Chapter 648
Section 648
או שהי ה אל ם א ו שטמ א דב ר טהו ר א ו שהור ה בכשר ה שהי א [א ] טריפ ה והאכיל ה
לכלבים וכיוצ א בז ה הר י ז ה פטו ר מלשל ם . א ף ע ל פ י שגר ם להזי ק ל א נתכוו ן להזי ק :
א טוח׳ מ סי ׳ כ ס סמ״ ג משי ן שי ׳ צ ) : טע ה
היא וכ ן פסק ו בהלכו ת ומא י דקאמ ר ר ב שש ח
גמי הלכח א הי א דסוגיי ן בעלמ א נעש ה כמ י שטע ה בדב ר משנ ה וחז ר בכהונו ת(ק׳; ) ב״ ד שמכר ו בל א הכרז ה נעש ו כמ י שטע ו וכו ׳ וכ ן בשבועו ת ובדוכח י אחרינ י ולכ ך פס ק דטוע ה בדבל ■
משנה מוז ר וכח ב הטו ר בש ם הרסב״ ד ז״ ל שח ס טע ה בפסק י הגאוני ם של א שמ ע דבדה ס וחיל ו שס ע הי ה מוז ר ב ז הו י טוע ה בדב ר משנ ה וכת ב הרא״ ש ול א מיבע י בפיסק י הגאוני ם
אלא אפיל ו חכמ י כ ל דו ר ודו ר שאח ר הגמוני ם ל א קטל י קנ י באגמ א הו ו וא ס פס ק הדי ן של א כדבריה ם וכששמ ע דבריה ם ישר ו בעיני ו והוד ה שטע ה טוע ה בדב ר משנ ה הו א וחוז ר
וכך י ש לדקד ק שסוב ר רבינ ו שטוע ה כדבר י הפוסקי ם הו י טוע ה בדב ר משנ ה מדכה ב כגו ן דיני ן המפורשי ם במשנ ה ובגמר א ומדכח י סיב ת כגו ן משמ ע דאח א לרבו ת טוע ה בדבר י
הפוסקיס . ומ״ ש שא ס א י אפש ר להחזי ר פניו ר מדאמרינ ן בגמ ׳ דרב י טרפו ן האכי ל בהמ ה שניט ל הא ם של ה לכלבי ם וטוע ה בדב ר משנ ה הו ה דה א סת ם מתני ׳ באל ו טריפו ת ניט ל
החס של ה כשר ה ואמרינ ן על ה כיו ן דאיל ו הוא י סר ה דינן ־ לא ו דינ א ול א כלו ם עבד ת השת א נס י לח ו כלו ם עבד ת כלומ ר כיו ן של א האכלח ה לכלבי ם בידי ך ומדבר י הטו ר נרא ה שפיר ש
דברי רבינ ו הפיל ו שנש א ונת ן בי ד וכ ך כת ב הרשב״ א בתשוב ה ול י נרא ה דע ־ כא ן ל א פטרינ ן לכיוע ה בדב ר משנ ה חל א ממ ה שנעש ה ע ל פי ו ל א ממ ה שעש ה בידי ם וזה ו שכת ב
רביגו אע״ פ שגר ם להזי ק והיינ ו בשל א נש א ונת ן בי ד אב ל כשנש א ונת ן בי ד מוי ק ממ ש הו ח וחיי ב לשל ם ואע״ ס שמומח ה שנט ל רשו ת מר״ ג אפיל ו נש א ונת ן פגיו ר הת ם שאנ י דהסק ר
ב״ד הפק ר וכ ן פירש״ י גב י ה א דאמרינ ן לינק ט רשות א מרי ש גלות א וכמ ו שנדקד ק מלשונ ו בסמו ך וכ ן גב י ה א דאמרינ ן(סנהדרי ן ה׳ ) מהכ א להכ א וכו ׳ מהנ י דהכ א שב ט והת ם מחוק ק
פירש״י שב ט לשו ן שרר ה וי ש לה ם רשו ת להפקי ר דהפק ר ב״ ד הפק ר ע״ כ אלמ ס דמדי ן הסק ר נגע ו ב ה וכמ ו שפירשת י וכשנתנ ו ל ו רשו ת ע״ ד כ ן נהנוה ו ל י שלמ י שיחיי ב בשקו ל
דעתו אפיל ו נש א ונת ן פטו ר וכ ן א ם קבלו ה עלייה ו אע״ ג דל א נקי ט רבות א משו ם דמסחמ א אדעח א דהכ י קבל ו עלייה ו לדונ ם כפ י שקו ל דעת ו ויפט ר בכ ל עני ן כיו ן דמומח ה הו א .
