NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 653

Section 653

יכול לחזו ר ב ו בשל ח נט ל מז ה דהו א נפנ י גמ ר די ן אכ ל כשנט ל מז ה דהו א אח ר גמ ר

דין אינ ו יכו ל לחזו ר ב ו פסעינ ן מה א דגמ ר די ן דהכ א הו א שהוצי א הממו ן כדבר י רכי ט
ואע״ג דר ׳ יוחנ ן ורי ש לקי ש פליג י ש ס עלי ה ואמר ו דאפי ׳ כשנט ל מז ה כו ׳ יכו ל לחזו ר
בו ל א ח ש לה ו רבינ ו דה א בגת ׳ דיי ק שאמר ו להפ ך דרי ש לקי ש גופי ה אמ ר ד נאמ ר
גמר די ן כול י פלמ א ל א פליג י דאי ט יכו ל לחזו ר ב ו ור ׳ יוחנ ן גופי ה אמ ר דלרבנ ן לאח ר
גמר די ן אינ ו יכו ל לחזו ר ט וכיו ן דגס ׳ דיד ן סלי ג עלי ה דירושלמ י בסבר ה ר״ י ורי ש לקי ש
ראוי לפשו ק כגמ ׳ דיל ן אב ל בה ך פירו ש דגמ ר די ן דר״ ל הוצא ח הממו ן דל א פיר ש דבר י
גס׳ דיד ן אפש ר דיוד ה לדבר י הירושלמ י ואי ן ספ ק דגס ׳ דיד ן מוצי א מיד י ודא י
הירושלמי ומפנ י כ ן פס ק רבי ט כ ן וא״ ח כיו ן דה ך הוצי א דכח ב רבי ט הו א מדו י ק אי ך
כתב רבי ט בסמו ך בדו ר ל י בחי י ראש ך דאח ר שנשב ע אינ ו יכו ל לחזו ר ב ו אפיל ו ל א
נגמר הדי ן לומ ר אי ש סלונ י אח ה זכא י וכו ׳ הר י כא ן דאסי ׳ אמ ר חי ש סלונ י אה ה חיי ב
יכול לחזו ר ב ו וכ״ ש הח ם כמ ו שהקש ה מהרר״ י קאר ו ז״ ל ז ו אינ ה קושי א י ש לחל ק
כמו שחיל ק נמוק י יוס ף לדע ת הרי״ ף ז״ ל בסר ק ז ה טר ר דשאנ י הח ס דהו א גמ ר הד ץ
על עצמ ו שאמ ר ל ו השב ע ל י מזי י ראש ך והפט ר אב ל הנ א ל א וש ד דהמ ס הר י עש ה

מעשה

לחזוי נה ם ואד ם רשא י גשל ו ומ ם כ ס ג״ ד יפ ה נז ם . ואסש י לומ ר דאמ ר שנתרצ ו שגיה ם חו ר האח ד
ורצה לחוו ר ט ולקיי ם סס ק הדי ן ואשמעינ ן ליכו ל לומ ר סיוומ י מיל י הו א דא״י י אל א דלשו ן
טחיצי! ירי ק . ואפש ר ש י לעי ש דנסק א מינ ם א ם סי ה ח ג לאחרי ם נח1רס ם שכג ר הקנ ו זנוח ה

ססחלה

מיימוניות

אינה הטסקנ א ס״ ם חםבר א אמ ח וג ם רי ס יי א סתר ם בחידוש ו ס״ ח 1 [ג ] אבל י א ש אמ ר ני א
א.דון בשנ י אד ם ואינ י רוצ ה לברו ר יכוליי ן של׳שת ן ?*רונ ו בע״ ב כמ ו יחי ד מומח ה סראס ר
שמואל שני ם שרנ ו דיניח ש די ן אל א שנקר א כ׳ ד חצו ף וא י בקבלו ם עליה ן ל א חי ה קור א
א<תם כ׳ ד חצו ף וככ ר כיאר ט שאי ן חלכ ס כשמוא ל ^ני ל ם' כ ס״ ח . וכ ן שס ק ראפי״ ח

שליג ר ׳ אבח ו ושמוא ל אלא^רונ ו מנ״ ב אב ל א ם יגלוה ו עליח ס אפיל ו רב י אבה ו מוח ו
דשנים יכולי ן לדונ ו דגחל ה מז ו אמר ו נאם ן על י אב א בו ׳ כב;ימו ד ע׳ ב : [ד ] וכ ן פיר ש
רב אלפ ס דאפיל ו קיב ל עלי ו הפסו ל כב ר וקנ ו מיד ו אינ ו יכו ל לחזו ר ב ו כדגרכינ ן כר ק
שכועח חעח מ ההו א ואס ר ליו ו לחברי ה טחימנ ת ל י כג י חני י כ ל אימ ת דאטר ח ל א

