Section 642

ו אי ן סומכי ן זקני ם בח״ ל וכו ׳ . פ״ ק אמ ר
ריב״ל אי ן סמיכ ה ב ח ל ומסי ק על ה
סשימת סומכי ן בחי׳ ל ונסמכי ן באר ן ה א אי1רינ ן
דלא אל ת סומכי ן ונסמכי ו בח״ ל מא י ומסי ק
דצא ומינ ה את ה למ ד שא ם הי ו שניה ם באר ן
אע״פ של ת הי ו במקו ם את ד דומי ש דאר ן וח״ ל
שפיר דמ י ושול ח ס וממני ם אות ו כאש ר נת ב
רבינו : וכ ל א״ י וכו ׳ . ס ע פ ש ל ז החזיק ו
בה עול י כב ל אע״ ג דאינ ה כח״ י לעני ן תרומו ת
ומעשרות ולקצ ת דברי ם לעני ן מינו י סמוכי ס
הכל הו א ת״ י וכ ן לעני ן הד ר ב א י ולעני [

הנקבר כ ה

קדישח אר ן ישרא ל דינ ם
שוה וכב ר הארי ך בז ה בע ל ספ ר כפתו ר ופר ח
ע׳ש :

ז י ש לסומכי ן לסמו ך אפיל ו מא ה וכו ׳ . פ ׳
ד״מ ר י ב ן בב ס סמ ך ה ׳ זקני ם ואל ו
הן ר״ מ ור ׳ יהוד ה ור ' שמעו ן ור ׳ יוס י ור ׳
אלעזר בר ׳ ש״עו ן ;

ח וי ש לה ם למנו ת כ ל מ י שירצ ו וכו ׳ . ש ם
כי הו ה נחי ת ר ב לבב ל אמ ר לי ה
ר׳ חיי א לרב י ב ן סחות י יור ד לבב ל יור ה יור ה
ידין ידי ן יתי ר בכורו ת א ל יתי ר והח ם נזפר ש
טעמא למ ה ל א נת ן ל ו רשו ת להתי ר בכורו ת
והמרינ׳ על ה פשיג א לפלג א ק ת אמר ח דמה ר
כלומר מההי ת דר ב ע ל תנא י מש י ה״ ש דאמ ר
ליה ד יוחנ ן לר ב שמ ן הר י א ת ברשוח. ו ע ד
שת'.א א.לנו . ומ ה שכת ב רבינ ו סכ ס מופל א
שר ו י להורו ת וכו ׳ . נלמ ד מה ך דר ב שהי ה
ראוי להורו ת בכ ל הח1ר ה

לחם

ך אי ן קרו י אלהי ם וכו ׳ . ברי ש פר ק החוב ל (ד ף פ״ד ) אסרי ק אלהי ס בעינ ן וליכ א
כלומר דכיו ן דתינ ן סמוכי ם אנ ס אלהים :

ה כראשונ ה הי ה וכו ׳ . בירושלמ י פ ׳ קמ ת לסנהדרי ן אמ ר רב י א־ א בראשונ ה

היה כ ל אח ד ושה ד וכו ׳ .

ענין דומ ה לי : והו א שיהי ו שני ם עמ ו וכו י

אבל אי ן כחו ב ש ם כ מ ש כא ן רבינ ו סל א
. כב ר הוכחת י דהכ י אית א בימר א דא ש ל ו
ר׳ יהוד ה הפש ר דיוד ה בה א דה א ל א פלי ג עלי ה דר ׳ שמעו ן אל א בסמיכ ת פ ר אג ל
בסמינח חג ר ל ש סניג י דבש;ש ה סג ׳ 7ודח י עדיפ א סמיכ ת פ ר מלמיסמ ך חב ר דה א הת ם
בעי. ן שיהי ו מ : הסנהדרי ן וכא ן באח י סמו ך סג י חב ל בע ל ההגה״ ה נת ב דהו א דלי ז
כר׳ יהו, ה יהו א חינ, ה וססש ר ש ד,ד ק כ ן מלשו ן שתי ן סמיכ ה פחו ת משלש ה דמשמ ע
שוס סמיכ ה אפי ׳ סמיכ ת ;הס ט ( ח ר ] ומ ה ש א ר והו א שיהי ו שני ם עמ ו אע׳ ם שכתב ו
־ למעל ה הו א לאשליועינ ן דא ע ס שהו א ברפו ת הנשי א ל א אמרינ ן דבס ד סג י :

