Section 667

נתעכל הבש ר מלקט ץ א ח העצמו ת ו ר,וברי ן
אוחן במקומ ו ונר׳־ ה מדבר י רבינ ו שאי ן יכול ץ
הקרובין לעשו ת לה ם ארו ן ותכריכ ץ אל א אח ר
שנתעכל הבש ר והכ י משמ ע ינמר א :

י צריכי ן ב״ ד לההייש ב וכו ׳ . ש ם במשנ ה
וחכ״א האי ש נתל ה ואי ן האש ה
נתלית אמ ר לה ם רב י אליעז ר והל א שמעו ן ב ן
שטח הל ה גשי ס בשכקלו ן אמר ו ל ו שמוני ם
מלה ואי ן דני ן שני ם ביו ם אח ד ואמרינ ן על ה
לא ש ט אל א במיח ה אח ח כעי ן שה י מיחו ת
והיכי דמ י כגו ן שח י עבירו ת אב ל כמית ה אח ת
ועבירה אח ת דני ן מחי ב ר ב אד א ב ר אהב ה
אין דני ן שני ם ביו ם אח ד ואפיל ו בנוא ף ונואפ ת
תרגמה ר ב חסד א בב ת כה ן ובועל ה בב ת כ ק
וזוממי עממי ה ועיבד ח לשמעו ן ב ן שט ח הורא ת
שעה היח ה א״ ג של א הי ו כול ן כעביר ה אח ת
אלא י ש בעלו ח א ב וידעונ י וחוב ר מב ר וכול ן
מכשפות נקרא ו :

יא אי ן דני ן דינ י נפשו ת וכו ׳ . ס ׳ ד ׳ מיהו ח
הניא ובא ת א ל הנהני ם וח ל השוס ס
אשר יהי ה בימי ם הה ם בזמ ן שי ש כה ן י ש
משפט אי ן ש ס כה ן אי ן משפ ט . ופיכ ח למיד ק
אמאי מייח י ל ה רבינ ו מסיפי ה דקר א דכהי ב
לבלתי שמו ע א ל הכה ן וכו ׳ . ואיכ א למימ ר
משום דכחי ב בי ה ומ ת האי ש ההי א וילפינ ן
מיניה לכ ל מיתו ת ב״ ד : והו א שיהי ה ב״ ד
הגדול במקומ ו וכו ׳ . ס״ ק דע״ ז ארבעי ם שנ ה
עד של א הר ב הבי ת גלת ה סנהדר י גדול ה וישב ה
לה במנו ת וכו ׳ א״ ר יצח ק ל א חימ א דינ י קנכו ח
אלא של א דנ ו דינ י נפשו ת מ״ ט כיו ן דחז ו
דנסישי רוצחי ן ול א יכל י למיד ן אמר ו מוס ב
נגלי ממקו ם למקו ם כ י היכ י דל א לי , יי ג
דכתיב ועשי ת ע ל ס י הדב ר אש ר יגיד ו ל ך
מן המקו ס ההו א מלמ ד שהמקו ם גור ם ואית א
נמי בס״ ק דשב ת ובס ׳ הי ו בודקי ן :

ולעשרה מקומו ת גל ו וכו ׳ . ארז״ ל שע ת ד
המשיח ליגלי ת תהיל ה בגליל . ואפש ר
שהוא יסמו ך ב״ ד הגדו ל ש ם בטברי ה שהי א
סמוכה לגלי ל . ואע״ ס שהי ש חריב ה עת ה הבנ ה
ומשם יעל ו לירושלי ם . ירא ו עיני ט וישמ ח לב ט
אמן : בזמ ן ש : ני ן ונו ׳ . הכ י איח א במשנ ה
סנהדרין טהג ח באר ץ וכחו״ ל וכב ר נתבא ר
זה למעל ה :

פט״ו א כיצ ד מצו ת הנסקלי ן וכו ׳ . סר ק
נגמר הדי ן במשנ ה סליגש א
דחנאי ופס ק כחכמי ם שאמר ו האי ש גסק ל ערו ם

