NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 655

Section 655

ט אב ל יור ש שהו א קט ן נו ׳ . עיי ן נחשונ ס מהריק״ ו שור ש 6״ ס נמ ה שהני א ראי ה דנאמני ם ל ו היורשים שמחל ו כשה ם קטני ם של א ידע ו נשענו ד ראונ ן מההי א דר״ נ . ונרא ה דל א דמ י רססם הראי ה 5הי ה לקט ן ל א יד ע ממנ ה אנ א מפ י העדי ם שאמר ו ל ו שה ה הי ו יודעי ם ואיכ א למימ ר
מגדל עו ז
סי שקג ו מיד י שא ם ל א נ א ע ד ש ף הסר ק , הסכמי ו הגאוני ם ז״ ל נססכ ס נדרי ם 6 ׳ ד ׳ נדרי ם הסיח חכמי ם :
פ״ח א כ״ ד שנחלק ו וט ׳ . משנ ה ברי ש ס״ ק דסנהדרי ן ומני ן להבי א פו ד שלש ה ממשמע שנאמ ר וכו ׳ והוק י קר א דאחר י רבי ם להטו ס לומ ר דבעינ ן שנים להטי ה לחוב ה וזה ו דוק ס בדינ י נפשו ת הב ל בדינ י ממו.ו ח אפי ׳ לחוב ה ע״ ס ע ד אחד דכיו ן דאשמ.ינ ן מקר א דל א תט ה סו ר הנסק ל כ״ ש דינ י ממונו ת כדפירש״ י במשנה רי ש פי ק חח ד דינ י ממונו ת . וא״ ח היכ י רפקינ ן לי ה מקר א דאחר י רכי ם להטו ת דלרוגה בעינ ן שני ס דילמ ה דאה א קד א למצו ת עש ה אפי ׳ לדינ י ממינו ת כדפיר ש רבינ ו י״ל דכיו ן דריס ה דקר ס אייר י בדינ י נפשו ת דאמ ר ל א תהי ה אחר י ר ב ס וכו ׳ ר״ כ סנרא לחו ק מ י סיפ א ג״ כ דינ י נפשו ת ואח א לומ ר דלחוב ה בעינ ן הכיי ה לשני ם ומהא י קרא ילסינ ן לדינ י ממונו ת דמטי ס ע ל ס י רבי ם חב ל של א תהי ה הה . י ה בדינ י נפשו ת ע״פ ר.מ ד ילפינ ן לי ה מקר א דל א חס ה כדכחיבנ א : שנאמ ר לנטו ת אחר י רבי ם להטו ת וכו׳ . חפש ר דמ ה שהזכי ר מל ח לנפו ח הו א משו ם דחמר ו בסרק א קמ א 'סנהדרי ן מ ה ח״ל לנטו ת א־זר י רבי ש להטו ת ההור ה אמר ה עש ה ל ך ב״ ד נוט ה כלומ ר דסיחור א דלנטוח נפק א ל ן דעבדינ ן ב״ ד נוט ה ול א סקו ל א״ כ למדנ ו מכא ן דהטי ה לטיב ה ע ל ס י אחד דלהכ ׳ בעינ ן ב״ ד נוט ה כד י שיהי ה הטי ה לכיוב ה כדפירש״ י וקר א דל א תהי ה החר י רבים לרעו ת אח א לומ ר דהטי ה ש ל חוב ה ל א יהי ה כהטי ה האמור ה בטונ ה דהיינ ו לנפו ת אלא ע״ ס שני ם וט ח שאמ ר אחר י רבי ם להטו ת וכיו ן דמלנטו ס לם־ ט דהטי ה לטוב ה ע״ ס 6גוד לז ה הזטר ו רבים :
