Section 661

ז דינ י ממונו ת וכ ן הטומאו ת וכו׳ . גירס ח הספרי ם שלנ ו הטהרו ת והטומאו ת הא ב ובנ ו
הרב ותלמיד ו מוני ם לה ם שני ם דינ י ממונו ת ודינ י נפשו ת ודינ י מכו ת וקידו ש
החודש ועיבו ר הפנ ה הא ב ובנ ו הר ב ותלמיד ו אי ן מוני ם לה ם אל א אמ ד וסיפ א דבריי ,. )

לא יש ב בצד ו ואפיל ו שות ק אל א יעמו ד והול ך ל ו והי א גירסת ו ש ל הראב״ ד ז״ ל וגירס ת
רש״י ז״ ל ואמר ו ש ם בחום ׳ משו ס קידו ש החוד ש ועיבו ר השנ ה איצטרי ך דלעני ן די ן פשיט א
דר.־ ן קרובי ם כשרי ם ע״ כ . אב ל גירס ח רבינ ו בריש א דינ י ממונו ת הטהרו ת והטומאו ת
וכו' וסיפ א דינ י נפשו ת ודינ י מכו ת . וא״ ת אמא י ל א חנ י ל ה בהד י הנ ך דב ץ דינ י נפשו ת
לדיני ממונו ת וי״ ל דל א תנ י אל א מא י דאיכ א בי ן ד״ נ לד׳׳ מ אב ל הא י דהכ א איכ א נמ י בי ן הטהרו ת והטומאו ת ובי ן מכו ח וקדה״ ח ועיבו ר השנ ה . ורבינ ו תיר ן מ ה שהקש ו בתוספו ת

דהא דקתג י גב י דינ י ממונו ת מוני ם לה ם שני ם לא ו בשע ת נמ ר די ן קאמ ר אל א א ס ישב ו לדי ן והי ו שקולי ם ונשא ו ונחנ ו ע ם ז ה הב ן והכריע ו לאח ד מ ן הצדדי ! ועמד ו למני ן והר י

הרוב מזכי ! א ו מחייבי ! גומרי ן ה ם הדי ן ע״ י הכרעת ו והכ י דיי ק סיפ א דברייה א דקחנ י ל א יש ב בצד ו ואפיל ו שוח ק מכל ל שבתחיל ה הי ה נוש א ונות ן עמה ם אב ל בד״ ג אע״ פ

שטשאין ונותני ן עמ ו חינ ו מ ן המני ן ואי ן הכרעת ו הכרע ה וא ץ מוני ! אל א הא ב א ו הר ב לב ד דו ק ותשכ ח שעל ו דבר י רבינ ו כהוג ן לפ י גירסח ו ונסתלק ה השגת . הראב״ ד ז״ ל ומ״ ש

בעל מגד ל עו ז בז ה ל א הסכי ם לדבר י רבי ט ולגירסת ו ;

תלטיר

לחם משגר .

דיני נפשו ת . תימ ה הו א בעינ י מ״ ש אל א שהמלקו ת בשלש ה דהר י דינ י ממונו ת וכו ׳ כלומ ר וא ץ צרי ך התרא ה כדפירש״ י ז״ ל : וא ם יצ א מב״ ד וכו ׳ . פר ק אח ד דנ י
נ?.י בשלש ה וכ י חימ א שמ ה שאמ ר שהמלקו ת בג ׳ ר״ ל דבעינ ן שלש ה מ ן התור ה ממונו ת (ד ף ל״ג ) מני ן ליוצ א מב״ ד חיי ב כו ׳ (עיי ן בכ״מ ) אמ ר ר ב שימ י ב ר אש י
כן בממונו ת דמ ן התור ה בח ד סג י כמ״ ש בפ״ ב וכמ ו שפיר ש דברי ו בע ל קרי ת וחילופייה ו במסי ת דכתי ב ל א תחמו ל ול א תכס ה עלי ו . ומ ה שאמ ר ואי ן טועני ! למסי ת

סרק ז ה בור ר (ד ף כ״ט ) אמ ר ר ׳ יונת ן מני ן שאי ן טועני ! למסי ת מנח ש הקדמונ י וכו ׳ ;