ואין האש ה נסקל ח ערומ ה וילס י ל ה מדכתי ב
ורגמו אוה ו מא י אוח ו אילימ א אומ ו ול א אות ה והכתי ב והוצא ת א ח האי ש ההו א א ו א ת
האשה ההי א אל א מא י אומ ו אוח ו בל י כסו ח ה א אות ה בכסות ה דגיר א ל ה של א תתבז ה

אע״ג

משנה

'א אי ן דני ן דינ י נפשו ת וכו ׳ . ס״ ק דפ״ ז (ד ף ח׳ ) ארבעי ם שנ ה פ ד של א מר ב הבי ס
גלחה סנהדרי ן וישב ה ל ה בהמ ת למא י הילכת ש לומ ר של א דנ ו דינ י קנסו ת
ואמרו ש ס ל א תיש א דינ י קנסו ת אל א דינ י נפשו ת ע״ כ :

פט״!* א כיצ ד מצו ת הנסיןלי ן וכו ׳ . משנ ה סר ק נגמ ר הדי ן(ד ף מ״ה ) כלשו ן רבי ט
ופסק כחכמים . ומ ה שאמ ר אל א בחלו ק אח ד כלומ ר דד י ל ה בז ה :

ובית הסקיל ה כו ׳ . משנ ה ש ם בי ת הסקיל ה הי ה גבו ה שח י קומו ת אח ד מ ן העדי ם
דוחפו פ ל סחני ו נהפ ך ע ל לב ו הופנ ו ע ל מחני ו וא ס מ ת ב ה יצ א וא ם לא ו
טפל הש ר א ח האב ן ונוחג ה ע ל לב ו וא ם מ ח ב ה יצ א וא ם לא ו רגימח ו בכ ל ישרא ל

שנאמר

הגהות טיימוניו ת

[א] כחנטי ם לנכ י רג י יהוד ה דאמ ר שנ ם חאש ה נסקל ת ערומ ה אי א זווטכס ץ 1(ווןן ן
סלמגיה ומאתויא )

מרדב״! (ט־׳י ) ^טיפטים . הלט ת סנהדר ץ פט״ ו גפו ! משני - י ט 87

אע״ג ד&י ח ל ה צער א מונ א דא ם תסק ל בלבו ש שוה ה למו ת והר י ז ה בכל ל ברו ר ל ו
מיסה יפ ה דאפי ׳ בשע ת מיח ה ל א ניח א ל ה דחחבז ה : מגביהי ן אב ן שהית ה ש ם וט ׳ .

ואע״ג דאב ן שנסק ל ב ה נקבר ה עמ ו הי ו מתר^יגי ן אחר ת הכ י איה א בגמר א :
ומשליך האב ן וכו ׳ . נד י שתפו ל עלי ו בכ ח והכ י איח א בנמ ׳ :

כ עוב ד ע״ ז וכו ׳ . בכתובו ת פר ק נער ה
שנתפתתה ;

ג מצו ת הנשרפי ן וכו ׳ . סר ק ד ׳ מיתו ת משנ ה
פנוגתא לתנא י והלכ ה כת״ ק :

ד מצו ת הנהרגי ן וכו ׳ . ש ם במשנ ה הי ו
מחיזין א ת ראש ו בסיי ף כדר ך
זהמלכות עוש ה . ומכא ן י ש ללמו ד שאי ן הרוג י
מלכות נהרני ן אל א בסיי ף :

ה מצו ת הנמנקי ן וכו ׳ . ש ם במשנ ה בל י
מחלוקת :

ו ט״ ע לחלו ח המגד ף ועוב ד ע״ז . הלכ ה
כחכמים ואמרינ ן וחכ״ א מ ה מקל ל
זה שכפ ר בעיק ר א ף כ ל שכפ ר בעיק ר והיינ ו
עובד ע״ ז : והאי ש נחל ה וכו ׳ . ש ס סלוגת א
דתנאי ופס ק כחכמי ם שאמר ו האי ש נחל ה ואי ן
האשה נתלי ת וילי ף ל ה מדכתי ב ותלי ת אוח ו ול א
אותה :

