NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 683

Section 683

מגדל עו ז

נסיפרא בכ ל פני ם : הי ו להנ י סדייני ן ע ד לדי ן חלמי ד חכ ם . ביבמו ת םי ק יישאי ן (י ף ק׳ ) • *
ודין תלמי ד חכ ם וכו ' ע ד מדב ר שק ר תרח ק , בשבועו ת סר ק שבועו ת העדו ה : ל א יהי ה הדיי ן
שומע מפ י התורגמ ן כו ' ע ד חיי ב ז ה וויכ ה ז ה , ס׳ ק דמכו ת : זורי ך הדיי ן לשמו ע בו ' ע ד
1אח'כ התכה ו . בירושלמ י פר ק ז ה בור ר :

נסתתמו טענותי ו והשת א אח י שסי ר דכיו ן דנסחחמ ו טענותי ו ילפי ק מהח ם דאי ן להקד־ ס
תלמיד חכ ם ליתו ם מפנ י של א יסחו ס טענ ת בע ל דינ ו :

ז וכ ן בע ל די ן מוזה ר וכו צ . קש ה ע ל הר ב גנ״ מ שתמ ה דאמא י ל א קאמ ר רבינ ו
דבעל די ן עוב ר משו ם ל א תש א דקר י בי ה ל א תשי א אמא י ל א קשי א לי ה דעוב ר
נמי משו ם שמו ע בי ן אחיכ ם דר ׳ חנינ א דמפי ק דיי ן מהת ם מפי ק נמ י בע ל די ן דקאנו ר
קרי בי ה שמ ע . לכ ך נרא ה ודא י כוונ ת רבינ ו דבתחל ה כת ב הדרשו ת הפשוטיו ח כדכת ב
הרב בע ל כס ף משנ ה ושמו ע בי ן אחיכ ם ול א תש א פשט א דקרא י הו י אזהר ה לדיי ן ולכ ך
כתב רכינ ו גב י דיי ן אב ל נע ל די ן דנפי ק מקר י בי ה שמ ע קר י בי ה ל ש תשי א כת ב
אח״כ רנינ ו ז״ ל וכ ן בע ל די ן מוזה ר כו ' כלומ ר אחר י קרא י דכח : תחל ה הו ח מוזה ר
מקרא דשמו ע דקר י בי ה שמ ע ומקר א דל א תש א דקר י בי ה ל א תשי א :

ולא

הגהות מיימוניו ת

התובע א ת חביר ו הו א פות ח ראשו ן וא ם י ש ערי ם כו ׳ ע״ ב : ןב ] ואע׳ ם כ ן בג ט אש ח
וכיוצא ב ו צרי ך ליזה ר לכתחיל ה של א יידו ן ע׳ ם עדו ת דטיוש ב דאטרינ ן סר ק שנ י
דזבחיס מ ה ליוש ב שכ ן פסו ל לעדו ת אמנ ם לכאור ה בדיעב ד כש ר דאטר ו בירושלמ י
דפרק ארב ע מיתו ת ארשב״ ל מכא ן לדייני ם שקבל ו עדו ת מעומ ד שדינ ן די ן ומסתבר א
דה׳ה עד־ ם שהעיד ו בישיב ה שכול ם נדרש ו טטקי א אח ד מועמד ו ס״ ה וכ^ י פס ק טור י
רבינו שי ׳ בש ש ריב׳ א וה׳ ה א ם ד ן בכתב ו יסשל ח לה ס א ת הפס ק רכ ל דנ י ליתנה ו אל א למצו ה ע׳ ב : [נ ] פר ק הפר ה אמרינ ן שנזקקי ן לתוב ע תחיל ה ו ם רש׳ י כגו ן המלו ת
טוען ע ל הלו ה והלו ה ביוע ן משכו ן הי ה ל י ביד ך ונתקלק ל א ו נאב ד דני ן תהיל ה להוצי א המעו ת ואה ר כ ך נזקקי ן לדי ן המשכו ן וא׳ ל שנאמי ן הלו ה במג ו דפרעת י
דנזיירי בשט ר וי׳ ם שמייד י בנהג ל ׳התוב ע א ת החוב ל שאי ן נותני ן זמ ן לחבלו ת ואח״ ב דני ם ע ל תביעו ת שי ש לחוב ל ע ל הנהב ל ולפ י שנידב ר בחבלו ת מבי א ע ל ז ח