ן אי ן ס ו כי ; זק־י ס וכו ׳ . ס ' דינ י ממונו ת (ד ף י״ד• ) אמ ר ריב״ ל אי ן סמיכ ה בחיי ל
והקשו ע ל מ ה דל ת דיינ י דינ י קנסו ת כל ל בחוצ ה לאר ץ והתנ ן סנהדרי ן נוהג ת
וכו׳ ותירצ ו סל א דל ת סניכינ ן בחוצ ה לסר ן ע כ ; הי ו שניה ם באר ן וכו ׳ . ני.חבא ר ממ ה
שכתבתי דהר י ל א אר׳ר ו ש ם שאי ן סומכי ן סנ א מפנ י שאח ד בא״ י ו.ח ד בח״ ל אב ל א ם
היו כולה ו ב,ר ן אע״ ס 0 . ץ שניה ם במקו ם אח ד הו י סמיכ ה :

ז י ש לסומכי ן לסמו ך וכו ׳ . ירושלמ י בפר ק חל ק ר ׳ ברכי ה בש ם רב י אב א ב ר כהנ א

מגדל ע ח

מ הסר ק ; אי ן קרו י אלהי ם אל א נ׳ ד כו ׳ ע ד שיכ ו כומני ן נאר ן
ותסלתו ע1 ד ם ׳ סגזונ ל(ד ף ס׳ד ) ;

הכל סר ק קפ א יסנהדרי ן

אמר תשעי ם אל ף זקני ם מינ ה דו ד ביו ם מח ד וכו ׳ ורבינ ו הי ה נור ם שלשי ם אל ף :
ח וי ש לה ם למנו ח וכו ׳ . פר ק קמ א דסנהדרי ן (ד ף ה׳. ) א״ ר לי ה רנ י היי א לרב י
בן את י יור ד לבב ל יור ה יור ה י ; י ן ידי ן וכו ׳ יתי ר בכורו ת א ל יהי ר וא״ ח הי ך
כתב כא ן רבינ י א ו יקנ ו ל ו רבו ת להורו ת באיסו ר והיי־׳ ר ה : מוכ ח בגמ ׳ דלהורו ת
באיסור והית ר ל א בעינ ן רשו ת מב״ ד אנ א רשו ח כרב ו וכ:אקשינ ו הח ם וכ י מאמ ר
טמיר רשות א למ ה לי ה למשק ל ותירצ ו משו ס מעש ה שהי ה וי״ ל דודא י רשו ת בעי ק
להורות באי.ו ר והית ר כד י שא ס טוע ה ליפשי ר כדמוכ ח בכר ק אח ד דינ י ממונו ת (ד ף
ל״ג.) וכמ ו שכה ט ש ם התוס ׳ ומא י דסרי ך ממ ׳ למ ה ל י רשוח א כב ד תירצ ו ההוספו ת
דהכי קאוו ר למ ה ל י למשק ל רשו־׳ א בתרח י בהוראו ת ודי ן : והו א שיהי ה רתו י לכ ל
הזכרים וכו׳ . ירושלמ י פ״ ק לחנינ ה מה ו למנו ח זקני ם ל : ברי ס י0י.י ס נשמעיני ה מ ן
הדא ר ב מניתי ה רב י להתי ר נדרי ם ולראו ת כחמי ם וכו ׳ . עו ד ש ם אע״ ג דהקמ ר ממנ ץ
זקנים לדברי ם יח י.י ם והו א כיהי . ראו י לכ ; ה ד רי ס כהד א ר ׳ יהוש ע ב ן לו י וט ' .
כלומר שיהי ה מכ ם ומופל ה בכ ; כתר ה כל ה ונ ס של ; יהי ה סומ א באח ת מעיני ו שא ז
אינו ראו י לכ ל ה ; ברי ם כמ״ ש רבינ ו סח ר כ ן :

