Section 659

ג ב״ ף הגדו ל שב א לה ם מחלוק ת וכו ׳ . ש ם
במשנה דני ן אל ו כנ, ד אל ו ע ד שירא ה
אחד מ ן המחייבי ם דבר י המזכי ן ואמרינ ן גגמ ׳

לא רא ו מא י ח״ ר אח א פוטרי ן אוח ו וכ ן א ר
יוחנן פוטרי ן אוח ו . ותני א גדו ל שכדייני ם
אומר נזדק ן הדי ן וכ ן א ם נחלק ו בד״ מ העמ ד
ממון ע ל חזקה ו ואי ן ז ה כשא ר ספיק א דסמונ א
דאי תפ ס תפ ס אל א מוציאי ן מיד ו שהר י ל א
נפכק הדי ן עלי ו בי ן למ״ ד מכ ם דינ א ובי ן
למ״ד ק ש דינ א א י תפ ס מוציאי ן מיד ו ;

פ״י א אח ד מ ן הדייני ם וכו ׳ . פר ק אמ ד
דיני ממונו ת במשנ ה דינ י נפשו ת
המלמד חוב ה מלמ ד זכו ת אב ל המלמ ד זכו ת
אין יכו ל לחזו ר וללמ ד מונ ה ואמרינ ן על ה אמ ר
רב ל״ ש אל א בשע ת מש א ומת ן אב ל בשע ת
גמר די ן המלמ ד זכו ת חוז ר ומלמ ד חוב ה וכת ב רש״ י על ה דמחני ׳ סבר א הו א דבעינ ן
והצילו העד ה וכו ׳ ובמכילת א פרש ת משפטי ם אזהר ה לדיי ן של א יכ ה אל א לכ ף זכו ת שנאמ ר
לא תענ ה ע ל רי ב ולשו ן מכילת א ל א תענ ה ע ל רי ב של א תאמ ר בשע ת הדי ן ד י שאהי ה כפלונ י
אלא אמו ר מ ה שלפני ך ודישינ ן נמ י מז ה הכתו ב דבדינ י נפשו ת מתחילי ן מ ן הצ ד שנאמ ר ל א
תענה ע ל רי ב ל א תענ ה ע ל ר ב ומפנ י שכול ם יוצאי ם מלא ו אח ד ל א מנ ה רגינ ו בכל ל הלרוי ן
אלא אח ד ג ס כ י שלשת ן עני ן אח ד הו א משו ם הצל ת נפ ש מישרא ל . וא״ ת בסלס א מחחילי ן מ ן
הצד נלמ ד יפ ה מדכתי ב ר ב מס ר אב ל שת י הדרשו ת ה־כ י מידרש י מהא י קר א . וי״ ל דהכ י
משמע ל א תענ ה ע ל רי ב לנטו ת אמ ר דע ת אחרי ם ומשמ ע נמ י ל א תענ ה ע ל רי ב לנטו ת
מדעתך הראשינה . וכ״ ת א״ כ אפיל ו לימ ד חוב ה ל א ילמ ד זכו ת ה א כתי ב והציל ו העד ה :

ג תלמי ד שהי ה מזכ ה וכו ׳ . ש ם בריית א כלבו ן רבינ ו ומשמ ע כא ם הי ה מחיי ב ומ ת
אינו כלו ם וע״ כ הי ו ממני ן אמ ר במקומ ו כד י שיגמ ר הדי ן בב״ ד שקו ל ש ל
כ״ג והמ ת המזכ ה מצטר ף ע ם המזכי ם ואי ן המ ת המחיי ב מצטר ף ע ם המחייבי ם ;

ה שני ם שאמר ו טע ם אח ד וכו ׳ . ש ם בע א מיני ה ר ׳ אס י מר ׳ יוחנ ן אמר ו כגי ס טע ם אה ד
משני מקראו ת מה ו ואמ ר לי ה אי ן מוניןלה ם אל א אח ד ומיית י ל ה הת ם מקרא י ;

שם במשנ ה דדינ י נפשו ת מתחילי ן מ ן הצ ד וילפי ק ל ה מדכתי ב ל א תעג ה ע ל רי ב וכתי ב ל א תענ ה ע ל ר ב וכדכתבינ ן לעי ל :

