NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 674

Section 674

זוממין נמש ך המעש ה בקול ם שהו א האיסו ר בעצמ ו שהו א החסימ ה ובעדי ם זוממי ן
ההריגה אב ל כא ן המעש ה הנמש ך אינ ו איסו ר דהמעש ה הו א שעוש ה מחולי ן קדשי ם
ולעשות חולי ן קד ש אי ן בז ה שו ס איסו ר דאי ן האיפו ר אל א האמיר ה שהמיר ו באח ר אב ל
עשייה הקדשי ם אינ ו איסו ר ומפנ י כ ן במימ ר פס ק דהו י לא ו שאי ן ב ו מעש ה ובמסימ ה
הוי לא ו שי ש ב ו מעש ה מהטע ם שכתבת י שנמש ך מעש ה האיסו ר וכ ן עדי ם זוממי ם ג״ כ
נמשך האיסו ר מ ן המעש ה שהו א עצמ ו ש ל איסו ר ולהכ י הקש ו עלייה ו בסר ק ארב ע
מיתות ממשימ ה ואע״ ג דר ׳ יוחנ ן אמ ר במימ ר דהו י לא ו שי ש ב ו מעש ה בפרק א קמ א
דתמורה ל א רצ ה יבינ ו לפסו ק כוותי ה בה א משו ם דמשמ ע לי ה דכיו ן דבכ ל המקומו ה
שהביאו בגמ ׳ מימר א ז ו הזכיר ו מימ ר ודא י דהמימר א כ ך נאמר ה ור ׳ יוחנ ן מסבי . ח
דנפשיה אמ ר ל א תיתנ י מימ ר פיו ן דהגמ ׳ מביא ו בכ ל המקומו ת משמ ע דל א ח ש לדב־ י
ר׳ יוחנ ן אל א סוב ר הגמ ׳ דמפקינ ן לי ה משו ס דרש א אע״ ג דאי ן אנחנ ו יודעי ם א,'ר, ו
ופסק רבינ ו כסוגי ה הגמר א אב ל נחסמ ה בקו ל פס ק כר ׳ יוחנ ן לגב י דרי ש לקי ש כדקי״ ל
בכל דוכת א משי ם דל א אשכ ח סוגי א דגמר א דפלי ג עלי ה ואע״ ג דבמימ ר אשכח ן דל ס
כוחיס מ״ מ י ש לחל ק בי ן חסימ ה למימ ר כמ ו שכתנח י ור ׳ יוחנ ן שהקש ה לרי ש לקי ש
ממימר הקש ה ל ו כפ י דעה ו שהו א סוב ר דמימ ר ל א למדנ ו מפ י השמוע ה דלדיד ן דקי ׳ ל
דנלמד מס י השמוע ה ליכ ח קושי א כל ל דאע״ ג דאי ן ב ו מעש ה מ״ מ לוק ה דכ ך למדנ ו
מפי השמוע ה כמ״ ש רבינ ו ור״ ל תיר ן ל ו כס י דעה ו ש ל רב י יוחנ ן ואמ ר ל ו לאע״ ג
דלא למדנ ו מימ ר מפ י השמוע ה אע״ ס שהו א לא ו שאי ן ב ו מעש ה לדבר י ר״ ל מ״ מ
יכילנא לומ ר ל ך מנ י ר ׳ יהוד ה וכו ׳ כנ״ ל לפר ש לדע ח רבינ ו ודברי ו על ו כהוג ן . וחכת י
קשה דבסרק א קמ א דחמור ה אמר ו אמ ר אבי י וכ ל לא ו שניח ק לעש ה אי ן לוקי ן והר י
מימר לא ו שנית ק לעש ה ולוקי ן וכו ׳ ולכאור ה נרא ה דדברי ס אל ו ה ם כפ י סבר ת ר ׳
יוחנן דסוב ר ל א תיתנ י מימ ר דהו י לא ו שי ש ב ו מעש ה דא י לסכר ח הגמ ׳ שסוב ר דה ו
לאו שאי ן ב ו מעש ה אל א שלמדנ ו מס י השמוע ה שילק ה אי ן כא ן מקו ם לקושיית ו ש נ
אביי די ש לומ ר דאע״ ג דהו י לא ו שנית ק לעש ה מ״ מ לק י דמפ י השמוע ה למד ו כ ן כג ו
שאנו אומרי ם שילק ה אע״ פ שאי ן ב ו מעש ה מפנ י מ ה שנלמ ד מפ י השמוע ה וא ם כ ן
כפי מ ה שאמרינ ן שרבינ ו פוס ק דל א כר ׳ יוחנ ן ל א הי״ ל להבי א בפר ק ראשו ן דתמור ה
סברת אבי י שכת ב ש ם ולמ ה לוקי ן ע ל החמור ה והר י לא ו שב ה נית ק לעש ה ונו ׳ וכפ י
דרכו שסוב ר כסבר ת הגח ׳ אי ן כח ן קושי א כל ל כדפרישי ח וא״ כ נרא ה הר ב מזכ י שסר ח
ל^י חרי . וי״ ל בסוב ר הר ב ז״ ל דקישי ח אכי י אית א אפי ׳ לסבר ת הגמ ׳ וטעמ ו דאמא י
לא גמרינ ן ממימ ר דלכ ל לא ו הנית ק לעש ה ילק ה מאמ ר שראינ ו שאע״ ס שהו א נית ק
לעשה לוק ה וכ״ ח א ם כ ן חיקש י לי ה למ ה ל א למדנ ו ממימ ר שכ ל לא ו שאי ן ב ו מעש ה
לוקין מאח ר שראינ ו ג ו כ ן ז ו אינ ו קושי א דמדאיצטרי ך נשב ע ומקל ל חביר ו בש ם לומ ר
דלקי משמ ע דבעלמ א ל א לק י וכמ ו שכתב ו החוס ' בסר ק שבועו ת שתי ם בחר א אב ל בלא ו
הניתק לעש ה באי ן לנ ו שו ס גילו י של א ילק ה למ ה ל א נלמו ד מש ם וחיר ן הו ו לה ו חר י
לחוי וג ס כת ב הר ב ועו ד שהו א לא ו וכו ׳ וזה ו כפ י הגירס א החמר ת שכת ב רש״ י ז״ ל
וכתב טעמ ם דהשנ י גירסמו ח דשניה ם כאח ד טובי ם : וכ ל לח ו שניח ן לאזהר ח מיח ס
ב״ד וכו ׳ . ברי ש סר ק אל ו ה ן הלוקי ן אמ ר דר ׳ עקיב א סב ר לא ו שניח ן לאזהר ת מית ת
ב״ד אי ן לוקי ן עלי ו ופס ק רנינ ו כמות ו וכ ן פס ק פר ק נ ׳ מהל ׳ שב ת וכמ ו שכת ב ש ם
הרב המגי ד עו ד אמר ו ש ם א י הכ י הייב י כריתו ת גמ י לא ו שניח ן לאזהר ת כר ס הו א

