NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 670

Section 670

מגדל עו ז

[א] ותני א בספר י אי ן ל י אל א בזמ ן שמוסי ף ע ל מני ן הכתו ב ע ל ב ל אומ ר שאמדוה ו ב״ ד
מנין ת׳ ל ל א יוסי ף ט' מ אי ן ל י אל א מכ ה רב ה מכ ה מועט ת מני ן ת׳ ל ע ל אל ה :
[נ] בם ' ^•.רב ע מיתו ת אמ ר ר ׳ שמעו ן ב ן לקי ש כ ל המגבי ה יר ו ע ל חביר ו נקר א רש ע ר ב
הונא אמ ר תקצ ץ שנאמ ר הרו ע רמ ת תשב ר ר ב הונ א ק ץ יר א ר ' אליעז ר אומ ר אי ן ל ו תקנ ה
אלא קבור ה דבתי ב ואי ש זרו ע ל ו האר ץ והמכ ה לש ש מוס ר אינ ו עוב ר משו ש ב ל יוסי ף
נדאמר מ ה חטיב ת עצי ם ביע ר רשו ת א ף ב ל רשו ת יצ א הא ב הרוד ה א ת בנ ו וחר ב הרור ח
את תלמיד ו ונאמ ר בעזר א ואכ ה מח ם אנשי ם ואמרט ם סיד . וכחל ׳ חוב ל פ׳ ה ע' כ 1

40

כסף משנ ה שופטים . הלכו ת סנהירי [ פט" ! ץ הרדכ״ ז(מנ׳י )

ענד למד ו מדחנ ן גפ ׳ החוכ ל(ד ף ס״ז ) החוכ ל בטנ ד כנע ט ש ל אחרי ם חיי ב ככול ם וכיו ן
בהוא חיי ג ע ל הענ ד ממו ן בהכא ח שו ה הרוס ה ממיל א שכשאי ן כ ה שו ה פרוש ה עוכ ר
ותניא נפר ק ב ׳ דמכו ש(ד ף 0׳; ) עג ד ועכו״ ס גול ה ולוק ה ע״ י ישרא ל וישרא ל גול ה ולוק ה
ע'' י עכו״ ם ומשמ ע דלרכוח א נק ש עכו״ ם שישרא ל לוק ה פ ל יד ו וכ ל שכ ן שהו א לוק ה
על יד י עכ ד שהו א מקיי ם מצו ה ואוקימנ א

זה שנתנ ה תור ה רשו ת להכרת ו צו ה הכתי ב של א
להכותו ע ל רשע ו ק ל וחומ ר לשא ר כ ל האד ם . לפיכ ך
כל המכ ה א ת חביר ו אפיל ו הכ ה עב ד הכא ה שאי ן ב ה
שוה פרוט ה לוק ה . אב ל א ם י ש ב ה שו ה פרוט ה
הואיל והו א חיי ב לשל ם ממו ן אי ן אד ם משל ם ולוק ה
כמו שביארנ ו בכ6 ה מהומו ת :

חשל מי ן אי ן שומע ץ ל ו אל א משל ם ואינ ו לוק ה . וא״ ה א״ כ נמצ א חוט א גשכ ר ט מס ר
שהכהו מכ ה רכ ה נסש ר מחשלומי ן , ל א קשי א די ש ל ך אד ם שממונ ו חני ג עלי ו מנוס ו ;
פ׳" [ א כיצ ד מלקי ן א ה המחויי ב וכו ׳ . פ ׳ אל ו ה ן הלוקי ן במשנ ה פלוגה א דחנא י
וססק כת״ ק דאמ ר כמספ ר ארגעי ם מני ן שהו א כמו ך ל ',רבעי ם
ואמרינן על ה מ״ ט א י כיו כ סרכעי ם במספ ר הו״ א

פרק שבע ה עש ר

א כיצ ד

ידי עכ ד שהו א מקיי ם מצו ה
כגמ׳ דה א דלוק ה ישרא ל ע ל יד ו כשהכה ו
זכאה שאי ן כ ה שו ה פרומ ה וכפר ק אל ו נערו ס
איחמר דדוק א משו ס דלי ת ב ה שו ה פרוש ה
לוקה אב ל א י אי ס בי ה שו ה פרוס ה ממונ א
משלם מצק א ל א לק י :