זה נרא ה נדע ה רבינ ו . ואמ ר שכתבת י ז ה מצאת י שכתב ו החוס ׳ גב י ההי א דהחכי ל ר ' טרפו ן לכלבי ם וא״ ל ר״ ע לא ו כלו ם עבד ת בל א נש א ונת ן ני ד אייר י דא י האכיל ה ר״ ט
לכלבים טוב ח עבד , הר י מפור ש כדבריה ם מהשדקדקס י בלשו ןרבינז ;
אם
לחם משנ ה
טועה בדב ר משנ ה לימיי ג כפ ו שדמ ו יבד ו נהלכו ת ואמר ו דאפי ׳ אינ ו יכו ל להחזי ר חינ ו
משלם מבית ו דלח ו הא י דינ א דגרמ י אל א הו ה לי ה כגרמ א ננזקי ן כיו ן דל א בר י היזק א
וכמו שביא ר טעמ ם הרמב״ י :" ל בם ׳ המלחמו ת ולדעת ם צ״ ל דסוגי א דבכורו ת מיפרש א
הכי לימ א מחני ׳ כר״ מ דדאי ן דינ א דגרס י ואע״ ג די ש חילו ק בי ן נזקי ן לכא ן מ״ מ א י
לא אמר ח הכ י מתני ׳ אמא ן תרמיי ה דא י רבנ ן אפיל ו בנזקי ן ל א דאי ן דינ א דנרמ י
ותירצו דמייר י בשנש א ונת ן בי ד אב ל ל א נש א ונת ן בי ד כ״ ע מוד ו דאפי ׳ דינ א דגרמ י
לא הו י די ש חילו ק מש ם לכ ץ וכ ן פ ר ש הרמב״ןז״ ל בשפ ר המלחמו ת לדעס ס וסירו ש ז ה
הוא דחו ק ומפנ י כ ן ל א רצ ה לפשו ק בז ה רביג ו כדע ת ההלכו ת ול א רצ ה לפסו ק כר ב
האיי לגמר י מפנ י הקושיו ת שהקש ו עלי ו בהלכו ת ומ ה שהקש ה עלי ו הרא״ ש ז״ ל ומפנ י
בן הטי ל רבינ ו בי ן מל ו הדעו ת ש ל ההלכו ת ש ל הגאו ן ז״ ל פשר ה וסוב ר דטוע ה בדב ר
משנה אפיל ו שאי ן ל ו להחזי ר הדי ן אינ ו משל ם דאע״ ג דגר ס להזי ק ל א נתכוו ן להזי ק
כמו שכת ב ברא ש הפר ק דכיו ן דהטעו ח הו א בדב ר משנ ה ל א הו ה לי ה לדיי ן אפיל ו
שאינו מומח ה לאסוק י אדעחי ה שיהי ה טוע ה בדב ר פשו ט כז ה לומ ר דמפנ י כ ן ל א הו ה
ליה למיד ן לי ה כיו ן שאינ ו מומח ה ובודא י ל א נתכוו ן להזי ק אל א מזלי ה דההו א נבר א
הוא דגר ס ומפנ י כ ן פטו ר סב ל כשטוע ה בשיקו ל הדע ס י״ ל דדמ י למחכוי ן להזי ק דכיו ן
דלא קבלוה ו עלייה ו אע״ ס שהו א מומח ה א״ נ אע״ ג דקבלוה ו עלייה ו כיו ן דאינ ו מומח ה
לא ש ה לי ה למיד ן דה״ ל לחסוק י אדעסי ה דהי ה יט ל לטעו ת בשיקו ל הדע ת ומפנ י ב ן
היכא דא י אפש ר להחזי ר סיה א כשל א נש א ונס ן בי ד מפל ס דדמ י קצ ת להיכ א דאינ ו
מומחה ול א קבלוה ו דכיו ן דל א יד ע ל א הו״ ל למיד ן ולפ י ז ה שגי א דבכורו ס את י שפי ר
