרעינ ן לי ה פירש״ י ואע״ ג דאמ ר
אחינא אתינ א ! ע ל דל א ציי ת דינ א כיו ן דאת ר
צייתנא קרעינ ן לי ה . ומ ה בכת ב ונות ן שכ ר
הסופר נלמ ד מדי ן השלי ח הנזכ ר למעל ה
דאמרי׳ אב ל לפתיח א ל ח מא י טעמ א מליינ א
הוא דמחס ר לי ה דבע י למית ב זוז א לספד א :
קבעו ל ו ב״ ד זמ ן וכו ׳ . ש ס אמ ר ר ב
חסדא קובעי ן זמ ן שנ י וחמיש י ושנ י וכו ׳
ולמחר כחבינ ן פירש״ י קובעי ן זמ ן ליו ם שנ י
בשבת וא ם ל א יב א מזמני ן אות ו ליו ם ה ׳ וא ס
לא יב א מזמני ן אוח ו ליו ם שנ י וע ד למח ר ל א
כחכינן פתיח א שכ ל היו ם ממתיני ן שמ א יב א
ואמרינן הת ם דר ב אס י סז א דר ב כהנ א א:מי ן
ההיא אחת א באני א ובצפר א כתי ב על ה פתימ א
ואמר לי ה ל א סב ר ל ה מ ר לה א דאמ ר ר ב
חסדא קובעי ן שנ י וחמיש י ושנ י ואמ ר לי ה הנ י
מילי גבר א דאני ס וליתי ה במח א אב ל הכ א
כיון דאית ה במח א ול א אתי א מורד ת היא . ול א
ידעתי מ ה חמה ו הגהו ת ע ל רבינ ו של א כת ב
דין החש ה שהר י א י איח ה גמת א אפי ׳ אגבר א
נמי כחבינ ן וא י לית ה במח א אפיל ו אאחת א
לא כחבינ ן אל א דאורח א דמילח א דאתת א
איחה במת א אב ל בכל ל דבר י רבינ ו דבריה ם
ואפשר דמשו ס הכ י סיי ם וחמ ר אב ל הכ א
דאיקה במת א וכו ׳ ול א אמ ר *אב ל א׳־תת א
כיון דאיח ה במחא :
ט אי ן קובעי ן זמ ן ל א בימ י ניס ן וכו ׳ ע ד
מפני שהכ ל טרודי ן בע״ ש . ג ם ז ה ש ם
מימרא דר ב יהוד ה כלשו ן רבינ ו :
י מ י שהו א במדינ ה וכו׳ . ש ם (ד ף קי״ ב קי׳יג )
אמר רבינ א יהבינ ן זמנ א שירו ש מזמני ן
בעל די ן ליו ם פלונ י לדי ן אפומ א דאסת א
ואפומא דשבב י ול א אמר ן אל א דליתי ה במת א
אבל חיחי ה במח א ל א וכו ׳ דאמל י כלומ ר אתח א
ושבבי אשכמי ה כלומ ר שלימ א דב״ ד ואמ ר לי ס ול א עבד י שלימותייה ו ול א אמר ן אל א דל א חלי ף אבב א דב י דינ א אב ל חלי ף אגב א דב י דינ א אמר י אשכחו ה ב י דינ ח ואמר י לי ה
ולא אמר ן אל א דאת י ביומי ה אב ל ל א את י ביומי ה ל א אימ א אשחלוי י אשחל י פירו ש שכח ו ול ח אמר ו ל ו :
'א מ י שנ א לב״ ד ונו ׳ . בס ׳ אל ו מגלחי ן (ד ף ט״ז ) מנדי ן לאלת ר ושוני ן לאח ר שלשי ם ומחרימי ן לאח ר ששי ם וכו ׳ אמ ר ר ב חסד א מסרי ן בי ה ב ׳ וה ׳ וה׳׳ מ לממונ א אב ל לאפקירוח א