אמר

מנדל עו ז

פי״ח אל ו ה ן הלוקי ן כ ל העוכ ר וכו ׳ ע ד אינ ו לוק ס . נמכו ח סר ק סלוקי ן (ד ף י׳ג ) : כ ל לא ו מסכ ס תמור ה (ד ף ג׳ ) ונמכו ח סר ק הלוקי ן(ד ף ט״ז ) ; וני ■ לא ו שניח ן לאזהר ה מיח ש נ״ י 9י.# י
שאץ נ ו מעש ם וס ׳ ע ד ומקל ל חניר ו בש ם . מסכ ת שבועו ת ש ׳ שכועוי ז תניי ! (ד ף כ׳ח. ) ורי ש אי ! לוקי ן עלי ו . כסנהדרי ן סר ק אינ ע מיסו ס וסר ק הנחני!' ! (ד ף פ׳י ) ג

. ו-0 ף משנ ה

הרדב״ז(מכ״י )

שופטים. הלכו ת סנהדרי ן פי׳ ח

מל.'ןוס נשא ר לאד ן שהר י הוצר ך להזהיר ו שא ם ל א כ ן ל א הי ה ימ ל לחיינ ו מיח ה :
כל לא ו שניח ן לחשלומי ן ונו ׳ . נסר ק בסר א דמכו ח (ד ף י״ז ) קאמ ר גמר א דלא ו דל א
הגזול כיו ן , חיי ב בתשלימ' י אי ן הד ם לוק ה ומשל ם וק״ ל דה א בסר ק אל ו נערו ס (ד ף
ל״ב:) אי׳ ר יוחנ ן דכ ל היכ א דסיכ א ממו ן ומלקו ח מילק א לק י ממונ א ל א משל ם וצ״ע * :
וכל לא ו שניח ק לעש ה וכו ׳ . משנ ה בסו ף חולי ן