והכי מפרש ה מתני ׳ כר ׳ מאי ר דדאי ן דינ א דגרמ י דא י לא ו הכ י מחני ׳ אמא ן חירמיי ה
ומה שאמ ר מ ה שעש ה עשו י ר״ ל היכ א דאי ן צ ו לבע ל הדי ן להחזי ר אב ל היכ א די ש
לבעל די ן להחזי ר ל א מסתב ר דמ ה שעש ה עשו י ותירצ ו דהכ א במח י עסקי ק כשנש א ונת ן
ביד ומא י דקאמ ר מ ה שעש ה עשו י הו א ני ן שי ש לבע ל די ן להחזי ר ני ן שאי ן ל ו לנע ל
דק להחזי ר והשת א א ק דקי״ ל כר״ מ היכ א דל א נש א ונת ן בי ד א ם אי ן ל ו לבע ל די ן
להחזיר משל ם ובדר ך ז ה גי ^ הכ ל לישנ א דמ ה שעש ה עשו י לס י האמ ת כפשוט ו אע״ ג דלפ י
סכרת
הגהות מיימוניו ת
טרגוון מהני א תמיס ח דלאח ר טית ח וטםרש י ל ח ר ב ושמוא ל בצגורי ן וטונחי ן בחזוו ת
הרבים וב ן גם6 ר תחגטו ו גסי ׳ ב׳ ג וכ ן עס ק ח׳ ר חזקי ח זזו״ ל גססקי ז ע״ ב 1 [א ן מעובר א
דרגי
יח יחי ד מהו א מומח ה וט ׳ . סנר א דצפשי ה ז״ ל והרא״ ס חול ק עלי ו כמטא ר בדבר •
הטור סי ׳ ג׳ :
^״1 א כ ל דיי ן שד ן כו ׳ . סר ק אח ד דינ י ממונו ת (ד ף ל״ג. ) הקש ו ע ל מחני ׳ דאמ ר
דיני ממונו ת מחזירי ן מה א דחנ ן ד ן א ת הדי ן זיכ ה א ס החיי ב וכו ' מ ה
שעשה עשו י וישל ס מבית ו וחיר ן ר ב יוס ף ל א קשי א כא ן במומח ה וכו ׳ (עיי ן בכ״מ )
ורב חסד א אמ ר כא ן שנש א ונת ן בי ד כא ן של א נש א ונת ן בי ד ע״ כ ונעני ן הלכ ה האריכ ו
על ז ה בהלכו ת והעל ו דהעיק ר לפסו ק כר ב חסד א דהו א בחר א וכר ב שס ח דאמ ר טע ה
בדבר משנ ה מוז ר וסעמ א דר ב חסד א הו א משו ס הפס ד ממונ ו ש ל בע ל די ן דהיכ א דלי ת
ליה פסיד א אמרינ ן מ ה שעש ה עשו י והיכ א דאי ת לי ה פסיד א ל א אמרי ק מ ה שעש ה
עשוי אל א חוז ר הדי ן ולדבריה ם מ ה שאמר ו במחניתי ן לבכורו ת וא ם הי ה מומח ה לרבי ם
סטור הו ה לי ה כאיל ו אמר ו חוז ר הדי ן דכיו ן דפטו ר ואי ח לי ה פסיד א לבע ל די ן חוז ר
ובאמת פשט א דמחניחי ן ל א מוכ ח הכ י אל א דקא י אמ ה שעש ה עשו י דקוד ם לכ ן וז ו
היא קושי ח הגמ ׳ לעי ל והקתנ י וא ס הי ה מומח ה וכו ׳ כלומ ר דהיכ י קאס ר מתניחי ן
דמ׳זזירין ה א קאמ ר הכ א דמ ה שעש ה עשו י ופטו ר וכדפירש״ י זי׳ ל אל א שההלכו ת הולכי ם
לשיטתם שגורסי ם ש ם היפ ך גירס ח רש״ י ז״ ל וקושיי ת הגס ׳ הי א בדר ך אמ ת ולדבריה ם