לחם משנ ה

ואחד ה ס זול ת אות ו שאומ ר אינ י יוד ע דאוח ו אינ ו ק המני ן וז ה פשו ס ולז ה כת ב
שכשיוסיפו ע ד שבעי ם ואח ד ושלשי ם וחמש ה אמר ו זכא י ושלשי ם ושש ה אמר ו חיי ב וכו ׳

ועיקר הדי ן במשנ ה פר ק הי ו בודקי ן . ומ ה שאמ ר גדו ל שבדייני ם אומ ר נזדק ן הדי ן
ברייתא ש ם ופס ק רבינ ו כמא ן דאמ ר ק ש דינ א ובדינ י נפשו ת אומרי ם כ ן אנ ל ל א בדינ י
ממונות והטע ם דפס ק כ ן דלאיכ א דסמר י דהת ם בריית א אח י שפי ר למא ן דאמ ר ק ש
דינא דלמא ן דאמ ר מכ ס דינ א ראו י לפשו ק כלישנ א גתר א :

פ״י א אח ד מ ן הדייני ן בדינ י נפשו ת וכו׳ . הכ י איח א במכילת א . ומ ה שאמ ר ובכל ל
לאו ז ה של א יחזו ר וכו ׳ ש ם בפר ק אח ד דינ י ממונו ת המלמ ד זכו ת
אינו מלמ ד חונ ה ופירש״ י שהו א סבר א דוהציל ו בעינ ן ורגינ ו סוב ר שהו א בכל ל לא ו ז ה ול א הזכי ר כא ן שהו א בכל ל דלא ו ז ה אל א ה ך דמלמ ד זכו ת וכו ׳ . אב ל במני ן המצו ת כת ב

שמה שמתחילי ן מ ן הגדו ל וכ ן מחזי ר לזכו ת ול א ל ח ב ה הכ ל הו א בכל ל ל־', ו ז ה ול א ידעת י מסי ן יצ א ל ו :

ד אמ ר אח ד י ש ל י ל*■ • וכו׳ . ברי ש פר ק נגמ ר הדי ן בע א מיני ה ר ב אח א מר ב שש ת אמ ר אח ד מ ן התלמידי ם י ש ל י ללמ ד עלי ו זכו ת ונשתת ק מה ו ופשי ס לי ה מה א דר ׳ יוס י

בר חנינ א שי)זכ.י* י דמדקאמ ר זיכ ה משמ ע זיכ ה אי ן אב ל ל א זיכ ה ל א וכ ן פס ק רבינ ו ואע״ ג דדח י זיכ ה פשיט א אמ ר סיבע י ל ך דחיי ה בעלמ א הו א אב ל האמ ת מכמ ע
דזיכה אי ן יל א זיכ ה ל א • • , , , ,

ו וטפ י השמיע ה למד ו ט * . משנ ה ש ם דינ י נפשו ת מחחילי ן מ ן הצ ד ובגמ ׳ אמרינ ן ננה״ מ אמ ר ר ב אח א ב ר פפ א ל א תענ ה ע ל רי ב ע ל ר ב כתי ב פ״ כ וסוב ר רגינ ו דלא ו

למימרא דאשו ר לענו ת ע ל ר ג דאדרב א אסו ר לשחו ק דהר י א ם אמ ר אמ ד מ ן התלמידי ם י ש ל י ללמ ד וכו ׳ שומעי ן ל ו אל א מא י דקאמ ר קר א הו א שראו י לעשו ת

בעגין

מגדל עו ז

ר.׳׳ו אף, ״ מ י לד־יוי ן כי ׳;■•?■ ־ ?:״׳־ 1 . כיל ו כפי ה אח ד דינ י ממונו ת ונמכילת א ל א תענ ה ע ל רי ב לנטו ת של א תאמ י י י שאהי ס כמ ו פלונ י אל א אמו ר מ ה שלסנ ץ יכו ל א ף דינ י ממונו ת נ ן ת״ ל אוזי י לני ר להטת י

