Section 652

•עת

%%

בק* משי ח שופטים . הלכו ת סנ־דר ץ פ״ ן הרדב׳ ז(טכ׳י )

ב * י מקנ ל ^ ו קח ב א ו ונו ׳ . משנ ה כמהדרי ן פר ק ז ה בור ר (ד ף כ״ד ) אמ ר ל ו
נאמן על י אנ א נאמ ן על י אני ך נאמני ם על י שלש ה רוע י נק ר ר ׳ מאי ר אומ ר
יכול למזו ר ב ו וחכמי ם אומרי ם אי ט יכו ל לחזו ר ב ו הי ה חיי ב להביר ו שבוע ה ואמ ר ל ו דו ר ל ו
בחיי ראש ך ר ׳ מאי ר אומ ר יכו ל לחזו ר ט וחכמי ם אומרי ם אינ ו יט ל לחזו ר ב ו ובגמר א
איסליג ר ׳ יוחנ ן ור״ ל בא י מחלוק ת לפנ י גמ ר
דין א ו לאח ר נמ ר די ן ור ב יהוד ה ור ׳ יוחנ ן
איפלינו א י באח ן ל ך מחלוק ת א ו במחו ל ל ך
ושמר רב א מחלוק ת באת ן ל ך אב ל במחו ל ל ך
דברי הכ ל אינ ו יכו ל לחזו ר ב ו ום: ר נס י
דפלוגתייהו לאח ר גמ ר די ן אב ל לפנ י גמ ר די ן
ד״ה יכו ל לחזו ר ב ו ואמרינ ן נמ י הח ם (ד ף
כ״ד;) של ח לי ה ר ב נחמ ן ב ר ר ב חסד א לר ב
נחמן ב ר יעק ב ילמדנ ו רני ט (אי ) לפנ י גמ ר
דין מחלוק ת א ו לאח ר גמ ר די ן מחלוק ת והלכ ה
כדברי מ י של ח לי ה לאח ר גמ ר די ן מחלוק ת
והלכה כדבר י חכמי ם וט ׳ שלח ו לי ה מב י
רב לשמוא ל ילמדנ ו רבי ט לשנ י גמ ר די ן וק ט
מידו מס י של ח לה ו אי ן לאח ר קני ן כלו ם ונרא ה
דכי אמרינ ן ר ב הש י אמ ר הכ י של ח לי ה לא ו
למיפלג אדינ א קמ א את י אל א לסימ ר דל א של ח

זה אל א ג ם הו א בור ר [ג ] מ י שירצה • ב יימ י שקב ל
עליו קרו ב א ו פסו ל בי ן להיות ו דיי ן בי ן להיות ו ע ד
עליו. אפיל ו קב ל אח ד מ ן הפסולי ם בעביר ה כשנ י
[ד] עדי ם כשרי ם להעי ד עלי ו א ו כשלש ה בי ת די ן
מומחין לדו ן ל ו . בי ן שקב ל ע ל עצמ ו לאב ד זכיותי ו
ולמחול מ ה שהי ה טוע ן ע ל פיה ן . בי ן שקב ל שית ן כ ל
מה שיטעו ן עלי ו חביר ו בעדו ת ז ו הפסו ל א ו בדינ ו .
אם קנ ו מיד ו ע ל ז ה אינ ו יכו ל לחזו ר ב ו . וא ם ל א קנ ו
מידו יכו ל לחזו ר ב ו ע ד שיגמ ר הדי ן . ננמ ר הדי ן והוצי א
הממון בדי ן ז ה הפסו ל א ו בעדות ו אינ ו יכו ל לחזו ר :

א טומ׳ מ סי ׳ כ נ סמ׳ ג עשי ן פי ׳ צ ו ; י ק

ב ט י שקב ל עלי ו קרו ב א ו פסו ל וכו׳ . ש ם במשנ ה נאמ ן על י אב א נאמ ן על י אבץ־וט ׳
היה חיי ב לחביר ו שבוע ה ואמ ר ל ו דו ר ל י בחי י ראש ך ר׳' מ אונו ר יכו צ למזו ר ט
וחכ״א אי ן יכו ל לחזו ר ב ו ואייר י בי ן להעי ד בי ן לדו ן והלכ ה כחכמי ם ושסיקנ א על ה דבאת ן
לך מחלוק ת אב ל במחו ל ל ך לד״ ה א ץ יכו ל לחזו ר ט ואמרינ ן נמ י לאח ר גמ ר די ן ממלוקי ז

