NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 676

Section 676

צאו שבכללו ת וכשאכל ו נ א עב ר ב ׳ לאוי ן אח ד
אל תאכל ו ממנ ו נ א והשנ י א ל תאכל ו כ י א ס
צלי א ש וכב ר אכל ו בלת י צל י וכשאכל ו נ א
ומבושל לוק ה של ש אח ת ע ל שאכל ו נ א ואמ ת
על שאכל ו מבוש ל והג ׳ ע ל שאכל ו בלת י צל י וכיו ן
דקי״ל בסצהדרי ן (ד ף ס״ג ) הי ן לוקי ן ע ל לא ו
שבכללות נדח ו דבר י אבי י וקי״ ל כרב א והו א
פוסק כלישנ ח קמ א דח ד מיה א לק י כד י למע ש
במחלוקת אבי י ורב א כ ל מא י דאפש ר ולכ ן
הוא סוב ר שבי ן שאכל ו נ ס ומבוש ל א ו נ א א ו
מבושל אינ ו לוק ה (אלא ) אח ת והשג ת הראב״ ד
שכתב א״ א אבי י ורב א עכ״ ל נרא ה שהי א אי ך
פסק כאבי י במקו ם רב א וכ ן כחבהרמ״ ך ג״ כ ובמ ה
שכתבנו נתייש ב שגירס ת רבינ ו אינ ה כנירסתנ ו
אלא דרב א הו א דאמ ר לא ו שבכללו ת אי ן לוקי ן
עליו ועיי ן במ״ ש בפ״חמ ק ס . ומ״ ש ובחד ש הו א
אומר וכו ' ע ד וכ ן כ ל כיוצ א בז ה כת ב הר ב
בסה״מ של ו כשור ש ט ' דהכ י סית א בכריתות ! הו י
יודע שהרמנ״ ן חלו ק ע ל רביצ ו במי ן השצ י ש ל לא ו
שבכללות א ם הרצ ה לעמו ד ע ל עיקר ן ש ל דברי ם
עיין בהשגותי ו : נאס ר ל א ימ. א ב ך וכו ׳ ;

ד ט י שלק ה בב״ ד וכו ׳ . משנ ת בסנהדרי ן
סרק אל ו ה ן הנשרפי ן (ד ף פ״א; ) מ י
שלקה ושנ ה בב״ ד כונסי ן אוח ו לכיס ה ומהכילי ן
אותו שעורי ם ע ד שכריס ו נבקע ת ואמר ו בגת ׳

דדוקא במלקו ת שי ש ב ו כר ת ושכ ל של ש
פעמים הי ו עביר ה אח ת :

ה מ י שעב ר ע ל איסו ר כר ת ה ו מית ת ב״ ד
וכו׳ . ג״ ז משנ ה ש ם ההור ג נפשו ת
שלא בעדי ם כונסי ם אוח ו לכיפ ה ומאכילי ן אות ו
לחם צ ר ומי ס לח ן ובגמ ׳ מ״ ש הכ א דקתנ י
נותנים ל ו לח ם צ ר ומי ס לח ן ומה י שנ א הח ם
דקתני מאכילי ם הות ו שעורי ם חמ ר ר ב שש ח
אידי ואיד י נותני ם ל ו לח ם צ ר ומי ס לה ן ע ד
שיוקטן מעיינ ו והד ר מחכילי ן אות ו שעורי ם
עד שכריס ו נבקע ת ותנ י ס הה ם התר ו ב ו
ושתק התר ו ב ו והרכי ן בראש ו פירו ש א ו הרכי ן
בראשו פע ם ראשונ ה ושני ה סחרי ! ב ו שלישי ת
כונסין אוח ו לכיפ ה ואע״ ג דפלי ג אב א שאו ל
ותמר שלישי ת מחר־ ן ב ו רביעי ת טנסי ן אות ו
לכיפה פס ק כת״ ק ועו ד דאת י כסת ם מחניתי ן
דבשלישית טנסי ן : וגרב י. ן בגמר א על ה
דמתניחין ההור ג נפשו ת של א בעדי ם כונסי ן
אותו לכיפ ה מנ א ידעינ ן אמ ר ר ב בעדו ת מיוסד ת ושמוא ל אמ ר ש א בהתרא ה ור ב חסד א