ד אח ד

מה שחי ן
ספר ג״ ז

אינו דהר י גזלו ת בעינ ן נמ י שלש ה מומחי ן מ ן התור ה כמ״ ש בפ״ ה והי ה ל ו

לומר אל א שהגזלו ח והמלקו ת בשלש ה והכ א ל א מ ש להזכי ר גזלו ת דהר י כב ר הזכיר ן
בפ״ה מלקו ח נמ י הר י כב ר הזכיר ו ש ם באומר ו מט ת בשלש ה . וי״ ל דה״ ק דינ י מלקו ח
כלומר הדיני ם ש ל עני ן המלקו ת א ם הו א חיי ב מלקו ת א ס לא ו וקבל ת העדו ת ושא ר
הדינים הצליכי ס ב ו שוי ם לדינ י ממונו ת ודינ י גזלו ת אצ א שי ש יתרו ן בדינ י מלקיו ת שאפי ׳
שדנו כב ר ב״ ד בחיי ב מלקו ח צרי ך עו ד ב״ ד ש ל שלש ה למלקו ח עצמ ו מ ה שאי ן כ ן

בממונות וגזלו ח שאח ר שדנ ו ב״ ד שחיי ב לשל ם אי ן צרי ך עו ד ב״ ד לפ־עו ן הממו ן וזה ו

שכתב בראשונ ה דינ י מנקיו ת ולבסו ף כת ב שהמלקו ת ול א כת ב שדינ י מלקיו ת בשלש ה
כמו שהתחי ל אל א שדקד ק רבינ ו במ״ ש ובינ ה לשונ ו דל א רא י ז ה כרא י ז ה כדפרישי ח :
ו<;ין אה ד מה ן בשו ר הנסק ל כו ׳ . סר ק אח ד דינ י ממונו ת (ד ף ל״ו ) אמ ר ר ׳ אבה ו

עש־ה דברי ם י ש בי ן דינ י ממונו ת לדינ י נפשו ת וכול ן אינ ן נוהגי ! בשו ר הנסק ל חו ן

מעשרים ושלש ה ופירש״ י אינ ן טה,י ן בדי ן כו ר הנשק ל להיו ת שו ה לדינ י נפשו ת ע״ כ :
ה המסי ת וכו ׳ . די ן ההכמנ ה מבוא ר במשנ ה פר ק ארב ע מיתו ת (ד ף ס״ז ) וכ ן
מביאר ש ם דאי ן צרי ך התרא ה דקאמ ר ש ם אס ר לשני ם וה ן עדי ו מביאי ן

מגדל

דיני ממונו ת : דינ י ממונו ת והטומאו ת והטהרו ת נו ׳ מ ד אל א גאנזרונ ה : נת ב כראנ״ ד ז׳ ל אי ן
הגמרא כ ן ענ׳ ל : ואנ י אימ ר מ י שייח ד לשו ן ז ה להראג׳ ד ו״ ל טש ס כרצונ ו וחליל ה ל ו שהר י
שנינו אות ה סר ק אח ד דינ י ממונו ת דינ י ממונו ת הטהרו ש והטומאו ת מתחילי ן מ ן הגדו ל דינ י נהשו ת
ק הצ ד ע״ כ ואטרי ק על ה נגמ ׳ אמ ר ר נ אנ א הוא י נמנינ א דנ י רנ י ומינ י הו ו מתמל י בריש א

ו דינ י ממונו ת והטומאו ת והטהרו ח ט ׳ מחחילי ן מ ן הגדו ל כו ׳ . ש ם במשנ ה ומבוא ר
שם דאפי ׳ בדינ י ממונו ת משו ס מד ת עצו ה נא ה יות ר להתחי ל מ ן הצ ד כמ ו
שאמרו ש ם שאצ י מציינ א דב י רב י דכולה ו מניינייה ו מ ן הצ ד הו ו מחמל י ע״ כ ;

ז דינ י ממונו ת וכו ׳ הטהרו ת וכו ׳ . ש ם אמ ר ר ב שונ ה אד ם לתלמיד ו וד ן עמ ו בדינ י
נפשות מתיב י הטהרו ח והטומאו ת הא ב ובנ ו הר ג ותלמיד ו מונ ץ לה ם שני ם
דיני ממונו ת ודינ י נפשו ת ודינ י מט ס קידו ש החד ש ועיבו ר שנ ה א ב ובנ ו הר ב ותלמיד ו
אין מוני ! לה ם אל א הח ד ותירצ ו כ י קאמ ר ר ב כנו ן ר ב כהנ א ור ב אס ׳ דלגמרי ה דר ב
הוו צרי ט ולסברי ה ל א הו ו צריכ י כ ך הי א הגירס א בספרי ם של ט והטע ם לגירסתנ ו
דטהרוה ומומאו ח דהוראת ן ביחי ד מוני ן לה ם בבני ם אב ל כ ל הג י מחרי ם דבעינ ן חלת א
לא וכדפירש״ י ש ם אב ל רבינ ו גור ם דינ י ממונו ת ע ם טומאו ת וטהרו ת ח ב וגנ ו הר ב
ותלמידו נס י מוני ! לה ם בשני ם והטע ם לגירסחנ ו דגדינ י ממוט ת היקל ו דל א בעינ ן

הר״א ז״ ל הי ה ל ו הגירס א כספרי ם שלנ ו
אין הגס ׳ ק ע״ כ וכב ר כתבת י דהגרסאו ת
חלוקות

עוז

ואקשינן והאנ ן סנ ן מתחילי ; מ ן הגדו ל וטיקינ ן אמ ר רנ ס צד ה דרג א ואיתימ א רכ י היל ל נרי ס
דרבי ויל ש שאנ י מנינ א דב י רנ י דכולה ו מנינייה ו מ ן הצ ד הו ו משחל י ע״ כ בדינ י ממונו ת ובדינ י
נמשוס נההי א שמטת א גוס א נרסינ ן מנ א ה׳ מ אמ ר ר ב אח א ברי ה דר ג איק א אמ ר קר א ל א סענ ס
על רי ב ל א סענ ה ע ל ר ג ע׳ כ ומעול ם ל א שמע ט מ י שיחלו ק ע ל ז ה : דינ י נפשו ת וכו ׳ ע ד

מומחים ועו ד דמדאורייס א בח ד סג י אב ל
ומפני ק כת ב בהשגו ת ע ל דבר י רבינ ו א״ א

הרדב״י(ם־״') שופטי□ . הלמ ת סנהדרי ן פי״ א י ב כסףטשנו י ט ז 81

' תלמי ד שהי ה חכ ם ומני ן וט ׳ . ש ם 6מ ר ר ש שונ ה ()ד ם לתלמיד ו וד ן עמ ו נד״ נ
ומוחבינן עלי ה מה ך ברייה א דלעי ל ומסר ן נ י אמ ר ר ב כגו ן ר ב כהנ א ור ב
ססי דלגמרי ה דר ב הו ו צריפ י ולכברי ה ל א הו ו צרינ י : וכ ן הממז ר והסומ א וכו ׳ . ש ם
במשנה הכ ל כשרי ם לדו ן ד״ מ ואמרינ ן הכ ל לאסוי י מא י אמ ר ר ב יהוד ה לאחוי י ממז ר .

וכבר הארכת י בז ה בסר ק שנ י עיי ן על ה :
2י״ב א כיצ ד דני ן דינ י נאשו ת וכו ׳ . ס ׳

היו בודקי ן ת״ ר מכיד ן
אתם אוח ו עס״ ם הר ג ישרא ל הר ג הסריח ס
בו קיב ל עלי ו התרא ה התי ר עצמ ו למית ה המי ס
בתוך כד י דבו ר וכונה ו ילי ף הח ס מקרא י :

