NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 651

Section 651

ט וכ ן הדי ן בזמ ן הז ה וכו ׳ . כתי ב צד ק צד ק
תרדוך הל ך אמ ר ב״ ד יפ ה אח ר ר '

אליעזר ללו ד אח ר ר ׳ מתי א ב ן חר ש לרומ י
והא דאמרינ ן לבי ס הוע ד כ ל מקו ם שהו א
נ״ד גדו ל נקר א ני ס הוע ד לפ י שמהועדי ם
שם החכמי ם ואי ן הולכי ן בז ה אח ר רו ב מני ן
אלא אח ר רו ב חכמ ה וא ם ירא ה לב״ ד שהו א
מתעקש כד י להטרי ח א ס בע ל דינ ו כופי ן אות ו
ודן בעיר ו וכוחבי ן ל ו מא י ז ה טע ם דנוה ו :

א אח ד מבעל י דיני ם שאמ ר וכו ׳ .

פ׳ ז ה בור ר פלוגת א דתנא י
ופסק כחכמי ם שאמר ו שנ י הדייני ם בוררי ן לה ם
עוד אח ד ומתרצינ ן למחניסי ן ה״ ק כשז ה בור ר
לו אח ד וז ה בור ר ל ו אח ד שניה ם בוררי ן ל. ה עו ד
אחד ומא י שנ א דעבד י הכ י אמר י במערב א משמי ה
דר׳ זיר א מחו ך שז ה בור ר ל ו דיי ן אה ד וז ה
בורר ל ו דיי ן אח ד ושניה ם בוררי ן לה ם עו ד
אחד ינ א הדי ן לאמית ו : אפיל ו הי ה אח ד
שבררו וכו ' . ש ם ר ב כפ א אמ ר אפיל ו תימ א
ממחין כ.ו ן ב י דינ ח דר ב הונ ז ודר ב חסד א
דקסמר לי ה מ י מטרמנ א ל ך ואע״ ג דל ה קא י
הכה במסקנ א מ״ מ סבר א אמיתי ת הי א ול א
מפני קושי ס דאי ת ב ה נדינ ן מ נ ה ׳מיה ו אי ן יכו ל
לברור אל ה נורב א מרבנ ן אע״ פ של א יהי ה גדו ל
כסותו שביר ר חביר ו דומי א דר ב הונ א ור״ ח
שלח הי ה ר״ ס גדו ל כר ב הונ א אב ל למנו ח

ועולה עט ו שנאמ ר עב ד לו ה לאי ש מלו ה . וכ ן א ם טע ן
זה שהזיק ו [ט ] א ו גזל ו ורצ ה הטוע ן לעלו ת כופי ן בי ת
דין שבעיר ו א ת הנטע ן לעלו ת עמ ו וכ ן כ ל כיוצ א בזה :
ח במ ה דברי ם אמורי ם כשיהי ו ש ם ערי ם א ו ראי ה לנגז ל
או לניז ק א ו למלו ה אב ל טענ ה רקני ת אי ן מחייבי ן א ת
הנטען לצא ת כל ל אל א נשב ע במקומ ו ונפט ר • ט וכ ן
הדין בזמ ן הז ה שאי ן ש ם בי ת די ן גדו ל אב ל י ש
מקומות שי ש בה ן חכמי ם [י ] גדולי ם מומחי ן לרבי ם
ומקומות שי ש בה ן תלמידי ם שאינ ן כמות ן . א ם אמ ר
המלוה נל ך למקו ם פלונ י שבאר ץ פלוני ת לפלונ י ופלונ י
הגדול ונדו ן לפני ו בדי ן ז ה . שכופי ן א ת הלו ה והול ך
עמו וכ ן הי ו מעשי ם בכ ל יו ם בספר ד :

פרק שביע י

א

יאחד מבעל י דיני ן שאמ ר אי ש פלונ י ידו ן ל י ואמ ר
בעל דינ ו פלונ י ידו ן ל י הר י אל ו שנ י
הדיינים שביר ר ז ה אח ד וז ה אח ד ה ם בוררי ם לה ן
דיין שליש י ושלשת ן דני ן לשניה ן שמתו ך כ ך יצ א הדי ן
לאמתו [א ] . אפיל ו הי ה האח ד שבירר ו בעל י הדי ן [ב ] חכ ם
גדול וסמו ך אינ ו יכו ל לכו ף א ת בע ל דינ י שידו ן אצ ל