הנזכר בכתו ב דלא ו ע ׳ ז שהר י תינ ו אל א בלא ו

גרידא . וי ש לתר ן דקוס ם הנזכ ר במשנ ה לא ו היינו . האי ש השש ה מעש ה הקס ם אל א הנות ן ״!.! ! דכי״ ״ ״; ״ ■ / מ־; ן "מ ד ד כ כעדו ת מיוסד ת ושמוח ג חמ ר ש א בהתרא ה ור ב חסד ו
כח בקס ם לדע ת הקוס ם דהיינ ו ע״ ז ואפש ר שמפנ י שדע ת רבינ ו להרחי ק כ ל הדברי ם כאש ר אמ ר אבימ י כגו ן דאחכחו ש בבדיקו ת ול א אתכחו ש בחקירו ת כדתנ ן מעש ה רד ק ב ן זכא ■

כתב בעוקצ י תאני ם ופירש״ י מנ א ידעינ ן הואי ל וליכ א עדו ת בעדו ת מיוחד ת דשני ם מעידי ם

... 1 ״ .. . ״ . . . , עלי ו ועדות ן אמ ת אל א שאי ן מיתת ו מסור ה לב״ ד כגו ן שני ם רואי ן תוח ו אח ד מחלו ן ז ה

ואחד מחלו ן ז ה דאמרינ ן במסכ ת מכו ח דל א מיקט ל עלייה ו אב ל ע״ ס ע״ א מוצי א דב ה בעלמ א הוא . בעוקצ י תאני ם בדיקו ת יהיר י ונה י דנ ן זכא י פט ר לי ה בההי א הכחש ה

מקטלא מיה ו עדו ת אמ ת הי א ועיי ל לכיפ ה עכ״ ל :

1 הגונ ב כל י שר ת וכו ׳ ע ד ופוצעי ם א ת מוח ו בגזירי ן . משנ ה ש ם ואמר ו בגמר א והמקל ל בקוס ם חנ י ר ב יוס ף יכ ה קוס ם א ת קוסמ ו רב ק וא י חימ א רב ה ב ר מר י אמר י יכה ו
קוסם ל ו ולקו ט ולמקנ ו ופירש״ י יכ ה קוס ם א ת קוסמ ו שמקצ ל כלפ י מעל ה בקוס ם יכ ה הקוס ם א ת קוס ש היי מ כלפ י מעל ה שמ ק קסמי ם הלל ו בלב ו וקסב ר המקל ל

. דה א

לחם משנ ה

רבימ מרי ו בשרש י המצו ת והרמב״ ן ז״ ל השי ג ע ל פירוש ו וכ ן הר״ א ז״ ל בהשגו ת השי ג שכת ב אחר י כ ן הר י אי ן ש ם מלקו ח וא ס מלקיו ח מחזיקו ת למ ה כונסי ן אוח ו לכיפ ה א״ ו

עניו שהו א דל ת כאבי י ורב א ומפנ י שהו א ז״ ל מפר ש הסוגי ה כפירו ש רש״ י ז״ ל עיי ן ש ם :
ף ט י שלק ה בבי ת די ן ע ל איסו ר כר ת וכו׳ . משנ ה בפר ק חל ו ה ן הנשרפי ן (ד ף ס״א; )

מי שלק ה ושנ ה ב״ ד מר^י־״ ן זוח ו לכיפ ה וכו ׳ . והנ ה ודא י נרח ה דרבינ ו פס ק
דפיירוש מחזיקו ת דהר י מ י שעב ר ט י .]יש ר כי ח א ו מית ת בי ת די ן ול א קב ל התרא ה

