Section 657

ג כ ל מ י שאמ ר אינ י יוד ע אינ ו צרי ך וכו ׳ :
פ״ט א סנהדרי ן שפתח ו כול ם בדינ י נפשו ת וכו ׳ . ספ״ ק לסנהדרי ן (ד ף י״ז. ) מימר א דר ב כהנ א ויהי ב טעמ א דכיו ן דא ם ל א מצא ו ל ו זנו ח ביו ם אמ ד מעבירי ן אוח ו ע ד למחר שמ א ימצא ו טיעמ י זכו ת ויפטרוה ו והנ י ת ו ל א חז ו לי ה זכוח א :
ב סנהדר י קטנ ה שנחלק ו וכו ׳ . משנ ה בסנהדרי ן פר ק הי ו בודקי ן(ד ף מ׳ ) . ומ ה שכת ב וז ה שאמ ר אינ י יוד ע הר י הו א כמ י שאינ ו וכו׳ . מדאמרינ ן ספ״ ק לסנהדרי ן(ד ף י״ז ) אמ ר ר׳ אבה ו במוסיפי ן עושי ן ב״ ד שקו ל לכתחל ה פשיט א מה ו דחימ א הא י דקאמ ר אינ י יוד ע כמא ן דאיתי ה דמ י וא י אמ ר מילח א שמעינ ן לי ה קמ״ ל הא י דקאמ ר אינ י יוד ע דכמאן דליתי ה דמ י וא י אמ ר טעמ א ל א שמעינ ן לי ה וסוב ר רבינ ו דדוק א לחוב ה הו א דל א שמעינ ן לי ה אב ל לזכו ת שמעינ ן לי ה דה א אפיל ו חיי ב בהדי א חוז ר ומלמ ד זכו ת וממא י דפרכינן פשיט א מפי ק רבינ ו דל א מייר י הכ ת אל א בדינ י נפשו ת דח ק בה ו בהדי א מוסיפי ן בני ס שני ם דאיל ו בדינ י ממונו ת ל א מנ ן אל א יוסיפ ו הדייני ם ול א חנ ן בהדי א א י ח ד א ו
חרי
לחם משנ ה
ואחד אל א נרא ה שהתוספת א מסיי ע לרבי ט ז״ ל שאמר ו ש ם לעול ם מוסיפי ן ע ד שיגמ ר כדין ובודא י שע ד שיגמ ר הדי ן ר״ ל ע״ פ הרו ב ול א בספ ק לומ ר שכשיהי ו שני ם כנג ד שנים שאי ן צרי ך שו ם הוספ ה וכ״ ח א״ כ אפי ' יות ר משבעי ם ואח ד ז ה א י אפש ר וזה ו שכתב מ״ מ ע ד שבעי ם ואח ד ול א יות ר וא״ כ התוספת א הו א סיו ע לרבינ ו וממנ ה הוצי א דין ז ה ובז ה הגדי ל עלי ו הר״ ה ז״ ל התימ ה דכיו ן דע״ כ ודא י שרא ה התוספת א אי ך חיס ר ממנה הדי ן שאמר ו ש ם שכשאמר ו פני ם זכא י ואח ד חיי ב יוסיפ ו הד״ני ס וזה ו כפ י מ ה שהבין הו א ז״ ל בדברי ו וכב ר הראית י פני ם לדבר י רבינ ו וד ע שבפירו ש המשנ ה כת ב רבינו הפ ך ז ה ואמ ר שאפיל ו כשארבע ה אמר ו זכא י ואח ד אמ ר אינ י יוד ע יוסיפ ו הדיינים : הגיעו לשבעי ם ואח ד ואמר ו שלשי ם וכו ׳ . ברי ש פר ק הי ו בודקי ן במשנ ה אמרינ ן הכ י בדיני נפשו ת ולמ ד מש ם רבינ ו לדינ י ממונו ת :
