NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 639

Section 639

הוא ודי ן ז ה דבדיג י מ מ מ ת גומרי ן בליל ה ול א בדינ י גפשו ח כב ר נתפר ש בסמו ך :
ה הנהלו ת כדיגי ן וכו ׳ . סנהדרי ן פ ׳ אח ד דינ י ממוס ח (ד ף ל״ד: ) ובחר א ס ׳ י ש מחלי ן (ד ף קי״ג: ) והי ה ביו ם הנחיל ו א ת בני ו גיו ס את ה מפי ; נחלו ת ול א בליל ה ויסיקנ א
דדי! נחמ ת קאמ ר פירו ש דבפרש ת נחצו ת כתי ב לחק ס משפ ט דמשמ ע הפל ת נמלו ת די ן קצו ב הו א בשע ת המית ה הכ ל כמ ו שחמ ר המ ס ואי ן הדב ר צרי ך דייני ן אל א
*(סי׳ שה ם יושיס ו אח ד לפ י שאי ן ג׳ ד שקו ל , כ״ ס כתוש׳ ) .
לחם
נ איי ן מחחילי ן א ת הדיני ם כו ׳ . דבר י רבינ ו מתמיהי ן דבפר ק אח ד דינ י ממונו ת (ד ף ל ד ) משמ ע דמא ן דחי ת לי ה היקש ח דריבי ס ונגעי ם סניר א לי ה דאפי ׳ גמ ר דין אי ן נומרי ן בליל ה דאמרינ ן הח ס מהניהי ן דל א כר ׳ מחי ר וכו ׳ כלומ ר דר״ מ סביר א ליה היקש א וכיו ן לכ ן אפי ׳ נמ ר די ן אי ן גומרי ן בליל ה ורבנ ן דאי ת לה ו דנומרי ן בליל ה ליש לה ו היקש א ול א נפק א לה ו הל א מקרא י דושפכי ו וביו ם הנחיל ו וכ ן משמ ע בהדי ח נס׳ נ א סימ ן (ד ף נ׳. ) דהובה ה סוגי א ז ו וכמבוא ר ש ם בדבר י רש״ י וחוספי ת ז״ ל ואם כ ן חי ך פס ק רבי מ כא ן דגומרי ן בליל ה ו.י ה לי ה היקש א ה א משמ ע דה ם שנ י
הפכית וי״ ל דסוב ר רבינ ו דכ״ ע אי ת לה ו היקפ א אג א דלר.ג ן משו ם דל ח נימ א אי ן
היקש למחצ ה ומקשינ ן ריבי ם לנגעי ם אפ י. ו לגמ ר די ן דפסו ל משו ס הכ י איצטרי ך קר א דושפעו לומ ר דנומרי ן בליג ה וא״ ת א׳׳ כ לישחו ק קר א מגיו ס הנחיל ו י״ ל דאיצכירי ך משו ס דה״נז דמקר א דושפט ו אימעי ס ל ן דל א נמרינ ן מהיקכ א חפי ׳ חחל ח די ן דפשו ל אל א בי ; חחגת די , בי ן גמ ר די ן כש ר והיקש ת חת א גומ ר מ ה ריבי ם של א בקרובי ם וכו ׳ ולהכ י
אתא קר א דביו ס הנחיל ו לומ ר דהמיל ח די ן פסו ל ותחיל ת די ן נמ י נמרינ ן מהיק ש ח דר.ו א
פסול וזה ו שהבי א רבינ ו היקש א להחל ת די ן וחע״ ג דכלא ו היקש א גמרינ ן לי ה דפסו ל מהנהו תר י קרח י מ״ ס הוציא ו רבינ ו מ ן ׳־.היק ש משו ם דכיו ן דסי ף סו ף היר,ש א איצטרי ך למילי אחעינ י ילפינ ן ה א נמ י מהיקפ א אע״ ג דל א איגטרי ך לה ט והשת א דרבנ ן אי ת להו הי ־,ש א חח י שפי ר ד מ 1 י דפס ק רבינ ו לעי ל הסומ א בשח י עיני ו ססו ל דא י לי ת לה ו היקש א אמח י פסו ל כדכהב י ההוס ׳ נס ' ב א סימ ן אב ל הפת ח דאמרינ ן דאי ת לה ו היקש א וילפינן לי ה מהיקש ־ ומיה ו סומ א בהח ת מעינ ו ל ח ילפינ ן דפסו ל משו ס דהו י כנמ ר די ן כדכתב הרי״ ף ז״ ל וכיי ן לדר ש גפ ר ד ן מקר א משפט ו ה״ ה סומ א באמ ס מעיני ו ומ ה
