Section 684

הגהות מיימוניו ת

המקרא דאשר ז חמו ץ ם״ ח ועיי ן בסימ ן נ״ ז ש ל ספ ר משפטי ם 1 [א ] פר ק מציא ת האש ח
גרסינן אמ ר ר ב מניוט י ב ר ר ב נחמי ה הו ה קאיטנ א קמי ה דאמימ ר ואת ת ההי א איתת א
וקא נעי א עישו ר נכסי ם וחזיתי ה לדעתי ה דא י בע י לסלוק ה בזוז י מסל ק ל ה דשמעינ ן
מאחי דקאט ר א י הו ה ל ן ווו י הו ה מסלקינ ן ל ה ושתי ק ול א אמ ר לה ו ול א מיד י ומוכי ח
טזח דהד ר בי ה אטיט ר טה א דאמ ר לעי ל מינ ה ב ת יורש ת הוי א ול א מצ י לסל ק ל ח
גוו!' מבא ן הי ה רגי ל ר״ ת בשע ה שיוש ב בדי ן ואח ד מבעל י דיני ן טו.ו ם ואומ ר כ ך

לחם משנ ה

נש הו ה פת ח אל א ע״ כ צרי ך לחל ק צדני י רבינ ו דעיק ר הכומנ ה הו א שאי ן ריןו י ללמ ד

לו וע ל ז ה הי ה מקל ל לדיי ן שעוש ה כ ך אב ל כשהבע ל די ן אומ ר אוח ה אל א שאינ ו יוד ע

לאומרה היינ ו דקאמ ר דהו ה פח ח לי ה ונמצא ו דבר י רבינ ו קיימים . ונ״ ל להצי ן בע ד הטו ר
דמה שחמ ר דהו ה מקל ל לדיינ א דאמ ר מקבלי ן אתו ן ח ד סהד א הו א משו ם הטע ם שכת ב
רבינו ז״ ל הלוה י שיוד ה ויאמ ר ממ ח העי ד כלומ ר אול י הו א אומ ר שק ר ומחמ ת אימ ת
העד יוד ה וכשז ה אומ ר צ ו מקב ל אח ה ע״ א הו י כהיל ו אומ ר ל ו תחזי ק בשקר ך ול א

סודה

מגדל עו ז

מניין לדיי ן של א יעש ה כו ׳ ע י סו ף הפר ק .0 ׳ שנוע ה העוו ה (ד ף ל׳ ) ומיימ י ל ס בכמ ה חכש י :

פכ״ב שני ם שבא ו לפני ן ע ד מדנ ר שק י הרח ק . ס׳ ק דסנהדרי ן (ד ף ז׳ ) ולשו ן ספר י ל א הגור ו
מפני אי ש שמ א תאמ ר מתיר א אנ י מאי ש פלונ י שמ א יהרגנ י א ו שמ א יהרו ג א ת בנ י ניח י
שמא ידלי ק א ת גדיש י א ו שמ א יקצ ן נטיעוח י תלמו ד לומ ר ל א תנור ו מפנ י אי ש ע' כ : מניי ן לדי ץ

כו׳ ע ד תרח ק . בשבועו ת פר ק :ניע ת העדו ת (ד ף ל ׳ ל׳א ) : מצוד , לומ ר לנעל י דיני ן נו ׳ ע ד אי ן

כילין

ובך תתחיי ב ל י בדי ן רגי ל ר׳ ת להכחיש ו בפני ו ולומ ר ל ו שק ר אתד . דוב ר כ י ל א יתחיי ב שא ם אי ן ל ו לדיי ן לומ ר כ ן מ ה הוכחת ו של * ר ב מגיומ י מדאישתי ק אמיט ר
תוס׳ ע״ כ : ןא ] פיר ש רש׳ י להפו ך א ת הדי ן וה א דנק ט תלבווד א אה ר כ ך שא ם הי ה הו ק ג ם הו א הי ה מסיי ע לדיי ן חום ׳ : [נ ] וכ ן פירשי׳ י אב ל קשי א מא י ביצו ע שיי ך
סהשתא אה ר שנתגל ה לגמר י ונרא ה לפר ש נגמ ר הדי ן בגו ן שדקדק ו היט ב כדי ן וגמר ו הרי ן ול א טיחסר א אל א לומ ר אי ש פלונ י אח ה ובא י ובו ׳ דביו ן רנ ה בר ר נ׳ ב