פסקן ש ל דברי ם כדבר י רבינ ו אל א שכח ט דיחי ד מומח ה ול א קבלוה ו א ו אינ ו מומח ה
וקבלוהו א ס ל א נש א ונת ן בי ד יחזו ר הדי ן וא ס א י אפש ר לחזו ר פטו ר . ודע ת ר ב האי י
גאון הוזכ ר ש ם בהלכו ת שדעת ו לפסו ק כחלח א אמורא י ודל א כר ב חסד א משו ס דאקשינ ן
בבכורות לימ א מחניתי ן כר ׳ מאי ר ותירצ ו בנש א ונס ן בי ד משמ ע דלדיד ן דקי״ ל כר״ מ
אפי׳ ל א נש א ונת ן בי ד משל ם מבית ו ומיה ו ס״ ל ז״ ל דהיכ א דיכו ל להחזי ר הלי ן
בין שנש א ונת ן בי ד בי ן של א נש א ונת ן בי ד יחזו ר ויק ח מבע ל הדי ן שזכ ה ומ ה שאמ ר
במתניחי! מ ה שעש ה עשו י וישל ם מניח ו היינ ו היכ א דאינ ו יכו ל להחזי ר הדי ן אב ל היכ א
דיכול להחזי ר הדי ן יחזו ר ואידחי א לי ה ה ך אוקימת א דר ב חסד א דחיל ק בי ן היכ א דנש א
ונתן בי ד להיכ א דל א נש א ונס ן בי ד דכיו ן דקי״ ל כר״ מ ל א שנ י ל ן בהכ י ולשו ן מ ה
שעשה עשו י לדברי ו הו א דחו ק כמ ו שהקש ה עצי ו הרא״ ש ז״ ל גססקי ו וש ד דא׳׳ כ אפי ׳
מגדל עו ?
יחיד שסו א מומח ה ט ד סו ף השר ק . נסנסדיי ן פר ק ו ה בזר י ופ״ ק :
8״ו כל י די ק פד, [ דינ י מפינו ת ע י ל א נתכוו ן למי ק . נסנסורי ן פר ק אס ד דג י ממונו ת(ד ן ל״ג )
יבבסייס
הרדב״ז (מכ״י ) שופטי ם . הלט ת סנהדרי ן פ״ ו כס ף משנ ה
19 ^
ב ט?נ ה בשיקו ל הדע ת וכו ׳ . ש ס ה״ ד שיקו ל הדע ת המ ר ר ב אפ א כגו ן חר י ח<א י א ו
תרי אמורא י דפליג י אהדד י ול א איתמ ר הלכח א ל א כיי ר ונ א כמ ר ואיקר י וענ ד
כחד מינייה ו וסיגי א דשמעת א כאיד ך היינ ו שיקו ל הדע ת ואקשינ ן על ה מהא י מעש ה דפר ס
שהאכילה ר ׳ ערפו ן לכלני ס וב א מעש ה לפנ י חכמי ם והתירו ה ואמ ר ל ו ר״ ע סמו ר אה ה
שאתה מומח ה שכ ל המומח ה לרבי ם סטו ר
מלשלם ונרסינ ן כסרק א קמ ח מ ר זוטר א ברי ה
דרב נחמ ן ד ן דינ א וטע ה אח א לקמי ה דר ב
יוסף אמ ר לי ה א י קילו ך עלייה ו ל א תשל ם
ואי ל א זי ל שלי ם וצרי ך לומ ר דמ ר זוכר א ל א
הוה נקי ט רשות א מרי ש גלות א דא י הו ה נקי ט
רשותא א ם אפש ר לחזו ר חוז ר וא ם ה״ א לחזו ר
סטור מלשל ם והכ י אמ ר ר ב ושמוא ל הס י מא ן
דבעי למיד ן דינ א וא י טע י ליסטו ר לישקו ל
רשותא מב י רי ש גלות ח . וראית י בתום ' שכתב ו