רבו המחייבי ן שני ם * ג בי ת ד ץ הגדו ל שב א לה ם
מחלוקת בי ן בדינ י נפשו ת בי ן בדינ י טמונו ת בי ן בדינ י
תורה . אי ן מוסיפ ץ עליה ן אל א דני ן אל ו כנג ד אל ו והולבי ן
אחר הרו ב שלהן . וא ם בדי ן אח ד מ ן הנהרגי ן נחלק ו
דנין אל ו כנג ד אל ו ע ד שיפטרוה ו א ו יתחיי ב :

פרק עשיר י

א אח ד מ ן הדייני ם בדינ י נפשו ת שהי ה מ ן המזכי ן א ו
מן הטחייבי ן ל א מפנ י שאמ ר דב ר הנרא ה
לו בדעת ו אל א נט ה אח ר דבר י חביר ו הר י ז ה עוב ר
בלא תעש ה . וע ל ז ה נאמ ר ול א תענ ה ע ל רי ב לנטו ת .
מפי השמוע ה למד ו של א תאמ ר בשע ת מני ן ד י שאהי ה
כאיש פלונ י אל א אמו ר מ ה שלפני ך • ב ובכל ל לא ו ז ה
שלא יחזו ר המלמ ד זכו ת בדינ י נפשו ת ללמ ד חוב ה
שנאמר ל א תענ ה ע ל רי ב לנטו ת . במ ה דברי ם אמורי ם
בשעת מש א ומת ן . אב ל בשע ת גמ ר די ן י ש למלמ ד
זכות לחזו ר ולהתמנו ת ע ם המחייבי ם ♦ ג"׳תלמי ד שהי ה
מזכה ומ ת רואי ן אות ו כאיל ו הו א מזכ ה במקומו :
ד אמ ר אח ד י ש ל י ללמ ד עלי ו זכו ת ונשתת ק א ו מ ת
קודם שילמ ד זכו ת ויאמ ר מא י ז ה טע ם מזכ ה הר י הו א
כמי שאיני ♦ ה שני ם שאמר ו טע ם אח ד אפיל ו משנ י
מקראות אי ן נטני ן אל א כאח ד : ן ומפ י השמוע ה למד ו
שאין מתחילי ן בדינ י נפשו ת מ ן הגדו ל שמ א יסמב ו
השאר ע ל דעת ו ול א ירא ו עצמ ן כדא ץ להלו ק עליו .

א סמ׳ ג עשי ן סי ׳ צ ח ולאוי ן קצ ו : אל א

ו ומפ י השמוע ה למד ו וכו ׳

פ״ט

משנה למל ך

ג ב׳ ד הגדו ל שנ א לה ם מוולוק ת כו ׳ . מכא ן קשי א ל י ה 6 דאמרינ ן גס׳ ק יהוריו ח (ד ף
ג׳) א״ ר יונה ן מא ה שישב ו להורוו ז אי ן חייני ן ע ד שיור ו כול ם דהיכ י משכיז ה
לה מא ה שישנ ו להורו ת דה א הת ם נסנהדר י גדול ה מייד י וכמכוא ר וכיו ן דקי׳ ל דא ס נוזלק ו אי ן
מוסיסין ע ל ע׳ א מכ׳ ש דנתחל ה אי ן מושיני ן יות ר מע׳ א . ואול י כוונ ת ר׳ י הי א דאפיל ו א ם
ענדו וישנ ו יות ר מע׳ א דנעינ ן דע ת כול ם אע״ ש שהנוספי ן אינ ן מ ן המני ן . אל א דצ׳ ט היכ י ילי ף
להאי נצלת א מקר א והל א קר א ל א מייר י אל א נעני ן הנצר ן וכע ת צ׳ ע . ועיי ן גספ ר נא ר שג ע שעמ ד

ככל זס :

משנגמר

ו־רינ"׳.("־•י ) שופטים . הלכי ת סנ־דר ץפ״ י י א נסףטשנ ר טו9 ג

ז ונ | אי י אי״״ ז ״' י מ נ־נ־ ה וו׳־■,״* ״ ?'״״' 1 ל'״ ״ יא ז ־'״״' 1 ז וכ ן א ץ *סס ץ נד ה מנו ה לסונ ה וט ' . ״־( ־ ־ ס י■־ • <6שו ס *י01■ [ לזנו ה

י״'״ י״״ * י '1 ״ א ״ ״ ־ ־ . ״ [ .'־ ־ ל א ־<<• ״ י״ ׳ ״־א ! _ יא■■ ,ט״ , ל*־ ־ מל ה נ־־י א ־■נ ■ ה־,.־ , ל מ ,הה 1 ־ ״

, _ חומ ך

שפוהחין כדינ י נפשו ת חחל ה לזכו ס .