$* טוח׳ מ סי ׳ כ ה סמ״ ג עשי ן סי ' צ ז :

אינש דעלמ א ל& ו כ ל כמיני ה משו ם כבוד ו ש ל
חכם שחי ן ז ה ראו י ליש ב עמ ו בדי ן אל א חומרי ם ל ו א ו ברו ר ל ך ח״ ח א ו כפי ן אוח ו
ודן לפנ י המכ ס שביר ר חביר ו כנ״ ל :

מי

עבד ל ו פ ד שיסל ק היזק ו א ו יבר ר שאי פ מזיקו : כת ב המי״ ך ס ל דבר י רגינ ו י ש
לחמוה עלי ו שפיר ש נל ך לבי ח הוע ד נל ך לבי ח די ן הגדו ל ומההי א דפ ׳ הגוז ל זוט א(ד ף
קי״ב:) אי ס למוכ ח דמילו ק איכ א בי ן ב״ ד הגדו ל לבי ת הוע ד וכ׳׳ כ רבינ ו ח ס והר״ י נ ר
אשר ונראי ם דבריה ם עכ״ ל :

ח בד״ א כשהי ו ש ם עדי ם וכו ׳ . היינ ו כ ד
שלא יה א כ״ א תונ ע א ח מביר ז
ואומר לב • דינ א רב ש אזילג א ויב א להתפש ר
עסו כד י של א להתבט ל ממלאכת ו וליל ו לעי ר
אחרת לידו ן ע ם בע ל דנ ו :

ט וכ ן הדי ן בזמ ן הז ה שאי ן וט ׳ . למ ד כ ;

מדחמרינן בפר ק אח ד דינ י ממונו ת
(דף ל״ב: ) הל ך אח ר ב״ ד יפ ה אח ר רב י
אליעזר ללו ד אח ר רב י מחי ה ב ן חר ש לרומ י
משמע שבל ו ד א ו ברומ י הו ה ב״ ד הגדו ל שאי ן
למעלה הימנ ו וממ״ ש רבינ ו ומקומי ת שי ש בה ם
תלמידים שאי ן כמות ם נרא ה שדעת ו כדע ת קצ ת
מפרשים שחומרי ם שא ס דיינ י עיל ם הדיוטו ת
אפי' לו ה מצ י מעכ ב ולומ ר אינ י ד ן אל א בב״ ד
של נעמחי ן ומהרי״ ק בשור ש צ ׳ כה כ שמחה ר
שכתב מרדכ י בסו ף פר ק ז ה בור ר בש ם ח״ ז
דלית ל ן השת א בי ת הוע ד קיבו ן תלמיד י חכמי ם
שיתבייש מש ם הע״ ס שבזמ ן יבינ ו הי ו מקומו ת
רהוייס שיכו ף המלו ה א ת הלו ה ללכ ת ש ם לדי ן
אין ראו י לומ ר שיחלו ק יבינ ו ע ל א״ ז שהר י
ידוע הו א שבכ ל יו ם הדורו ת מתמעטי ם ולכ ן
אפשר לומ ר דבימ י א״ ז אפיל ו רבינ ו הי ה מוד ה
דלא הי ה שו ם ב״ ד ראו י להקר א בי ת הוע ד ,

ודבריו תמוהי ם בעינ י שהר י רבינ ו ל א תל ה
הדבר בבי ת הוע ד אל א במקומו ת שי ש חכמי ם
גדולים מומח־ ס :רבי ם ומקומו ת שי ש בה ם
תלמידים ש .ינ ם כמות ם ודב ר ז ה מצו י בכ ל
דור ודו ר :

פ״ז א אח ד מבעל י דיני ן שאמ ר וכו ׳ .