ולא מיחיי ב מ ד שיתי ר עצמ ו למיח ה : וכ ל לא ו שניה ק לעש ה וכו׳ . ש ם כמשנ ה ז ה הכל ל כ ל
מצות ל״ ח שי ש ב ה קו ם עש ה אי ן חייני ן עלי ה כלומ ר א ס יקיי ם העש ה שב ה אב ל א ס ביט ל
העשה שב ה לוק ה ואע״ ג דהו י התרא ת ספ ק ה א א״ ר יוחנ ן התרא ת סס ק שמ ה התרא ה
והתראה בשע ה שעוב ר ע ל הלא ו בעינ ן ול א בשע ה שמבט ל העש ה אע״ ג דהלס ו תלו י

בקיום העש ה א ו בביטול ו וא ס ל א הפר ו ב ו

(דף קמ״א ) ובס ׳ בחר א דמכ!ח(דףט״ז )
הנוטל א ס ע ל הבני ם ישל ח ואינ ו ל ו, ה ואפי ׳
ד׳ יהוד ה דאס ר לוק ה ואינ ו משל ח אמ ד בגמ ׳
דמודה דלא ו שנית ק לעש ה אי ן לוקי ן עלי ו סל א
היינו טעמ א דאמ ר נוק ה ואינ ו משל ח משו ס
דשלח מעיקר א משמ ע . ומ ה שכח• : אל א א ם ל א
קייס עש ה שבה ן כב ר ביארת י בס״ ד בס ׳ מ״ ז :
ועל לא ו שבכצ;ו ת וכו׳ . סנהדרי ן פ ׳ ד ׳ מיתי ת
(דף ס״נ ) דרש ו מל א תאכל ו ע ל הד ס של א
יאכל מהבהמ ה קוד ם שתצ א נפש ה ושל א יאכ ל
בשר קד ש בעו ד הד ם במזר ק ושאי ן מי-רי ן ע ל

לוקין עלי ו . וכ ל לא ו שנית ן לתשלומי ן כגו ן ל א תגזו ל ול א
תגנוב אי ן לוקי ן עלי ו . וכ ל לא ו שנית ק לעש ה כגו ן ל א תק ח
האם ע ל הבני ם ל א תכל ה פא ת שד ך אי ן לוקי ן עלי ו אל א
אם ל א קיי ם עש ה שבה ן . וע ל לא ו שבכללו ת אי ן לוקי ן
עליו ושא ר כ ל הלאוי ן שבתור ה ליק ץ עליה ן • ג *א י זה ו
לאו שבכללו ת ז ה לא ו אח ד שכול ל השג ת הראב״ ד
עניינים הרב ה כגו ן ל א תאני י

הדם מס י השמוע ה למד ו שז ה לסל ק . א׳ א אגי י ורב א :

הרוגי בי ת די ן ושסנהדרי ן שהרג ו א ח הנפ ש ה ק טועמי ן כלו ם ואמרינ ן על ה דע ל כול ם אי ן לוקי ן משו ס דהו י לא ו שבכללו ת : ושא ר כ ל לאוי ן שבתור ה . כלומ ר שה ם לאוי ן מפורש ץ
לא שיבוא ו מכל ל עש ה דצא ו הב א מכל ל עש ה עש ה נמצ א עכשי ו שש ה מינ י לאוי ן שאי ן לוקי ן עליה ם . אס ד לא ו שאי ן ב ו מעש ה . שנ י לא ו שנית ן לאזהר ת מית ת ב״ ד . שגיש י לא ו
שניחן לתשלומי ן . רביע י לא ו שנית ק לעש ה . חמיש י צא ו שבכללו ת . שש י לא ו הב א מכל ל עש ה . ע ל כ ל אל ו אי ן לוקי ן וכ ל שאי ן ב ו אח ד מאל ו לוקי ן עצי ו :

ן; א ו זה ו לא ו שבכנלו ס וט ׳ כגו ן ל א תחכל ו ע ל הד ס . כב ר נתבא ר ז ה בסמו ך ; *(סייו ן ע״ ו עי ׳ חוס ׳ מכו ש ט׳ ד ד׳ ה התם ) .