לעז ע ל אות ו צדי ק שלק ח זמורו ת אחיי ס ט ׳ . ז ה יג ר אימ ה יבהדי א משמ ע גנמר א דר׳ נ ל א צק ח הזמורות עצמ ן שנג 3 החרי ם אל א דמ י אח ר שהי ה ל ו חל ק לאד ס 03 וצ׳ ע . (א׳ ס עיי ן ס' נ מהלכו ת עברים הלכ ה ה׳ ) ;
הנחות מיימוניור ו
^למוד טכא ז ע״ ב : [ג ] בירושלמ י גדסינ ן מני ן לדייני ם "#ע י דמ ו כ^מ* ח עדיניח ם די ן שנא:■, ר ושם ־ ו א ת חע ם בכ ל ע ת ע״ ב 1 [נ ] אורע ח ב ל חסרש ח כול ה להיו ת ד ■
משנה
שאמרו בגמר א דמחגי ׳ דל א בר״ מ לא ו משו ם דר״ מ אי ת לי ה היקש א דרב ק נמ י אי ח להו היק ש ז כדכהיבנ א אל א מגיפנ א דאמ ר ח ף רי-י ס ביו ם בסת ם מכמ ע זי ן חחל ת דין בי ן גמ ר די ן סשו ל וכ ן מדקאמ ר ס מ א בכת ם משמ ע אפיל ו סומ א באחי ! מעיני ו וקגת ראי ה לז ה דרבנ ן נמ י אי ת נה ו היקש א משו ם דחזינ א דבספר י פרש ת שופכי ם נאמ ר היקש ז ה בסת ם ול א הו׳כ ר בש ם רב י מחי ר משמ ע דאש ו חליב א דכ״ ע ז ה הי ה נ״ ל בדעתו ז״ ל חב ל מ״ מ קש ה ל י טוב א דבש ׳ מצו ת מליצ ה (ד ף ק״ד. ) ע ל מחני ׳ דחלצ ה בגילה חליצת ה כשר ה המרינ ן לימ א מחני ' בה א ק ש מפלג י דמ ר סכ ר מ שינ ן ריבי ם
לנ עי ס ומ ר סב ר ל ח מקשינ ן ריבי ם לנגעי ם ל א דכ״ ע ל ח מקשינ ן ריבי ם ל ג עי ס דח י
מקשינן אפיל ו גמ ר די ן בליג ה נמ י ל א ע״ כ פירו ש ל א מצי ת אמר ת דכ״ ע אי ש לה ו
דחלמה כתחנ ת די ן ובה א ק א מפלג י דמ ר סב ר מקשינ ן ומפנ י כ ן אפי ׳ גמ ר די ן פסו ל
ומר סכ ר ל א מקשינ ן ומפנ י כ ן אפי ׳ תהיל ת די ן כש ר דא י אמר ת כ ן מחניתי ! דנומרי ן בלילה ל א מחוקמ א כח ד מינייה ו דמא ן דל א מקי ש אשי ׳ תחל ת די ן אי ח לי ה לכש ר ומא ן דמקיש מפי ׳ גמ ר די ן פסו ל ואנ ן חנ ן גומרי ן בליל ה ואי ן מתחילי ן הל א דכ״ ע נ א מר, ש נ ן ריבים לנגעי ם ומ״ מ בסיגל ת די ן כ׳י ע מוד ו מקר א דוששט ו כדמסר ש בסנה/רי ן והכ א בהא ק א מיפלנ י וכו ׳ והשש א קפ ה לדע ת רבינ ו דהיכ י קחמ ר דמא ן דמקי ש אפי ׳ גמ ר די! נמ י ל א ה א אפי ׳ לס י מ ה שפירשת י בדברי ו מא ן דמקי ש אי ת לי ה דנמ ג די ן כש ר מקרא דושסט ו ועו ד כיו ן דסוגי ח דנמ ׳ מסי ק דכ״ ע לי ת לה ו היקש א חי ך ליבינ ו פס ק דלא כסוגיי ן וסוני א ז ו קש ה לדע ת רבינ ו וצ״ ע :