המקרא

הרדב״ז(מב״י ) שופטים . הלכו ת סנהדר ץ פכ״ א כ ב כס ף משנ ה כ ז 58

ומסרש רבינ ו שהכוונ ה של ח יעש ה הדיי ן סלי ן לדבלי ו ש ל נע ל ד ץ כלומ ר של א יהי ה ל ו
סניגור ל ו בכענותי ו לומ ר יפ ה הו א חומ ר ורש״ י פיר ש בעני ן אח ר : ול א ילמ ד אס ד

ירושלמי

י יימני ן לדיי ן של א יעש ה מלי ץ לדברי ו ש ל בע ל די ן
שנאמר מדב ר שק ר תרח ק אל א יאמ ר מ ה שנרא ה ל י

י מני ו לדיי ן של א יעש ה מלי ן וכו ׳ . נרא ס שז ה פירו ש ה א דהני א מני ן לדיי ן של א יעש ה י םני ן לדיי ן של א יעש ה מלי ן וכו׳ . פר ק שטע ח העדו ח (ד ף ל׳: ) מר ן לדי ץ של א י ן
סניגרון לדברי ו ת״ ל מדב ר שק ר חרח ק והו א מלשו ן סניגו ר . אכ ל רש״ י ל א פיר ש סנינרו ן לדברי ו ת״ ל מדכ ר שק ר חרח ק ושניגרו ן פירו ש מלי ן מלשו ן 0 (

בן ע״ ש . וקש ה ע ל פירוש ו דא״ כ רש ע נמו ר הו א שיוד ע שמש ה ומיק ש ראיו ח להעמי ד
דבריו ופי־ו ש רבינ ו נכו ן : ול א ילמ ד אח ד מבעל י דיני ן וכו ׳ , ז ה בכל ל מ ה ששני ט א ל
העשה עצמ ך כעורכ י הדייני ן :

יא רא ה הדיי ן זכו ת וכו ׳ . הכ י אמרינ ן בגמ ׳
כגון ד א פת ח פי ך לאל ם הו א . ויפ ה

כתב רבינ ו שצרי ך ישו ב גדו ל ודע ת שלימ ה להבחי ן , . , ,

[ד] וישתו ק . ול א ילמ ד אח ד מבעל י דיני ן טענ ה כל ל .

אפילו הבי א ע ד אח ד ל א יאמ ר ל ו אי ן מקבלי ן ע ד אח ד
אלא יאמ ר לנטע ן הר י ז ה העי ד עלי ך . הלוא י שיוד ה
ויאמר אמ ת העי ד . ע ד שיטעו ן הו א ויאמ ר ע ד אח ד הו א
ואינו נאמ ן על י וכ ן כ ל כיוצ א בז ה : י א רא ה הדיי ן זכו ת
לאחד מה ן ובע ל די ן מבק ש לאמר ה ואינ ו יוד ע לחב ר
הדברים . א ו שראה ו מצטע ר להצי ל עצמ ו בטענ ת אמ ת
ומפני החימ ה והכע ס נסתל ק ממנ ו א ו נשתב ש מפנ י
הסכלות . הר י ז ה מות ר לסעד ו מע ט להבינ ו תחל ת
הדבר משו ם פת ח פי ך לאל ם . וצרי ך להתייש ב בדב ר
זה הרב ה של א יהי ה כעורכ י הדייני ן ;

עשה

סניגור

נין ז ה לעורכ י הדייר ן :