בשעת העבר ת הלא ו אע״ ג דאתר ו בי ה בשע ת
ניטול העש ה אינ ו לוק ה ; וכ ל לא ו שבכל;ו ח
אין לוקי ן עלי ו וכו ׳ . ז ו פלוגח א דאני י ורב א
בכמה דוכח י ופס ק כרב א דאי ת לי ה הכ י לפ י
גירסחי וי ש מהסכי ן הגירל א . ומ״ מ לכ ל
הגירסאות משמ ע דהלכח א כמ״ ד לא ו שבכללו ת
אין לוקי ן עלי ו כדחיח א בפר ק ד ׳ מיתו ת ונס ׳
אלו ה ן הלוקי ן :

כגון

לחם משנ ה

אמר לי ה ר ב מרדכ י לר ב אש י הכ י אמ ר אבימ י דהגרוני א משמי ה דרב א חייב י כריתו ת
לא צריכ י התרא ה וכו ׳ ע״ כ משמ ע מכא ן דר ׳ עקיב א דסב ר צא ו שניח ן לא:הר ת מית ת

ב״ד וכו ׳ סב ר דבכריחו ח ל א צריכ י התרא ה דא ם ל א ק ל א הי ה לה ם ללקי ח וא ם כ ן

לכאורה נרא ה מוכר ח בדבר י רביג ו שסוב ר כ ן כיו ן דפס ק כר ׳ עקיב א והו א פש ק לקמ ן

דסייבי כריתו ת לוקי ן משמ ע דע״ כ סבו ר דחייב י כריתו ת ל א צריכ י התרס ה וכדמפר ש

בגמ׳ וז ה תימ ד דנספ ר המצו ת בעיק ר הי״ ד השרשי ס כת ב הר ב בהפ ך מז ה שכת ב ש ם
אבל העיק ר אצלנ ו ל א ענ ש הכתו ב אל א א ס כ ן ה הי ר ונו ׳ דסו ף דברי ו ואמנ ם יוצי א
בהיקש האזהר ה בשבי ל שיתחז ק לנ ו שר ש אמנ ם ל א ענ ש הכתו ב אצ א א ס כ ן הזהי ר
ואחר שתעל ה בידנ ו האזהר ה וכו ׳ א ז יחח״ ב למ י שעב ר ועש ה כר ת א ו מית ה ע״ כ וכ ן
בפירוש המשנ ה סר ק אל ו ה ן הלוקי ן כת ב הר ב אמנ ם בא ה האזהר ה ע ל העיק ר שאצלנ ו
כי התור ה אינ ה מחייב ת מית ה ול ש כר ת ע ד שיהי ה לא ו פשו ט ע״ כ . וא״ כ למדנ ו מכ ל
זה דחייב י כריתו ת צריפ י החרא ־ הס ך דבר י הגס ' והפ ך הנרא ה כא ן וג ם ש ם כפירו ש
המשנה דברי ו ס תרי ס דבתחל ה אמ ר דמיינ י כריתו ת ילק ו ואח״ כ כת כ דצריכ י אזהר ה
ואין לוקי ן עליה ם מפנ י שניתנ ו לאזהר ת מית ת ב״ ד וכר ת ואל ו ה ס דברי ם סוחרי ם לכ ך
נראה ודא י דרכינ ו פוס ק נרבינ א דהניא ו הגס ׳ בפר ק אל ו ה ן הלוקי ן לבסו ף דש ם סמ ר
רבינא סמ ר לעול ם כדאמרינ ן מעיקר א שא ם עש ו חשוכ ה כו ׳ ורבינ ו נ״ ל שמפרש ו בכה״ ג
רבינא אמ ר לעול ם דהחר ו ב ו משי ם כר ס ומית ה וטעמ א דמית ה משו ס כד י רשעת ו
וטעמא דכר ח משו ם דבפירו ש רבח ה תור ה מעינ י לעיני ך אב ל בחייב י מיתו ת ל א עכד י
ג״ש משו ם קר א דכד י רשעת ו וכ י סימ א ה ס ל א עש ה תשוב ה וא ם כ ן בכר ת אה ה מחיי ב
שתי רשעיו ת ל א פסיק א מלת א לכר ת אב ל לעול ם דמשו ס לא ו אי ן מלקי ן אות ו בחייב י
כריתות כ י היכ י דאי ן אנ ו מסייבי ן אות ו מחייב י מיתו ת דסביר א לי ה לרבינ א דכ י היכ י
דבחייבי מיתו ס ל א לק י משו ם לא ו שניח ן לאזהר ת מית ת ב״ ד בחייב י כריתו ת ג״ כ ל א
לקי משו ם צא ו שניח ן לאזהר ת כר ת של א היינ ו טעמ א דלק י משו ס ג״ ש דצעינ י לעיני ך
ופסק רבינ ו כרנינ א כדרכ ו בכ ל המקומו ת לפשו ק כאוקימח א דצבסו ף דהי א במסקנ א
והשתא אח י שפי ר דרבינ א סב ר דנא ו שנית ן לאזהר ת מית ת ב״ ד אי ן לוקי ן דלחירוצ א
קמא דגמ ׳ כתב ו התוספו ת דסי ר דנא ו שניה ן לאזהר ת מיח ס ב״ ד לוקי ן וא ס כפירו ש