אבל לפנ י נס ר די ן לד״ ה יכו ל למזו ר ב ו שלח ו

מבי ר ב לשמוא ל יצמד ט רבינ ו לפנ י גמ ר די ן
וקט מיד ו מא י של ח לה ו חי ן חח ר קני ן כלו ם
ונהבשרו דבר י רבינ ו אל א דקשי א ל י מ ה שכת ב
ז״ל והוצי א הממו ן בדי ן ז ה הפסו ל וכו ׳ משמ ע
שאם עדיי ן ל א הוצי א הממו ן אע ׳ ג דננמ ר הדי ן
כגון שאסר ו צ א ס ן ל ו יכו ל לחזו ר ב ו ובגמ ׳ ל א
אמרו אל א א ס נגמ ר הדי ן שו ב אי ן יכו ל לחזו ר
בו והי ה אפש ר לחר ן דגמ ר די ן ש ל ב״ ד הכש ר
הוי צ א ח ן ל ו וגמ ר די ן ש ל ב״ ד הפסו ל ל א
הוי פ ד שיוצי א הממו ן אל א שאי ן לשו ן הגמר א
נוח לז ה הילכ ך נרא ה לתר ן דנעול ם גמ ר די ן
הוי צ א ח ן ל ו ושו ב אי ן יכו ל לחזו ר ב ו . ומ ה
שכתב והוצי א הממו ן וכו ׳ לאשמועינ ן שא ם
לא נגמ ר הדי ן כגו ן שאמר ו ל ו חיי ב את ה ליה ! ל ו
אע״ם

■1' - -

ליה למשא ל בהא י גוונ א אב ל אי ן ה״ נ דדינ א

הכי הו י וכיו ן דרב א דבהר א הו א סביר א לי ה דמחלוק ח באת ן ל ך אב ל במחו ל ל ך אינ ו יכו ל לחזו ר ב ו ומחלוק ת לאח ר גמ ר די ן אב ל לפנ י גמ ר די ן יכו ל לחזו ר ב ו כווחי ה נמיטינ ו
ופירוש מחלוק ת באת ן ל ך דנס; ע אמ ר לתוב ע א ס יחייבונ י פסולי ם אל ו חת ן ל ך בה א דוק א פלי ג ר״ מ דהואי ל והממו ן ביד ו אי ן כ ח לסוכ ע להוציא ו אל א בדייני ם כשרי ם אב ל נמח ו

ך כגו ן תוב ע אמ ר לנתב ע א ם יזכי ך פסולי ם הלל י יה א מחו ל ל ך א ץ יכו ל למזו ר ב י דה א זכ ה ז ה במ ה שביד ו מטו ן שיצ א זכא י וכת ב נמוק י יוס ף בש ם ה^ס׳׳ ה "אד " וני ס דמ״ ל

לך אי ן פירוש ו שיאמ ר כ ן כפירו ש דא״ כ היכ י ם ד דבמחו ל ל ך מחלוק ת דכיו ן דקי״ ל לאח ר גמ ר די ן מחלוק ת הר י זכ ו אות ו והוי א מחיל ה גמור ה אל א הכ י פירוש ה דאמ ר לי ה תוב ע
לנתבע הר י ענ י לעבו ת מתביע ה ז ו בכ ל מ ה שיאמר ו אב א ואבי ך ה ן לפטו ר ה ן לחיו ב שאי ן בלשו ן הז ה לשו ן ממיל ה ופירו ש גמ ר די ן גב י נאמ ן על י אב א ח ו אבי ר הכ ^ מודי ם
דנפני גמנ ־ די ן היינ ו קוד ם שיפסק ו הדי ן ויאמ ר אי ש פלונ י אח ה זכא י אי ש פלונ י את ה חיי ב ולאח ר גמ ר די ן הו י לאח ר הפס ק . ומ ה שכת ב יבי ט נגמ ר הדי ו והוצי א הממ ו בדי ו
זה הפ ס ל היינ ו לומ ר זכיי ן שנגמ ר הדי ן הו ה לי ה כאיל ו הוצי א הממו ן כב ר וחי ט יכו ל לחזו ר ב ו ושל א כדבר י הטו ר והרס״ ך שכתב ו שנרא ה מדבר י רבינ ו וכ ן כת ב ? ס
בראש מרוב ה דכ . של א הוצי ח יכו ל לחזו ר ב ו וח י אפש ר לומ ר כ ן דא י אפיל ו בדו ר ל י בחי י ראש ך כת ב לבינ ו נגמ ר ונשב ע כמ ו שאמ ר ל ו חי ט יכו ל לחזו ר וחיי ב ל ש; ס ומפי ׳ של א
אמר ב ד קי ש סטנ י זכא י כמ ו שנכתו ב בשמו ך כ ל שכ ן הכ א שנגמ ר הדי ן באי ש פלונ י זכא י שאינ ו יכו ל לחזו ר ב ו אל א ודא י כמ ו שפירשת י נרא ה עיק ר חב ל בדהי ה חיי ב לחביר ו

