Section 658

גםמון ג״ כ להודיע ך בירו ר דע ת ר׳ ס ז״ ל כ י ש ם מ ג עני ן דינ י מסונו ס נמחלוקי א וכ ל ז ה הסר ק
בדיני(•) ת והתלי א לעשו ת : וד ו אל ו בגג ד אל ו וט ׳ ע ד שבעי ה ואס ר : כיו ס הראב׳ ד(* < 01 א׳ א

הרי והיכ י פרי ך אשיט א אל א ודא י בדינ י נפשו ת עסקינ ן וכיו ן דבדינ י ממונו ת ל א אחמ ר הא י
מימרא א י ההו א דאמ ר אינ י יוד ע הד ר ואמ ר טעמ א שמעינ ן לי ה ועו ד דטעמ א מא י אמרינ ן
דכמאן דליתי ה דמ י דמשו ם חומ ר דינ י נפשו ת א ץ ל ו לחזו ר וללמ ד חוב ה אב ל בדינ י ממונו ת
דלא שיי ך הא י טעמ א הו י כמת ן דאיחי ה ועו ד דבדינ י ממונו ת מ ה שהו א חוב ה לז ה הו א

זכות לז ה וא י אמ ר טעמ א שמעינ ן לי ה . וע ל
מ״ש רבינ ו יוסיפ ו הדייני ם שני ם נמצא ו חמש ה
נושאין ונותגי ן בדב ר כת ב הראב״ ד א״ א אנ י רוא ה
נגמ׳ שאות ו שחמ ר חינ י יוד ע אינ ו מ ן המניי ן
וחי אמ ר טעמ א ל א שמעינ ן לי ה נמצ א לאח ר
שהוסיפו אינ ו אל א ארבע ה ^ ובמ ה שכתבת י
נתיישבה השג ה זא ת דל א מייר י ההי א דא י
אמר טעמ א ל א שמעינ ן לי ה אל א בדינ י גפשו ת
דוקא אב ל ל א בדינ י ממונו ת ורבינ ו בפר ק ח ׳

מיירי לעני ן דינ י ממונו ת שהר י בב״ ד ש ל שלש ה
מיירי . ומ״ ש ועו ד הראשו ן הר י הו א אומ י
איני יוד ע ואינ ו ל א מזכ ה ול א מחיי ב השנ ה
זו אינ י מכי ר וכ י א י אפש ר שמתחל ה הי ה
מסופק בדב ר ול ק אמ ר אינ י יוד ע ובמש א
ובמתן הוה ר ל ו הספ ק ההו א ונט ה לצ ד אמד .

ומ״ם רבינ ו וא ס ל א רא ה גדו ל שכדייני ם
אומר נזדק ן הדי ן וסוטרי ן אוח ו . סו ף פר ק הי ו
בודקין (ד ף מ״ב ) ל א רא ו מא י א״ ר אח א
פוטיין אוח ו וכו ׳ אמ ר י ׳ יוחנ ן פ־טרי ן אות ו
ועוד ש ם הנ ו רבנ ן אומרי ם בדינ י ממונו ת
נזדקן הדי ן וסי ן אומרי ן בדינ י נפשו ת נזדק ן
הדין מא י נזדק ן הדי ן חילימ א ק ש דינ א כלומ ר
זקן די ן ז ה ועמו ק וצרי ך להמתי ן ב ו איפכ ת
מיבעי לי ה כלומ ר שבדינ י נפשו ת צרי ך לעיי ן
יותר אמ ר ר ב הונ א ב ר מנו ח משמי ה דר ג
אחא ברי ה דר ב אי ר, א איפו ך ותפ ס כוושי ה ול א
מצאתי טע ם מספי ק למ ה תפ ס כ ן דה א הת ם
בסמוך פלי ג ר ב אש י ואמ ר לעול ם ל ס היפו ך
ומאי נזדק ן הדי ן מנ ם דינ א כלומ ר יפ ה עמדנ ו
על בורי ו והו ה לי ה לפפו ם נוותי ה דבהר א
הוא ומארי ה דנמ ׳ טפ י מר ב הונ ח ב ר מנו ח
ועוד דל א מפי ך לבריית א ח ס ל א שנאמ ר דטפ י
משמע בלשו ן נזדק ן ק ש דינ א מחכ ם דינ א
כתב הראב״ ד הי ו אל ו כנג ד אל ו ואח ד אומ ר אינ י יוד ע א״ א ז ה א״ א . והטע ם
להראב״ד בז ה שאות ו שאומ ר אינ י יוד ע אי ט מ ן המכי ן וכיו ן שמתחל ה הי ו כ״ ג ונסתל ק