ח אמ ר אמ ד ק התלמידי ם וכו׳ . ש ם בריית א ת״ ר מני ן ליוצ א מב״ ד מיי ש ואמ ר אח ד
יש ל י ללמ ד זכו ת מניי ן שמחזירי ן

אותו ח״ ל נק י א ל ההרו ג ומרי ן ליוצ א מב״ ד
זכאי ואמ ר אח ד י ש ל י ללמ ד עלי ו חוב ה מניי ן
שאין מחזירי ן אות ו ת״ ל צדי ק א ל ההרו ג
כלומר כיו ן שנצטד ק כדי ן א ל תהרגה ו אע״ ס
שאיט נק י ותני א מניי ן לאח ד מ ן התלמידי ם
שאמר י ש ל י ללמ ד עלי ו מונ ה מניי ן שאי ן
שומעין ל ו ת״ ל אה ד ל א יענ ה בנפ ש למו ת
למות אינ ו עונ ה אב ל לזכו ת עונ ת :

ט ב״ ד שטע ו בדינ י נפשו ת וכו ׳ . ש ם
במשנה דינ י נפשו ת מחזירי ן לזכו ת
ואין מחזירי ן למונ ה ואמרינ ן על ה א״ ר חיי א
בר אב א א״ ר יוחנ ן והו א שטע ה בדב ר שאי ן
הצדוקים מודי ם ב ו אב ל טע ה בדב ר שהצדוקי ם
טועין ב ו זי ל קר י ב י ר ב הו א והד ר מהמ ר
נמי א״ ר אמ י אר״ י ניע ה בנוא ף חוז ר אצ א
היכי דמ י אי ן מוזרי ן כגו ן שנע ה של א כדרכ ה
וע״כ פל א כדרכ ה מודי ם הצדוקי ם כדאית א
בפ״ק דהוריו ת הילכ ך הא י דאי ן מודי ן ב ו
היינו הערא ה של א כדרכ ה דאי ש לה ו בגמ ר
ביאה של א כדרכ ה אסו ר בהערא ה שרי ח וכ ן
העלו התום ' ונתבאר ו דבר י רבינ ו ודע ת רש״ י
שאין ה;דוק' ן מודי ם בשל א כדרכ ה דמדר ש
חכמים הו א ממשכב י חש ה מלמ ד שי ש לאש ה
שהי משכבו ת ואיברחדסוגי א דהכ א הכ י משמ ע
דאמדינן סתמ א כגו ן דטע ה בשל א כדרכ ה :

^י״א א מ ה בי ן ד״ מ וכו׳ . כ ל ז ה מבא ר
במשנה ש ס וממ ה שקד ם ;

ב לפיכ ך אי ן דני ן דינ י נפשו ת . ג ם ז ה ש ם
במשנה והת ם שקי ל ונר י על ה
ולא משכ ח ל ה אל א דמנימי ן אות ו ע ד לאח ר
השבת ;

ג דינ י ממונו ת וכו ׳ . ז ה מבוא ר דכהי ב
ושסנו א ס הע ם בכ ל ע ת אל א דגזר ו
רבנן דאי ן דני ן בע״ ש מפנ י כבו ד השב ת :

