Section 662

לחם משנ ה

חלוקות ה ס ומקו ם השג ה ז ה כא ! הי^^ינעל _ מגי ל הביא ה בחלוק ה הקודמ ת יל א י א הכ ל כשרי ם לדו ן כו ׳ . ומ ה שאמ ר שתה א אמ ו מישרא ל ככ ר נתבא ר פר ק שנ י

מומסה ד ן סות ם ס״ כ ה״ ל דומי א
דכיהרות וטומאו ת ־כסירש״ י ולכ ך עולי ! למני ן
וכמו שכתכה י ואפ״ ה בשע ת גמ ר די ן ל א ישב ו
שם שחי ן נדירי ן שו ס די ן בקרובי ם :

י תלמי ד שהי ה חכ ם וכו ׳ . ש ם (ד ף ל״ו )
אמר ר ב שונ ה אד ם להלמיד ו וד ן
עסו בדינ י נככו ח ואותיבנ א עלי ה מבריית א
דהטהרות והטוטסו ת א ב וכנ ו ר ב ותלמיד ו
מונין לה ם שני ם דינ י נפשו ת וכו ׳ אי ן מומ ן
להם אל א אה ד ופרי ק כ י קאמ ר ר ב כגו ן ר ב
כההא ור ב אס י דלגמרי ה דר כ הו ו צריכ י
ולככריה ל א הו ו צריכ י ופירש״ י הטע ם דכיו ן
דלסכריה ל א צרי ך גבר א באת י נפשי ה הו א דא י
משוס גמר א דשמ ע מיני ה כ ל ישרס ל נמ י
ממשה קבל ו ואי ן סל ו טעמי ם הבנ ת לכ ו דוימ א
אס היס ה מכמח ו מפ י ר ב אס ר הי ה אומ ר
טעם אס ר ;

יא הכ ל כשרי ם וכו׳ . משנ ה ש ס (ד ף ל״ב )
הכל כשרי ם ללו ן דינ י ממונו ת ודי ן
הכל כשרי ן לדו ן דינ י נפשו ת אל א כהני ס ולד ם
וישראלים המשיאי ם לכהונ ה ואמרינ ן ע: ת
ב.מ ׳ (ד ף ל״ו•■ ) הכ ל לסיסוי י מא י אמ ר ס :
יהודה לאתוי י טמז ר ואקשינ ן על ה דה א קנינ ה
בס׳ ב א סימ ן(מ״ט: ) י ש ראו י לדו ן דינ י ממוני ת
ואין ראו י לדו ן דינ י נפשו ת והוי ק ב ה לאיהו־ י
מאי ואמ ר ר ב יהוד ה לאיהוי י ממז ר ותסיקנ א
חדא לאיהוי י ג ר וחד א לאחוי י ממז ר ומפר ש
רבינו דהא י ג ר דמרבינ ן הכ א היינ ו דוק ח
כשאמו מישרא ל וכמ ו שכהכה י בס ׳ שנ י :

וגר ד ן א ת חניר ו וכו ' . ביבמו ת פר ק מצו ת
חליצה (ד ף ק״ב ) אמ ר רב א ג ר ד ן א ח
חבירו וא ס הית ה תמ ו מישרא ל ד ן אפיל ו
ישראל והיינ ו לעני ,

ידע א ס מקומ ה ;

ח ז ה שאנ ו מוני ן וכו ׳ . רבי ט כת ב כ ן מפנ י שהו א גור ס בגמ ׳ דדינ י ממונו ת מוני ן
אותן בבני ם ובגמ ר די ן א י אפש ר דהר י אי ן גמ ר די ן בקרובי ם וכ ן בדינ י נפשו ת
וכל הנ י אחרוגי ס דאמרינ ן באח ד צ״ ל שבשע ת גמ ר די ן ל א יש י הס ב ובנ ו יח ד דאי ן
גמר די ן בקרובי ם וסיו ע לדברי ו ספ ר התוספת א דאמ ר ול א יש ב בצד ו אל א יעמו ד ויל ך
לו וסוב ר רבינ ו דאשח י חלוקו ת קא י בי ן למני ן אה ד בי ן למני ן שני ם דבגמ ר די ן יעמו ד
וילך וההפר ש שבי ן אח ד לשני ם לדע ת רבינ ו הו א דכשא ט הומרי ס באח ד אי ן אנ ו
שומעים לכ ן ואי ן אנ ו צריכי ן להשי ב ל ו דד י לנ ו שנשמ ע לא ב אב ל כשאנ ו מוני ן בשני ם