אחד

לחם משנ ה

היו אל ו כנג ד אל ו הו א שא ם הי ו י״ א כנג ד י״ א ואח ד אומ ר אינ י יוד ע והוסיפ ו שני ם
ואחד מה ם אמ ר כדבר י המחייבי ם ואח ד אס ר אינ י יוד ע ועו ד הוסיפ ו שני ם ואח ד אמ ר
זכאי ואח ד אמ ר חיי ב וחוזרי ן ומוסיפי ן ואומרי ם לעול ם הנוספי ם כ ן אח ד זכא י ואח ד
חייב א ז מוסיסי ן ע ד שבעי ם ואח ד חב ל א י אפש ר לומ ר דבהוספ ה ראשונ ה אח ד אמ ר
זכאי ואח ד אמ ר חיי ב דח״ נ נמצא ו י״ ב זכא י וי״ ג חיי ב ואע״ פ שאח ד מ ן הראשוני ם
אמר אינ י יוד ע כב ר נתבא ר דאי ן מוסיפי ן עו ד וכ ן א״ א לומ ר דבהוספ ה אח ד אמ ר
זכאי ואח ד אס ר אינ י יוד ע דהר י כב ר פירש ה דכיו ן דרב ו המזכי ן ע ל הממייבי ן אע״ פ
שאחד מ ן הנוספי ם חומ ר אינ י יוד ע לי ח ל ן ב ה . ובהשגו ת כתו ב כא ן א״ א ז ה א י אפש ר
ע״נ והר ב מוהר״ ר מאי ר ספדוא ה ז״ ל פיר ש הפג ה זא ת בשנ י דרכיס • האח ד הו א
דהר״א ז״ ל הני ן בדבר י רביג ו דמ ה שאמ ר הי ו אל ו כנג ד אל ו הו א שבכ ל הוספ ה ע ד
שבעים ואח ד יהי ו חל ו כננ ד אל ו לז ה כת ב ז ה א י אפש ר שהר י בהוספ ה ראשונ ה נמצא ו
י״ב זכא י וי״ ב חיי ב ונמצ א זכא י ואי ן צרי ך להוסי ף עו ד ע ד שבעי ם ואחד . והדר ך השנ י
הוא שהבי ן בדבר י רבינ ו שמ ה שאמ ר הי ו אל ו כנג ד אל ו קא י למ״ ש קוד ם סמר ו י״ ב
זכאי וי״ ב חיי ב וכו ׳ וכוונת ו לומ ר שהיכ א שהוסיפ ו שני ס אחרי ם והי ו אל ו כנג ד אל ו
ואחד אוס ר אינ י יוד ע מוסיפי ן וכו ׳ ולז ה כת י שז ה א י אפש ר שהר י הנוספי ם אינ ם אל א
שניס לדברי ו ה ם שלש ה . ול י הצעי ר נרא ה ש ד לומ ר דר ך אח ר דהר״ א ז״ ל הבי ן בדבר י
ר־^ינו דלעול ס הנוספי ם הי ו באופ ן אח ד לעול ם דוסי א דחלוק ה קמ ח שכת ב וכ ן מוסיפי ן
והולכין וכו ׳ שש ם רטספי ם אחרוני ם אומ ר אמ ד מה ם אינ י יוד ע דומי א דראשוני ס
כדפרישיח לעי ל לייש ב דבר י רבינ ו וא״ כ הכ א נמ י דהנוספי ם הראשוני ם ע״ כ אמ ד מה ם
אומר אינ י יוד ע כדפרישי ח א״ כ כ ל הנוספי ם האמרי ם יהי ו כ ן ע ד שיוסיפ ו ע ד שבעי ם
וארד ולז ה כת ב הר״ א ז״ ל שז ה א״ א דכיו ן דודא י כשאנ י אומ ר מוסיפי ם ע ד שבעי ם
וחמד הו א מלב ד אות ם שאומרי ם אינ י יוד ע דודא י אות ם אינ ס מ ן המני ן וא״ כ כשי״ א
אומרים זכא י וי״ א מומרי ם חיי ב ואח ד אומ ר חינ י יוד ע אי ן כא ן אל א כ״ ב מסר ו ע ד
שבעים ואח ד פ״ ט א״ כ ההוספ ה תהי ה ע ד מ״ ח אב ל אוח ו דלארנעי ס והשע ה ע ל
כרחין אי ן ל ו הוספ ה ודור , ותשכ ח וק״ ל , וכ ל אל ה הדרכי ם ה ס דחוקי ם בעינ י דאי ך
הר״א העלי ם עצמ ו מהבי ן כוונ ת רבינ ו כד י להקשו ת עלי ו אדרב ה הי ה ל ו לה;י ן כדברי ו
הדבר היות ר פשו ט שהו א מ ה שפירשת י בדבר י רבינ ו שאי ן ב ו קושי א ולול י שראית י
בספר מגד ל עו ז ובספרי ם אחרי ם שהשג ה זא ת הובא ה כא ן היית י אומ ר דאי ן כא ן
מקומה אל א למעל ה במ ה שכת ב י״ ב זכא י וי״ ב חיי ב דאמ ר זנא י וש ם הקש ה עלי ו דכפ י
הדין א״ א שיוסיפ ו הדייני ם : שלשי ם ושש ה אומרי ם ׳כא י וט ׳ . כב ר פירשת י דהשבעי ס