שלשה
משנה למל ך
קטן נמיל י דאנו ם ל א יד ט אג ל נדנ ר דע״ נ ידמ ו רקנוני ם שהי ה חיי ג ראונ ן ז ה לחניר ו דה א פטרוהו מכ ל שענו י אינ א לטימ ר מדירע ו הכ ל ידע ו וחקר ו וידע ו היט ג וחי ק . (א׳ ה עיי ן עו ד לעיל פי״ א מהל ׳ מלו ה ולו ה די ן א׳ ) ;
ג״ד
הגהות מיימוניו ת
[ח] נדפסי ק ר ב יחס ן ד.ח ם ועיי ן בסי ׳ ג ׳ בסמ י משמטי ם ע״ נ ז [ט ] וכ ן כת ב בס״ ח סחוי ו הגאונים וכ ן ראית י בירושלימ י דקדושי ן (ס״ג ) אד ם המ~נ ה א ה אעש ה ל ך ב ך יו ם מלונ י יחיו! כ ך ואיר ע ל ו אונ ם ר ׳ יוחנ ן אמ ר אונס א במא ן דל א עב ד ור׳י * אמ ר אונס א נמא ן דעג ר וחלבה בדג י יוחנ ן לגג י וי ל ועיי ן מלט ח סגיד ה •ר ק י ׳ א ע' כ *
פ׳זז כי ח די ן שנחלק ו ס ׳ ע י וכ ל אל ו הדברי ם קנל ה • 6 . •״ ק וסנהדרי ן(ד ף
ירדב״ז(מב״י )
שופטים. הלבו ת סנהדרי ן פ״ ח
כסף משנ ח
ע 25
ב ב״ ד ש ל שלש ה שניזלק ו ונו ׳ . סר ק ז ה נור ר כמשנ ה שגי ם אומרי ם זכא י ונו ׳ א&יל ו שנים מזני ! א ו שני ם מחייכי ם ואס ד מומ ר אינ י יוד ע •וסיס ו הדייני ם וחע״ ג דא י הוה פלי ג עלייה ו הו ה בט ל במיעוט ו נ י אמ ר אינ י יוד ע הו י כמ י של א יש■ : בדי ן ונמצ א הדין כשני ם ואנ ן חלס א בעינ ן ולעול ם מוסיפי ן שני ם : נמצא ו חמש ה ונו ׳ . השי ג הראב״ד ז״ ל
מההיא דסו ף ס״ ק דא״ ר אבה ו נמוגיסין שעושי ן ב״ ד שקו ל לכחחל ה אקשינ ן סשיטא מה ו דתימ א הא י דקהמ ר מינ י יוד ע נמאן דאיתי ה דמ י וא י אמ ר מילח א שמעינ ן ליה קמ״ ל דהא י דקאמ ר אינ י יוד ע נמא ן דליתיה דמ י וא י אמ ר טעמ א ל א שמעינ ן לי ה וא״כ נמצ א שאי ן ש ם אל א ארבע ה ע ד כא ן . ובמסילה מכבו ד הר ב אי ן ז ו השג ה שהר י הסין דר ׳ אכה ו בדינ י נאשו ס אייר י כדמשמ ע כל הסוגי א דעל ה דחנ ן ל א כהטייח ך לטוב ה הטייתך לרע ה שקי ל וטר י תלמו־ א אכ ל בד״ מ אסילו אמ ר אינ י יוד ע א י הד ר חז י טעמ א שמעינן צי ה . ונ ן פיר ש ר״ ח דה ך סוגי א איירי בדינ י נפשו ת והכ י משמ ע מפירש״ י ז״ל : או שאמר ו שלש ה זכא י וכו ׳ . כת ב הראב״ ד ואם אמ ר אס ד מה ם אינ י יוד ע והשלש ה שנים מזכי ן א ו מחייבי ן ואס ד חול ק לפ י דברי ו ילכו אח ר הרו ב שהר י נשא ר ש ם ב״ ד ע״ כ . ונראה שקונת ו להשי ג מא י אירי א שלש ה מזכי ם או מחייבי ם . ואנ י חמי ה לפ י שיט ח הר ב שמ י שאמר אינ י יוד ע א י אמ ר טעמ א ל א שמעינ ן ליה א״ כ אי ן נ״ ד שקו ל שהר י ל א נשאר ו אל א ארבעה אב ל לס י שיט ח רבינ ו שהו א מ ן המני ן הרי ב״ ד שקו ל ומשו ם הכ י נק ט שלש ה מזכי ן או מחייכי ן אב ל א ם הי ו מחצ ה ע ל מחצ ה מוכיפין והולכי ן כאש ר כת ב בסמו ך . ומיה ו מסקברח שא ם הי ו שני ם מזכי ן א ו מחייבי ן ואחד חו- ק ושני ם אומרי ם אי ן אנ ו יודעי ם הרי
ב ב״ ד ש ל שלש ה וכו ׳ ע ד יוסיפ ו הדייני ם שני ם . משנ ה פר ק ז ס בור ר (ד ף כ״ט ) :
אמרו שלש ה מה ם זכא י וכו ׳ ע ד ומעמידי ן א ת הממו ן בחזק ת בעלי ו . ה ם דברים פשוטי ם ובסו ף פר ק שאח ר ז ה יתבא ר שיכולי ם להוסי ף דייני ם ע ד ע״ א ול א יותר : כת ב הראב״ ד א״ א רוא ה אנ י בגמר א וכו׳ . טעמ ו ש ל הראב״ ד מדאמרינ ן בסו ף
ב בי ת די ן ש ל שלש ה שנחלק ו שני ם אומרי ם זכא י ואח ד אומר היי ב הר י ז ה זכא י . שני ם אומרי ם חיי ב ואח ד אומר זכא י הר י ז ה חיי ב . אח ד אומ ר זכא י ואח ד אומ ר חייב ואח ד אומ ר אינ י יוד ע . א ו שאמר ו שני ם זכא י א ו חייב והשליש י אומ ר אינ י יוד ע יוםיפו הדייני ם שנים . "'נמצא ו חמש ה נושאים ונותני ם בדב ר אמר ו שלש ה מהם זכא י ושני ם אומרי ם חיי ב הר י זה זכא י . אמר ו שלש ה חיי ב ושני ם זכאי הר י ז ה חייב . אמר ו שני ם מה ם זכאי ושני ם מה ם חיי ב ואח ד אומ ר איני יוד ע מוסיפי ן שני ם . אב ל א ם אמרו ארבע ה זכא י א ו חיי ב ואח ד אומר אינ י יוד ע . א ו שאמר ו שלש ה זכאי ואח ד חיי ב ואמ ר אח ד אינ י יודע בי ן שהי ה ז ה שאמ ר אינ י יוד ע הוא שאמ ר אינ י יוד ע בתחל ה בי ן שאמר אח ר הולכי ם אח ר הרוב . היו מחצ ה למחצ ה ואח ד אומ ר אינ י יודע הר י אל ו מוסיפי ן שני ם אחרים .