מנדין לאלת ר ואפש ר שרבינ ו ל א הי ה גור ם אל א מנדי ן לאלת ר וממרימי ן לאח ר שלשי ם יו ם וא ס נפש ך לומ ר שהי ה גור ס כגירס ת ספרינ ו י ש לומ ר שהו א מפר ש דלר ב
חסדא כיו ן דמתרי ן בי ה בריש א ומח ר כ ך מנד ץ אוח ו כ י משה י הלחי ן יומי ן מחרימי ן אות ו הלחי ן יומי ן בהתרא ה שנ י וחמיש י ושנ י במקו ם משת י עצמ ו בנידו י שלשי ם יו ם פע ם
ראשונה קא י ומחרימי ן אות ו . ומדאמרינ ן הג י מיל י בממונ א אב ל לחפקירוח א לאלת ר כת ב רבינ ו מ י שי א לב״ ד וקב ל הדי ן כלומ ר ז ה דוק א הו א דמחרינ ן בי ה אב ל ס י אמ ר ל א צייסנ א
לדינא היינ ו אפקירוה א ומנדי ן אוח ו לאלת ר וי ש הוכה ה לז ה בפר ק הגוז ל בחר א והנ ה רנינ ו כת ב פ ׳ ו ׳ מהל ׳ ת״ ח לגב י אסקירוח ז דמנדי ן לאלת ר ושוני ן לאח ר שלשי ם ומח ר ימי ן
אמר ששי ם ונרא ה ל י דהיינ ו טעמ א דאי ן מחרימי ן אל א אח ר נידו י שקד ם ל ו התרא ה ולפיכ ך באסקירוח א דמנדי ן לאלת ר הו ה לי ה נימי י הראשוני ם כהתרא ה ולפיכ ך חי ן מחרימי ן
פד אמ ר ששי ם סב ל נידו י ע ל ממו ן דבעי ק שיקדי ם ל ו התרא ה מחרימי ן לאח ר שלשי ם פר ק קמ א דקידושי ן ר ב מנגי ד אמא ן דחל א עלי ה שמת א דרבנ ן שלשי ם יו ם : אסו ר לקל ל
דיין וכו ׳ . עיי ן בביאור י לחו״ מ סי ׳ כ״ ז ;
פכ״ו א כ ל המקל ל דיי ן וכו ׳ . בסו ף פ ׳ ארב ע מיתו ת (ד ף ס״ו ) אלהי ם ל א תקל ל היינ ו הדיי ן ואמרי ׳ בגמר א דאפי ׳ לר ׳ אליעז ר ב ן יעק ב דאמ ר הא י אלהי ם קד ש הו א והו י
אזהרה למבר ך א ת הש ם ילי ף נמ י דיי ן מהנ א ל א תקל ל ול א נתי ב ול א תק ל . ומ״ ש וכ ן א ם קל ל הנשי א אח ד רא ש הסנהדרי ן א ו המל ך . למד ה מדהנ ן בהוריו ת וא י זה ו
הנשיא ז ה הפל ך שנחמ ר ועש ה אח ת מכ ל מצו ת ה ׳ אלהי ו נשי ח שאי ! ע ל גב ו אל א ה ׳ אלהי ו אמרי ' דדוק א הח ס דכת ג ה ׳ אלהי ו אמרי ׳ דוק א מל ך אב ל היכ א דל א כתי ב לא ו דוק א
אלא הו א הדי ן לרא ש הסנהדרי ן . אח ר שכתבת י ז ה מצאת י במכילת א אלהי ס ל א תקל ל אי ן ל ׳ אל א דיי ן נשי א מני ן ח׳׳ ל נשי א בעמ ך ל א תאו ר : ול א דיי ן ונשי א בלב ד וכו ׳ . בס ׳ שבוע ת
העדות(ד ף ל״ה ) סנ ן המקל ל עצמ ו וחביר ו בכול ן עוב ר בל א תעש ה ובגט ׳(ד ף ל״ו ) חביר ו דכתי ב ל א תקל ל חר ש ורשו ם דל א חיקש י ל ן מ ה לחר ש שכ ן חרישוס ו גרמ ה ל ו נלו^מ ר שאפי ׳
״לשנינו נגמ ׳ אג ל איסת א כיו ן וכו ׳ .