מדל עו ו

עכ״ל : ואנ י אומ ר ולמ ה א״ א והי י הו א הלמו ד עיו ך פריי , ס׳ ו ^ודקי ן כאש ר הפהקפ י נסמו ן לסמל ס :

חגיסו צסגסי ס ואמ י 0 ׳ ס ר סו ף הפי ק . הכ ל פי ק הי ו נודקי ן •

ומלמד חוב ה ונמצא ו אח ר התוספ ת עשרי ם וארבע ה
חוץ מז ה המסתפ ק . אמר ו *שני ם עש ר זכא י ושני ם עש ר
חייב הר י ז ה זכאי . אח ד עש ר אומרי ם זכא י ושלש ה עש ר
אומרים חיי ב אע״ פ שהאח ד מ ן הראשוני ם אומ ר אינ י
יודע הר י ז ה חיי ב שהר י המחייבי ן רב ו בשני ם . אמר ו
שנים עש ר זכא י ושני ם עש ר חיי ב ואח ד אומ ר אינ י יוד ע
מוסיפין שני ם אחרים . וכ ן מוסיפי ן והולכי ן ע ד שירב ו
המזכין אח ד ויה א זכא י א ו ירב ו המחייבי ן שני ם א ו יות ר
ויהא חיי ב . *הי ו אל ו כנג ד אל ו השג ת הראב״ ד
ואחד אומ ר אינ י יוד ע א ו שה ע ־הי ו אל ו כנג ד אל ו ואח ד אומ ר
המחייבין יות ר אח ד בלב ד אינ י יודע.^א״ א ז ה א י אסש ר

והולכין ע ד שבעי ם ואחד . הגיע ו
לשבעים ואח ד שלשי ם ושש ה אומרי ם זכא י ושלשי ם
וחמשה אומרי ם חיי ב הר י ז ה זכאי . שלשי ם ושש ה
אומרים חיי ב ושלשי ם וחמש ה אומרי ם זכא י דני ם אל ו
כנגד אל ו ע ד שירא ה אח ד מה ן דבר י חביר ו ומזכי ן
אותו א ו מחייבי ן אות ו . וא ם ל א רא ה גדו ל שבדייני ם
אומר נזדק ן הדי ן ופוטרי ן אות ו . שלשי ם וחמש ה אומרי ם
חייב ושלשי ם וחמש ה אומרי ם זכא י ואח ד אומ ר אינ י
יודע פוטרי ן אות ו . ארבע ה ושלשי ם אומרי ם זכא י ושש ה
ושלשים אומרי ם חיי ב ואח ד אומ ר אינ י יוד ע חיי ב שהר י

רבו

־[התויו׳ט כת ב כסו ף פ׳ ם דסנהדרי ן ד׳ ה שני ם וכו ׳ דנרי ן להיו ת אמ ת שלש ה עש ר זכא י וי״ ב
חייב הר י ז ה זכא י ותמ ה ע ל מהר׳ מ סאדו׳ ה ע״ש ] ;