ה הנחלו ת כדיני ן וכו׳ . אע״ ג דבנמר א (סנהדרי ן ד ף ל״ד: ) נאס ר דב ר ז ה לר ׳ מאי ר דאייסר לי ה קר א להכ י ס״ ט משמ ע לי ה צרכינ ו דבי ן לרבו ; בי ן לר ׳
מאיר
משנה למל ך
פ״ג ג א ץ מחחילי ן א ת הדינ ץ כליל ה כו ׳ . עיי ן בדבר י מר ן נכ* מ ולפ י דרכ ו ל א ק 5 * דרמ ן ל 6 סכרי דקר א דושפט ו ליו ם המכונ ן דככ ל ע ת משמ ע אפיל ו כליל ה . וכ׳ י כיו ן דנמר י ©יקשא מנ״ ל למעוט י יו ם סעעונ ן י״ ל כיו ן דקר א דושסע ו מוקמ י ל 0 כנמ ר ד ץ דדני ן בליל ה מע ^
מםמע
מנדל עו ז
חנחלוח גדיני ן שנאמ ר כה ן לחוק ת משפ ע . סר ק י ש מחל ץ (ד ף קי*ג ) : לפיכ ך א ן מפילי ן יז ׳
!'*מ ו יי ת חע □ נב ל /ג ת ע 13 \ג 1 אורע ח כ ל חסרש ח כול ה להיו ת ד' ן פירש ! ע ד
חוס' שע* כ ש ל בני ם עושי ן הדי ן וצריכי ן לקבל ן עליה ם בדייני ם איג ז יט ל לוט ר איג י רוע ח לדו ן כ&ניפ ס אל א כאנ י ב״ן ■ חגדו ל ול א אייר י כפתג ת שנ׳ ם דר. א דדיבר י שב׳ ס
|ךמג״ם חל ק י^ר £
גגו^בין
כסף משנ ה . עופטים . הלכו ת סנהדרי ן חרדכ׳ ז(מכ״י )
נחלות בליל ה : ן [ד ] שני ם שנכנס ו לבק ר א ת החול ה וצוה בפניה ם . כותבי ם ואי ן [ה ] עושי ם די ן וא ם הי ו שלשה רצ ו כותבי ן רצ ו עושי ן די ן . במ ה דברי ם אמורי ם ביום אב ל בליל ה כותבי ן ואי ן עושי ן די ן : ז י״כ ל בי ת דין ש ל ישרא ל שהו א הגו ן שכינ ה עמה ם . לפיכ ך צריכי ן הדיינים ליש ב באימ ה וירא ה ועטיפ ה וכוב ד רא ש ואסו ר להקל רא ש א ו לשח ק א ו לספ ר בשיח ה בטיל ה בבי ת דין אל א בדבר י תור ה וחכמ ה : ח כ ל סנהדרי ן א ו מל ך או דא ש גול ה שהעמיד ו לה ן לישרא ל דיי ן שאינ ו הגו ן ואינו חכ ם בחכמ ת התור ה וראו י להיו ת דיי ן . א ף ע ל פ י א "וח' מ סי ׳ מ סמ׳ ג "שי ן צ! : שהו א
גלילה כוחני ן ואי ן עושי ן די ן משו ם דהו ו לה ו עדי ם ואי ן ע ד נמש ה די ץ ע״ כ . וה א דהמרינן בליל ה כוחגי ן ואי ן עושי ן די ן אסיל ו למח ר קאמ ר שמת ח: ה ל א נרא ו ליש ב לס ם דין ונרא ה דאע״ ג דאי ן מסילי ן נחלו ת בליל ה א ם התחיל ו ביו ם גומרי ן בליל ה דה א לחוקת משפ ט כתי ג גה ו והיינ ו דכתי ב גיו ס הנחיל ו וכתי ב לחוק ת משפ ע וכתי ב ושאש ו
את הע ם בכ ל ע ת ;
ז כ ל ג״ ד ש ל ישרא ל וט ׳ . פ״ ק אמ ר ר ׳
שמואל ב ר נחמנ י א״ ר יונת ן כ ל דיי ן שדן די ן אמ ת לאמית ו משר ה שכינ ה בישרא ל שנאמר אלהי ם נצ ב בעד ת א ל בקר ב אלהי ם ישפוט ותרת י משמ ע קר א ששכינ ה שרוי ה ביניה ם ושורה ע ל ישרא ל :