שומעין ומשיבי ן לכ ן ולא ב ולשו ן מני ן הו א קצ ת דחו ק לדבר י רבינ ו כמ ו שהשי ג עלי ו

הר_א ז ל ורכינ ו רצ ה לישב ו באומר ו ונמני ן עמ ו כלומ ר דשיי ך מני ן לעני ן הסברו ת ש ל

משס ומ^ י וטא ן כחו ב בהשגו ת א״ א חי י ראש י וכו ' ע ד אומר ו והכ י איה א בתוספת א
מ כ והו א אזי ל כפ י גירסת ו שגור ס בגס ׳ כספרי ם שלנ ו וסביר א לי ה דכי, ; דאינ ו אל א
כאחד הו ה לי ה האח ר כאומ ר למיחז י אחיח י והר י הול ך כדאית א בתוספת א אב ל רגינ ו הוכר ח
לומר כ ן לפ י גירסח ו וכמ ו שכתבת י ;

מונין וזוח ן כאח ד . פר ק אח ד דינ י ממונו ת : ז ח שאנ ו מוני ן הא ב ע ם הג ן ונו ׳ ע ד כמ ו שיתנא ר -
כתה היחנ׳ ד חי י ראש י אינ י רוא ה ל א טע ם ול א רי ח בדניי ם אל ו וכו ׳ : ואנ י אומ ר כ ל דברי ו
מוטיעמים והכ י גרסינ ן ל ה בסנהדרי ן סר ק אח ו די ג (מונו ת (ד ף ל׳ו ) אמ ר ר ב שונ ה אד ם
לתלמידו וד ן עמ ו ברינ י נפשו ת ואותבינ ן עלי ה מה א הטהרו ת והטומאו ת א ב ובנ ו ר ב ותלמיד ו
סונין לה ן שני ם דינ י ממוט ה ודינ י נפשו ת ודינ י מט־ ז וקדו ש החד ש ועיבו ר שג ה א ב והנ ו הר ב
ותלמידו שניה ם נמנ ץ אח ד ול א יה א בצד ו יוש ב ואפיל ו הו א שופ ט אל א עומ ד והול ו ל ו ע׳ כ הנ ה
עיניו יואז ת לשי ן י׳ ע ו׳ ל כלש ץ הסושפת א ל א פחו ת ול א ית ר ג ם במנ ץ מש א ומח ן ונמי ר די ן

מגדל עו ז

די.ט סית א בהלכות ; וגי ־ ד ן ת ת חביר ו הג ר וכו׳ . בפ ׳ מצו ת חליצ ה
(דף ק ב ) אמ ר רב א ג ר ד ן א ס חביר ו וכו ׳ ודוק א בד״ מ אב ל בדינ י נפשו ת אי ן דני ו אור ם
דמחך בדומי ם ל ך בעינ ן וכ ן כחב ו החוס ' בפר ק אח ד דינ י ממונו ת ורש״ י ז״ ל כי ־
שזה נאמ ר לדינ י נפשו ת : אב ל בדינ י נפשו ת נו ׳ . משנ ה רי ש פר ק אה ד דינ י מ ס,נו ח

כלשון רבינ ו ;