•דענא

"ייב׳י(*יי ) שופטים . הלכו ת סנהדר ץ פ׳ ץ מ ף םש5 ח י ב מ

א5נ פ שהוצי א ? 0 סממ ק עיי ק יס ל צסזו ר ם דהוצא ס הפמו ן גל א גס י ד ק ל6 ו כלו ס
הוא . ועדיי ן צ״ פ :

ג וכ ן מ י סנחחיי ב לחכיר ו ונו ׳ . משג ה כתיחי ה לעי ל : נגמ ר הדי ן ונשכ ע וט ׳ . ן ו
היא גירס ח רבי ט והי א הנכונ ה דל א הו י גמ ר די ן אל א ע ד שישב ע דבשלמ א בעלמ א
גמר די ן הו ה צ א ת ן ל ו אב ל גב י שנוע ה ל א
הוי גמ ר די ן ע ד שישב ע ונרא ה מדבר י רבינ ו
דחרתי בעינ ן שנגמ ר הדי ן ונשב ע אב ל א ם ל א
נגמר הדי ן ונשב ע עדיי ן יכו ל למזו ר וכ ן שיר ש
ריב״א וי ש ליח ן כע ם לדב ר דל א סמכ א דעתי ה
לסמור ע ל שבוע ה קל ה כז ו אל א א״ כ יאמר ו
לו ב״ ד חיי ב מח ה ש:וע ה דיהי ב אדעסי ה כיו ן
שזו הש:וע ה הקל ה הי א במקו ם שבוע ה גמור ה
נמנע ול א נשב ע וע ל ז ה סמ ך הח ו ע אב ל א ם
נגמר הדי ן וקא ץ ז ה ונשב ע בחי י ראש ו ל א
סמך ע ל ז ה ויכו ל לחזו ר ב ו וא ם ל א הי ה ז ה
דעח רבינ ו ל א הי ה צרי ך להזכי ר גמ ר די ן
אלא כ ך הי ה ראו י לכתו ב וא ם ל א קנ ו מיד ו
יכול לחזו ר ב ו ע ד שישבע :

ד והו א הדי ן למ י שנתחיי ב וכו ׳ . בחלוק ה
זו ל א הזכ- ר נמ ר די ן לפ י שכב ר
ננמי שחייבוה ו שבוע ה והפכ ה ע ל שכנגד ו .
וצריך לת ת צריכו ת לשל ש בבו ח אל ו שכת ב
רביצו דכול ן מע ם אמ ד לה ם . וי״ ל דא י
חשמעינן קמיית א משו ם דדו ר ל י בחי י ראש ך
לא הו י שבוע ה ולפיכ ך בע י קני ן אב ל שבוע ה
הפוכה שבוע ה הי א וסד״ א א ם קב ל עלי ו בב״ ד
חע״ג דל ה ק ט מיד ו ל א מצ י הד ר בי ה קמ״ ל
דאפילו בה א א י ל א קנ ו מיני ה מצ י למהד ר בי ה
[ואי אשמעינ ן הנ י חרת י ה״ א משו ם די ש ש ם
חיוב שבוע ה אב ל בב א ג ׳ דל א הו י מיו ב שבוע ה
כלל] אע״ ג דקנ ו מיני ה מצ י למהד ר בי ה צריכ א :
ו מ י שנתחיי ב בב״ ד וכו ׳ . ש ם במשנ ה כ ל
זמן שמבי א ר א ה סות ר א ח הדי ן :

אמרו ל ו הדייני ם וכו ׳ . ג״ ז ש ם פלוגת א
דחנאי ופסק ו הלכ ה כרשב״ ג דחע ר מ ס
יעשה ז ה של א מצ א בתו ך ל ׳ ומצ א אח ר ל ' :

? אב ל א ם סת ם טענותי ו וכו ׳ . ג״ ז ש ם
פלוגתא ופסק ו כחכמי ם שאמר ו אינ ו
גלום ואמר ו על ה כ י את א ר ב שמוח ל ב ר יהוד ה
א״ר יוחנ ן לעול ם מבי א ראי ה וסות ר ע ד
שיסתתמו טענותי ו ויאפ ר ל ו הב א עדי ם ואופ ר
צק

ו מ י שנתחיי ב בב״ ד והבי א עדי ם א ו ראי ה לזכות ו וט ׳ . משנ ה ש ם (ד ף ל״א ) כ ל זמ ן
שהוא מבי א רהי ה סות ר א ח הדי ן פירו ש כגו ן של א המר ו ל ו הב א עדי ם וראי ה אל א
כיון שרא ו פל א הביא ם פסק ו הדי ן והני א עדי ם א ו ראי ה סוח ר הדי ן המר ו ל ו כ ל ראיו ת שי ש
לך הב א מכא ן ע ד שלשי ם יו ם הבי א בתו ך ל ׳ יו ם סוח ר לאח ר שלשי ם יו ם חינ ו סוח ר אמ ר