ח כ ל סנהדרי ן א ו מל ך וכו׳ . אית א בירושלמ י דסנהדרין ובמכילת א פרש ת אל ה הדברים ואמרינ ן בשרק א קמ א דב י נשיא ה אוקמו דיינ א דל א נמי ר אמר ו לר ׳ יהוד ה ב ר נחמני מתורגמני ה דר״ ל קו ם עלי ה באמור א קם גחי ן עלי ה ול א אמ ר לי ה ול א מיד י פת ח ואמר הו י אוס ר לע ן הקיצ ה עור י לאב ן דומ ם הוא
כל אח ד מיורש מ יחזיקוה ו שומע י הצוא ה בשל ו וכיו ן דאמ ר קר א ביו ם הנחיל ו משמ ע דהנ י מילי דצוא ת המ ת הו י די ן פסי ק ואי ן צרי ך עו ד לדייני ם גיו ס אב ל גליל ה ל ח הו י די ן פסיק וצרי ך דייני ם ואל ו ששמע ו צוא ת המ ת יעיד ו בפניה ם וי ש מחלוק ת בי ן המפרשי ם דאיכא מ״ ד דכיו ן דדבר י שכי ב מר ע ככתובי ם וכמסורי ם דמ ו ל א הו י אל א מדרבנ ן כ י מרב י הכא ל א מרבינ ן אל א בקני ן ואיכ א מ״ ד דבל א קנין מייר י ואליב א דרב י יוחנ ן ג ן ברוק ה והרוצה לעמו ־ ע ל עיקר ן ש ל דברי ם יעי ץ בחשן המשפ ט : כת ב הרמ״ ך הנחלו ת כדיני ם וכו׳ . תימ ה למ ה הבי א לשו ן שסות ר מות ו בגמרא והל״ ל לפיכ ך אי ן דינ י נחלו ת בליל ה ועוד תימ ה ל ן היכ י תל י תני א בדל א תני א שאמר הנחלו ת כדיני ם ואדרב א לפס ק הלכ ה כ ל דינים מנחלו ת גמרינ ן כדרמ י הכ א כתי ב ושפטו א ת הע ם בכ ל ע ת וכתי ב והי ה ביו ם הנחילו א ת בני ו ה א כיצ ד יו ם לתחל ת די ן לילה לגמ ר די ן עכ״ ל :
ל שני ם שנכנס ו לבק ר א ת החול ה וכו׳ . פ ׳ אחד דינ י ממונו ת (ד ף ל״ה )
ובפרק י ש מחלי ן (ד ף קי״ג: ) מימר א דר ב יהודה אמ ר ר ב כלשו ן רבינ ו ואמ ר ר ב חסד א עלה ל א שנ ו אל א ביו ם אב ל בליל ה טתבי ן ואי ן עושי ן די ן משו ם דהו ו לה ו עדי ם ואי ן ע ד נעש ה דיי ן ופירש״ י רצ ו כותבי ן בלשו ן עדו ת והיורשי ן יבוא ו לבי ת די ן ובי ת די ן יעש ו
כפי הצוא ה . רצ ו עושי ן די ן השומעי ן רשאי ן ושליסי ן להיו ת מחזיקי ן כ ל אח ד בשל ו הכ ל כמ ו ששמע ו . שני ם אי ן עושי ן די ן דמחחלת ו ל א נרא ו להיו ת לדייני ם אב ל בליל ה שאינ ו ראו י
לדין כותבי ן ואי ן עושי ן די ן אפיל ו למח ר שמתחלח ם ל א נרא ו ליש ב לש ם לדי ן עכ״ ל . ובפר ק י ש מחלי ן כת ב רשב״ ם דדוק א נק ט שנכנס ו לבק ר הילכ ך רצ ו עושי ן די ן אב ל נכנס ו להעיד הר י ה ם עדי ם ואי ן ע ד נעש ה דיי ן והבי א ראי ה לדברי ו מדאמרינ ן פ״ ק דמכו ת גב י נמצ א אח ד מה ם קרו ב א ו פסו ל עדות ן בטל ה ד־מרינ ן לה ו למחז י אחית ו א ו ל־זסהוד י ואי לאסהזד י נמצ א אח ד מה ם קרו ב א ו פסו ל עדות ם בשל ה ופיר ש הו א ז״ ל דאמרינ ן לה ו מתחל ה כשראית ם העדו ת נתכוונת ס להעי ד א ו לראו ת הדב ר אלמ א כונ ה להעי ד פסול ה וג ם