פי״ב א כיצ ד דני ן דינ י נפשו ת וכו׳ . משנ ה רי ש פר ק הי ו בידקי ן מכירי ן את ם
אוחו התרית ם ב ו כו ׳ . ונרא ה מדבר י רבינ ו שמפר ש מכירי ן את ם
סותו להור ג כלומ ר יודעי ם את ם בודא י שז ה הו א שמ א נתחל ף לכ ס ז ה בסה ר אב ל רש״ י
ז צ פיר ש מכירי ם א ת ההרו ג כדסמרינ ן בבריית א עכו״ ס הר ג א ו ישרא ל הר ג ורבינ ו
שלא הזכי ר ה ך דעכו״ ס הר ג א ו ישרא ל ל א כא ן ול א בהלכו ת עדו ה אע״ ג דהוזכ ר
בברייחח מפש ר דל א ח ש דמאח ר דסיג ו מכל ל החקירו ת אל א מהבדידו ת הר י ככ ר אמ ר
בהלכות עדו ח כ ל המרב ה בבדיקו ח הר י ז ה משוב ח :

ב אח ד תלמי ד חכ ם וכו ׳ . נפרק א קמ א דסגהדרי ן (ד ף ח' ) אמרינ ן וק א מיפי* "
נפלוגחא דר ׳ יוס י ורבנ ן וכו ׳ . ורבינ ו ז״ ל פס ק כרבנ ן ואעי ג מת ן מע ם

לדבריו

וממנה תבי ן לתר ן קושי ה הראב״ ד א ס תדקד ק לפו ן ר״ מ ז׳ ל שפיר ש לה א באח ד מ ן התלמידי ם
כנשון הגמ ' שכתבת י וכראית א הח ם להדי א אח ר מ ן התלמידי ם שאמ ר י ם ל י ללמ ד כו ' וז ה פ־ו ט
ומה שמתר ץ מ ן הספרי ם ונימת ו א ץ צור ך לדחו ק כל ל ומ׳ ש ר׳ מ ז׳ ל והשו ה ז ה לעדי ם שר ק "י׳ ז
דהלכות עדו ת הל ך בדר ך הראשוני ם הגאוני ם נ׳ ע וכ ן סר׳ ח והפרי ז ע ל מדותי ו כ י א ף קיו ם
שטרות אינ ן כשרו ח בקרובי ם מעת ה יצ א ר׳ מ ז׳ ל ודברי ו נקיי ם ; תלמי ד שהי ה חכ ם ומבי ן כו ׳
עד סו ף הפר ק כמ ו שביארנ ו . ההלכו ת פר ק אח ד דינ י ממונו ת והביאו ר פ׳ ב ;

פי׳ב כיצ ד דנ ץ דינ י נפשו ת נו ׳ ע ר ואפיל ! הסר ה סו א בעצמ ו ה ׳ *:ר ג . הכ ל בפנהדר ץ

פנ-ק

83

כסף סש " שופטים . הלכו ת סנהירי [ פי״ ב ד,רדכ* ז(סנ׳־י )

יהודה ל א חיישינ ן ל ה למישס ק טוסי ה משו ם דאיכ א הח ס אוקימת י אחרינ י דל 6 חל י
פלוגמא דר' מ וקכמי ם כפצוגת א דר״ ׳ ורבנ ן : וכיצ ד מתרי ן ב ו וכו ׳ . ברייח א ש ם פרי ן
היו בודקי ן (ד ף ע״נ 1 שהי ו שואלי ם א ח העדי ם קיב ל עלי ו החרא ה החי ר עצמ ו צמיח ה
גמיח חו ך כד י דיבו ר : וכ ן א ס שח ק וכו ׳ . מדנעמ ן שיסי ר עצמ ו למיח ה ועו ד
להניא סר ק אל ו ה ן הנשרפי ן (ד ף ס״א; )