ג כ ל מ י שאמ ר אינ י יוד ע כו ׳ . שמ א הוצי א ז ה רבינ ו ממ ה שאמר ו בסו ף פ״ ק וא י אמר טעמ א ל א שמעינ ן לי ה וסירש״ י וא י אמ ר טעמ א מרא ה פני ם לחוב ה ומרא ה פנים לזכו ת ומשו ס הכ ־ מספק א לי ה ע״ כ ומדחמ ר ל א שמעינ ן לי ה משמ ע דאי ן צרי ך לחח טע ם וז ה דב ר שו ה בי ן בדינ י ממונו ת בי ן בדינ י נפשו ת :
£״ט א סנהדר י גדול ה וכו ׳ . סו ף פ״ ק לסנהדרי ן אמ ר ר ב כהנ א סנהדרי ן שרא ו כולם לחוב ה פוטרי ם אוח ו וכו ׳ :
ב י״ ב אומרי ם חיי ב וכו׳ . משנ ה ר״ פ הי ו טיקי ן שני ם עש ל מחייבי ם ואס ד עש ר מזכי ם
ואפי׳ אח ד עש ר מחייגי ן וכו ׳ ע ד נמ ה מוסיפי ם שני ם שני ם ע ד שבעי ם ואח ד וכו׳ . ומה שכת ב שז ה שאמ ר אינ י יוד ע כמ י שאינ ו . הו א ממימר א דר ׳ אנ א שהזכרת י וכמ ו שביארתי : י״ ב זכא י וי״ ב חיי ב הר י ז ה זכא י . ג ס ז ה הוצי א ממימר א דר ׳ אב א שהזכרתי וכמ ו שפיר ש הר ב מהר״ ר מאי ר מפדוא ה ז״ ל דמדקאמ ר עושי ן בי ת די ן שקו ל משמע דל א בעינ ן הכרע ה לטוב ה במוסיפי ן דהר י בב״ ד ש ל כ״ ג אמר ו במשנ ה רי ש פ״ק ־סנהדרי ן דהטע ם דמוסיפי ן עו ד אה ד ע ל עשרי ם ושני ם דמשמ ע מקר א הו א מפנ י שאין ב״ ד שקו ל ופירש״ י דבעינ ן הטי ה לטוב ה ע״ פ אח ד וכיו ן דבמוסיפי ן ל א חש ו ע ל זה ועש ו ב״ ד שקו ל משמ ע דל א בעינ ן הטי ה לטוב ה ע״ פ אח ד אל א אפיל ו שיהי ו אל ו כנגד חל ו זכא י דא ם ל א כ ן אי ך עש ו ב״ ד שקו ל הר י אי ן כא ן הכרע ה לטוב ה כ ך כת ב הרב הגזכ ר בהגהותי ו אל א שכת ב דלפ י ז ה אפיל ו היכ א שרב ו המזכי ן ע ל המחייבי ם כיון שי ש באח ד מ ן הנוספי ם מ י שאומ ר איג י יוד ע מוסיפי ם דאל״ כ אי ן דיו ק רבינ ו מוכרח דאפש ר דיהי ה הכרע ה לטוב ה בהוספ ה ש ל שני ם היכ א דאח ד מה ם אומ ר זכא י ואחד אומ ר אינ י יוד ע ואנ י אומ ר אפיל ו שנאמ ר דהיכ א דפני ם עש ר אומרי ם זכא י וי״ א אומרים תיי ב ואח ד אומ ר אינ י יוד ע מוסיפי ן מ״ מ דיו ק רבינ ו מוכר ח דודא י מ י שאומ ר איני יוד ע הו א מילח א דל א שכיח א ומפנ י כ ן אמר ו במשנ ה היכ א שהי ו כ״ ב שצרי ך להוסי ף אחד אפיל ו שאוה ו האח ד אפש ר שיאמ ר אינ י יוד ע אל א דז ה ודא י ל א שכי ח אל א א ו יאמר כדבר י המזכי ם א ו כדבר י המחייבי ם ו6״ כ כיו ן שבמוסיפי ן עושי ן ב״ ד שקו ל א י
לאו
מגדל עו ז