זה

לפרושי מילחי ה וא ס היינ ו מוצאי ם נוסח א שאי ;

משנה סנהדרי ן רי ש פ ׳ דינ י

ממונות בחר א (ד ף כ״ג ) דינ י ממונו ת בשלש ה ז ה בור ר ל ו אח ד וז ה גור ר ל ו אמ ד ושניה ם
בוררים לה ם עו ד אח ד דבר י ר ׳ מאי ר וחכמי ם אומרי ם שנ י הדייני ם בוררי ם לה ם עו ד
אחד ולפ י גירס ת ספרי ם שלנ ו בדבר י רכינ ו שכתו ב בה ם וה ס כוררי ס לכ ם דיי ן שליש י
פסק רבינ ו כר ׳ ממי ר אע״ ג דרבנ ן פליג י עלי ה משו ם דר ׳ אלעז ר ור ב פפ ח שקל י וטר ו
כתוב ב ה וא׳ ו דוה ס היינ ו אומרי ם דפס ק כחכמי ם וכ ך מצאת י בספ ר יש ן מא ד הר י חל ו שנ י הלייני ס שביר ר ז ה מח ד וז ה אח ד

נור׳ים ׳וה ם דיי ן ש׳יש י ע כ ל ו׳וי ן כחו ב וה ס וא ם כ ן פס ק כחכמי ם וכ ן גור ^ ספ ר מצו ת גדו ל והי א הנוכח א האמיתי ת דאמרינ ן בגמ ' דלרגנ ׳ גדע ת דייני ם ס י ואמרינ ן ת ו בגס ׳
דמתני׳ הכ י קאמ ר כש ה בור ר ל ו אמ ד וז ה גור ר ל ו אח ד ,1. > — . 1 ׳ . . ׳ ן

.ע י 1 , י , , י ־־־ " ־ ״ ׳ י ׳•׳■ י ״*י׳י׳-י * ׳׳•׳ / ^ י /•<! >

דיין אח ד כפבררי ; שניש י יצ א היי ן צהמיח ו וזה ו שכת ב רבינ ו אח ד מבעל י דיני ן שאמ ר וכו ׳ כלומ ר ח ס קר ה מקר ה ואמ ר הח ס ר ב פפ א דאפי ׳ פו י מומח ה יכו ל לע י
כרב פפ א אע״ ג דאכ א מא ן דפלי ג עלי ה משו ם דמוק י מתניתי , אפיל ו במימחי ן ועו ד דבתר א הוא . וד ע שמ ה שכת ב רבינ ו אפיל ו הי ה אה ד ש־רר ו בע ל הדי ן מ כ
הוא בור ר מ י שירצ ה דמשמ ע ש י,פי ׳ לו ה יכו ל לומ ר אינ י ד ן אצ ל ז ה ה י נ ו דוק א כששנ י הדייני ם בעי ר אח ה אב ל א ם הדיי , שבור ר בע ל די ן שנ י הו א בעי ר אחר ת ל א

הדין לאמח ו כלומ ר דמתני ׳ ל ה קתנ י בחיו ב שיצטרכ ו לבריר ת דייני ם חל ח א ס האח ד בור ר דיי ן הח ד והא ר, ד בור ר