לרפואתו וז״ ל אמ ר אבי י אכ ג נ א לוק ה שתי ם מבוש ל לוק ה שחי ם נ א ומבוש ל לוק ה פל ש וז ה שהו א
יסבור שלוקי ן ע ל לא ו שבכללו ת ואח י שאכ ל נ א עכ ר ע ל שנ י לאוי ן האח ד מה ן א ל תאכל ו ממנ ו
נא שיצ א לנ ו מכל ל מ ה שאמ ר נ י א ם צל י א ש שהו א כאיל ו אמ ר א ל תאכל ו אל א צל י והו א אכל ו
בלתי צל י וכשאכ ל ג א ומבוש ל לוק ה לש י דעת ו של ש אח ת ע ל אכל ו נ א ואח ת ע ל אכל ו מבוש ל שלישי ת
על אכל ו בלת י צל י ואמר ו ש ם בסד ר ז ה הדנ י יינ א א״ י א ץ לוקי ן ע ל לא ו שבכללו ת איכ א
דאמרי חד א מיה א לק י כלומ ר כשאכ ל נ א ומבוש ל לוק ה אח ת ואיכ א דאמר י חר א נמ י ל א לק י דל א
מייחד לאוי ה כלא ו דחכימ ה כלומ ר אמר ו יתבי ו ל א חחכו ם שו ר נדיש ו שהו א לא ו אח ד ימנ ע
מדנר אח ד ואול ם ז ה הלא ו המונ ע משנ י הדברי ם ג א ומביש ל א ץ לוקי ן עלי ו וכב ר נהנא ר כ;מר א
סנהדרץ אי 1 לוק ץ ע ל לא ו שבכללו ת ולשיכ ך מאמ ר אבי י הו א נדח ה והאמ ת שהו א לוק ה אח ת בי ן

דעבירוח מחזיקו ת וכ ן נרא ה דפס ק כרשב״ ג דחלה א זימנ י בעינ ן דא ם ל א כ ן היכ ס
שלא קב ל התרא ה בפע ם שני ת אמא י אי ן כונסי ן אוח ו לכיס ה וא ס כ ן קש ה דבהדי א אמר ו
בס׳ הב א ע ל יבמת ו(ד ף ס״ד: ) נישואי ן ומלקיו ה כרב י וסתו ת ושו ר הרוע ד כרשב״ ג וא״ כ הי ה
לו לרבינ ו לפסו ק בנישוסי ן [ומלקיוח ] כרב י כיו ן דהכ י איפסיק א המ ס הילכה א בגר ׳ בהדי א .

וי״ל

מגדל עו ז

שאכל נ א א ו מבוש ל א ו נ א ומבוש ל אח ת בלב ד הו א דלוק ה ולפיכ ך נמנ ה אמר ו יחבר ־ א ל תאכל ו
ממנו נ א ובש ל מבוש ל כמי ם מצו ה אח ת עכ׳ ל והדי ן עמ ו דקי׳ ל בכולי ה חלמוד א אבי י ורכ א
הילכתא כרב א נ ר מיע׳ ל קג״ ם וו ה ששו ט ונכי ! ואול י בגירכ ת הראנ׳ ד ז׳ ל מהפ ך דבר י אני י
לרנא ומרב א לאבי י כאפ ר מצאת י אנ י בגיישאו ת הצרפתיו ת ואעס׳ ה מ ן התימ ה שיכתו ב דל א כאבי י
וצא כרב א והנוסח א הספרדי ת הי א עיק ר : הר י נאמ ר ל א ימצ א ב ך וט ׳ ע ד וכ ן כ ל כיוצ א בז ה .
פרק ארב ע מיתו ס הי א עיק ר ההלכ ה הזא ת ונת׳ כ וניאר ס ר״ מ ו' ל ביאו ר רח ב בעיק ר התשיע י
שנספר המצו ת שהזכרת י בסמו ך : ט י שלק ה נכ״ ד כו ׳ ע ל שכריס ו נבקע ת . ביבמו ת פר ק הנ א
מל יבמת ו ובסנהדרי ן ם ׳ הנשרסי ן(ד ף פ׳א ) ; מ י שעב ר ע ל איסו ר כר ת כו ׳ ע ד וסוצעי ן א ס מות ו
בג1ירין . סר ק הנשרפ ץ :

46

כסף משנ ה

שופטים . הלכו ת סנהדרי ן פי״ ח י ט הרדב׳ ז(םב׳י )

דהא מחש ב לי ה הא י קוס ם בעיני ו שהו א ראו י וי ש ב ו כ ח לקל ל נ ו . יכה ו קוס ם מקל ל
את מכיר ו ואומ ר יכה ו הקוס ם הז ה ל ו ולקונ ו ולמקנ ו דהיינ ו כלס י מעל ה שהו א קונ ה א ת
העולם ומקנ ה לבריותי ו א ס מוב ו עכ״ ל : גזיר ת הכהו ב הי א וכו ׳ :