יק
השגת הראב״ ד
ינמצאו נזמש ה נושאי ם ונותני ם נדני וכו ׳ ע ד הולכ ץ אח ר הרוב . א׳ א אנ י רוא ה כגמר א שאותו שאמ ר אינ י יוד ע אינ ו מן המני ן וא י אמ ר עעמ א ל א שמעינן לי ה נמצ א לאח ר שהוסיש ו אינן אל א ארבע ה ועו ד הראשו ן הרי הו א אומ ר אינ י יוד ע ואינ ו לא מזכ ה ול א מחיי ב בידו ע שטעה בלשו ן התוסשת א א ו שהגיעה ליד ו בטעו ת וא ם אמ ר אחד מה ן אינ י יוד ע והשלש ה שנים מזכי ן א ו מחייבי ן ואח ד חולק לפ י דברי ו ילכ ו א־ ר הרוב שהר י נשא ר ש ם ב׳ ד וא ם לא אמ ר אח ד אינ י יוד ע והי ו שנים כנג ד שני ם דני ן אל ו כנג ד אלו וא ם ל א חז ר אח ד מה ן יעמוד הממו ן במקומ ו ־ומגיעי ן לעולם לשבעי ם ואח ד אל א שבלשון התוספיז א מוכי ח שא ף בדיני
•••'יחז מ׳• •
ס״ק דסנהדרי ן (ד ף י״ז ) ההו א דאמ ר אינ י יודע כמא ן דליתי ה דמ י וא י נזמ ר טעמ א ל א שמעינן לי ה וסבו ר לראב״ ד דבי ן בדינ י ממונו ת בין בדינ י נפשו ת קאמ ר ורבינ ו סוב ר דל א קאמ ר אלא בדינ י נפשו ת דוק א והטע ם אכתו ב בפר ק שאחר ז ה ; והרט״ ך כת ב נמצא ו ממש ה נושאי ם ונותנים וכו׳ . תימ ה היא ך ישא ו ויחנ ו חמש ה והא האח ד אומ ר אינ י יוד ע וכיו ן שאינ ו יוד ע לא יש א ול א יה ן מ״ מ א ס יד ע אס ר מכא ן יכול ליש א וציח ן דכ י אמרינ ן א י אמ ר טעמ א לא שמעינ ן לי ה בדינ י נפשו ת לחוב ה הו א דאמרינן חב ל לזכו ת ח ף בדינ י נפשו ת שמעינ ן ליה דל א גר ע מאח ד מהתלמידי ם ודינ י ממונו ת לזכות הו א דחובת ו ש ל ז ה זטח ו ש ל ז ה וצ״ ע עכ״ל : וד ע שהרשב״ א בחשוב ה כת ב שהו א סבור כדבר י הרחב״ ד ושכ ן דע ת כמ ה גדולי ם ; וכתב עו ד ז״ ל וכ ן נ״ ל מהירושלמ י דב״ ד ש ל שלשה שחמ ר אח ד סינ י יוד ע והוסיפ ו שנים ואח״ כ אמ ר אח ד מהארבע ה אינ י יוד ע שהדין נגמ ר ע״ פ השלש ה כאיל ו היח ה תחל ת ישיבתן בשלש ה אל ו דנרסינ ן הח ם בפר ק הי ו בודקין (הלכ ה ו׳ ) חנ י למ ה אמר ו מוסיפי ן דיינים שא ס הי ו שני ם מהראשוני ם מזכי ם ואח ד מהאמרוניס ליגמ ר הדי ן בשלש ה אמ ר ר ׳ איל א מכיון שנרא ה דינ ו ליגמ ר בארבע ה אי ן גומרי ם אוחו בשלש ה אמ ר ר ׳ יוס י ותשמ ע מינ ה שלש ה שדנו ומ ת אח ד מה ם חוחמי ס בשני ם וכותבי ן אע״פ שחתמנ ו כשני ם בשלש ה דננ ו ונרא ה ל י פירושו
לחם