ב אה ד ח״ ח ואח ד ע״ ה וכו ' . ש ם פלוגת א
דחנאי ופס ק כמ״ ד אח ד ת״ ח ואח ד
ע״ה צריכי ן התרא ה דתנ ן פ״ ק דמנוג ^ ר ׳ יוס י
אומר לעול ם סי ן נהרגי ן ע ד שיהי ו שנ י עדי ו
מתרין ב ו ואקשינ ן מ י אי ח לי ה לר ׳ יוס י הא י
סברא וה א אמ ר ר ' יוס י השונ א נהר ג מפנ י
שהוא כמוע ד ומוחר ה א״ ל ההו א ר ' יוס י ב״ ר
יהודה הו א דחני א ר ׳ יוס י בר ׳ יהוד ה אומ ר
מבר אינ ו צרי ך התרס ה לפ י של א ניהנ ה התרא ה
אלא להבחי ן בי ן שוג ג למזי ד . וקשי ח ל י היכ י
נקט רבינ ו הא י עעמ א גופי ה למ״ ד אח ד ת״ ח
ואחד ע״ ה צריכי ן התרא ה . וי״ ל דלחרוו־יה ו
מד טעמ א אל א בה א פליג י דלר ׳ יוס י בר ׳
יהודה ת״ ח ל א מצ י למימ ר שוג ג היית י כיו ן
שהוא

מעיניו כש ר לדו ן דינ י ממונו ת .

אותן באח ד • ח *ז ה שאנ ו מוני ן
האב ע ם הב ן בי ן באח ד ב ץ כשני ם
כגון שהי ה האח ד מה ן בסנהדרי ן
והשני הי ה מ ן התלמידי ם שאמ ר י ש
לי ללמ ד זכו ת א ו חוב ה שומעי ן
דבריו ונושאי ן ,ונותני ן עמ ו ונמני ן
עמי • ס ובשע ת גמ ר די ן אי ן גומרי ן
את הדי ן בקרובי ם שהדייגי ן הקרובי ם
פסולין לדי ן כמ ו שיתבא ר : י תלמי ד
י־שהיה חכ ם ומכי ן והי ה מחוס ר
קבלה הר י רב ו מוס ר ל ו הקבל ה
שהוא צרי ך ל ה בדי ן ז ה והו א ד ן
עמו בדינ י נפשות : י א "הכ ל
כשרים לדו ן דיג י ממוגו ת אפיל ו ג ר
והוא שתהי ה אמ ו מישראל . וג ר ד ן א ת הביר ו הג ר א ת
על פ י שאי ן אמ ו מישרא ל וכ ן הממז ר והסומ א באח ת
אבל בדינ י נפשו ת אי ן דגי ן אות ן אל א כהני ם ל ו

ה וט״ ש רבי ט ז ה שאנ ו מוני ן הא ב ע ם הב ן ונו ׳ . כת ב כ ן כ י היכ י דל א היקש י ל ז
היאך ממרי ן א ח הדי ן בקרובי ם ; וכת ב הראב״ ד חי י ראש י אינ י רוא ה ל ק
טעם ול א רי ח בדברי ם אל ו וכו ׳ . וי״ ל שדע ת רבינ ו לומ ר דנ י פסלי ק קרובי ם לדו ן
היינו דוק א כשעומדי ם ש ם בשע ת גמ ר די ן דהיינ ו כשאומרי ן אי ש פלונ י את ה זכא י אי ש

סלוני חס ת חיי ב סב ל קונ ס לכ ן נושאי ם ונוחני ו
עמהם ונמני ן עמה ם לראו ת ס ם רב ו המזני ן
או המחייני ן ואפש ר שהטע ם בדינ י ממונו ת
כי׳ן שיחי ד מומח ה ד ן סות ם ס״ כ ה

השגת הראב״ ד

יזה שאנ ו מוני ם הנ ן ע ם הא ה
כין כאח ד כי ן כשני ם מו ן וכו׳ .
א׳א חי י ראש י אינ י רוא ה ל א
טעם ול א רי ח כדכרי ם אל ו כ י
למשא ומת ן מא י מני ן איכ א
וכשעת גמ ר די ן א ז הו א המנ ץ
והקושיא שהוקש ה ל ו אינ ה כלו ם
לסי הגירס א שלנ ו דכדינ י
ממונות נמ י אי ן מוני ן לה ם אל א
אחד וכיו ן דאינ ו עול ה מ ן
החשכון הר י הו א כמ י שאמ ר
האחד למחז י אתית י שאינ ו סוס ל
כעדוח וכ ן כדי ן והא כ הו א
הנשאר והכ ן הול ך ל ו כד י של א
יטעה אד ם כה ן לומ ר שיהי ו
שניהן מ ן המנ ץ והכ י אית א
כתוספתא עכ׳ ל :