ט וכ ן י ש לסומכי ן וכו ׳ . פר ק קמ ח דס נ .דרי ן (ד ף ה׳: ) כשיט א לפלג א ה א קאמ ר
דמהני ע ל תנא י מא י ת א שמ ע דא־.י. ר לי ה ר ' יוחנ ן וכו ׳ . וכ ן בירושלמ י פ״ ק
דמגיגה מה ו למנו ח זקני ם לימי ם נש.;עיני ה ני. ן הד ח ט ׳ :

נראין

הגהות מיימוני־ו ת

[א] כר ׳ שמעו ן לנכ י ר״ י דאמ ר כח..,ש ה דבגטר א תנ א ססיכ ה וסמיכ ת זקני ם נג׳ ;

הרדב״ז(מכ״% ) שופטים . הלכו ת סנהדרי ן 2 ׳ ך 2ס ף משנ ת ז 13

יא נראי ן ל י הדכרי ס שא ס הסכימ ו וכו׳ . מ ל לשו ן ז ה סמכ ו חכמ י צפ ח והנמ ל שגה ם
לסמוך כמוכי ! לדו ן דינ י קנסו ה ול א על ה ניד ם נס י שהחכ ש שהי ה בירושלי ם
לא הסכי ם עמה ם ושאל ו א ת פ י בעוד י בנזציי ם וא ת פ י ח-כר י ול א הסכמנ ו וחנ י ה־רכת י
בחוהה קשוב ה ל,ס ל דעת ם ושל ח דקדק ו יפ ה בלשי ן רבינ ו רד א שה ם משנ ו שמ ה שכת ב