ז כיצ ד מצו ת הנחלי ן וכו ׳ . ש ם במשנ ה
כיצד חולי ן משקעי ן א ת הקור ה
בארן וכו ׳ ואע״ ס שהו א מחוס ר מסיר ה לא ו
מילחא הי א , ול א נתבא ר בדבר י רבינ ו מאיז ה
מקום חילי ן אוח ו אב ל רש״ י כת ב ותול ה אוח ו
נידו ומשמ ע של א הי ו חולי ן אוה ו מ ן הגרו ן
כדרך שהמלכו ת עוש ה : וא ם ל ן עוב ר עלי ו
וכו׳ . ש ם במשנ ה כלשו ן רבינ ו ול א ז ו בלב ד
אמרו אל א כ ל המלי ן א ח מת ו עוב ר בל״ ת
הלינו לכטד ו כגו ן להבי א ל ו ארו ן ותכריכי ן
אינו עוב ר עלי ו ;

ט אי ן חולי ן ע ל איל ן המחוב ר וכו׳ . ש ס תני א
אמס אב ן שנסק ל ב ה ואח ד ע ן שנתל ה
עליו ואח ד סיי ף שנהר ג ב ו ואח ד סוד ר שנחנ ק
בו כול ן נקברי ם עמ ו וה א תני א אי ן נקברי ן עמ ו
אר״פ מא י עמ ו עמ ו בתפיסת ו כלומ ר בהו ך ד ׳
אמותיו אב ל ל א עמ ו ממ ש ותני א ע ן שומ ע אנ י

גין

מלפניו קראוה ו ערו ם וספ ק כחכמי ם . ומ׳י ש שהר י נאמ ר סקו ל יסק ל וכו׳ . ש ם בגמ׳ . ומ״ ש
ואם ל א ס ח מדחיפ ה ז ו מגביהי ם העדי ם אב ן שהיח ה מונח ת ש ם מש א שנ י בנ י אד ם והפ י
השני מרפ ה יד ו וכו ׳ . בריית א ש ם וממה ר למ ה ל א כת ב רבינ ו כמ ו ששנינ ו במשנ ה דוחפ ו
על מחני ו כלומ ר דוחפ ו ע ל מחני ו מאחורי ו והו א נהפ ך ונופ ל ע ל לב ו וחוז ר והופכ ו ע ל

ואחד מ ן העדי ם
נהפך ונופ ל ע ל

לשם הו א ועדי ו וידי ו אסורות .

דוחפי ע ל מתני ו מאחורי ו והו א
לבו לארץ . א ם מ ת ב ה יצ א שהר י 'נאמ ר סקו ל
יסקל א ו יר ה ייר ה הנ ה השו ה הנסק ל שנפ ל א ת
האבן עלי ו ע ם הנדח ף שנפ ל הו א בעצמ ו ע ל האר ץ .

ואם ל א מ ת מדחיפד , ז ו מגביהי ן העדי ם אב ן שהיתר ,

מונחת ש ם מש א שנ י בנ י אד ם והע ד השנ י מרפ ה א ת
ידו ומשלי ך האב ן ע ל לב ו . א ם מ ת ב ו יצ א וא ם לא ו
רגימתו בכ ל ישרא ל שנאמ ר י ד העדי ם תהי ה ב ו בראשונד ,