פי״ז א כיצ ד מלקי ן א ת הממויי ג וכו ׳
שאין מוסיפי ן וכו ׳ . משנ ה
פרק בחר א דמכו ת (ד ף כ״ב ) כמ ה מלקי ן
אוחו מ ׳ חס ר אח ת וכו ׳ רב י יהוד ה אומ ר מ ׳
שלימות ופס ק כחכמי ם ומדבר י רבינ ו נרא ה
שמה שאינ ו לוק ה ארבעי ם שלימו ת הו א תקנ ת
חכמים שכ ך כת ב לפיכ ך אמר ו חכמי ם ולמ ד
כן ממ ה שאמ ר רב ה ש ם כמ ה טפשא י שא ר
חינשי דקיימ י מקמ י ס״ ת ול א קיימ י מקמ י
גברא רב ה דאיל ו בספ ר תור ה כתי ב ארבעי ם
ואתו חכמי ם ובצר י חד א הר י שהחכמי ם ה ם
שפשו כ ן ור,ע״ פ שש ם דרש ו מדכתי ב במספ ר
ארבעים וצ א כתי ב ארבעי ם במספ ר נרא ה
שסובר רבי ט כהו א אסמכת א בעלמ א ויות ר
נראה ל י דלשעמי ה אזי ל שכ ל דב ר שאינ ו מפור ש
בהדיא בתור ה קר י דבר י סופרי ם וחכמי ם קבל ו
ממרע״ה דרב א ז ו ומשע ם ז ה ;

ב כשאומדי ן א ח המוש א וכו׳ . ש ם במשנ ה :

אמדוהו שיכו ל לקב ל עשרי ם
וכו׳ . בריית א פר ק קמ א דסנהדרי ן (ד ף ז׳ ) :
אטדוהו לקב ל מ ׳ וכו ׳ ע ד יות ר ע ל האומ ד .

משנה ש ם מכו ת (ד ף כ״ב ) :

ג אמדוה ו היו ם וכו ׳ ע ד כיוצ א בזה . ש ם
במתני׳ אמדוה ו לק; ל מ ׳ לק ת
מרךק ואמר ו אי ן יכו ל לקב ל מ ׳ פטו ר /.מדוה ו
לקבל י״ ח ומשלק ה אמר ו שיכו ל הו א לקב ל מ ׳
פשור ואמרינ ן גגמ ׳ לק ה אי ן ל א לק ה ל א
ורמינהי אמדוה ו לקב ל מ ׳ וחזר ו ואמר ו אי ן
יכול לקב ל מ ׳ פש1 ר אמדוה ו לקב ל י״ ח וחזר ו
ואמדוהו ואמר ו שיכו ל לקב ל מ ׳ פטו ר אמ ר ר ב
ששת ל א קשי א ה א דאמדוה ו ליומי ה ה א

דאמדוהו אממ ר וליומ א אחר א ונ״ ל שלדע ח רבינ ו כ ך פירוש ו דרמ י מתרווייה ו מריש א ומ ס פ א דהכ א קחנ י בי ן כשאמדוה ו לשמונ ה עשר ה וחזר ו ואמדוה ו לארבעי ם בי ן כשאמדוה ו
לארבעים ואמר ו אינ ו יכו ל לקב ל ארבעי ם א י לק ה כב ר פכיו ר וא י ל א לק ה חיי ב דבאמדוה ו לקב ל שמונ ה עשר ה וחזר ו ואמדוה ו לקב ל ארבעי ם לוק ה ארבעי ם ובאמדוה ו לקב ל ארבעי ם
וחזרו ואמר ו אינ ו יכו ל לקב ל
בדאמדוהו ללקו ת ב ו ביו ם ונשחה ה

וחזרו לומ ר אינ ו יכו ל פטו ר והו״ ל ינקינ ו תחתינ ו ?ק;קוח ו מסי1מ1 ; וקסני ו ק־; 1 נ ק
שילקה למח ר א ס הלקוה ו ואח״ כ אמדוה ו הר י נפט ר במלקות ו שלק ה בי ן ר ב למע ט וא ם אמדוה ו קוד ם שילק ה אזלי ק בח ר אומ ד שנ י בי ן לקול א בי ן להומר א כיו ן שאומ ד ראשו ן ל א