דהא דס ׳ אס ד דינ י ממונו ת אייר י במומח ה
דסמיכה ולפיכ ך חוז ר הדי ן חב ל מ ר זוטר א ל א
הוה מומח ה דסמיכ ה וכב ר נתע. ר בדבר י
רנינו שהנוט ל רשו ת מרי ש גלות א א ו שהי ה
סמוך מא״ י שוי ן לעני ן ז ה א ם אפש ר לחזו ר
חוזר וא ס לא ו סטו ר מלשלם :
ג הי ה הטוע ה מומח ה וכו ׳ . פ״ ק א״ ר
אבהו שני ם שדנ ו ד״ ס לד״ ה אי ן
דיניהם די ן איתיבי ה ר ׳ רב א ד ן א ח הדי ן
וזיכה א ת החיי ב וחיי ב א ת הזכא י מ ה שעש ה
עשוי וישל ם מבית ו הכאבמז י עסקינ ן כשקבלוה ו
עליהם א י הכ י אמא י משל ם מבית ו דהמר ו
ליה דיינ ת ל ן די ן חור ה ואוקימנ א ל ה הח ם
דטעה בשיקו ל הדע ת : א ם נש א ונת ן בי ד וכו /
ס״ד מתר ן ר״ ח כא ן ש:ט ל ונת ן בי ד כא ן של א נמ ל ונת ן בי ד ה א דחנ ן ישל ם מבית ו מ ק
שנטל ונת ן בי ד ומתני ׳ דקחנ י חוזרי ן בשל א נט ל ונת ן ב־ ד ור״ ח ל א פלי ג אחירוצי ה דר ב
ששת ולפיכ ך כת ב רבינ ו שנ י התירוצי ם להלכ ה :
ך אי ל מ י שאינ ו מומח ה וכו / ז ו הסכמ ת הגאוני ם וכב ר כת ב רבינ ו למעל ה בס״ ג שכ ל
סנהדרין א ו רא ש גול ה שהעמיד ו לה ם לישרא ל דיי ן שאינ ו הגו ן עוב ר וכו ׳ הילכ ך
אץ
ב טע ה בשקו ל הדע ת כגו ן דב ר שהו א מחלוק ת תנאי ם א ו
אמוראים ול א נפסק ה הלכ ה כאח ד מה ן בפירו ש ועש ה
כאחד מה ן ול א יד ע שכב ר פש ט המעש ה בכ ל העול ם
כדברי האחר . א ם הי ה ז ה דיי ן מומח ה ונט ל רשו ת מרא ש
גלות . א ו של א הי ה נוט ל רשו ת אב ל קבל ו אות ו בעל י
דינין עליה ן . הואי ל והו א [כ ] מומח ה חוז ר הדי ן . וא ם א י
אפשר להחזי ר פטו ר מלשל ם . אח ד הנוט ל רשו ת מרא ש
גלות א ו הנוט ל רשו ת מבי ת די ן ש ל ישרא ל באר ץ ישרא ל
אבל ל א בחוצ ה לאר ץ כמ ו שביארנ ו " ג הי ה הטיע ה
מומחה ול א נט ל רשו ת ול א קביל ו אות ו בעל י דיני ן
עליהן . א ו של א הי ה מומח ה אב ל קבל ו אות ו בעל י
דינין עליה ן לדו ן לה ן כדי ן וטע ה [ג ] בשקו ל הדע ת . א ם
נשא ונת ן בי ד מ ה שעש ה עשו י וישל ם מבית ו . א ם ל א
נשא ונת ן בי ד יחזו ר הדי ן . וא ם א י אפש ר להחזי ר ישל ם
מביתו : ד אב ל מ י שאינ ו מומח ה ול א קבל ו אות ו בעל י
דיניו אע״ פ שנט ל רשו ת הר י ז ה בכל ל כעל י זרו ע ואינ ו