. 1 • ' • ' * 1 * 1 ^ • 1 ^ ״ ^ ק ךד ^

וישראלים הטשיאי ן לכהונ ה ול א יהי ה אח ד מה ן סומ א אפיל ו באח ת מעיני ו כמ ו שביארנ ו :

פרק שני ם עש ר

א כיצ ד דני ן דינ י נפשו ת . כשיבוא ו עדי ם לבי ת די ן ואומרי ם ראינ ו פלונ י ז ה שעב ר
עבירה פלוני ת . אומרי ן לה ן מכירי ן את ם אות ו התרית ם ב ו . א ם אמ ר אי ן אנ ו
מכירין אות ו א ו נסתפ ק לנ ו א ו של א התר ו ב ו הר י ז ה פטו ר : ב אח ד תלמי ד חכ ם ואח ד
עם האר ץ צרי ך התרא ה של א ניתנ ה התרא ה אל א להבחי ן בי ן שונ ג למזי ד שמ א שוג ג הי ה .

א סמ׳ ג עש ץ צ ח ולאו ץ רע ו : גטוח׳ מ סי ׳ ד : וביצ ף

קעירו וק ש הית ה

כרש״י שפיר ש דלדינ י נפשו ת נמ י אל א כדע ת רבי ט הסכימ ו כ ל הפוסקי ם פרחיה י דבריהם : והסומ א באמ ת מעיני ו כש ר לדו ן וכו׳^^מר^הבאר^^עי ל פר ה ^שנ י ^'דמ^יסי 'ל ר
ס/אמרינן בפר ק אח ד דינ י ממונו ת (ד ף ל״ד: ) ההו א סמי א פירו ש באס ח מעיני ו דהו ה בשכונתי ה דר״ י דהו ה דאי ן דינ א ול א אמ ר לי ה ול א מיד י ;

פי״ב א אומרי ם לה ם מכירי ם אס ם אות ו וכו ׳ . משנ ה בסנהדרי ן פר ק הי ו בודקי ן (ד ף מ׳ ) מכירי ם את ם אוח ו החריה ם כ ו ;

ב אח ד חלמי ד חכ ם וכו ׳ . בפ״ ק דסנהדרי ן (ד ף ח׳: ) גנ י פלוגס א דר״ מ ורבנ ן במוצי א ש ם ר ע ר ב ספ א אמ ר הכ א באש ה מביר ה עסקינ ן וק א מיפ^ג י בפלוגמ א דר״ , ו ך
ורבנן דחני א ר ׳ יוס י בר ׳ יהוד ה אומ ר חב ר אינ ו צ ר ך התרא ה לפ י של א ניתנ ה התרא ה אל א להבחי ן בי ן שוג ג למזי ד ופס ק רבינ ו 4בנ ן ופי ר י א' א דבר י
יוכל לומ ר סכו ר הייח י שמוה ר וי ש לחמו ה ע ל רכינ ו שפוס ק כרבנ ן דמב ר נמ י צרי ך התרא ה היא ך נק ן טע ם של א ניחנ ה אל א להבחי ן ב י שוו ג לסזי ד ד י י טע ם ל^׳י? ר !, ־
דממר חב ר אינ ו צרי ך מפנ י שכב ר הו ה יוד ע שהו א אסו ר וי״ ל דלרבנ ן נמ י הוי א התרא ה להבחי ן בי ; שוג ג למזי ד אל א דהו י בגוונ א אסריח י דסב ר וע״ י ^י י ד ' י ג״־י "
שחתיכה ז ו חל ב ח ו שהיו ם שבת . ואח ר שכתבת י ז ה מצסס י לר ב המגי ד שכת ב כיוצ א בז ה בהחל ת הלכו ת איסור י ביא ה ואע״ ג דבההי א אוקימת א אח ו חכמי״סידמהני ׳ כר׳^יב ל