פי״ט א כ ל ל א תעש ה שי ם ב ו כר ת וכו ׳ . כול ן נמנ ו במשנ ה ותל ו ה ן הלוקי ן(ד ף
י״ג) וקצת ם מיית י ל ה הת ם

^ בנזירי ן . נזיר ת הכתו ב הי א שא ץ ממית ץ בי ת ד ץ ול א

נממ בבריית א בס ף הנשרפי ן(ד ף טלק' ן א ת האד ם בהודא ת פי ו אל א ?! ל פ י שני ם ?ןדי ם .

זמיימי ל ה מקרא י דהו ו במיתה . וע ל מ ה שמנ ה וז ה שהר ג יהוש ע עכ ן ודו ד לג ר עטלה י בהודא ת פיה ם

הוראת שע ה היתד , א ו דץמלנו ת היה . אב ל הסנהדר ץ
מהלכו,ן אי ן טמיתי ן ול א מלקי ן המוד ה בעביר ה שט א נטרפ ה

דעתו בדב ר ז ה . שמ א מ ן העמלי ן מר י נפ ש הו א המחכי ם
למות שתוקעי ן החדבו ת בבטנ ם ומשליכי ן עצמ ן מע ל הגגו ת שמ א כ ך ז ה יב א ויאמ ד דכ ד
שלא עש ה כד י שיהר ג וכלל ו ש ל דב ר גזיר ת מל ך היא :

פרק תשע ה עש ר

א ב ל

ד) הב א

כתב בהלכו ת פ״ ז לפיכ ך השמי ם מל ח בקוס ם . אב ל הנכו ן שהו א חס ר מ ן הספ ר :
גזירת הכתו ב הו א וכו ׳ . תני ח מ י שב א לב״ ד ואמ ר הלקונ י אי ן מלקי ! אות ו והכ י אמרינ ן
בכל דוכח א אי ן אד ם משי ם עצמ ו רש ע והעע ס שכת ב רבינ ו ל א שיי ך גב י מלקו ח
ולפיכך כת ב וכלל ו ש ל דב ר גזיר ת המל ך הי א ואי ן אנ ו יודעי ם הטע ם ואפש ר לח ח קצ ת כע ם

לפי שאי ן נפש ו ש ל אד ם קניינ ו אל א קני ן הקב״ ה
שנאמר הנפשו ת ל י הנ ה (יחזקא ל י״ח ) הילכ ך
לא תועי ל הודאת ו בדב ר שאינ ו של ו ומלקו ת
פלגו דמית ה הו א אב ל ממונ ו הו א של ו ומש״י :

אמרינן הודא ת בע ל די ן כמא ה עדי ם 7'; •

וכי היכ י דאי ן אד ם רשא י להרו ג א ח עצר ו כ ן
אין אד ם רשא י להודו ת ע ל עצמ ו שעש ה עביר ה
שחייב עלי ה מית ה לפ י שאי ן נפש ו קניינ ו . וע ם
כל ז ה אנ י מוד ה שהי א גזיר ת מלכ ו ש ל עול ם
ואין להרה ר :

©י״ט א כ ל ל א תעש ה שי ש ב ה כר ת וכו ׳ .

כל הסר ק הז ה מבוא ר חו ן
ממה שמנ ה בכל ל חייב י מית ה ביד י שמי ם
מחוסר כפורי ם ששימ ש וז ה ודא י ס״ ס הו א
שהרי כס ב בהלי א פ״ ד מהל ׳ ביא ת מקד ש
סנזוסר כפורי ם שעב ד אע״ פ שעבודת ו פסול ה
וחללה

לא תעש ה שי ש ב ו כר ת ואי ן ב ו מית ת בי ת די ן שלוקי ן עליה ן אח ד ועשרי ם
ואלו ה ן . א ) הב א ע ל אחות ו . ב ) הב א ע ל אחו ת אבי- ו . ג ) הב א ע ל אחו ת אמ ו .