בין מלשו ן המפרשי ם ז״ ל שכתב ו וז ה שכת ב יבי ט סש ס ז״ ל נשני ם שהעתקת י כ ן מפור ש במכילת א גם בשלישי ת וז׳ ל אנ ל א ם אמר ו ארבע ה זכא י א ו חיי ב ואח ד אומ ר אינ י יוד ע א ו שאמר ו שלש ה זכא י ואחד ח״ ב ואח ד אינ י יוד ע ני ן שהי ה ז ה שאמ ר אינ י יוד ע הו א שאמ ר אינ י יוד ע חסל ה בי ן שהי ם אחר הולכי ן אח ר הרו ג הי ו מחצ ם למחצ ה ואס ד אומ ר אינ י יוד ע הר י אל ו מוהיפי ן שני ם אתרי ם וכן א ם נסתפ ק פדנ ר מושיפ ץ והולכי ן ע ד שנעי ם ואח ד הגי ע לשבעי ם ואח ד ואמר ו ל׳ ה זכא י ול׳ ה חייג ואח ד אומ ר אינ י יוד ע נושא ץ וטסנ ץ נט י ע י שיחזו ר לצ ד האח ד וגמצא ו ל״ ו מזכי ן א ו ממיינ ץ
ואם נ א חז ר ל א הו א ול א אח ד מה ם הר י הדנ ר ספ ק ומעמידי ן הממו ן נחז ר, ח נעלי ו עכ׳ ל וכ ל ז ס נדיני ממונו ת ולפנינ ו נפ׳ ט כח נ די ן כמא ן דליתי ה דמ י נדינ י נפשו ת וז ה פשו ע מפורס ם ומ ה שאמ ר הראנ׳ד ז׳ ל מ ן התוספת א אי ן ל ה חל ק נז ה העני ן חו ן מז ה לפ י מ ה שמצאנו ה נגירס א שלנ ו :
כל מ י שאמ י אינ י יוד ע נו ׳ ע ד סו ף הפר ק . פ׳ ק דסנהדרי ן :
פ״ט סנדדר י גדול ה נו ׳ ע ד ואח ר כ ן יהר ג . פ״ ק דסנהדרי ן(ד ף נ׳ ) : סנהדר י קענ ה שנחלק ו כו ׳ עד א ו יינ ו המחייני ן שני ם א ו יס ר ויהי ה מיי ב . פר ק הי ו גודקי ן(ד ף מ׳ ) וזה ו שייעד ת ל ו
בשמור
הרדב^י(ט=״י ) שופטים , הלכו ת סנהדר ץ כס ף משנ ה י ד 27
צדי;• ממונו ח ודנרי ס פשוניי ם ה ם : אמר ו י״ ב חיי ג וי״ כ זנא י הר י ז ה זכא י וכו׳ . וא״ ה מנא לי ה דמחצ ה ע ל מחצ ה זכא י דילמ א מוסיפי ן ות ו ר,שי א ונמצא ו אמ ר התוספ ת כ״ ד מוץ מז ה המסתפר , וכיו ן שז ה שאמ ר אינ י יוד ע הר י הו א כמ י שאינ ו א״ כ אי ן כ״ ד וי״ ל דל א מוסיסין אל א היכ א דאיכ א הפיי ה להר ע בח ד א״ נ כגו ן הינ א דאיכ א מ ד דאמ ר אינ י יוד ע אז מוסיפי ן אכ ל היכ א דהוסיפ ו כב ר ונמצא ו שקולים הו י ספק א בנפשו ת להק ל ואי ן מוסיפי ן עוד דלכהחל ה אי ן עושי ן ב״ ד שקו ל אב ל אח ר התוספת א ם יהי ה ב״ ד שקו ל לי ת ל ן ב ה והכי אס ר ר ׳ תבה ו בשלה י פ״ ק דסנהדרי ן א״ר אבה ו במוסיפי ן עושי ן ב״ ד שקו ל לכתחל ה פשיטא מה ו דתימ א הא י דקאמ ר אינ י יוד ע כמאן דאיתי ה דמ י וא י אמ ר מילת א שמעינ ן ליה קמ״ ל דהא י דקאמ ר אינ י יוד