היה

לחם משנ ה

מלקין א ת המחויי ב מלקו ת . כפ י כה ו
שנאמר כד י רשעת ו במספ ר . וז ה שנאמ ר
ארבעים שאי ן מוסיפי ן ע ל הארבעי ם אפיל ו הי ה חז ק
ובריא כשמשו ן . אב ל פוחתי ן לחל ש שא ם יכ ה לחל ש
מכה רב ה בודא י הו א מ ת . לפיכ ך אמר ו חכמי ם שאפיל ו
הבריא ביות ר מכי ן אות ו שלשי ם ותש ע שא ם יוסי ף
לו אח ת נמצא ת של א הכה ו אל א ארבעי ם הראויו ת ל ו :
ב כשאומדי ן א ת החוט א כמ ה הו א יכו ל לקב ל אי ן
אומדין אל א במכו ת הראויו ת להשתל ש . אמדוה ו שיכו ל
לקבל עשרי ם אי ן אומרי ן ילק ה עשרי ם ואח ת כד י
שיהיו יכול ץ להשתל ש אל א ילק ה שמונ ה עשרה . אמדוה ו
לקבל ארבעי ם ומשהתחי ל ללקו ת ראוה ו חל ש ואמר ו
אינו יכו ל לקב ל יות ר ע ל אל ו התש ע א ו השתי ם
עשרה שלק ה הר י ז ה פטור . אמדוה ו לקב ל שתי ם
עשרה ואח ר שלק ה ראוה ו חז ק ויכו ל לקב ל יות ר הר י ז ה פטו ר ואינ ו לוק ה יות ר ע ל
האומד : ג אמדוה ו היו ם שילק ה שתי ם עשר ה ול א הלקוה ו ע ד למח ר והר י הו א למח ר יכו ל
לקבל שמונ ה עשר ה אינ ו לוק ה אל א שתי ם עשר ה . אמדוה ו שילק ה למח ר שתי ם עשר ה

ולא

ארבעים במניינ א השת א דכת ג במספ ר ארבעי ם
מנין שהו א סוכ ם א ת הארבעי ם כלומ ר שגור ס
לקרות אחרי ו ארבעי ם : לפיכ ך אמר ו חכמי ם
וכו' . וא״ ח והל א מקר א ילפ י ל ה כדכחיבנ א
וי־׳ל דטעמ א יהי ב אמא י דרש י ל ה רבנ ן ה ד
מדלח כ ת ב שלשי ם ותש ע יכנ ו משס ע לארבעי ם
ראויות ל ו וה א דכתי ב במסס ר ה א פס ק טעמ א
וה״ק והכה ו לפני ו במסא ר הראו י ל ו כפ י האומ ד
ואם הי ה ברי א ארבעי ם יכנ ו ול א יות ר ומש״ ה
דחקו לפר ש במספ ר הסונ ס א ת ה ־,רב ע ם
שאס יוסי ף צ ו חח ח נמצ א של א הכה ו אל א
ארבעים הראויו ת ל ו נמצא ת למ ד לס י שי; ה
זו שא ם הכה ו ארבעי ם ומ ת אינ ו גול ה ול א
פיר ע ל ב ל הוסי ף שהר י ארבעי ם הי ו ראויו ת
לו מ ן התור ה :

ב כשאומדי ן א ח החוט א וכו ׳ . ג ס ז ה ש ם
במשנה :

ג אמדוח ו היו ם שילק ה י״ ב וכו ׳ . ג ם ז ו ש ם
ודייקינן על ה דמחני ׳ לק ה אי ן ל א
לקה ל א כלומ ר א ס לק ת מקצ ת אע״ ג דאמדמה ו
שיכול לקב ל יות ר פפו ר ה א א ס ל א לק ת כל ל
אע״ג שאמדוה ו חוזרי ן ואומדי ן אוה ו זרמינה י
אמדוהו לקב ל מרבעי ם וחזר ו ואמד ו אי ן יכו ל
לקבל ארבעי ם סטו ר אמדוינ ו לקב ל י״ ח וחזר ו
ואמדו יכו ל לקפ ל ארבעי ם פטו ר א״ ר שש ת נ״ ק
הא דאמזוה ו ליומי ה ה ס דממדוה ו למח ר וליומ א
אחרא היוק א דמתני ׳ ש',סדוה ו למח ר וליומ א
אחרא . ונתבאר ו דבר י רנינ ו ;