א שני ם שבא ו לפני ך וכו׳ . פ״ ק
לסנהדרין מימר א דר״ ל
ודוקא אח ד ר ך ואח ד קש ה אב ל א ם הי ו שניה ם
קשים נמצ א ז ה הקש ה מסיי ע לדיי ן . כ ך ראית י
בתוספות וצרי ך ל י עיו ן דלעול ם יהי ה אח ד
משניהם רודפ ו והשנ י ל א ימסו ר נפש ו להצי ל
את הדיי ן וחורמ א דמלת א נק ש וה״ ה א ם שניה ם
קשים ננ״ ל : וא ם הי ה ממונ ה לרבי ם וכו ׳ .
השעם לפ י שאינ ו חוש ש לז ה הקש ה שהרבי ם
יסייעוהו ויצילוה ו :

ב וכ ן תלמי ד שהי ה יוש ב וכו ׳ . בפ ׳ שבוע ת
העדות ילי ף ל ה מדב ר שק ר תרח ק
ועבר נמ י ע ל ל א תגור ו מפנ י אי ש של א יגו ר
מפני רב ו וישתוק :

ג ומני ן לדיי ן וכו׳ . הכ ל שם :
ד מצו ה לומ ר לבעל י דיני ן וכו׳ . בפ״ ק
לסנהדרין : בד״ א קוד ם גמ ר די ן
וכו׳ . ש ם ת״ ר כפ ס שהדי ן בשלש ה כ ך ביצו ע
בשלשה נגמ ר הדי ן א י את ה רשא י לבצו ע ואע״ ג
דפליג ר ׳ שמעו ן ב ן מנסי א קי״ ל'*.ת״ ק ואמרינ ן
עלה בגמ ׳ היכ י דמ י גמ ר די ן אמ ר ר ב יהוד ה
אמר ר ב אי ש פלונ י את ה חיי ב אי ש פלונ י
אחה זכאי . וא״ ח אמ ר שגגל ה הדי ן ונפס ק היכ י
תיסק אדעתי ן שיעש ו פשר ה ומ ה נשא ר לעשו ת .
וי״ל כגו ן שאמר ו פלונ י אה ה זכא י אב ל עדיי ן
לא אמר ו פלונ י את ה חיי ב סד״ א של א נגמ ר
הדין לגמר י ע ד שיאמר ו פלונ י אה ה חיי ב ויכו ל
לפשר קמ״ ל דכיו ן שאמר ו פלונ י אח ה זכא י
ממילא נתחיי ב שכנגד ו ונגמ ר הדי ן ושו ב אי ן
יכול לפשר . ועיי ן בהגה״ ה ותמצ א חירו ן אח ר
ומפני שהו א רחו ק ל ח כתבחי ו . והו י יוד ע שא ם
יש בדי ; עס ק שבוע ה אע״ פ שנגמ ר הדי ן טו ב
הוא לעשו ת פשר ה מפנ י עונ ש השבוע ה וכ ן
אנו נוהגי ן :

אע״ס

פרק שני ם ועשרי ם

א י=שני ם שבא ו לפני ך לדי ן אח ד ר ך ואח ד קש ה . ע ד
שלא תשמ ע א ת דבריה ם א ו משתשט ע א ת
דבריהם וא י את ה יוד ע להיכ ן הדי ן נוט ה את ה רשא י
לומר לה ם אינ י נזק ק לכ ם שמ א יתחיי ב הקש ה ונמצ א
רודף אח ר [א ] הדיי ן . אב ל משתשמ ע א ת דבריה ם ותד ע
להיכן הדי ן נוט ה א י את ה רשא י לומ ר אינ י נזק ק לכ ם .