ע נמא ן דליתיה דמ י וא י אמ ר סעמ א ל א שמעינ ן לי ה ומשמע דאפיל ו אמ ר טעס א לזכו ת ליה ותימ ה דאפיל ו מא ן דלימ ד חוב ה יכו ל לחזור וללמ ד זכו ת וכ״ ש מ י שאמ ר אינ י יוד ע ש־וכל לומ ר יוד ע חג י ל ו זכו ת הילכ ך א ם הדי ן מוכרע לטוב ה א ו שקו ל פטו ר וא ם מוכר ע לרעה ע״ פ אח ד א ו שאמ ר הח ד מה ם אינ י יודע מוביפי ן והולכי ן ע ד שבעי ם ואח ד : אמרו י״ ב זכא י וי״ ב חיי ב ואח ד אומ ר אינ י יודע וכו ' . וא״ ת כיו ן שהראשו ן שאמ ר איני יוד ע אינ ו מכל ל המני ן היכ י משכח ת לה י״ ב מזכי ! וי״ ב מחייבי ן ואח ד אוס ר אינ י יודע והל א אי ן ש ם אל א ב״ ד ולדעת י ז ו הי א השגתו ש ל הראכ״ ד ז״ ל שכת ב ז ו א״ א דכיו ן דבמוסיף עושי ן ב״ ד שקו ל ואות ו שאמ ר אינ י יודע כמא ; דליתי ה דמ י א״ כ ל א משכח ת ל ה שיהיו אל ו כנג ד אל ו ואח ד אומ ר אינ י יוד ע . וסו קש ה שכת ב בריש א שא ם הי ו המחייבי ן כ׳יב ואח ד אומ ר אינ י יוד ע מוסיפי ן ואס״ ב כתב י״ א אומרי ם זכא י וי״ ג אומרי ם חיי ב אע״פ שאמ ד מ ן הראשוני ם אמ ר אינ י יוד ע חייב ואמא י אי ן מוסיפי ן בדיני ם כדלעי ל דאפילו כ״ ב מחייני ן מוסיפי ן בדייני ם . ונרא ה ליישב דבר י רבינ ו דלעול ס אות ו שאמ ר אינ י יודע הר י הו א בכל ל מני ן הדייני ם שהר י אע״ ג דאמ ר במחל ה אינ י יוד ע א ם ב א ללמ ד זכות שומעי ן ל ו דהשת א מ י שלמ ד חוב ה ר״יז ר ומלמ ד זכו ת וכ״ ש מ י שאמ ר בהחל ה אינ י יוד ע
שאס
לאו דל א בעינ ן הכרע ה לטוב ה כמ״ ש רבינ ו ל א הי ה לה ם לחכמי ם להר, ן די ר ע ל סמ ך שההכרעה לטוב ה תהי ה היכ א דאמ ד מה ם יאמ ר אינ י יוד ע שהו א מילח א דל א שכיח א ואדרבה הי ה לה ם להוסי ף שלש ה א ו אח ד אל א ודא י שבמוסיפי ן אי ן צרי ך הטי ה לטוב ה דדוקא היכ א די״ א מזכי ם וי״ א מחייבי ם ואח ד אומ ר אינ י יוד ע א ז ודא י מוסיפי ן מאי ן כאן ב״ ד של ם דהר י הבי ת די ן ל א נשא ר אל א כ״ ב דאות ו שאמ ר אינ ו יוד ע אינ ו מ ן המנין ואי ן גומרי ן דינ י נפשו ת אל א בנ״ ד ש ל כ״ ג וכדפירש״ י ז״ ל במשנ ה פר ק הי ו גודקין אב ל במוסיט ן די ש כא ן ב״ ד של ם ל א : אמר ו י״ ב זכא י וי״ ב חיי ב ופח ד וכו׳ . אע״ ג
דלעיל אמ ר היכ א די״ ב זכא י וי״ ב חיי ב הר י ז ה זכא י אע״ ג דהח ם נמ י י ש אמ ד שאומ ר