מי

פי״? א כיצ ד מלקי ן א ס המחויי ב מלקו ח כס י כח ו כו ׳ . בפר ק אל ו ה ן הלוקי ן(ד ף
כ״ב) ממ ר ש ם במפנ ה כמ ה סלקי ן אוח ו ארבעי ם מס ר אח ת שנאמ ר
במספר ארבעי ם מני ן שהו א סמו ך לארבעי ם ובגמ ׳ מא י שעמ א א י כתי ב ארבעי ם במספ ר
הוה אמינ א ארבעי ם במניינ א השת א דכתי ב במספ ר ארבעי ם מגי ן שהו א סוכ ם א ח
הארבעים ע״ כ . ופיר ש רש״ י ז״ ל דמדל א כתי ב ארבעי ם יכנ ו אל א במספ ר ארבעי ם
שמעינן דהכ י קאמ ר מני ן הסוכ ס א ת הארבעי ם חשבו ן המשלי ם סכו ם ש ל ארבעי ם
שגורם לקרו ת אמרי ו ארבעי ם והיי ט ל״ ט ע״ כ . ולפ י ז ה נמצ א דמ ה שמלקי ן ל״ ש הו א
מן התור ה מדשנ י קר א ול א אמ ר ארבעי ם במספ ר והשת א י ש לתמו ה ע ל רבינ ו אי ך
כתב לפיכ ך אמר ו חכמי ם שאפיל ו הברי א ביות ר מכי ן אוח ו וכו ׳ דלכהור ה נרא ה דאי ט
אלא מ ן התור ה כלפריפי ח ומאי ן ל ו ז ה וש ד מאי ן יצ א ל ו מ״ ש כמ ה מלקי ן א ת הממויי ב
נו׳ שנאמ ר נד י רשעת ו במספ ר שהר י ל א הוזכ ר כגמ ׳ דרש ה זא ת . ונרא ה שהו א ז״ ל
מפרש משנתנ ו כ ך כמ ה מלקי ן אוח ו ארבע־ ם חס ר אמ ת וכ״ ס מני ן ל ך שמלקי ן ל״ ש
הא אי ן ל ך לשנו ת דבר י הכתו ב שאס ר מרבעי ם דמבמ ע ארבעי ם בדוק א ול ס פחו ת
לז״א דמדכח ב במספ ר ארבעי ם ול ח ארבעי ם במספ ר משמ ע דהתיר ה תור ה לת ת פחו ת
מארבעים לכ ל אח ד ואח ד כפ י מ ה שיכו ל לסבו ל כפ י האומ ד ויהי ה סוכ ם א ח הארבעי ם
כלומר שתכלי ת המני ן יהי ה ארבעי ם ול ח יות ר חב ל א ם הי ה אוס ר ארבעי ם במספ ר
לא היינ ו אומדי ם כל ל אל א לעול ם הי ו מלקי ן הרבעי ם ול א פחו ס וא״ כ כיו ן שהתור ה
נחנה רשו ת לחכמי ם ללקו ח כס י אומ ד דעתנ ו לז ה רא ו ה ם ז״ ל שאפיל ו הברי א ביוח ר
אין מכי ן ל ו אל א ל״ ש מהטע ם שכת ב רב ט אע״ פ שמדבר י הכתו ב ל א משמ ע אל א
שנוחנין ל ו כפ י מ ה שיכו ל לסבו ל כיו ן שז ה הי ה יכו ל לסבו ל מדי ן חור ה הי ה ראו י ללקו ח
הארבעים שלימו ת אל א שחכמי ם רא ו לעשו ת כ ן כד י של א יוסי ף מאמ ר שכנ ר נחנ ה
המורה לה ס רשו ח לפחו ת כס י אומ ד דעת ם וקצ ת סיו ע ע ל ז ה הפירו ש שאמ ר ש ם בגמ ׳
אמר רנ א כמ ה טפשא י שא ר אינש י ט ׳ ואת ו רבנ ן ונצל י מד א דלפ י פירו ש רש״ י ז״ ל ל א