שנאמר ל א תגור ו מפנ י אי ש של א תאמ ר אי ש פלונ י
רשע הו א שמ א יהרו ג א ת בנ י שמ א ידלי ק א ת גדיש י
שמא יקצ ץ נטיעותי . וא ם הי ה ממונ ה לרבי ם חיי ב להזק ק
להם ז ב וכ ן תלמי ד שהי ה יוש ב לפנ י רב ו ורא ה זכו ת
לעני וחוב ה לעשי ר א ם שת ק הר י ז ה עוב ר משו ם ל א
תנורו מפנ י אי ש וע ל ז ה נאמ ר מדב ר שק ר תרח ק .

ומנין לדיי ן של א יושי ב תלמי ד בו ר לפני ו תלמו ד לומ ר
מדבר שק ר תרח ק • ג ומני ן לתלמי ד שרא ה רב ו שטוע ה
בדין של א יאמ ר אמתי ן ל ו ע ד שיגמ ר הדי ן ואסתרנ ו
ואביננו כד י שיקר א הדי ן ע ל שמ י תלמו ד לומ ר מדב ר שק ר תרח ק : ד טצו ה לומ ר לבעל י
דינים בתהיל ה בדי ן 'את ם רוצי ם א ו בפשר ה . א ם רצ ו בפשר ה עושי ן ביניה ן פשר ה . וכ ל
בית די ן שעושי ן פשר ה תמי ד הר י ז ה משוב ח ועלי ו נאמ ר משפ ט שלו ם שפט ו בשעריכ ם
אי זה ו משפ ט שי ש עמ ו שלו ם הו י אומ ר ז ה ביצו ע . וכ ן בדו ד הו א אומ ר ויה י דו ד עוש ה
משפט וצדק ה לכ ל עמ ו איזה ו משפ ט שי ש עמ ו צדק ה הו י אומ ר זה ו ביצו ע והי א הפשר ה .
במה דברי ם אמורי ם קוד ם גמ ר די ן אע״ פ ששמ ע דבריה ם ויד ע להיכ ן הדי ן נוט ה מצו ה
לבצוע אב ל אחר י שגמ ר [ב ] הדי ן ואמ ר אי ש פלונ י את ה זכא י אי ש פלונ י את ה חיי ב אינ ו רשא י לעשו ת פשר ה ביניה ן אל א

מבעלי דיני ן וכו ׳ . ירושצמ י פר ק ז ה בור ר
רב הונ א מיק ל לדיינ ח דחמ ר מקבלי ן אתו ן
חד סהי ד הל א יימרו ן אינו ן א ח ל א חימא .
ועוד דאמרינ ן בסו ף כ ל הנשבעי ן (ד ף פ״ח )
אגור ר ב הונ א לכ ל חי ן מגלגצי ן חו ן משכי ר ר ב
חסדא אמ ר לכ ל אי ן מקילי ן וכו ׳ מא י בינייה ו
איכא בינייה ו לפתו ח ל ו ומפר ש רבינ ו דהשוח ל
מאי בינייה ו ל א הבי ן כוונ ת ר ב מסד א ונרמ ה
לו דהייג ו דבר י ר ב הוג א והשי ב ל ו דחיכ א
בינייהו לפתו ח ל ו דלר ב הונ א מגלנלי ן והוסי ף
רב חסד א ואמ ר דא ף ע״ ג דצכ ל הי ן פותחי ן
לומר השב ע וטו ל בשכי ר פותמי ן ומר י רמ ר
חדא ומ ר המ ר חד א יל א פציג י וכ ן כת ב רבינ ו
ס״פ י״ א מהלכו ת שכירו ת ולכ ל הנשבעי ן אי ן
מקילין חו ן מ ן השכי ר שמקילי ן עלי ו ופוחחי ן
לו תחל ה ואומרי ם ל ו א ל חצע ר עצמ ך השב ע
וטול הר י מנוה ר בדברי ו כמ ו שפירשת י ולאמ י
שהוא מפר ש כ ן למדנ ו מכא ן דלשש ר דיני ן אי ן
פותחין וכמ״ ש כא ן רבינ ו :