איני יוד ע שאנ י הת ם דאות ו שאומ ר אינ י יוד ע אינ ו אל א מ ן הראשוני ם וכב ר עב ר ובט ל אבל ככ א מתחל ה ל א אמ ר שו ם אח ד מה ם אינ י יוד ע ומ ה שהוסיפ ו הו א מפנ י שאמר ו שנים עש ר זכא י ואח ד עש ר חיי ב ואות ו שאמ ר אינ י יוד ע מ ן הנוספי ם הו א ומפנ י
המוסיפים הו א דהיכ א דאמ ר מ ן הנוספי ם אינ י יוד ע הו ה לי ה כאיל ו ל א הוסיפ ו אל א
אחד דמא ן דאמ ר אינ י יוד ע כמא ן דליתי ה דמ י ואנ ן בעינ ן שיוסיפ ו שני ם וכ ן אמר ו בתוספתא שהבאת י לעי ל פר ק שמינ י שהר י ל א הוסיפ ו אל א אחד . וא״ ת והר י לעי ל בדינ י ממונות אמ ר דהיכ א דשני ם מה ם אומ ר זכא י ושני ם מה ס חיי ב ואח ד אומ ר אינ י יוד ע מוסיפין והח ס משמ ע אפי ׳ שיהי ה אוח ו ש ל אינ י יוד ע מ ן הראשוני ם ומ״ מ מוסיפי ן ואי ך כתב כא ן שאות ו שאמ ר אינ י יוד ע א ם הו א מ ן הראשוני ם זכאי . י״ ל דשאנ י הח ס שאוה ו שאמד אינ י יוד ע הו א מ ן המני ן וא י אמ ר טעמ א שמעינ ן לי ה ומפנ י כ ן הו ה לי ה כאיל ו הוא כאח ד מ ן הנוספי ם מ ה שא ץ כ ן בדינ י נפשו ת שאות ו שאמ ר אינ י יוד ע עב ר ובט ל ואי אמ ר מעמ א ל א שמעינ ן לי ה : וכ ן מוסיפי ן והולכי ן ע ד שירב ו כו ׳ . תימ ה דלעי ל אמר היכ א שיהי ו ממצ ה ע ל מחצ ה זכא י ואי ך כת ב כא ן ע ד שירב ו אח ד מ ן המזכי ן ויהיה זכא י והר ב מוהר״ ר מאי ר מפדוא ה ז״ ל הקש ה כ ן בהגהותי ו ותיר ץ דאול י נשע ן על מ״ ש למעל ה והו א דוחי , . ואנ י אומ ר דמא י דכח ב כא ן ע ד שירב ו הו א היכ א דאח ד מן הנוספי ם לעול ם אומ ר אינ י יוד ע דומי א דהוספ ה ראשונ ה באח ד מה ם אומ ר אינ י יודע כמ ו שאמ ר אמר ו י״ ב זכא י וי״ ב חיי ב ואח ד אומ ר אינ י יוד ע וע ל כ ן כיו ן שאח ד מן הנוספי ם אומ ר אינ י יוד ע צרי ך שאח ד מ ן המזכי ם ירב ה ע ל המחייבי ן שא ז אפיל ו חבירו אומ ר אינ י יוד ע אי ן מוסיפי ן וכ ן כשהמחייבי ם רב ו שני ם אפיל ו אח ד מ ן הנוספי ם אמר אינ י יוד ע אי ן מוסיפי ן ואע״ ג דאוס ו ש ל אינ י יוד ע כמא ן דליתי ה דמ י ואי ן כא ן אלא הוספ ה ש ל אח ד ואג ן הוספ ה ש ל שני ם בעינ ן מ״ מ כיו ן שרב ו המזכי ם ע ל המחייבי ם אין סנסיסי ן : וזי ו אל ו כנג ד אל ו ואח ד אזמ ר אינ י יוד ע זכו ׳ . טומ ו רכיצ ו במ ה שאס ר