רש״י ז״ ל דרבינ א מקיי ם התירו ץ הראשו ן ול א סביר א לי ה בפירו ש רבת ה חור ה א ם כ ן

אחי רבינ א הפ ך שיט ת הנמ ׳ בכ ל המקומו ת דקי״ ל לא ו שניח ן לאזהר ת מית ת ב״ ד אי ן
לוקין וז ה דוח ק דאוקימח א דרבינ א דהו י בססקנ א י ש לנ ו להעמיד ה כפ י ההלכ ה הפסוקה :
יכל לק ו שנית ק לעש ה וכו ׳ אל א א ם ל א קיי ם עש ה שבה ן וכו ׳ . פר ק אצ ו ה ן הצוקי ן

(דף י״ד: ) אמ ר רב ה ב ר ב ר חנ ה אמ ר ר ׳ יוחנ ן כ ל ל א תעש ה שקדמ ו עש ה

לוקין עלי ו נו ׳ ואמר ו ש ם אמ ר לי ה ר ב פס א לרב א ה א ל א דמ י לאוי ה ללא ו דחסימ ה
אמר לי ה משו ס דכח ב בי ה רחמנ א עש ה יתיר ה מנר ע גר ע א י הכ י לא ו שנית ק לעש ה
נמי וכו ׳ ה נ ת א למא ן דאמ ר ביטל ו ול א ביטל ו וכו ׳ מיד י הו א טעמ א אל א לר ' יוחנ ן
האמר לי ה ר ׳ יוחנ ן לתנ א חנ י בסל ו חיי ב ול א ביטל ו סטו ר כו ' ואזד ו לטעמייה ו כו '
דר׳ יוחנ ן סב ר התרא ת ספ ק שמ ה התרא ה ורי ש לקי ש סב ר צ א שמ ה התרא ה עו ד ש ס
(דף ט״ז. ) חנ ן הת ם הנוט ל א ס ע ל הבני ם וכו ׳ אמ ר ר ׳ יוחנ ן אנ ו אי ן לנ ו אל א זא ת
ועוד אמר ח וכו ׳ הניח ר למא ן דת ר קיימ ו אל א למא ן דחנ י ביטל ו וכו ׳ בשלמ א נב י שלו ח
וכו׳ ע ד אומ ר ש ם אל א זא ת ועו ד אחר ת אה ש אפ ל אונ ס ל א ע ד כא ן כ ך הי א הגירס א
בספרים שלנ ו והי א גירס ח רש" ׳ ז״ ל וא ס גירסת ו ש ל רבינ ו הי א כ ך יפל ו עצי ו כמ ה
קושיות חד א דהו א מזכ י שסר א לב י תר י שהו א פס ק כר ׳ יוחנ ן למעל ה בפר ק ט״ ז
דהתראת ספ ק שמ ה התרא ה ופס ק כא ן כר״ ל דקיימ ו ול א קיימ ו שכה ב אל א א ס ל א
קייס ול א כת ב אא״ כ ביט ל ובנמ ׳ מונ ח דה א בה א חלי א ומ י שסוב ר התרא ת ספ ק
שמה התרא ה ע״ כ סוב ר ניטל ו ול א ביטל ו ועו ד קש ה מז ה שכפ י סכר ת ר ׳ יוחנ ן דסכ ר
ביטלו ול א ביטל ו אסר ו ש ם בגמ ׳ דאד.יל ו שעשא ה שלי ח לקב ל קידושי ן הו א פטו ר ממלקו ת
דאין ז ה ביטל ו אל א תיה י ביטל ה כיו ן שנתרצת ה בשליחו ת הקדושי ן כמ ו ששמר ו ש ם א י
שויתיה שלי ח איה י ק א מבטל א לי ה והו א ז״ ל כת ב בהל ׳ גער ה בתול ה פר ק רששו ן מת ה