שבועה נרז.ק ו המפרשי ם שי ש אומרי ם שכיו ן שפס ק הדי ן ע ל עצמ ו ואמ ר דו ר ל י בחי י ראש ך היינ ו גמ ר די ן ומיה ו נמ י ה״ מ כשקב ל עלי ו הל ה אב ל ל א קב ל עלי ו יכו ל לחזו ר נ ו

דכיון של א קב ל ל א חבי ב גמ ר די ן וא״ כ מע ת שפס ק הדי ן ע ל עצמ ו מ ד שיקב ל עלי ו הל ה הו י לפנ י גמ ר די ן וכיו ן שקב ל הל ה ע ל עצמ ו הו י לקח ר גמ ר די ן וכת ב נמוק י יוסו >
בשם האחרוני ם שז ה דע ת הר י ף ובא ׳ המפקי ד כס ב נמוק י יוס ף ששיני ה ז ו הי א המחוור ת בעינ י רו ב המפרשי ם וז ה דע ת ר ב ט כמבוא ר בדברי ו וי ש חולקי ם בדב ר ומחלקות ם
תלוי בחילו ף גירס ח פר ק י ש מחלי ן ובדקדו ק סוגי ת הגס ׳ ברי ש פר ק המפקי ד ובא ׳ שבוע ת הדייני ם . ומ״ ש רבינ ו אפיל ו קב ל עלי ו וכו ׳ בשנ י עדי ם כשרי ם א ו בשלש ה ב״ ד מומחי ו
היינו כרש ׳ י שפיר ש דמא י דאמרינ ן בגס ׳ כגו ן דקבלי ה עלי ה בח ד היי ט אליב א דר״ מ לומ ר ד־ע״ ג דל א קבלי ה לההו א פסו ל אל א בח ד ,יע א דא,5 א ס, , אח,,, , 5), ״ י

יט. לחזו ר ט ו ח כ י״ ע ורבנ ן בי ן שקנל ו עלי ו בדיי ן אח ד א ו בשלש ה סליג י ול א כדבר י התוס ׳ שפירש ו דאליב א דרב ק הי ח ולומ ר דדוק א כ י קבלי ה עלי ה בח ד דיינ א הו א דאי ט
?ול לחזו ר ב ו אב ל א ס קבלי ה עלי ה בשלש ה אפיל ו רבנ ן סוד ו דיכו ל למזו ר ב ו וא י ק ט מיני ה ה א פסקינ ן דאי ן לאח ר קני ן כלו ם ואפיל ו קב ל עלי ו לבע ל די ט כב י חר י וקנ ו מיד ו

סיגו יט ל למזו ר ב ו כדגרסי ק פר ק שבוע ת הדייני ם ו ק כח ב הרי״ ף :

לחם

וט׳ . נ ס ז ה אוקימח א דר ב אס א אפי ׳ חיס א מוממ ץ מ ק צ י דינ א דר ב הונ א וכו ׳ .
ומה שאמ ר ג ס הו א בור ר א ס ס י שירצ ה כוונת ו שאפי ׳ שיברו ר אח ד מדייני ם שאינ ם
בקיאים בדיני ם ל א מצ י בע ל דינ ו לעכ ב עלי ו וכמבוס ר בגמר א בערכאו ת שבסורי א

אליבא דרבנ ן :