לעכב ופס ק רבי ט
,ם וכו ׳ הצ א ג ס

, די ן שנ י הו א בעי ר אחר ח צ א וכמ ו שנתבא ר

כסוף פר ק שש י וה כ חמרינ ן כג מ כגו ן ני^דינ י דר כ הונ ח ור כ ססי א דאמ ר לי ה מ י ק ח מכירחנ ח ל ך ופ*רש״ י דחרווייה ו כמקו ס תרי ד והחוכסו ת כחנ ו שהי ו כמוכי ס ז ה לז ה חו ז
לשלש פרססי ת וא ס כ ן כ ל שאינ ו רחו ק הל ח של ש פרסאו ת נו ה יכו ל לעכ כ וכח כ כח״ מ סימ ן י״ ג ע ל דכר י רכי ט ואנ י כהנחי ה למעל ה שהמומח ה ד ן א ח הסד ם כע״ כ ואפש ר לומ ר
דעח הרמב״ ס ז״ ל אינ ו מל ח דוק א כבביר ר כנ ר אח ד דא ז אינ ו יכו ל לנו ף מביר ו דא ם ל א כ ן ל א הי ה הדי ן שו ה דכמ ו שבור ר האח ד כ ך י ש ל ו ל ח.יר ו לגדו ר אח ד א ס ירצ ה אב ל כ ל
זמי של א נ.ר ר המומח ה יכו ל לט ף שנה ם הדי ן לפני ו עכ״ל . ופירש״ י שמתי ך כ ך יצ א הדי ן צאמית ו דצייס י בעל י דיני ן דסב ר הח״ ב הר י חנ י בעצמ י ניררח י האח ד וא ם הי ה יכו ל
להפך כזכוה י הי ה מחס ך והדייני ן נעצמ ן נוח ה דעת ן להפ ך כזכו ח שניה ם מפנ י ששניה ם ניררו ס . וכח ש הרא״ ש לפ י שי ש חסר י הדע ת ניועי ס כדנר י רש׳' י ולומדי ם רמנ ו שהדיי ן י ש ל ו
להפך בזכו ת מ י שברר ו ועומ ד במקומ ו להפ ך דברי ם חב ר ל א כדי ן ונהג ו כמ ה מנשי ם לברו ר לה ם דיי ן בע ל תהכולו ח ונחל ו בדבר י רש״ י שמשמ ע שי ש ל ו נהפ ך גזכוח ו וחליל ה וח ם
שלא דקדק ו בדברי ו שכת ב דסבר י הר י ביררת י שסוב ר כ ך ש הפ ך נזכוה ו יות ר מנזכו ח האח ר ומחו ך כ ך ציית י לדינייה ו אב ל הדיי ן עצמ ו מליל ה שיהפו ך למצו א ם-,ר א לזכות ו א ם
לח שירא ה ל ו די ן גמו ר חכ ל א ^ הי ה יכו ל להניעו ח א ח ח כ ר ו שיקכ ל סכרת ו אע'' פ שהו א מפוקפ ק כ ה הו א נכל ל מע ה משפ ע אכ ל דע ח הר נ מחו ך שז ה כרר ו מכי ן ד3 ר נאשור ו
אס י ש ל ו זכו ת נוש א וטת ן ע ם חביר ו וכ ן עוש ה הדיי ן השנ י למ י שברר ו ונמצ א שנ א יבא ר שו ס צ ד זכו ת נעל ם מעינ י הדייני ם שניה ם והשליש י שומ ע מש א ומת ן ש ל שניה ם ומכרי ע

ביניהם ויוצ א הדי ן לאמית ו עכ״ל :

לחם

וכן א ס טע ן שז ה הזי ק וכו ׳ . כ ן כתב ו החום ׳ דלא ו דוק א מלו ה ולו ה אל א אפיל ו גזלו ת
ומבנות וכ ל דג ר בי ש ב ו תוב ע ונתבע :

ח כד״ א כשיהי ו ש ם עדי ם וכו ׳ . ז ו הי א סבר ת רבינ ו ז״ ל רהוי ה אלי ו והי א סגר ת
הרס״ש זי׳ ל בפר ק ז ה בור ר :

ט וכ ן הדי ן בזמ ן הז ה וכו ׳ . קצ ח מ ן המפרשי ם חילק ו בי ן ב״ ד הגדו ל למקו ם הוע ד
ואמרו דלב״ ד ה;דו ל אפי ' נתב ע מצ י מעי ן ואי ן כ ן דע ת רבינ ו ז״ נ שבהדי א
נסב לעי ל דלו ה ל א מצ י למימ ר לב״ ד הגדו ל ק א חזיצנ א וה א דאמרינ ן בפ ׳ הגוז ל בתר א
דגחבע מצ י מעי ן לב״ ד הגדו ל ק ח אזילנ ס יתר ן רבינ ו כשנ י תירוצי ם ראבוני ס שתיר ן
הרא״ש ז״ ל בס״ ס ז ה בור ר דהח ם אייר י שז ה טוע ן וז ה מוע ן א״ נ דהח ס אייר י דטוע ן