התרו ב ו ושח ק החר ו נ ו והרכי ן בראש ו פירו ש
מ החר ו נ ו והרכי ן בראש ו פע ם ראשוני . ושני ה
יוחלין ב ו שלישי ת כונסי ן אות ו לכיפ ה אלמ א
דאין סלקי ן אות ו אע״ פ שהרכי ן בראש ו והו א
הדין למית ה דמלקו ת במקו ם מית ה עומ ד .
נסה שכת ב ומיי ב את ה עלי ה מית ת בי ת ד ץ
כלומר שאי ן צרי ך שיודיעוה ו בא י ז ו מית ה הו א
נהרג וז ה לפ י שפס ק כרבנ ן דסליג י ארב י
יהודה דאס ר ע ד שיהיעוה ו בא י ז ו מית ה הו א
נהרג ורבנ ן סבר י שכיו ן שהודיעוה ו שהו א
חייב מית ת ב״ ד סג י בהכ י כדאיה א פר ק קמ א
לסנהדרין וסר ק אל ו ה ן הנשרפי ן . ומ״ ש וצרי ך
שיעבור וכו ׳ כנ ר כהבת י בסמו ך הבריית א
האומרת ששואלי ם אוח ו תו ך כד י דיבו ר אלמ א
דנלשו הכ י ל א קשלינ ן לי ה : ובי ן שהתר ה ב ו
יכו׳ . ספ״ ק דמכו ת (ד ף ו׳: ) אמ ר רג א סתר ה
שאמרו אפי ' מפ י עצמ ו ואפיל! ־ מפ י הב ד
ופירש״י מפ י עצמ ו ההרו ג עצמ ו ההר ה ב ו
ואפשר לפר ש ב ו עו ד פירו ש אח ר שההור ג
היה מסר ה בעצמ ו ואומ ר ראו י ל י לימנ ע
מלעשות זא ח שש״ נ יהרגונ י ב״ ד ואמ ר כ ך
גבר יצר ו עלי ו ועשת ה ולמ ד רבינ ו ק״ ו לעב ד
ואשה ודי ן הש ד כיו ן אלי ו רבינ ו באומר ו אפי ׳
שמע קו ל המחרה ו ול א ראה ו ;

נ אמר ן העדי ם הימ ה ל ו התרא ה וט ׳ ע ד
ויראה לי . הכ ל משנ ה סו ף פ ׳ אמ ד
דיני ממונו ת (ד ף ל״ז ) 1

סשנלסר

שהוא יוד ע הדב ר אב ל ע״ ה מצ י למימ ר שוג ג הייח י ולחנ א דפלי ג עלי ה ס״ ל דח״ ח נמ י מצ י
למימר שוג ג היית י הילכ ך א ף ח״ ח צרי ך התרא ה והכ י קיי״ ל וסעמ א רב ה איכ א דנה י
שהוא מנ ס ויוד ע שדב ר ז ה אסו ר לעשית ו ומתחיי ב עלי ו מלקו ח א ו מיח ה מ״ מ מצ י למימ ר
שכחתי נשע ת המעש ה א ו משבת • של א יעש ה המעש ה אש ר נעש ה וטעית י וכ ן כ ל כיוצ א

בזה הילכ ך לסל ק כ ל טעו ת צרי ך התרא ה ;

ובין שהתר ה ב ו אח ד מ ן העדי ם וכו ׳ . מכו ת

וכיצד מתרי ן ב ו אומרי ן ל ו פרו ש א ו א ל תעש ה שז ו
עבירה הי א וחיי ב את ה עלי ה מית ת בי ת די ן א ו מלקו ת .

אם פיר ש פטו ר . וכ ן א ם שת ק א ו הרכי ן בראש ו פטו ר
ואפילו אמ ר יוד ע אנ י פטו ר ע ד שיתי ר עצמ ו למית ה
ויאמר ע ל מנ ת כ ן אנ י עוש ה ואח״ ב יהר ג . וצרי ך שיעבו ר
ויעשה תיכ ף להתרא ה בתו ך כד י דיבו ר . אב ל אח ר כד י
דבור צרי ך התרא ה אחר ת . ובי ן שהתר ה ב ו אח ד מ ן
העדים ובי ן שהתר ה ב ו אח ר בפנ י עדי ם אפיל ו אש ה
או עב ד אפיל ו שמ ע קו ל המתר ה ול א ראה ו ואפיל ו
התרה בעצמ ו הר י ז ה נהר ג : ג "אמר ו העדי ם הית ה
לו התרא ה ומכירי ן אנ ו אות ו מאיימי ן בי ת די ן עליה ן .