ב מ י שקב ל עלי ו קרו ב א ו פסו ל וט ׳ . ש ם במשנ ה מחלוק ת ר ׳ מאי ר ורבנ ן וטמר א
אמרינן של ח לי ה ר ב נחמ ן ב ר ר ב חסד א לר ב נחמ ן ב ר יעק ב ונו ׳ (עיי ן
בכ״מ) ר ב אש י אמ ר הכ י של ח לי ה באת ן ל ך מחלוק ת א ו במחו ל ל ך מחלוק ת והלכ ה
כדברי מ י של ח לי ה בחת ן ג ך מחלוק ת והלכ ה כדבר י חכמי ם ע״ כ . ופס ק רבינ ו כהנ י
סרי לישנ י ודוק א לאח ר גמ ר די ן אי ט יט ל לחזו ר ט אפי ׳ באת ן ^ אכ ל קוד ם גמ ר
דין אפי ׳ במחו ל ל ך יט ל לחזו ר וכ ן פסק ו בהלכו ת . ומ ה שאמ ר רבי ט שאפיל ו קבל ו
כשני עדי ם כשרי ם א ו כג ׳ ב״ ד מוסחי ן דאינ ו יכו ל לחזו ר ט לאח ר גמ ר די ן . ש ם המ ר
רב דימ י וכגו ן דקבלי ה עלוי ה בח ד ע׳׳ כ ופירש״ י אע״ ג דאיכ א חר י אחרי ט בהדי ה אמ ר
ר״מ יכו ל למזו ר ב ו ע ׳ כ כלומ ר דלרטח א דר״ מ נקסי ה אב ל לרבנ ן אפי ׳ קבל ו כחלת א אינ ו
יכול נחזו ר ט וה ן ה ן דבר י רבינ ו אב ל החום ׳ פירש ו דאמילתייה ו דרב ק קא י וכ ן הו א דע ת
ההלכות ומיה ו היכ א דקנ ו מיני ה אפי ׳ קבלוה ו כחלס א כ״ ע מוד ו דאינ ו יט ל לחזו ר ב ו
זולת גאו ן אח ד שדח ה בהלכו ת דברי ו : נגמ ר הדי ן והוצי א הממו ן בדי ן וכו׳ . י ש לתמו ה
דמאין ל ו גרבינ ו דגמ ר די ן שהוזכ ר פ ה בגח ׳ הו א שהוצי א ממו ן ה א ל א מצינ ו בגמר א
גמר די ן אל א בחר י גוונ י ח ד כדאמרינ ן 3פ ׳ מרוב ה בגנ ב צ א ח ן ל ו וטב ח ומכ ר אינ ו
משיים תשלומ י כפ ל וח ד כדאמרינ ן בס״ ק דסנלדרי ן ה״ ד גמ ר די ן הי ש פ;ונ י אח ה זכא י אי ש
פלוני אה ה חיי ב וא״ כ אי ך רבינ ו ל א פיר ש כא ן כח ד מהנ י ונמוק״ י בר״ ס מרוב ה כח ב דודא י
גמר די ן גמו ר ל א הו י אל א צ א ח ן ל ו כגמ ר די ן הסמו ר בגנ ב וה א דהמרינ ן דהו י גמ ר
דין היכ א דאמ ר אי ש פלונ י אח ה זכא י בעני ן הפשר ה שאנ י הח ם דאע״ ג דל א הו י גמ ר
דין גמו ר למני ן כ ן עשאוה ו כגמ ר די ן של א יוכ ל לעשוח ו כפשר ה ולדברי ו גמ ר די ן הנזכ ר
בכל מקו ם רוצ ה לומ ר צ א ק ל ו וספג י ק כס ב שפ ה סכס ג כא ן רבי ט והוצי א הממו ן

משנה

פ״ו ב ט י שקג ל עלי ו קיו ג א ו וסו ל וגו ׳ אי ס יכו ל לחזו י ג ו . נס ג סרא״ ש מטינ ס כל ל כ׳ ו
סימן מ ׳ ומ י שקב ל עלי ו דיי ן אח ד ועמ ר היי ן אי ן ימלי ן לחזו ר גה ן אע׳ ש ששניה ם
מהרצי! גכ ן . ודבר י סי ג אינ ם מוגני ם ל י דא ם שניס ה מצי ה הפוג ע והנהנ ע למ ה אי ן יכולי ם

הגהות

משנה

סי

אינו מדויי ק אל א כוונת ו למע ש חיי ב אח ה ליח ן ל ו זה ו דעת ו ז״ ל אכ ל אי ן נרא ה כ ן דע ח
הטור שנה ב בסימ ן כ״ ב דה ך גמ ר די ן דהכ א הו א אי ש פלונ י אח ה זכא י וכו ׳ ולדכרי ו
צ״ל דכ ל גמ ר די ן האמו ר בנע ׳ ר״ ל אי ש פ ל נ י את ה זכה י וכו ׳ וכמ ו שאמר ו בנתחיי ב
בב״ד וי. א ואמ ר פרעת י שאפי ׳ בחיי ב את ה ליס ן ל ו נאמ ן כמכוא ר בדבר י הטו ר סימ ן
ע״ט ואע״ ג דבגנ ב אמר ו דל א הו י גמ ר די ן אל א צ א ח ־ ל ו שאנ י הת ס דלההמי ר עלי ו

שישלם ד ׳ וה ׳ אמר ו כ ן וכיו ן דאיסור א עב ד דינ ח הו א דקנסינ ן לי ה ז ה נרא ה לדע ת

הטור ומ׳׳ מ מ״ ש הר ב הנמוק י יוס ף ז״ ל ב־בר י רבינ ו הלשו ן הינ ו מדויי ק ה ו ז דוח ק
גדול ונרא ה ל י שיצ א ל ו לרבינ ו כ ן ממ ה שאמר ו בירושלמ י סר ק ז ה בור ר קב ל עלי ו
בפט שני ם יכו ל לחזו ר ט שמוח ל אמ ר בשל א נט ל מז ה ונת ן לז ה אב ל נט ל מז ה ונס ן
לזה אינ ו יכו ל לחזו ר ב ו ע״ כ משמ ע מדבר י שמוא ל דמ ה שאמר ו הוד ה בפנ י שני ם אי ט