להמיתו וי ד כ ל הע ם באחרונ ה • ב עוב ד ע״ ז אי ן םוקלי ן
אותו אל א ע ל שע ר שעב ד ב ו . וא ם היתד , עי ר שרוב ה
עכו״ם םוקלי ן אות ו ע ל פת ח בי ת די ן . ודב ר ז ה קבל ה
מפי השמוע ה א ל שערי ך ז ה שע ר שעב ד ב ו ול א שנגמ ר
דינו ב י ♦ ג מצו ת הנשרפי ן הי ו משקעי ן אות ו בזב ל ע ד
ארכובותיו ונותני ם סוד ר קש ה לתו ך הר ך וכור ך ע ל
צוארו . ושנ י עדי ו ז ה מוש ך אצל ו וז ה מוש ך אצל ו ע ד
שהוא פות ח א ת פיו . ומתיכי ם א ת הבדי ל וא ת העופר ת
וכיוצא בה ן והו א זור ק לתו ך פי ו והי א יורד ת ושורפ ת א ת
בני מעי ו : ד מצו ת הנהרגי ן מתיזי ן א ת ראש ו בסיי ף
כדרך שהמלכי ם עושי ם : ה מצו ת הנחנקי ן משקעי ן א ת
המהוייב בזב ל ע ד ארכובותי ו ונותני ן סוד ר קש ה לתו ך
הרך ובורכי ן ע ל צואר ו ז ה מוש ך אצל ו וז ה מוש ך אצל ו
עד שתצ א נפש ו : ו ^מצו ת עש ה לתלו ת [כ ] א ת המגד ף
ועובד עכו״ ם שנאמ ר כ י קלל ת אלהי ם תלו י הר י מגד ף
אמור ובעוב ד עכו״ ם נאמ ר א ת ה ׳ הו א מגד ף . והאי ש
נתלד, [נ ] ואי ן האש ה נתלי ת שנאמ ר כ י יד,יד , באי ש חט א
משפט מו ת והומ ת ותלי ת אות ו : ז כיצ ד מצו ת הנתלי ן
אחר שסוקלי ן אות ן משקעי ן א ת הקור ה באר ץ וע ץ יוצ א ממנ ה ומקיפי ן שת י ידי ו ז ו לז ו
ותולהו סמו ך לשקיע ת החמ ה ומתירי ן אות ו מי ד . "וא ם ל ן עוברי ן עלי ו בל א תעש ה שנאמ ר
לא תלי ן נבלת ו ע ל הע ץ ז ח "ומצו ת עש ה לקבו ר א ת כ ל הרוג י בי ת די ן ביו ם ההריג ה
שנאמר כ י קבו ר תקברנ ו ביו ם ההו א . ול א הרוג י בי ת די ן בלב ד אל א כ ל המלי ן א ת מת ו
עובר עלי ו בל א תעש ה . הלינ ו לכבוד ו להבי א ל ו ארו ן ותכריכי ן אינ ו עוב ר עלי ו י ט אי ן
תולין ע ל איל ן המחוב ר ילקרק ע אל א ע ל התלו ש כד י של א יה א מחוס ר קציצד , . שהע ץ
שנתלה עלי ו נקב ר עמ ו של א יה א ל ו זכרו ן ר ע ויאמר ו ז ה הע ץ שנתלד , עלי ו פלונ י . וכ ן
האבן שנסק ל כ ה והסיי ף שנהר ג ב ו הנד,ר ג והסודרי ן שחונקי ן בה ן הכ ל נקברי ן בתפיש ת

א סמ׳ ג עשי ן סי ׳ ק ג : ג סס״ ג לאו ץ קצ ו : ג סמ׳ ג משי ן קי : י ש ם ק ג : הנהר ג

לחם משנ ה

סנחמר וכו ׳ ע״ כ ופירש״ י הופכ ו ע ל מקני ו כשהו א מושכ ב פרקד ן הו א מגונ ה יות ר
ע״כ . ד ש תימ ה בדבר י רבינ ו אי ך ל א הזכי ר הופכ ו ע ל מהני ו ונרא ה שהו א מפר ש דמא י
דקאמר נהפ ך ע ל לב ו הו א שמחחל ת נפילת ו נופ ל ע ל לב ו וחח״ כ הופכ ו ע ל מתני ו לראו ת
אם יצא ה נשמת ו וא ס מ ת יצ א ומקוש ר הופכ ו ע ל מחני ו ע ם מ ה שאמ ר וא ם מ ת יצ א
וכיין שכת ב רבינ ו וא ס מ ת יצ א ל א הוצר ך רבינ ו לכתו ב הופכ ו ע ל מחני ו דז ה אינ ו אל א
לראות א ס מ ת כדסרישי ת : שהר י נאמ ר סקו ל יסק ל כו ׳ . בבריית א ש ם מני ן שבדחי ה
ח״ל יר ה מני ן שבסקיל ה ח״ ל סק ל ע״ כ : וא ם ל א מ ת מדחיפ ה כו ׳ . משנ ה ש ס והזכרת־ ה
בסמוך ופירש ו בגמ ׳ שזא ת האב ן הי א משו י שנ י בנ י אדם . ומ ה שאמ ר השנ י נוע ל ר״ ל
ששנים מגביהי ם אות ה אל א שבע ת ההשלכ ה אח ד מה ם מרפ ה א ח יד ו בשבי ל שיב א מכ ת
גדול דשני ם אינ ם יכולי ם לכוו ן כח ס. *