טי

משנה

המלוה טענ ה ריקד ח ואי ן ל ו מדי ם וראי ה . ומ״ ש כא ן במ ל ההגה״ ה וכיוצ א בז ה פר״ י
וכו׳ מי ן כוונת ו להסכי ם דבר י ר״ י ע ם דבר י רבינ ו דז ה א י אפש ר נדפרישי ח ול א קא י
אלא אמת י דקאמ ר רגינ ו מקומו ת שי ש ב ק מומחי ן וכו ׳ דמשמ ע דס״ ל דני ת הוע ד
פירושו ג״ כ מקו ם קבו ן חכמי ם לז ה נת ב כיוצ א נז ה פר״ י :

פ״ז א אח ד מבעל י דיני ם וכו ׳ . רי ש פר ק ז ה בור ר דינ י ממונו ת בשלש ה ז ה בור ר
לו אח ד וז ה בור ר ל ו חמ ד וכו ׳ ובדבר י רבינ ו י ש מסהאו ח מסחלסו ס
שבנוסחא אמ ח כתו ב וה ס בוררי ם לה ם בוי״ ו ולפ י ז ה פס ק כר ׳ מאי ר דדע ח בעל י דיני ם
נמי בעינ ן ונוסח ה אהר ח כתו ב בל א וי״ ו וקח י אדייני ם ופס ק דדע ת דייני ם למו ד בעי ק
וכן עיק ר והכ י איח א בס* ה ו ק נת ב מהר״ י קאר״ ו וכו ׳ : אפיל ו הי ה האח ד שבירר ו

זט׳

הגהות מיימיניו ת מגד ל עו ז

[ס] וכ״ כ החום ׳ דלא ו דוק א לו ח ונזלו ה אל א אפיל ו גילו ח ווזבלו ת ומק ח ומסכ ר וסקדונו ת ם״ ז אח ד סגטל י ייני ן מ ׳ ט ד כ ל ראיו ס מוריש ו . סכ ל 6 ׳ ו ם סג־י ;

וכל דב ר שי ש ב ו תוב ע ונתב ע וקא י אתוק ף א ת חביד ו בדי ן ובו ׳ עכ׳ל : [י ] וכיוצ א

ב,ד ! פר״ י ב י בי ת הוע ד הו א מקו ם קיבו ץ תלמיד י חכמי ם אכ ל לכ׳ ד הגדו ל שהו א הנשי א שבא״ י אפיל ו לו ה שאמ ר כ ן הרשו ת ביד ו בדמוכ ח פר ק הגוז ל בתר א גנ י סקנלי ן עדי ת
שלא בפנ י כע ל די ן א י הכ י כ י פתח ו לי ה בדיני ; נמ י מצ י אנ ר לבי ת די ן הגדו ל ק א ילנ א והיינ ו הנתב ע ואמ ר ר׳ ת שבי ת די ן חו־דו ל הו א נשי א שבא׳ י מח א דס׳ ם בעובד א רעוקנ ן
הבבלי דקאמ ר א י ציית ת ציית ח וא י ל א שירו ש שיאמ ר לכ״ ד הגדו ל קאזילנ א השיאוה ו וירא ה פנינ ו בטברי א ודוק א מפנ י שהנשי א הי ה מופל ג בדכט ח אב ל עת ה נקר א תלסי ד חכ ם
הגדול בחכמ ה ובמני ן ב״ ד הגדו ל כדאמרינ ן ם ' דינ י ממונו ת הל ך אח ר כ״ ד יפר . אח ר ר ׳ אליעז ר ללו ד אח ר ר ' טתי א ב ן חר ש לרומ י משמ ע שברומ י הי ה ב״ ד הגדו ל שאי ן למעל ה הימנ ו
מס״ה ותו ם י . [א ן דצייח י בעל י הדי ן דינ א דסב ר החיי ב הר י אנ י בררת י האח ד וא ם הי ה יבו ל להפ ך בזכות י הי ה מהפ ך והדייני ם בעצמ ן גוהר . דעת ן להפ ך ב.כו ת שניה ם מפנ י ששניה ם ביררו ם
עכ׳ל רש״ י . [ג ] נראיח א נ ר' ס בנו ן ב י דינ א דר ב ־!ונ א ור ב חסד א דאט ר לי ה ס י ק א מסזרחנ א ל ך אע׳ ס שר ב חכד א ל א חי ת גדו ל טי ב הונ א כיו ן שח ן בעי ר •ח ת אע* פ שזא ת הסוני •