ג וכ ן מ י שנתחיי ב לחביר ו שבוע ה [ה ] בבי ת ד ץ ואס ר
לו השב ע ל י כחי י ראש ך והפט ר א ו השב ע ל י בחי י
ראשך ואת ן ל ך כ ל מ ה שתטעו ן . א ם קנ ו מיד ו אינ ו
יכול לחזו ר ב ו וא ם ל א קנ ו מיד ו יכו ל לחזו ר ב ו ע ד
שיגמר הדי ן . [י ] נגמ ר הדי ן ונשב ע כמ ו שאמ ר ל ד אינ ו
יכול לחזו ר וחיי ב לשל ם : ד והו א הדי ן למ י שנתחיי ב
שבועת היס ת והפכ ה . א ם קנ ו מיד ו א ו א ם נשב ע ז ה
שנהפכה עלי ו אינ ו יכו ל לחזו ר ב י : ה והו א הדי ן בט י
שלא הי ה חיי ב שבוע ה ואמ ר אשב ע ל ך שבועה . א ם
קנו מיד ו אינ ו יכו ל לחזו ר ב ו . וא ם ל א קנ ו מיד ו אע״ ם
שקבל בבי ת די ן חוז ר ע ד שיגמ ר הדי ן וישב ע : ו **מ י
שנתחייב בבי ת די ן והבי א עדי ם א ו ראי ה לזכות ו . סות ר
את הדי ן וחוז ר הדי ן . אע״ פ שכב ר נגמ ר הדי ן כ ל זמ ן
שהוא מבי א ראי ה סותר . אמר ו ל ו הדייני ם כ ל ראיו ת
שיש ל ך הב א מכא ן וע ד שלשי ם יו ם א ף ע ל פ י שהבי א
ראיה לאח ר שלשי ם יו ם [י ] סות ר א ת הד ץ *מ ה יעש ה
אם ל א מצ א בתו ך שלשי ם ומצ א לאח ר שלשי ם : ז אב ל
אם סת ם א ת טענותי ו אינ ו סות ר . כיצ ד אמר ו ל ו י ש ל ך
עדים אמ ר א ץ ל י עדים . י ש ל ך ראי ה אמ ר אי ן ל י
ראיה ודנ ו אות ו וחייבוהו . כיו ן שרא ה שנתחיי ב אמ ר
קרבו פלונ י ופלונ י והעירונ י א ו שהוצי א ראי ה מתו ך
אפונדתו אי ן ז ה כלו ם ואי ן משגיחי ן ע ל עדי ו וע ל ראית י : ח במ ה דברי ם אמורי ם
כשהיתה הראי ה אצל ו והעדי ם עמ ו במדינ ה . אב ל א ם אמ ר אי ן ל י עדי ם ואי ן ל י ראי ה
ולאחר מכא ן בא ו ל ו עדי ם ממדינ ת הי ם . א ו שהית ה החמ ת ש ל אבי ו שי ש ש ם השטרו ת
מופקדת בי ד אחרי ם וב א ז ה שהפקדו ן אצל ו והוצי א ל ו ראית ו הר י ז ה מבי א וסות ר .

** ^ • ומפ^ ז

(כן ס ם לנר י רש ב ג נננ א קמיית א אכ ל ננסרייה א אי ן סלכ ה כמוש ו דהי א ראי ה אמרונ ה יהכ י קי״ ל כ* מ ששנ ה רשנ׳ ג וכו ' מו ן טראי ס אמרונ ם .

וסיטס ע ל רנינ ו שנשירוש ו כת ב סת ם ואי ן הלכ ה כרשנ״ ג דמשע ע דקא י אכולה ו נכ י , ועיי ן נהוי׳ ט שם ) .