אין

64 כס ף משנ ה שופטי ם . הלכו ת סנהדרי ן פכ״ ב ע הרדב׳ ז(טנ״י )

גמר ד ץ א י אח ה רשא י לב5ו מ ואמרינ ן ה״ ד גמ ר די ן אמ ר ר ב יהוד ה אמ ר ר ב (סכ י
ממר) אי ש פלונ י אח ה חיי ב אי ש סצוג י אח ה זכא י :

ה אע״ פ שרצ ו בעצ י הדי ן באשר ה וכו׳ . ש ם מסקנ א דגמר א והלנת א בסשר ה
צריכה קנין :

ו יפ ה כ ח הפשר ה וכו ׳ . רי ש סנהדרי ן(ד ף
ה׳;) קני א רב ן שמעו ן ב ן גמליא ל אוס ;

הדין בשלש ה פשר ה נשני ם יא ה כ ח הפשר ה
ונו׳ . וכקב ו המאלפי ם דלא ו דו ר, א שני ם
דהוח הדי ן אמ ד דכיו ן דקיימ א ל ן דבע י קני ן
ביחיד נמ י מהני א . ואיכ א למיד ק מ ה יפו י כ ח
יש בפשר ה ;ובדי ן דכי ! ן דפשר ה סייר י בשקנ ו
מידן הל א די ן ג״ כ א ם קנ ו מיד ם שידו ן לה ס
אחד אאיל ו קרו ב א ו פסו ל אינ ם יכולי ם למזו ר
בהם כמבוא ר בפר ק שביע י . וי ש לומ ר דכיו ן
דסחס די ן ל ס בע י קני ן וכ ל פשר ה בעי א
קנין שפי ר מצ י למימ ר יא ה נ ח פשר ה העשוי ה
כמשפאה דהיינ ו בקני ן מכ ח הדי ן העשו י
כמשפסו דהיינ ו בל א קני ן . ומיה ו איכ א למיד ק
דהא דהני א ת ו הת ם (ד ף ז׳ ) ביצו ע בשלש ה
דברי ר״ מ וחכמי ם אומרי ם פשר ה ביחי ד אמרינ ן
לימא חלק א ת,א י בפשר ה דמ״ ס בשלש ה ומ״ ם
בשנים ומ״ ס ביחי ד אמ ר ר ב אח א ב ר איק א
וכו׳ מא ן דאס ר חר י מפיצ ו ח ד נמ י וה א
דקאמר חר י כ י היכ י דליהו ו עלי ה סהד י וכיו ן
7גמ׳ מסי ק דלרשב״ ג נמ י פשר ה ביחי ד ס״ ל
למה אוב ק רבי ט דבפשר ה בני ם . וי ש לומ ר
דסבר רבינ ו דל א איתמ ר הכ י אל א ־,מדמ י
דלא ניס א דתלח ס תנא י בפשר ה אב ל פשש א
דמילחא דרשב״ ג דפשר ה בשני ם דוק א הי ה ול א
ביחיד וכ ן נרא ה מדבר י הרי׳ ף שנת ב דבר י
רפב״ג סח ם . אל ח דאכת י אינ א למיד ק אמא ־
אגק כרשב״ ג דסמ ר בשני ם כחכמי ם דאמר י
ביחיד הו ה לי ה למיפס ק וצ״ ע :

ז אסו ר לאח ד מהדייני ם וכו׳ . בסנהדרי ן
ערק ז ה לור ר (ד ף כ״נו ) משנ ה
ומנין שכשיצ א אמ ד מ ן הדייני ם ל א יאמ ר אנ י
הוא המזכ ה וכו ׳ : ומעש ה בתלמי ד אח ד .
שם (ד ף נ״א ) מעש ה ההו א תלמיד א דאפי ק
מילתא מב י ר ב ממ י בת ר כ״ ב שני ן ואפקי ה
רב אמ י ואכרי ז עלי ה די ן גל י רזי א :