ב שלש ח שנחלק ו וכו ׳ . משנ ה פר ק ז ה בור ר ובמשנ ה ל א אמר ו אל א יוסיפ ו הדייני ם ורבינו כת ב שני ם מפנ י שבתוספת א אמר ו כ ן והטע ם די ש ללמו ד מדינ י נפשות דכ י היכ י דהת ס שני ם ה״ נ שני ם . ומ״ ש נמצא ו חמש ה נושאי ם ונותני ם בדב ר סובר רבינ ו דמ ה שהמר ו כנמ ׳ בשלה י ס״ ק דסנהדרי ן קמ״ ל דמא ן דקאמ ר סינ י יוד ע כמאן דליתי ה דמ י ל א אמר ו כ ן אל א לדינ י נפשו ת אב ל לדינ י ממונו ת ל א . והוכר ח לומ ר כן משו ם דקשי א לי ה דאט ו גר ע מ י שאמ ר אינ י יוד ע מהח ד מ ן התלמידי ם שנתבא ר בסרק י״ א דמלמ ד זכו ת וחונ ה בדינ י ממוני ת וכמ ו שהקש ו בתוספו ת פר ק אמ ד דינ י ממונות (ד ף ל״ג ) אל א ודא י דל א אמר ו כ ן אל א דוק א בדינ י נפשו ת שאינ ו יכו ל לחזו ר וללמד חוב ה וכמ ו שביא ר דברי ו בסר ק תשיע י שכת ב שהר י אינ ו יכו ל לחזו ר וללמ ד חוב ה ומפני כ ן בדינ י נפשו ת אינ ו מ ן המ^י ן דהו ה לי ה כאח ד מ ן התלמידי ם דאינ ו מ ן המני ן שאינו יכו ל ללמ ד חוב ה אב ל זכו ת ודח י דאפיל ו מ י שאמ ר אינ י יוד ע יכו ל ללמ ד דל א גרע מהח ד מ ן ההלמידי ס וכ״ כ ההוספו ת ש ס בפר ק דינ י ממונו ת : אב ל א ס אמר ו הרבעה זכא י וכו ׳ . סבר א דנסשי ה ז׳ ל והו א מפנ י של א מצינ ו במשנ ה שמוסיפי ן חל א העא שהמזכי ס כנג ד המחייבי ם אב ל כשהמזכי ם ה ו המחייבי ם ה ס שלב ה שהו א ב״ ד שלס ורב ו ע ל שכנגד ם האומ ר זכא י א ו חיי ב אזלינ ן בח ר רוב א ומפנ י כ ן כשארבע ה אסרו זכא י ואח ד אומ ר אינ י יוד ע א ו שלש ה זכא י ואח ד חיי ב ואח ד אינ י יוד ע אזלינ ן נהר רוב א אב ל כשמתחל ה הי ו שני ם מזכי ם א ו מחייבי ן ואח ד אומ ר אינ י יוד ע והוסיפ ו עליהם שני ם ואח ד מה ם אומ ר זכא י כדבר י הרמשוני ס א ו שאמ ר חיי ב וחל ק עליה ם והאחד אמ ר אינ י יוד ע דנמצא ו שלש ה מזכי ם ושני ם אומרי ם אינ י יוד ע א ו שני ס מזכי ס ואחד מחיי ב ושני ם אומרי ם חינ י יוד ע אפש ר לומ ר לדע ת הר ב ז״ ל דמוסיסי ן דאע״ ג דסבירא לי ה דהא י דהמ ר סינ י יוד ע א י אמ ר טעמ א שמעינ ן לי ה מ״ מ כ ל כמ ה דל א אמ ר
מנדל
בית די ן ש ל שלש ה שנחלק ו ונו ׳ אמר ו שלש ה מה ם זכא י ושני ם חיי ב וכו ׳ אב ל א ם אמר ו ארנע ה ^ זנא י ט ׳ א ו שאמר ו שלש ה זכא י וכו ׳ ע ד הולכי ן אח ר הרו ב : כת ב הראב׳ ד ז״ ל אנ י רוא ה בגמ׳ וכו ' וא ם ל א מז ר אח ד מה ם יעמו ד הממו ן במקומ ו ואי ן מני ן דינ י ממונו ס מגיעי ן לשבעי ם ואחד אל א שלשו ן התוסשת א בגמ ׳ מוכי ח שא ף בדיני ״ ממונו ת מוסישי ן והולכי ן ע ד שיגמ ר הדי ן וכו ׳ ;
ואני אומ ר ל ו באת י לטעו ן מכ ח הספרי ם הישרי ם ל א ראינ ו בעינינ ו ול א שמענ ו באזנינ ו מ י שהגיע ו
לידו ספרי ם ישרי ם קדמוני ם וישני ם כאש ר הגי ע לי ד ר' מ ו״ ל מימו ת בי ת שנ י אב ל כ ל דברי ו מקיבליס מפ י גדולי ם מפ י סופרי ם ול א מפ י ספרי ם כאש ר הוכחת י בכמ ה דברי ם וג ם בו ה אפר ש