רנינו והדב ר צרי ך הכר ע קא י למא י דסלי ק מיני ה
ואם הי ה ש ס סמו ך מס י סמו ך וכו ׳ וה א ודא י
ליתא נ י דב ר ז ה הי ן צרי ך הכר ע שהר י הו א
כתב למעל ה שהו א בג ׳ והו א שיהי ה אח ד מה ם
סמוך וכו ׳ כאש ר הוכחנ ו מהסי ך דר״ י ב ן
נבא ומ ה שכת ב הכ א ב ח לחד ש שא ס י ש סמו ך
מפי סמו ך אי ן צרי ך דע ת חכמ י א׳׳ י אל א ד ן
דיני קנסו ת ודב ר ברו ר הו א ואי ן צרי ך הכר ע
א״כ ע״ כ מ ה שכת ב והדב ר צרי ך הכר ע
ארישא קא י וכיו ן שהו א בעצמ ו ל א פשיש א לי ה
איך נעש ה אנחנ ו מעש ה , ות ו שהר י הקש ה
הרב א״ כ למ ה הי ו מצפערי ס וכו ׳ כ י הא י
עובדא דר״ י ב ן בב א ו ת ר ן לפ י שישרא ל
מפוזרים וכו ׳ ומ ה בכ ך והל א בא״ י קרובי ם
זה לז ה והי ו יכולי ם להסכי ם ע ל הסמיכ ה ע״ י
שלומים א ו ע״ י א,רו ת אל א מא י חי ת ל ך
למימר שהי ו צריכי ם להיו ת כל ם במעמ ד אח ד
והיה רחו ק לקבצ ס הואי ל וה ס מפוזרי ם ה ח
למדת דאפיל ו למ ה ש־ב־נ ו בדבר י רבינ ו הי ה
צריך שכ ל חכמ י א״ י יהי ו במעמ ד אמ ד . ועו ד
שנראה שצרי ך הנסמ ך ראו י נהו־ו ה בכ ל ההור ה
כולה ורחו ק בעינ י שי ש נדו ר הז ה מ י שראו י
להורות בכ ל ההור ה כול ה . ועו ד שהרחי ה
שכתב רנינ ו בפירו ש המשנ ה לדב ר אינ ה ראוי ה
לסמוך עלי ה וז״ ל שא ם ל א תאי ר כ ן א״ א
שתמ-א ב״ ד הנדו ל לעול ם לפ י שנצטר ך שיהי ה
כל אמ ד מה ם סמו ך ע ל כ ל פני ם והקב״ ה יע ד
שישובו כמ ו שנאמ ר ואשיב ה שופטי ך כבראשונ ה
ויועציך כבתחל ה וכו ׳ , ומ י יח ן ואד ע שהר י
אליהו ב א לפנ י המשי ח כמבוא ר בכתובי ם ובדבר י
רז״ל והר י הו א סמו ך ויסמו ך ממרי ם לפנ י בו א
המשיח . ות ו דבנ י ראוב ן עתידי ם לבו א ולעשו ת
מלחמות לפנ י בו ח מל ך המשי ח ומא ן לימ א ל ן של א
יהיה בה ן כמו ך מפ י סמו ך והו א יסמו ך אדרי ם
והו שאמר ו במדרשו ת שהמשי ח יתנל ה ב,לי ל
ויחזור ויתכס ה ומא ן לימ ת ל ן של א יסמו ך ב״ ד
בזמן שיסנל ה בחחל ה . ואפש ר שמתו ך קושיו ת
חלו וזולת ם ל א סמ ך ע ל מ ה שכת ב בפירו ש
המשנה וכה ב בפס ק והדב ר צרי ך הכר ע והרוצ ה
לעמוד ע ל עיקר ן ב ל דברי ם יעיי ן באות ה חשוב ת
כי אי ן כא ן מקו ם להארי ך :

יב ב״ ד שנסמכ ו בא׳ י וכו׳ . ש ם אמ ר ריב״ ל אי ן סמיכ ה בחו״ ל מא י אי ן סמיכ ה בחו״ ל

אילימא דל א דיינ י דינ י קנסו ת בחו״ ל וה א חנ ן סנהדרי ן נוה, ח בי ן במר ן בי ן

בחו״ל אל א 7 ל א סמכינ ן בחו״ ל :

יג ראש י נליו ח שבבב ל וכו ׳ . ש ם אמ ־ ר ב מא ן ד ע י למ י ד ן דינ א וטע ה וא י בע י

למפטר לישקי ל רשות א מרי ש גלות א וכ ן אמ ר שמוא ל וניעמ א משו ם דחיקר י שב ט דכתי ב ל א יסו ר שב ט מיהוד ה אל ו ראש י גליו ת שנבב ל שרוד ץ א ס ישרא ל בשב ט וי ש

להם רשו ת להפקי ר ממונ ם דקי״ ל הפק ר ב״ ד הפק ר ואמרינ ן בירושלמ י טעמ א משו ס דרא ש נול ה ב א מ ן הזכרי ם ונשי א שבא״ י ב א מ ן הנקבו ת ואמרינ ן פשיט א מהכ א להכ א