הגהות טייימוגיו ת
(ג] י^י ף ני ח רת ם מהעינ י האנשי ם הה ם תנק ר ע׳ כ 1 [י ] גרסינ ן על ח איתת א דשכיר א
גטתא א י קבע י ל ה זיטנ א בצסר א ול א אתי א לאורת א בחבינ ן על ח פיתח א ונס״ ח הביא ו
ולא ידעת י למ ה ל א הבי א הו א : [ה ] כת ב ראכי׳ ה וכ ן נהג ו קדמוני ם שאי ן קובלי ן כבי ת
חפנסת בניס ן ביסי ם הנוראי ם וא ם ח ם מכנ י הכפרי ם שבא ו לסני ן קובעי ן לח ן זט ן
לאחר
שהוא
מגדל עו ז
דקדושין(ד ף י׳נ ) ובנזיקי ן שי ק הגוז ל נסר א (ד ף קי׳ב ) : שלי ח ג׳ ד שאמ י כו ׳ ע ד כאיל ו נ א
גשם שלשח ן . ס׳ ק דסנהדרי ן (ד ף יז׳ ) : ס י ששלח ו ל ו נ״ ד שיח ן מ ה שהו א חיי ג . סר ק הגוז ל
נתרא (ד ף קי׳נ ) : וא ם עמ ד שלשי ם יו ם וכו ׳ ע ד מחרימי ן אות ו . ש ׳ אל ו מגלחי ן (ד ף י׳ז ) :
םכ׳ו כ ל המקל ל דיי ן כו ׳ ע ד ואח ד משו ם הא כ . גת' כ אי ן ל י אל א חר ש מניי ן לרכו ת א ת כ ל
האדם ת׳ ל געמ ך ל א תאו ר א ס כ ן למ ה נאמ ר חי ש מ ה חר ש מיוח ד שהו א כחיי ם א ף כ ל
שהוא מיוח ד שהו א כחיי ם יצ א המ ת שאינ ו בחיי ם ובמכילת א ל א תקל ל חי ש דנ ר הכתו ב באמללי ן שכאד ם עו ד ש ם ונשי א נעמ ו אח ד דיי ן ואח ד נשי א במשמ ע ומ ה תלמו ד לומ ר אלהי ם ל א תקל ל
לחייב ע ל ז ה בשנ י עצמ ו וע ל ז ס מנ י עצמ ו מכא ן אמר ו י ש מדב י דב י אח י וחיי ב עלי ו ארבע ה דביי ם משו ם הא ב ומשו ם דיי ן ומשו ם נשי א ומשו ם בעמ ן . ובשבועו ת פ ׳ שכוע ס סננדו ת (ד ף לי ם רו )
סבאר
60
כסף משנ ה שופטים . הלכו ת סנהדרי ן פכ״ ן ד״רדב״ ז(םכ״י )
שהוא שס ל הזהיר ה חור ה פ ל קללה ו אכ ל ל א הזהיר ה לאיני ש דעלמ א לכ ך נח ב רכ׳נ ו
וצמה נחמ ר סר ש וכו ' וה ה ממ ה ששנינ ו בפקיקח א ול א חקל ל חר ש מרב ה אנ י אסיל ו ב ר
ישראל שאינ ו ״ומע ך ק״ ו לפני ו : וירא ה צ י בהמקל ל הקש ן הנכל ם לוק ה . למד ה רנינ ו
^.דאמרינן בהחוב ; (ד ף פ״ו ז דקפ ן דמכלטינ ן לי ה ומיכל ם י ש ל ו בש ח וסוב ר רבינ ו דהו א
;.דין לעני ! קלל ה > ו:טו ר 0״ מ סי ׳ כ״ ז גור ם
המקלל
אח היש ן חיי ב מפנ י שהו א כחר ש
ונירסא נכונ ה הי א :
ב המקל ל א ס המ ת פטו ר . מדאיצטרי ך בא ׳
אלו ה ן הנ־נקי [ ן ד ף ס״ ה ע״ב )
למילף דחיי ב ע ל קלל ת אבי ו ואמ ו לאק ר מית ה
אלמא דבשא ר כ ל חד ס פטו ר ונח״ כ ל א תקל ל
חדש אי ! ל י חל א חר ש מני ן לר^ו ת כ ל אד ם
תלמוד לומ ר ונשי ח בעמ ך ל ח תאו ר א ם כ ן למ ה