וכיצד מאיימי ן ע ל עסק י נפשו ת . אומרי ם לה ן שמ א
תאמרו מאומ ד ומשמוע ה ע ד מפ י ע ד מפ י אד ם נאמ ן
שמעתם . א ו שמ א אי ן את ם יודעי ם שסופנ ו לבדו ק אתכ ם
בדרישה וחקיר ה . הו ו יודעי ם של א כדינ י ממונו ת דינ י
נפשות.דיני ממונו ת אד ם נות ן ממונ ו ומתכפ ר ל ו דינ י נפשו ת
דמו וד ם זרע ו תלויי ן ב ו ע ד סו ף כ ל העול ם שהר י בקי ן
נאמר קו ל דמ י אחי ך צועקי ם דמ ו וד ם זרע ו . לפיכ ך
נברא אד ם יחיד י בעול ם ללמ ד שכ ל המאב ד נפ ש אח ת
מן העול ם מעלי ן עלי ו כאיל ו איב ד עול ם מל א וכ ל המקיי ם
נפש אח ת בעול ם מעלי ן עלי ו כאיל ו קיי ם עול ם מל א .

הרי כ ל בא י עול ם כצור ת אד ם הראשו ן ה ם נבראי ם
ואיז פנ י כ ל אח ד מה ן דומי ן לפנ י חביר ו . לפיכ ך כ ל אח ד ואח ד יכו ל לומ ר בשביל י נבר א
העולם . שמ א תאמר ו מ ה לנ ו 1לצר ה ז ו הל א כב ר נאמ ר והו א ע ד א ו רא ה א ו יד ע . א ו
שמא תאמר ו מ ה לנ ו לחו ב בדמ ו ש ל ז ה והל א כב ר נאמ ר ובאבו ד רשעי ם רנ ה . א ם
עמדו בדבריה ן מכניסי ן א ת הגדו ל שבעדי ם ובודקי ם אות ו בדריש ה וחקיר ה כמ ו שיתבא ר
בהלכות עדות . א ם נמצא ת עדות ו מכוונ ת מכניסי ןא ת השנ יובודקי ן אות ו כראשו ן .אפיל ו

היו מאה^עדי ם בודקי ן כ ל אח ד ואח ד בדריש ה וחקיר ה . נמצא ו דבר י כ ל העדי ם מכווני ם פותח ץ לזכו ת כמ ו שביארנ ו .
ואומרים א ם ל א חטא ת א ל תיר א מדבריה ם ודני ן אותו . א ם מצא ו ל ו זכו ת פטרוה ו וא ם ל א מצא ו ל ו זכו ת אוסרי ן אות ו ע ד
למחר וב ו ביו ם מזדווגי ן הסנהדרי ן זוגו ת זוגו ת לעיי ן בדינ ו . וממעטי ן במאכ ל ואי ן שותי ן יי ן כ ל אות ו היו ם . ונושאי ן בדב ר
כל הליל ה כ ל אח ד ואח ד ע ם זו ג של ו א ו ע ם עצמ ו בבית ו . ולמחר ת משכימי ן לבי ת די ן . המזכ ה אומ ר אנ י הו א המזכ ה
ומזכה אנ י במסומ י והמחיי ב אומ ר אנ י הו א המחיי ב ומחיי ב אנ י במקומ י א ו חזרת י ב י ואנ י מזכ ה . וא ם טע ו בדב ר ול א ידע ו
מי ה ם שחייב ו א ו זיכ ו מטע ם אח ד שאינ ן נחשבי ן אל א כאח ד כמ ו שביארנ ו . הר י סופר י הדייני ן מזכירי ן אות ן שהר י כותבי ן
טעם ש ל כ ל אח ד ואחד . ומתחילי ן בדינ ו . א ם מצא ו ל ו זכו ת פטרוה ו וא ם הוצרכ ו להוסי ף מוסיפי ן . רב ו המחייבי ן ונתחיי ב