וצ׳ע

28

כסף משנ ה שופטים . הלכו ת סנהדרי ן 3" ^ י הרדב״ז(טכ״י )

אחד כשאמ ר אי ר יוד ע ומוסיתי ן עליה ם שני ם שר ם לעול ם ה ס זוגו ת וא״ א להיו ת
שבדייגיס הנמגי ם חו ן מאות ו שנכתל ק שיהי ו אל ו כנג ד אל ו ואח ד אומ ר אינ י יוד ע לס י
שמנין כז ה אינ ו זוגו ת ובמ ה שכסכת י כסמו ך שדע ת רבינ ו שאות ו שאמ ר אי ר יוד ע
יכול לחזו ר ^ולזכו ת נתייש ב ז ה שכיו ן שביד ו לזכו ת הר י הו א מהמני ן . ומ ה שכת ב
רבינו הי ו אל ו כנג ד אל ו וכו ׳ . הו א כגו ן שהי ו
בשלבה [ועשרים ] ואמ ר אח ד אינ י יוד ע והוסיפ ו
שנים והי ו י״ ב מזכי ן וי״ ב מחייבי ן ואות ו
האחד אומ ר אינ י יוד ע א ו שחז ר אות ו שאמ ר
איני יוד ע וזיכ ה ואח ד מאות ם שהוסיפ ו אמ ר
איני יוד ע עוסיפי ן והולכי ן וכו ׳ ;

ג ב״ ד הגדו ל וכו׳ . סו ף פר ק הי ו בודק ק
(דף מ״ב ) תני א ר״ י אומ ר כש ם
שאין מוסיסי ן ע ל ג״ ד ש ל ע״ א כ ך אי ן
מוסיפין ע ל ב״ ד ש ל כ״ ג ואע״ ג דלי ת הלכת א
בב״ד ש ל כ״ ג בב״ ד ש ל ע״ א משמ ע דכ״ ע
מודו מדקאמ ר כש ם שאי ן מוסיפי ן ועו ד דל א
אשכחן במוסיפי ן דמחני ׳ תוספ ת אל א ע ד ע״ א
נראה דאי ן מוסיפי ן מש ם ומעל ה ;

פ״י א אח ד מהדייני ם בדינ י נפשו ת וכו׳ .

ומ״ש רבינ ו ובכל ל לא ו ז ה
שלא יחזו ר המלמ ד זט ה משנ ה פר ק אח ד דינ י
ממונות (ד ף ל״ב ) אמנ ם ראיי ת הפסו ק ל א
נזכרה ש ם :

ב בד״ א בשע ת מש א ומת ן וכו ׳ . מימר א
דרב ש ם (ד ף ל״ד ) ופיר ש רש״ י
דבשעת מש א ומת ן בעינ ן שיעמו ד בדברי ו לחז ר
אמר ראיו ת שמ א ימצ א חיזו ק לזכו ת דשמ א
לס מע ה אב ל בשע ת גמ ר די ן שחיפ ש כב ר
הכל ועכשי ו נרא ה שמע ה חוז ר ומלמ ד חוב ה :
ג תלמי ד שהי ה מזכ ה ומ ת רואי ן וכו ׳ .

סנהדרין פר ק נגמ ר הדי ן (ד ף
מ״ג) בע א מיני ה ר ב אח א ב ר הונ א מר ב שש ת
אמר אח ד מ ן התלמידי ם י ש ל י לצמ ד עלי ו
זכות ונשתת ק מה ו ופירש״ י מ י אמרינ ן א י ל א
נשתתק הו ה מיחו ש בדברי ו וצרי ך לסתו ר הדי ן
ולהביא דייני ם אחרי ם מנפ ח ר ב שש ת בידי ה
נשתחק אח ד אפיל ו אח ד בסו ף העול ם נמ י
פירש״י מנפ ח כלומ ר רו ח הו א ז ה שכיו ן שנשחה ק
מה הועי ל א י להכ י אתי ת למיח ש בכ ל היוצאי ם
ליהרג נמ י אימ א שמ א י ש מח ד בסו ף העול ם .