בצרי חד א אל א שה ם מפרשי ם הכתו ב בעני ן של א יהי ו אל א ל״ ס אע״ ש שי ש לדחו ק
ולתרן ז ה מ״ מ לפירו ש רבי ט מרוו ח יומ ר דבצר י חד א דמ ן התור ה ראו י ללקוח ו מ ׳

ולמדנו לפ י ז ה הפירו ש דמ ה שיצ א לנ ו עני ן האומ ד משו ס שנאמ ר כד י רשעת ו במסס ר
וצא אמ ר ארבעי ם במספ ר ולפ י ז ה דבר י רבינ ו על ו כהוג ן וכ ך אנ י מבי ן מדברי ו בפירו ש
המשנה שהו א מפר ש המשנ ה והגס ׳ כ ך דל א כפירו ש רש״ י ז״ל . ומ״ ש במשנ ה סמו ך
לארבעים שמור ה פירו ש רש״ י ז״ ל שהו א ל״ ט פשו ט הו א שהו א טעו ת וצ״ ל סוכ ם א ח
הארבעים ד ק אמ ר בגס ׳ וכ ן משמ ע ומבוא ר בפירש״ י ז״ ל וכ ן בסמ״ ג הני א לשו ן המשנ ה
סוכס א ת הארבעי ם :

ב אמדוה ו שיכו ל לקב ל וכו ׳ . ז ה דב ר נכו ן ונשו ט דאי ן להלקות ו יות ר ממ ה שימ ל
לסבול דשמ א ימו ת בשבי ל כ ך : אמדוה ו לקב ל הארבעי ם וכו ׳ . ש ם
במשנה אמדוה ו לקב ל ארבעי ם לק ה מקצ ת ואמר ו אי ן יכו ל לקב ל ארבעי ם סטו ר כו ׳ ובנמ ׳

הקשו לק ה חי ן ל א לק ה ל א ורמינה י אמדוה ו לקב ל ארנעי ס וכו ׳ ל א קשי א ה א
דאמדוהו ליומי ה ה א דחמדוה ו למח ר וליומ א אחר א ע״ כ ומפר ש רבינ ו בריית א דקהמר ס
אפילו ל א לק ה סטו ר היינ ו שאמדוה ו שילק ה היו ם י״ ב ולמה ר אמר ו אינ ו יכו ל לקב ל
ומשוס הכ י אפיל ו ל א לק ה פטו ר כיו ן דכב ר אמד ו ביו ם שלפני ו חשבינ ן לי ה לאוח ו
אומד כאיל ו כב ר לק ה ומתני ׳ אייר י דאמדוה ו שילק ה למח ר י״ ב ול א לק ה ע ד ליומ א
אחרא שבשע ת האומ ר ל א אמדוה ו ללקו ת אל א לאח ר זמ ן ומש״ ה דוק א לק ה פטו ר אב ל
לא לק ה חשבינ ן לי ה לאות ו חומ ד נמא ן דליתי ה ולכאור ה משמ ע מדברי ו דהיכ א דאמדוה ו
שילקה היו ם י״ ב וב ו ביו ם קוד ם שילק ה אמדוה ו אומ ד אח ר שיכי ל לסבו ל י״ ח דבח ר
אומד בחר א אזלינ ן כיו ן של א לק ה והי ה כאות ו יו ם וכ ן מבוא ר בדברי ו במ״ ש אמדוה ו
שילקה היו ם ואח ר שלק ה כו ׳ נרא ה דא ם ל ח לק ה ילק ה י״ ח וכ ן משמ ע במ״ ש אמדוה ו
היום שילק ה י״ ב ול א לק ה ע ל למח ר משמ ע דא ם אמדוה ו באות ו היו ם קוד ם שילק ס
סייב דאל״ כ הי ה ל ו לאשמוש ק נאוה ו היו ם קול ס שלק ה וג ל שכ ן לסח ר ותימ ה דא ם