ח שא ל אח ד מנעל י ד־ני ן וכו' . ש ם (ד ף ל׳ )
מינתב ה כ י כתבינ ן ר ׳ יוחנ ן אמ ר
זכאי רשב״ ל אמ ר סלונ י ופלונ י מזכי ן (אנוני )
ופלוני מחיי ב ד אלעז ר אמ ר מדבריה ם נזדכ ה
פלוני ופירש״ י היכ י כחבינ ן פכ ק די ן במקו ם
שיש מחלוק ת וגש ו רמר י רני ס זכא י סתמ א
משום שא ם הי ו אומרי ם פלונ י מחיי ב הי ה רכילו ת
ורשב״ל חיי ש למיחז י כשיקר א א י אמ ר סחמ א

ה אע״ פ פרצ ו בעצ י הדי ן וכו ' , הכ י קיימ א ל ן אשר ה צריכ ה קנ ק מחיל ה אי ן
צריכה קני ן :

ו יפ ה כ ח האשר ה וכו ׳ . ל א קי״ ל כשמוא ל דאמ ר שני ם שדנ ו דיניה ם די ן אל א שנקר א
ב״ד חצו ף אל א אי ן דיניה ם די ן ויכולי ם בעל י הדי ן לחזו ר בה ם ומשמ ע דאפי ׳ קנ ו
מידם יכולי ן לחזו ר בה ם דאלת״ ה במ ה יפ ת

יקוב הדי ן א ת הה ר : ה אע״ פ שרצ ו בעל י הדי ן בפשר ה
בבית די ן י ש לה ם לחזו ר ולתבו ע א ת הדי ן ע ד [ג ] שיקנ ו
מיד שניה ם : ן יפ ה כ ח פשר ה מכ ח הדי ן ששנ י הדיוטו ת
שדנו א ץ דיניה ן די ן וי ש לבעל י דיני ן לחזו ר בה ן וא ם
עשו [י ] פשר ה וקנ ו מיד ן אי ן יכולי ן לחזו ר בה ן :
ז י׳אםו ר לאח ד מ ן הדייני ם כשיצ א מבי ת די ן לומ ר אנ י
הוא המזכ ה א ו המחיי ב וחבר י חולקי ן על י אב ל מ ה
אעשה שה ם רב ו על י וא ם אמ ר כ ן הר י הו א בכל ל הול ך
רכיל מגל ה סו ד . ומעש ה בתלמי ד אח ד שהוצי א דברי ם
שנאמרו בבי ת המדר ש לאח ר שתי ם ועשרי ם שנ ה
והוציאוהו בי ת די ן מבי ת המדר ש והכריז ו עלי ו ז ה מגל ה
סוד הי א : ח שא ל אח ד מבעל י דיני ם לכתו ב ל ו פם ק
דין כותבי ן ל ו כ ך ב א פלונ י לבי ת די ן ש ל פלונ י ע ם
פלוני בע ל דינ ו שטענ ו בכ ך ויצ א זכא י א ו חיי ב ונותני ן
לו ואי ן [ה ] מזכירי ן ש ם המזבי ן ול א ש ם המחייבי ן אל א
בית די ן ש ל פלונ י מדבריה ם נזדכ ה פלונ י • ט כ ך הי ה
מנהגם ש ל אנש י ירושלי ם . מכניסי ן בעל י דינ ץ ושומעי ם
דבריהם וטענותיה ם ומכניםי ם העדי ם ושומעי ם דבריה ם
ומוציאין כ ל אד ם לחו ץ . והדייני ם נושאי ם ונותני ם ביניה ם
בדבר וגומרי ן א ת הדב ר ואח ר כ ך מכניסי ן בעל י דיני ם
וגדול שבדייני ם אומ ר אי ש פלונ י את ה זכא י אי ש פלונ י
אתה חיי ב כד י של א יד ע אח ד מבעל י דיני ם א י ז ה דיי ן
הוא מ י שזכ ה אות ו ול א א י ז ה דיי ן הו א שחייב ו : י ^דיי ן שהו א יוד ע בחביר ו שהו א גזל ן
או רש ע אסו ר להצטר ף עט ו שנאמ ר מדב ר שק ר תרח ק וכ ך הי ו נקי י הדע ת שבירושלי ם
עושין אי ן יושבי ם בדי ן ע ד שידע ו ע ם מ י ה ם יושבי ם ול א חותמי ם א ת השט ר ע ד שידע ו
טי חות ם עמה ם ול א נכנסי ם לסעוד ה ע ד שידע ו מ י טיס ב עטה ן ;