התם ל א קאמ ר הכ א קאמ ר מא י ת״ ש דאמ ר ר ׳ יוס י ב ר חנינ א אח ד מ ן התלמידי ם
שזיכה כלומ ר הוצי א דברי ו ומעמ ו לאו ר ומ ת רואי ן אות ו כאיל ו הו א ח י ועומ ד במקומ ו
זיכה אי ן ל א זיכ ה ל א ;

ה שני ם שאמר ו מע ם אח ד וכו ׳ . סנהדרי ן פר ק אח ד דינ י ממונו ת (ד ף ל״ד ) גע א
מיניה ר ׳ אס י מר ׳ יוחנ ן אמר ו שני ם מע ם אח ד משנ י מקראו ת מה ו אמ ר
ליה אי ן מוני ן לה ם אל א אמ ד פירש״ י משו ם דח ד מהנ ך קרא י לא ו להכ י את א דקי״ ל ל א
נכתבו שנ י מקראו ת למע ם אח ד ה<כ ך מ ד מינייה ו ממע א מע י . ומ״ ש רבינ ו אפיל ו משנ י
מקרהות כלומ ר ל א מיבעי א א ס ה ם ממקר א אמ ד דל א משיב י אל א כח ד אל א אפי ' א ם
אמרו שניה ם מע ם אח ד משנ י מקראו ת ל ס משיב י אל א כח ד מהמע ה שכתבת י ובז ה אי ן
מקום למ ה שהשי ג הרמ״ ו :

ו ומפ י השמוע ה למד ו שאי ן מתחילי ן בדינ י וכו ׳ . משנ ה בסנהדרי ן פר ק אח ד דינ י
ממונות (ד ף צ״ה ) דינ י נפשו ת מתחילי ן מ ן הנ ד פירו ש מ ן הקמני ם :

וכן

שאם חז ר ואס ר ידעת י ל ו זכו ת שומעי ן ל ו והר י הו א בכל ל הדייני ם ושפי ר משכח ת ל ס
בנפרדיס וה א דאמרינ ן בגס ׳ דא י אמ ר סעמ א ל א שמעינ ן לי ה היינ ו א ם אמ ר מעמ א לחוב ה
אגל א ס אס ר מעמ א לזכו ת שומעי ן ל ו וכ ן כס ב רבינ ו וז ה שאמ ר סינ י יוד ע הר י הו א כמ י
שאיט שהר י אי ט חוז ר ומלמ ד חוב ה משמ ע חוב ה אינ ו חוז ר ומלמ ד אי ל זכו ת חוז ר ומלמ ד

הילכך הו י שפי ר בכל ל הדייני ם ומז ה ה^ע ם
בעצמו ס י שלמ ד זכו ת אי ט יכו ל לחזו ר ג ו ולומ ר
איני יוד ע דאינ י יוד ע לגב י זכו ת חוב ה הו א
וזהו שכת ב רבינ ו אע״ פ שאח ד מ ן הראשוני ם
אומר אינ י יוד ע חי ן בדברי ו כלו ם הילכ ך אי ן
דבריו סיכ ה להוספ ת הדייני ם ואפיל ו הי ה אח ד
מהמחייביס שחז ר וסמ ר אינ י יוד ע אי ן ז ו
סיבה להוספ ת הדייני ם כיו ן דנת ן טע ם לחוב ה
אם מז ר ואמ ר אינ י יוד ע הו י כאיל ו ל א אמ ר
כלום ואי ן סוסיפי ן דייני ם . כלל א דמילח א אי ן
מוסיפין בדייני ם אל א היכ א דאמ ר בתחצ ת
דבריו אינ י יוד ע הילכ ך א ם אח ד מהנופפי ן
אמר אינ י יוד ע סוסיפי ן בדייני ם א ו שהיס ה
הטייה לרע ה ע״ פ אח ד מוסיפי ן עו ד שני ם
ואס י ש הטיי ה למוב ה אע״ פ שאח ד מהראשוני ם
אומר אינ י יוד ע הר י הו א זכא י וחי ן סוכיפי ן
בדיינים וכ״ ש הו א מהטיי ה לרע ה וכ ן י ש
ללמוד שא ש הי ו י״ ב סחייבי ן וי״ ב מזכי ן וכגו ן
שחזר הראשו ן שאמ ר אינ י יוד ע ולימ ד זכו ת
ואחד מהראשוני ם אמ ר אינ י יוד ע כיו ן שמי ן
מוסיפין בדייני ם הו י ב״ ד שקו ל וזכא י :