יא רא ה הדיי ן זכו ת לאח ד מה ם . ג״ ז ש ם
רב הונ א כ ד הו ה חז י זכ ו לב ר ג ש
בדינא ול א הו ה יד ע לי ה הו ה פת ח לי ה ע ל
שוס פת ח פי ך לאל ם וכגמ ׳ דיד ן בכמ ה דוכה י
אמרינן כגו ן הא י פח ח פי ך לאל ם הו א ומפר ש
רבינו דהיינ ו דוק א כשהנע ל די ן מבק ש לומ ר
אלא שאינ ו יוד ע לחב ר הדגרי ס וכו ׳ ה ז לא ו
הכי ל א משו ם דנרא ה כעורכ י ה דייני [ :
פכ״ב א שני ם שבא ו לפני ך לדי ן ונו׳ .

פ״ק דסנהדרי ן (ד ף ז׳ )

תניא ר ׳ שמעו ן ב ן לקי ש אומ ר שני ס שבא ו לפני ך
אמד ר ך ואח ד חז ק וכו ׳ חב ל משחשמ ע דבריה ם
וכו' שנאמ ר ל א הגור ו מפנ י אי ש ואמ ר ר ב
מנן א ל חכני ס דברי ך מפנ י אי ש ומפר ש הח ס
דדריש לי ה מ;שו ן אסיפ ה נמ ו ול א תאגו ר :

ואם הי ה ממונ ה לרבי ס וכו ׳ :

ב וכ ן תלמי ד וכו ׳ . ג״ ז ש ם ודרי ש ל ה מל א
חגורו ונפר ק שבוע ת העדו ת דרי ש
להא מדב ר שק ר ורבינ ו תפ ס שתיה ן :

ג ומני ן לדיי ן של א יושי : תלמי ד בו ר לפני ו
וכו׳ ומני ן לתלמי ד וכו׳ . פ 'שבוע ת
העדות (ד ף ל״א: ) בריית א כלשו ן רבינ ו :

ד מצו ה לומ ר לבעל י דיני ן וכו ׳ נד״ א וכו׳ .

פ״ק דסגהדרי ן(ד ף ו׳: ) ר ׳ יהוש ע
בן קרח ה אומ ר מצו ה לבצו ע ודרי ש ל ה ממשפ ט
שלום ומקר א דדו ד ואמרינ ן מא י מצו ה מצו ה
למימר לה ו הכ י דינ א בעיח ו א ו פשר ה בעית ו
ואמרינן הת ם ודוק א מקמ י נמ ר די ן אב ל לאמ י
נמר

א סמ״ ג עשי ן ני ׳ ק ז עומ׳־ מ סי ' י 1 : 3 סמ׳ ג ש ם ק ו ק 1 עו ר ש ם י ג : ג עו ר 8 ס סמ׳ ג ש ם :

יקוב

י ול א ילמ ד אח ד מבעל י דיר ן סעג ה כל ל וכו ׳ . הסו ר כת ב ע ל ז ה בסי ׳ י״ ז ואינ ו
משמע כ ן בירושלמ י דגרסינ ן הה ם ר״ ה כ י הו ה חז י זכ ו לח ד ב ר נ ש והו א ל א הו ה
ידע לי ה הו ה פת ח לי ה כלומ ר דאפיל ו ל א יד ע בע ל די ן נאות ה טענ ה כל ל הי ה מלמ ד
אותה וקש ה עצי ו דדבר י רביג ו מוכרחי ם כד י של א יסתר ו דבר י הירושלמ י ז ה לז ה וה ס
דברי ר״ ה עצמ ו דבמקו ם אח ד אמ ר דהו ה מקל ל לדיינ א דאמ ר מקבלי ! אתו ן ח ד סהד א
אלא אינו ן יימרו ן וא ת ל א סימ א ובמקו ם אח ר קאמ ר דר״ ה כ ד הו ה סז י ז ט לח ד ב ר