פרק שלש ה ועשרי ם

א ^ל א תק ח שוח ד אי ן צרי ך לומ ר לעו ת א ת הדי ן אל א אפיל ו לזכו ת א ת הזכא י ולחיי ב
את החיי ב אסו ר ועוב ר בל א תעש ה . והר י הו א בכל ל ארו ר לוק ח שוח ד . וחיי ב

להחזיר

11 סוח״ ס סי ׳י 5 סמ״ ג לאוי ןע : בטז י 0 ם סס״ נ משי ן סי ׳ק ז : נסט׳ ג לאוי ן י ח טוח״ מסי ׳נ ז :

כח האשר ה . ודוק א הדיוטו ת אב ל רומרזי ן
אסי׳ אח ד דינ ו די ן וה א דנק ט וא ס עש ו אשר ה
וכו׳ משו ם ריש א דשני ם שדג ו נק ט אב ל ה״ ה
באחד שעש ה אשר ה וקנ ו מיד ו אי ן יט ל
לחזור בז :

? אסו ר לאח ד מ ן הדייני ם וכו׳ . א ׳ ז ה
בורר ומניי ן לכשיצ א ל א יאמ ר אנ י
מזכה וחביר י מהייבי ן אי ל מ ה אעש ה שחביר י
רבו על י ע ל ז ה נאמ ר ל א תל ך רכי ל בעמ ך
ואומר הול ך רכי ל מגל ה סו ד ומייחינ ן עצ ה עובד א
דההוח חלמיד א דנס ק עלי ה קל ס דגל י מלח א
דאיתמר ב י מדרש א בח ר כ״ ב שגי ן אאקי ה ר ב
אמי מב י מדרש א אמ ר די ן גל י רזי א :

ךן שא ל אמ ד מנעל י דיג ץ וכו ׳ . פ ׳ ז ה
בורר ואסקהלכ ה כר ׳ חלעז ר דאי ת
ליה דמ ר ואי ח לי ה דמ ר הילכ ך כח : הכ י
מדבריהם נצטד ק סלונ י :

ט כ ך הי ה מנהג ם וכו ׳ . ש ם חני א ר ׳ נחמי ה
אומר כ ך הי ה מנהג ם ש ל נקי י הדע ת
בירושלים וכו ׳ . ואאש ר שהשמי ט מכא ן נקי י
הדעת משו ס דכ ל דייני ם צריכי ם לנהו ג כ ך :
י דיי ן שהו א יוד ע בחביר ו וכו ׳ . בא ' שבוע ת
העדות : וכ ך הי ו נקי י הדע ת וכו ׳ .

א׳ ז ה בור ר בריש א כלשו ן רבינ ו :
פכ״ג א ל א חק ח שוח ד ונו ׳ . בסיאר י
איחא ומייח י ל ה ס ׳ שג י דיינ י
נזירות :

ולא

ורבי אלעז^ ר אומ ר כדי״צהעמי ד דבר י שגיה ס נותבי ם מדבריה ם נזדכ ה דמבמ ע די ש מחלוק ת ביניה ם ומחו ך דבריה ם נזדכ ה והשת א ליכ א סשו ם מיחז י כשיקר א ול א משו ס הול ך

רכיל וכת ב הרא׳י ש והלכה א כר״ א דסי ח לי ה דחרווייה ו ומסתב ר טעמי ה :