1.7- • ג ס ה יעש ה ז ה שנ ס מנ ס בתו ך שגשי ם
ומצא לאח ר שלשי ם אמר ו ל ו הב א עדי ם את ר
אין ל י עדי ם אמר ו הב א ראי ה אמ ר אי ן •י י
ראיה ולהמ ר זמ ן *מצ א פדי ם ומצ א ראי ה
הרי ז ו אינ ו כלו ם אמ ר רשב״ ג מ ה יעש ה ז ה
שלא הי ה יוד ע שי ש ל ו עדי ם ומצ א עדי ם ל א
היה יוד ע שי ש ל ו ראי ה ומצ א ראי ה *ארר ו
לו הב א עדי ם תמ ר חי ן ל י עדי ם הב א ראי ה
אמר אי ן ל י ראי ה לאח ר זמ ן מצ א עדי ם ומצ א
ראיל לא ה שהו א מתחיי ב ואמ ר קרב ו אי ש
פלוני ופלו ר והעידונ י א ו שהוצי א ראי ה מחו ך
אפונדתו הר י ז ו אינ ה כלו ם ע ד כה ן נמשנ ס
ואסרינן בעלמ א כ ל מקו ם ששנ ה רשב״ ג
במשנתנו הלכ ה כמוה ו מו ן מער ב וציד ן ורתי ה
אחרונה וראי ה אחרונ ה היינ ו הנג א השני ת ש ל
משנה ז ו דסלי ג ב ה רשב״ ג ותמרינ ן בגמר א כ י
אתא ר ב שמוא ל ב ר יהוד ה אמ ר ר ׳ יוח ק
לעולם מבי א ראי ה וסות ר ע ד שיסתו ם טענותי ו
כיצד א ל הב א עדי ם אמ ר אי ן ל י עדי ם הב א
ראיה אי ן ל י ראי ה א: ל בא ו עדי ם ממדינ ת
היס א ו שהית ה דסקי ת ש ל אבי ו פירו ש ש ק
של פו ר שבטרו ת *בי ו מונהי ן ב ו מופק ד בי ד
אחר הר י ז ה מבי א וסות ר :

בד״א

*(ק הו א ניחשלמ י ובבבל י הבי א ראי ה 1מצ 6 עדים ) :
*(לא מצאת י גירס א ז ו ל א נהרי״ ף ול א בירושלמ י ול א
נבנלי) ;

לחם

מעשה ע ל פי ו וגשנ ע וכיו ן דגר ס ל ו לישב ע 6י 0 ימ ל לחזו ר ג ו צב ל הכ א ל א גר ם
התובע לעשו ת לנתב ע כלו ם אל א שב״ ד סמר ו כ ן ומסג י כ ן צרי ך שיהי ה נמ ר די ן גמו ר
■הוא הוצא ת הממו ן ובז ה נתייש ב לשו ן רבינ ו שהו א מדויי ק ונסכ י אח י שפי ר פ ה שהקש ה
הרא״ש ז״ ל בפסקי ו דבדי ן הי ה להיו ת מחו ל ל ך לפנ י גמ ר די ן כאח ן ל ך לאח ר גמ ר די ן
דשקול הו א מחו ל ל ך לעני ן שאי ט יכו ל לחזו ר כנמ ר די ן וא״ כ בדי ן הו א דליהז ו שוי ם
בדינם וכפ י מ ה שפירשת י בדע ת רבינ ו דגמ ר די ן הו א הוצא ת ממו ן ניח א דודא י ע ל
גמר די ן כז ה ל א נאמ ר ששקו ל כנגד ו לעני ן שאינ ו יכו ל לחזו ר מילת א דמחו ל ל ך וד י
שיהיה שקו ל כגמ ר די ן ש ל אי ש פלונ י את ה זכא י אי ש פלונ י סח ה חיי ב אכ ל כ י הא י ל א :
ג וכ ן מ י שנתחיי ב כו ׳ . ש ס במשנ ה מחלוק ה ר ׳ מאי ר ורבנ ן הי ה חיי ב לחביר ו שבוע ה
ואמר דו ר ל י בחי י ראש ך והלכ ה כחכמי ם דאמ ר יכו ל לחזו ר ג ו ובגמר א הנה ו
תרי לישנ י דר״ ג בר ׳ יעק ב שהבאת י בסמו ך דאכול ה מתני ׳ קא י בי ן לחלוק ה דנאמ ן על י
אבא בי ן לה ך מלוק ה ומפנ י כ ן פס ק כא ן ג״ כ רבינ ו כדפה ק לעי ל ובאה ן ל ך ולאח ר גמ ר
דין מחלוק ת אב ל קוד ם גמ ר די ן בי ן במחו ל ל ך כגו ן שנתחיי ב הנתב ע שבוע ה למוב ע
ואמר ל ו השב ע ל י והפט ר בי ן התוב ע שנתחיי ב שבוע ה לגחנ ע כגו ן פוג ם שטר ו דל א
יפרע אל א בשבוע ה יט ל למזו ר ט וגמ ר די ן הו א היכ א דנשב ע כסבר ת ר״ ח ז״ ל דגרי ם
בסרק י ש טחלי ן במימר א דר ׳ צב א אמ ר ל ו עבד י גנב ת שור י ם:ח ת והל ה אומ ר את ה
מכרתו ל י את ה נחת ו ל י במתנ ה רצונ ך השב ע וטו ל ונשב ע איג ו יכו ל לחזו ר ט אב ל רש״ י
גריס נשב ע בל א וי״ ו וסביר א לי ה דבקבל ה בב״ ד מלי א מילת א :