על אחו ת אשתו . ה ) הב א ע ל אש ת אחיו . ו ) הב א ע ל אש ת אח י אביו . ז ) הב א ע ל הנדה . ח ) האוכ ל חלב .

ט) האיכ ל ד ם . י ) האוכ ל חמ ץ בפס ח . יא ) האוכ ל ביו ם הכפורי ם . יב ) העוש ה מלאכ ה ביו ם הכפורי ם . יג ) האוכ ל הנות ר .
ד) האוכ ל פיגו ל . טו ) הטמ א שאכ ל בש ר קוד ש . טז ) הטמ א שנכנ ס לעזר ה . יז ) השוח ט קדשי ם בחו ץ . יח ) המעל ה קדשי ם
בחוץ . יט ) המפט ם א ת השמ ן . כ ) הס ך בשמ ן המשח ה . כא ) המפט ם א ת הקטר ת :

- כ ל מהוייבי ן מית ה ביד י שמי ם שה ן בל א תעש ה וי ש בה ן מעש ה שלוקי ן עליה ן שמוג ה עש ר , ואל ו ה ן . א ) ז ר שאב ל
תרומה גדול ה בי ן טהור ה בי ן טמא ה . ב ) ז ר שאכ ל תרומ ת מעש ר . ג ) ז ר שאכ ל ככורי ם אח ר שנכנס ו לירושלי ם .