ט כ ך הי ה מנהג ם ש ל אנש י ירושלי ם וכו ׳ . ש ם תני א ר ׳ נחמי ה אומ ר כ ך הי ה מנהג ם ש ל נקי י הדע ת שבירושלי ם וט ׳ :
י דיי ל שהו א יוד ע בחביר ו וכו׳ . בריית א אר ק שבופ ת העדו ת (ד ף ל׳: ) מניי ן לדיי ן שיוד ע בחביר ו שהו א גזל ן וכו ׳ של א יצסר ף

דייל שהו ח יוד ע בחניר ל וכ ל . ;4;׳, ! ו.!•,!׳* ״ ׳ . ״׳ ר ! ׳.!■• ו ,, , פמ ו ת ל מדב ר שק ר תרחק . וכ ך הי ו נקי י

הרעת וט ׳ . בריית א רי ש סר ק ז ה בור ר (ד ף כ״ג ) כלשו ן רכיני : , . , ^ ,

פכ״ג א ל א סק ח שוח ד אי ן צרי ך לומ ר לעו ס ח ס הדי ן וט ׳ . פר ק שנ י דיינ י נזילו ת (ד ף ק״ה ) זשזמ ד ל א סק ס מ ה תלמו ד לזמ ר 6 ם ללמ ד של א צזט ת ס ס החיי ב ו^שצ א צחיי- ב

לחם משנ ה

חודה וז ה ודא י אסו ר ללמ ד ל ו טענו ת ש ל שק ר חיו ף ולז ה אמר ו עשינ ו עצמנ ו כעורכ י
הדיינין . אב ל כשהטענ ה נראי ת שהי א אמיתי ת והו א חינ ו יוד ע לאומר ה אפיל ו שאינ ו

האוסקים ועו ד דח ה הרב״ י דמא י דאחמ ר ננס ׳ דלרשב״ ג אאי ' בח ד הו י דיחוי א בעלמ א

יודע חות ה כצ ל מצו ה ללמד ה ופת ח אי ך לתל ם הו א ז ו הי א כוונ ת הטו ר ז״ ל וטע ם

רבינו נתבאר :

פכ״ב ו וא ם עש ו אשר ה . הר ב בי ת יוס ף כת ב דרבינ ו והרי״ ף ז״ ל פסק ו כרשב״ ג
דסני בשני ם משמ ע דאי ת לה ו דאע״ ג דקנ ו מיד ו ל א מהנ י כשר ה
אלא נשני ם אב ל בח ד ל ת משו ס דח ד נ א בק י באשר ה וס י כמ ו קני ן במעו ת וכ י הא י
גוונא כתב ו ההוספו ת נא״ ק דסנהדרי ן דלמ״ ן דאמ ר תלח א א ע נ דאיכ א קני ן מ מ ל א
סני נחר י משו ס דהו י כקני ן בטעו ת ול ח בקיא י בפשר ה שפי ר והו א דינ א חדת א ודא י
דנאקא לי ה לר ב בי ת יוס ף מדבר י רנינ ו דאשר ה כאח ד ל א מסג י אל א בשני ם נג ד שא ר

מגדל עו ז

יכולץ לחוו ר נהן . ס״ ק יאנהדרין : אסו ר לאח ד מ ן סדייני ן מ ׳ ע ד א י 1 ם דיי ן שמייכאוחו .
כסנהדרין סר ק ז ה גור ר (ד ף כ׳ס ) : דיי ן שהו א יוד ע בחניר ו כו ׳ ע ד מדב ר שק ר חרמ ק . סר ק
שמעת העדו ת (ד ף ל׳ ) : וכ ן הי ו נקי י הדע ת ע ד סו ף הסר ק . רי ש סר ק ז ה גור ר (ד ף כ׳ג) :
פכ״ג ל א תק ת שוח ד כו ' ע ד כגו ן ז ה מוה ר , הכ ל סר ק כתר א דכתזכו ש (ד ף ק ה ) וסיש ח חיש ח