אחד

אלא יאמ ר כ ל אה ד דב ר הנרא ה ל ו בדעת י : ז וכ ן אי ו
פותחין בדינ י נפשו ת לחוב ה אל א לזכו ת . כיצ ד אומרי ם
לזה שחט א א ם ל א עשי ת דב ר ז ה שהעיד ו ב ו עלי ך א ל
תירא מדבריה ם • ר ן אמ ר אח ד מ ן התלמידי ם בדינ י
נפשות י ש ל י ללמ ד עלי ו חוב ה משתקי ן אותו . אמ ר י ש
לי ללמ ד עלי ו זכו ת מעלי ן אות ו עמה ן לסנהדרי ן . א ם
יש ממ ש בדברי ו שומעי ן ל ו ואינ ו יור ד מש ם לעול ם .
ואם אי ן ממ ש בדברי ו אינ ו יור ד מש ם כ ל היו ם כול ו .
אפילו אמ ר הנדו ן עצמ ו י ש ל י ללמ ד ע ל עצמ י זכו ת
שומעין ל ו ועול ה למניי ן . והו א שיהי ה ממ ש בדברי ו :
ם בי ת די ן שטע ו בדינ י נפשו ת וחייב ו א ת הפטו ר
וגמרו דינ ו לחוב ה ונרא ה לה ם הטע ם שיסתר ו ב ו א ת
דינו כד י לזכות ו סותרי ן וחוזרי ן ודני ן אות ר . אב ל א ם
טעו ופטר ו א ת המחויי ב הריג ה אי ן סותרי ן א ת דינ ו ואי ן
מחזירין אותו . במ ה דברי ם אמורי ם בשטע ו בדב ר שאי ן
הצדוקין טודי ן ב ו אב ל א ם טע ו בדב ר שהצדוקי ן מור ץ
בו טחזירי ן אות ה לחוב ה . כיצ ד אמר ו הב א ע ל הערו ה
שלא כדרכ ה פטו ר ופטרוה ו מדזזירי ן אות ו וממיתי ן
אותו. אב ל א ם אמר ו המער ה של א כדרכ ה פטו ר
. ופטרוה ו אי ן מחזירי ן אות ו וכ ן כ ל כיוצ א בז ה :

פרק אה ד עש ר

א מ ה בי ן דינ י ממונו ת לדינ י נפשו ת דינ י ממונו ת
בשלשה דינ י נפשו ת בעשרי ם ושלש ה . דינ י
ממונות פותהי ן בי ן לזכו ת בי ן לחוב ה דינ י נפשו ת פותחי ן
לזכות כמ ו שביארנ ו ואי ן פותחי ן לחוב ה . דינ י ממונו ת
מטין ע ל פ י אח ד בי ן לזכו ת בי ן לחוב ה דינ י נפשו ת
מטין ע ל פ י אח ד לזכו ת וע ל פ י שני ם לחוב ה . דינ י ממונו ת מחזירי ן בי ן לזכו ת בי ן לחוב ה
ודיני נפשו ת טחזירי ן לזכו ת ואי ן מחזירי ן לחוב ה כמ ו שביארנ ו . דינ י ממונו ת הכ ל ראויי ן
יילמד זכו ת א ו חוב ה בי ן הדייני ם בי ן התלמידי ם ודינ י נפשו ת הכ ל מלמדי ן זכו ת ואפיל ו
התלמידים ואי ן מלמ ד חוב ה אל א הדייני ם . דינ י ממונו ת הדיי ן המלמ ד חוב ה חוז ר ומלמ ד
זכות והמלמ ד זכו ת חוז ר ומלמ ד חוב ה דינ י נפשו ת המלמ ד חוב ה חוז ר ומלמ ד זכו ת אב ל
המלמד זכו ת אינ ו יכו ל לחזו ר וללמ ד חוב ה . אל א בשע ת גמ ר די ן י ש ל ו לחזו ר ולהמנו ת
עם הטחייבי ן כמ ו שביארנ ו . דינ י ממונו ת דני ן ביו ם וגומרי ן בליל ה דינ י נפשו ת דני ן ביו ם
וגומרין ביום . דינ י ממונו ת גומרי ן ב ו ביו ם בי ן לזכו ת בי ן לחוב ה דינ י נפשו ת גומרי ן ב ו ביו ם
לזכות וביו ם שלאחרי ו לרזרבה : ב לפיכ ך אי ן דני ן דינ י נפשו ת ל א ער ב שב ת ול א ער ב יו ם טו ב שמ א יתחיי ב וא י אפש ר
להורגו למח ר ואסו ר לענו ת א ת דינ ו ולהניח ו אח ר השב ת אל א אוסרי ן אות ו ע ד אח ד בשב ת רמתחילי ו בדינ ו ♦ ו דינ י
טמונות א ף ע ל פ י שדני ן אות ן בב ל יו ם מ ן התור ה שנאמ ר ושפט ו א ת הע ם בכ ל ע ת מדבריה ם למד ו שאי ן דני ן בער ב שבת :