נאמר מר ש מ ה חר ש מיוח ד שהו א בחיי ם א ף כ ל
שהוא בחיי ם יצ א המקל ל א ס המ ת שהו א פכיו ר :
הואיל ומקל ל כ ל אד ם מישרא ל חיי ב וכו ׳
וק נשי א שקל ל אבי ו חיי ב וכו ׳ . במכילת א ע ל
פסוק חלהי ם ל א תקל ל . ומ״ ש בי ן קס ן כלומ ר
קטין הנכלם :
ג המקל ל עצמ ו לוק ה וכו׳ . סו ף שבוע ת העדו ת
(דף ל״ו) : ואח ר המקל ל עצמ ו
או וכו ׳ . משנ ה ש ם (ד ף ל״ה: ) המקל ל עצמ ו
ומנירו בכול ן כירו ש בכ ל השמו ת והכמ״סעוב ר
בל״ת ומשמ ע דכ ל שחינ ו בש ם א ו כינוי י אינ ו
עובר בל״ ס והו א הדי ן לנשי א ודיי ן שאינ ו
לוקה ע ד שיקלל ם בש ם . והנ ה הדא ב ד כת ב
על דבר י רבינ ו מ״ א אינ ו לוק ה אל א רש ם
המיוחד וכו ׳ . ואנ י אומ ר שפש ט הירושלמ י
כדברי רבינ ו דהכ י אית א הת ם (שבועו ת סס״ד )
המקלל ע.מ ו ומביר ו בכול ן עוב ר בלא ו מה ו
ללקות חבריי א ממר י אינ ו לוק ה אמ ר גו ן רב י
יוסי למ ה שהו א ל״ ח שאי ן ב ו מעש ה והר י
הממיר והנשב ע לשק ר לא ו שאי ן ב ו מעש ה
עד כא ן . ומבמ ע כרב י יוס י ב א לחלו ק ע ל
דברי מבריי א ואמ ר למ ה את ם אומרי ם כאינ ו
לוקה מפנ י של״ ח שטי ן ב ו מעש ה הו ח •אי ן
זו טענ ה שהר י הממי ר והנשב ע לשק ר לא ו
כאין ב ו מעש ה ואפ״ ה לוקי ן עלי ו וה״ ה למקל ל
עצמו וה״יר ו וכדיהי ב טעמ א ברי ש חמור ה
והראכ״ד נרא ה שמפר ש של א סמר ו מבריי א
אינו לוק ה אל א בשח ר שמו ת חו ן מש ם המיוח ד
ורבי יוס י מתמ ה אמא ן דבע י מה ו ללקו ת
דמהיכח תיס ק אדעתי ן ללקו ת ואפי ׳ ע ל ש ם
המיוחד כיו ן דלא ו שאי ן ב ו מעכ ה הו א והשיב ו
לו שבדי ן ה וי ! לוק ה ע ל ש ם המיוח ד אע״ פ
שאין ב ו מעש ה כדחשכה ן בממי ר ונשב ע לכק ר
וכטעמח דיהי ב ברי ש המורה : וארו ר ב ו
שטעה וכו ׳ . ג ם ז ה ש ם ורייה י ל ה הת ם
מקראי ופירש״ י צרי ך אד ם לפרו ש ממ. ו א ם
ה״ל מכ ס ארו ר בנשו ן נדו י וט ס אמ ר אד ם
לח־ירו :: ם שטע ה וק;ג ו עלי ו שבוע ה הי א
!המקלל א ת חבי ר בנשו ן ארו ר הו א לה ׳ קלל ה
היא .ח י ב :
ד אי־נ ו לוק ה ע ד כיתר ו ב ו וכו ׳ .
גי דהדי א דכיו ן דמקל ל
חידוש
.*1,
נראה
ח-יר ו
הוא ד ל ■ ו שחי ן ב ו מעב ה חי ן לנקי ן
עניו החרש ; גמ י ל א ניבע י קמכמ ע ל ן א '
נמי ה״ ת דכיו ן י . אורח א דקנל ה בריהטי א ובכע ס
הוא ל א ניבע י הסר ה קמשמ ע ל ן : א ו שהית ה
הקללה וכו׳ . משנ ה ש ם פס ק כתנ א קמ א דר״ מ :
ה אע״ פ כאינ י לוק ה יכו׳ . כב ר ביא ר רבינ ו
דין הת״ ח בהלכו ת ת״ ח :