. ז ר

לחם משנ ה

יי״ל דר ב יוס ף דר.מ ר הת ם הכ י סב ר דמלקיו ת מחזיקו ת וכס ו שכתב ו ש ם התוספו ת ולהכ י
קחמר בפסקי ו כרב י דסחמ ש דמת״יהי ן הח י כוותי ה כמפור ש ש ם אב ל א י סביר ה ל ן ־עבירו ת
מחזיקות סת ם מתניחי ן את י כרשב״ ג דחלת א בעינ ן ול א כרב י דא י כרכ י דבהר י סג י בשני ה
היה לה ם לכונס ו וא״ כ כיו ן דסוגי א דפר ק הנשרפי ן מוכח ת דעבירו ח מחזיקו ת דהר י
הביאו ש ם בכרייח ש דהחר ו ב ו ושס ק החר ו ב ו והרכי ן דודח י ש ם נרא ה דעכירו ת מחזיקו ת
לכך פס ק רבינ ו כרשב״ ג דהשח א את י מחניתי ן כוותי ה לפ י הסוגי א שבפר ק הנשרפי ן ;
נ1י״ט א כ ל ל ח תעש ה שי ש ב ו כר ת וכו ' הנ א ע ל אחות ו וכו׳ . חייב י כריתו ת
האמורים כא ן נזכרי ם ברי ש פר ק אל ו ה ן הלוקי ן . ומ״ ש הסמ ח שאכ ל
בשר קד ש ש ם אמר ו בנמר א דעונ ש כתי ב בהדי א ובאזהר ה פליג י ר ׳ יוחנ ן ורי ש לקי ש
דר״ל אמ ר אזהרחי ה מבכ ל קד ש ל א חג ע ור ׳ יוחנ ן אמ ר אסי א טומאת ו טומאת ו ובהלכו ת
פסולי המוקדשי ן פ ׳ י״ ח פס ק רבינ ו כרי ש לקי ש שכת ב ש ם והיכ ן הזהי ר ע ל עו ן ז ה
ביולדת שהר י נהמרבכ ל קד ש ל א חג ע וכו ׳ והטע ם שבגס ׳ אמר ו ש ם תני ח כווחי ה דר״ ל
אבל י ש תימ ה בדבר י רבינ ו דחי ך פס ק כרב י יוחנ ן בשנ י מחלוקו ת האמרי ם שה ם טמ א
שאכל בש ר קד ש לפנ י זריק ת דמי ם דר ׳ יוחנ ן אמ ר אינ ו לוק ה ופס ק ש ם באות ו הפר ק
כמותו וחינ ו לוק ה שכת ב ש ם והמטמ א ח ת הקדשי ם אינ ו לוק ה וכ ן טמ א שנג ע בקד ש
שר״י אמ ר אינ ו לוק ה פס ק ג ס ש ס באות ו הפר ק כמוה ו שכת ב והמטמ א וכו ׳ שכח י
:אינו לוק ה אל א הסכ ל אח ר זריק ת דמי ם וכ ן לקמ ן בסר ק ז ה כת ב ג״ כ ז ר שאכ ל בש ר
קדשי קדשי ם מח ר מת ; דמי ם משמ ע ה א קוד ם אינ ו לוק ה כר ׳ יוחנ ן ובגת ' פר ק אל ו
הן הלוקי ! (ד ף י״ד: ) וכ ן בזבחי ם פר ק כ ל הפפולי ן (ד ף ל״ד ) מוכ ח דה א בה א חלי א
דריש לקי ש ששוב ר דהאזהר ה מבכ ל קד ש ל א תנ ע סב ר דלוק ה משו ם דקר ח הייר י בכ ל
קדשים ומדאפקי ה בלשו ן נגיע ה אזהר ה לנגיע ה דקדשי ס ומדאיחק ש למקד ש הו י אזהר ה
לאכילה ומש״ ה לק י משו ס בכ ל קד ש ל א תנ ע אב ל לר ׳ יוחנ ן דל א מפי ק לאזהר ה מהכ א
אל־ מוק י לי ה לתרומ ה ל א לק י משו ס דקר א דבכ ל קד ש ל א אייר י בשא ר קדשי ם וכ ן
המחלוקת האח ר מבוא ר ש ם דחלו י בז ה ש:מר ו דר ׳ יוחנ ן אזי ל לטעמי ה דסב ר דאזהר ה
בתרומה חת י מטומאת ו מומ',ס ו וסש״ ה סב ר דלפנ י זריק ת דמי ם אינ ו לוק ה אב ל ר״ ל
דסובר דהת י מבכ ל קד ש ל א הג ע לק י וא ם כ ן קש ה דרביג ו פוס ק כרי ש לקי ש משו ס
דהניא נוותי ה הי ה ל ו לפס ק במחלוקו ת אחרו ת ג ס כ ן כמות ו דה א בה א חלי א כדסירשתי .
וי״ל דרכינ ו סב ר דכיו ן דקי״ ל ר״ י ורי ש לקי ש הלכ ה כר״ י כ ל היכ א דאנ ו יכולי ו לקיי ם
כללין מקיימינ ן ודוק א במחלוק ת האח ד דבכ ל קד ש ל א חג ע דהו א אזהר ה לקדשי ם
דמצינו הבריית א מסייע ת לרי ש לקי ש בפירו ש ססקינ ן כווחי ה אב ל בשח י מחלוקו ת מחרו ת
לא פסקינ ן משו ם דאי ן הבריית א מסייע ת לדברי ו בפירו ש די ש לייש ב לדע ת ר״ י ולומ ר
דאע״ג דקר א דל א תג ע אייר י בקלשי ם מ״ מ ל א לק י היכ א דננ ע בקד ש דכיו ן דעיק ר קר א
אתי לחזהר ה בא , כ ל קדשי ם ול א מפקינ ן איסו ר הנגיע ה אל א מדאפקי ה בלשו ן נגיע ה
מסת״א דאמרינ ן דעש ה ז ה איסו ר לא ו בלב ד אב ל ל ח נאמ ר שבעבו ר כ ך ילק ה כיו ן
שעיקר הלמ ו לאכיל ה חח א וחע״ ג דבגמ ׳ אמר ו דטעמ א דר״ י משו ם דבכ ל קד ש לתרומ ה
אשש וא״ כ משמ ע דה א בה א תלי ש י״ ל דאל ו ה ן דבר י הגמ ׳ דקוד ס שידענ ו תני א כווחי ה
היה מפר ש הנמ ׳ דבר י ר״ י כ ן אכ ל אח ר שידענ ו הבריית א כ ל היכ א שאנ ו יכולי ם לקיי ם
דברי ל׳ י מקיימינ ן כ י היכ י דבריית א ל א לינו י חיובתי ה ויתקיי ם כל ל שבידי ט רי ש לקי ש
ור״י הלכ ה כר״ י וס״ כ לפ י האמ ת דקאמ ר גס ׳ תני א כווחי ה ל א קא י טעמ א דלעי ל