כלומר מ ב ל לבב ל ומהכ א להח ס מבב ל לא״ י ומהת ס להס ס פשיבי א דמה, י רשו ת דהכ א שב ט והת ם מחוק ק כדתני א ל א יסו ר שב ט מיהוד ה אל ו ראש י נליו ת בבב ל שרודי ן א ת ישרא ל
בשבט ומחוק ק מבי ן רנלי ו אל ו בנ י בני ו ש ל הל ל שמל־מדי ן הור ה בר ב ם מהת ם להכ א מא י כלומ ר מה ו שיועי ל רבו ת הנשי א לדו ן בנב ל כלומ ר לכו ף א ת בעל י דיני ם ת״ ש דרב ה בב״ ח
דן דינ א וטע ה אח א לקמי ה דר ׳ חי י א״ ל א ס קבלו ך עלייה ו ל א חשל ס וא י ל א זי ל שלי ם וה ה רב ה בב״ ח רבות א הו ה נקי ט ש״ מ מהת ם להכ א ל א מהנ י ש״ מ ואקשינ ן ת ו מאח ר דל א
מהני רב ה ב ר ב ר חנ ה רשוח א דנק ט למ ת לי ה ומשנ י לעיירו ת הנגימדו ת ע ל הגבולי ן ונתבאר ו דבר י יבינ ו :

ראוי לכ ל הדברי ם וכ ן כ ל כיוצ א בז ה : י א הר י של א
היה באר ץ ישרא ל אל א סומ ך אח ד מושי ב שני ם בצד ו
וסומך שבעי ם כאח ד א ו ז ה אח ר ז ה ואח ר כ ך יעש ה
הוא והשבעי ם בי ת די ן הגדו ל ויסמכ ו כת י דינ ץ אחרי ם .
נראין ל י הדברי ם שא ם הסכימ ו כ ל החכמי ם שבאר ץ
ישראל למנו ת דייני ם ולסמו ך אות ם הר י אל ו סמוכי ם
ויש לה ן לדו ן דינ י קנסו ת וי ש לה ן לסמו ך לאחרי ם .
אם כ ן למ ה הי ו החכמי ם מצטערי ן ע ל הסמיכ ה כד י של א
יבטלו דינ י קנסו ת מישרא ל . לפ י שישרא ל מפוזרי ן וא י
אפשר שיסכימ ו כול ן וא ם הי ה ש ם סמו ך מפ י סמו ך
אינו צרי ך דע ת כול ן אל א ד ן דינ י קנסו ת לכ ל שהר י
נסמך מפ י בי ת די ן . והדב ר צרי ך הכר ע ♦ י ב בי ת די ן
שנסמכו באר ץ ישרא ל ויצא ו חוצ ה לאר ץ הר י ה ם דני ם
דיני קנסו ת בחוצ ה לאר ץ כדר ך שדני ם באר ץ . שסנהדרי ן
נוהגת באר ץ ובחוצ ה לאר ץ והו א שיהי ו סמוכי ם :
יג ראש י גליו ת שבבב ל [ג ] במקו ם מל ך ה ן עומדי ם .
ויש לה ן לרדו ת א ת ישרא ל בכ ל מקי ם ולדו ן עליה ן בי ן
רצו ב ץ ל א רצ ו שנאמ ר ל א יסו ר שב ט מיהוד ה אל ו
ראשי גליו ת שבבבל : י ד וכ ל דיי ן הראו י לדו ן שנת ן
לו רא ש גלו ת רשו ת לדו ן י ש ל ו רשו ת לדו ן בכ ל העול ם
אע״פ של א רצ ו בעל י דיני ן בי ן באר ץ בי ן בחוצ ה לאר ץ
אע״פ שאינ ו ד ן דינ י קנסו ת . וכ ל דיי ן הראו י לדו ן שנתנ ו
לו בי ת די ן שבאר ץ ישרא ל רשו ת לדו ן י ש ל ו רשו ת
לדון בכ ל אר ץ ישרא ל ובעיירו ת העומדו ת ע ל הגבולי ם
אע״פ של א רצ ו בעל י דיני ן . אב ל בחוצ ה לאר ץ אי ן
רשותן מועל ת ל ו לכו ף א ת בעל י דיני [ . אע״ פ שי ש ל ו
לדון דינ י קנסו ת בחוצ ה לאר ץ אינ ו ד ן אל א למ י שרוצ ה
לדון אצל ו . אכ ל לכוו ן א ת בעל י דיני ן ולדו ן לה ם אי ן ל ו