ג מצו ת משרסי ן וכו ׳ . משנ ה פר ק ארב ע מיתו ת כלשו ן רבינ ו ופירש״ י ש ם משקעי ן
אוחו של א יתהפ ך אנ ה ואנ ה ותפו ל הפתיל ה ע ל בשר ו מבחו ן . קש ה לתו ך
הרך מפנ י שהרכ ה חונק ת לפתו ח פי ו והקש ה מחב ל א ח גרונ ו ומנוולת ו לפיכ ך קש ה
מבפנים לחנו ק ורכ ה מבחו ץ להג ן ע" כ . אב ל קש ה דבגחנקי ן למ ה משקעי ן בזב ל דהר י
אין ש ם פתיל ה לומ ר שסט ל ע ל בשר ו ולמ ה סוד ר ר ך דאינ ו צרי ך ש ם לפתו ח כד י לס ת

מחניו וכת ב רש״ י הסע ם שכשהו א מושכ ב פרקד ן
מגונה יות ר ואפש ר נ״ כ שהניע ס כד י שיהי ה
לבו לצ ד מעל ה שבכד י שהע ד השנ י יפו ל א ח
האבן ויתנ ה ע ל ל ט ולפיכ ך ל א הש ש רבינ ו
לכתבו סניו ן שכת ב בסמו ך מגביהי ן המדי ר
אבן וכו ׳ ומשלי ך האב ן ע ל לכ ו שפשימ א שא ז
לבו לצ ד מעל ה ג ם קיצ ר של א פיר ש שדוחפי ן
אותו מעומ ד כד י שיפו ל ממקו ם יות ר גט ה כ י
כך אמר ו בנמ ׳ :

ב עוב ד ע״ ז וכו ׳ . בריית א בכתובו ת פר ק
נערה (ד ף מ״ה; ) ופירו ש שפ ר
שעבד ב ו היינ ו שע ר העי ר שעב ד ב ה :

ג מצו ת הנשרפי ן כו ׳ פ ד שתצ א נפש ו . משנ ה
פרק ארב ע מיתו ת(ד ף נ״ב ) :

ו מצו ת עש ה לתלו ת א ת המגד ף ועוב ד ע״ ז
וכו׳. משנ ה ש ם(ד ף ה׳; ) כ ל הנסקלי ם
נחלים דבר י ר״ א וחכ״ א אינ ו נתל ה אצ א המגד ף
והעובד ע״ ז וידו ע דהלכ ה כחכמי ם ;
והאיש נתל ה וכו ׳ . ג״ ז ש ם ופס ק כחכמי ם ;

ז כיצ ד מצו ת הנחלי ן וכו ׳ ע ־ אינ ו עיב ר
עליו . משנ ה ש ם (ד ף מ״ו ) . ומ״ ש
וחולהו סמו ך לשקיע ת הממ ה יצ א ל ו ממ ה
שאסרו ש ם (ע״ב ) בבריית א משהי ן נות ו ע ד
סמוך לשקיע ת הממ ה וגומרי ן דינ ו וממיחי ן
אוחו ואח ר כ ך חולי ן אוחו . וי ש לדקד ק שרבינ ו
לא כת ב שממיתי ן אות ו סמו ך לשקיע ת החמ ה
כמו שאמר ו בבריית א אל א כת ב ותולה ו סמו ך
לשקיעת החמ ה שנרא ה שחי ן הקפיד א אצ א
שיחצוהו סמו ך לשקיע ת הממ ה וכב ר הפש ר
שימיתוהו מבעו ד יום . וי ש לומ ר שמאח ר שכת ב
אחר שסוקלי ן א ז משקעי ן א ת הקור ה וכו ׳
משמע שחיכ ף לסקיל ה תלי ה וכיו ן שכת ב שתוצה ו
סמוך לשקיע ת החמ ה ממיל א משמ ע שכקילה ו
הויח קרו ב לשקיע ת החמ ה ;