הביא ראי ה מתשוב ת זקנ ו רשיי׳ י ובעל י התוספו ת חלק ו עלי ו וההי א דפ״ ק דמכו ח פירשו ה בעגי ן אח ר מ״ מ רבינ ו ז״ ל מסכי ם לדברי ו שהר י ההי א דממ ת רבינ ו בפר ק חמיש י מ:לכו ת
עדות מפרש ה כדבר י רשב״ ס שכ ן כת ב ש ם ע ל פ י שני ם עדי ם א ו שלש ה עדי ם לעפו ת ג ׳ כשני ם וכו ׳ וכיצ ד גידקי ן א ת הדב ר כשיבא ו לבי ת די ן עדי ם מרובי ם כ ת אח ת אומרי ם לה ם כשראיחם ז ה שהרי . א ו חב ל להעי ד באת ם א ו לראו ת כ ל מ י שאומ ר ל א להעי ד עלי ו אל א לראו ת מ ה הדב ר ונכל ל הע ם באח י מפרישי ם אוח ו וכ ל מ י שאומ ר ל א היית י עומ ד אל א
להעיד ולכוי ן העדו ת מפרישי ן אוח ו א ס נמצ א באל ו שנתכוונ ו להעי ד קרו ב א ו פסו ל עדות ן בטל ה בד״ א בשהי ה בה ם קרו ב א ו פסו ל אב ל א ם כול ם כשרי ם אמ ד שנתכוו ן להעי ד
אז של א נתכוו ן להעי ד הואי ל ורא ה הדב ר וכוו ן עדות ו והי ה ש ם התרא ה חותכי ן הדי ן ע ל פי ו בי ן בדינ י ממונו ת בי ן בדינ י נפשו ת . ומ ה שהקש ו מ״ כ אי ן ל ך ג ט כש ר כשמתני ן בפנ י קרובים א ו קדושי ן א ם נתכוונ ו להעי ד ל א קשי א דכיו ן שנהג ו ליח ד עדי ם א ף א ם יתכוונ ו הקרובי ם להעי ד אי ן בכ ך כלו ם דאי ן כוונ ה פוסל ת אל א כשאי ן עדי ם מיוחדי ם וא ם תאמר וה א בעינ ן הגד ה בשא ר ממו ן הו ן מקידו ש החד ש משו ם דכתי ב כז ה רא ה וקד ש וקיו ם שטרו ת דרבנ ן וא ם כ ן היכ י חמרינ ן רצ ו עושי ם די ן תיר ן הריטב״ א דמ ה שצו ה בפניה ם חשוב הגד ת עדי ם דהודא ת בע ל די ן כמא ה עדי ם דמ י . אב ל בע ל נמוק י יוס ף כת ב בסנהדרי ן רצ ו עושי ן די ן פירש״ י שה ם פוסקי ם הדי ן ע ל פ י צוואת ו ואי ן צרי ך בי ת די ן אמ ר נרא ה מפירובו שהו א עשא ן בי ת די ן ש ל עצמ ו ואי ן היורשי ן יכולי ם לדו ן בפג י אח ר שצוא ה בעצמ ה הו א פס ק די ן שנפס ק בפנ י אל ו שה ם ב״ ד ושמעינ ן מה א דב״ ד יכולי ם לדו ן ע״ פ ראיית ם בלא קבל ת עדו ת אחר ת כיו ן שה ם יודע־ ם הדב ר ושל א כדבר י המפרשי ם דבדינ י ממונו ת בעינ ן שיעיד ו בפניה ם דהגד ה בעינ ן ושאנ י הכ א דאיכ א הגד ת בע ל דב ר והודא ת בע ל די ן כמחה עדי ם דמ י עכ״ ל . ול י נרא ה דא י איכ א למיד ק מלשו ן רש״ י איפכ א איכ א למיד ק מיני ה דא י לנוסח ת ספרינ ו דגרסינ ן ברש״ י רצ ו עושי ן ד ן השומעי ן רשאי ן ושליטי ן להחזי ק כ ל אמד בשל ו הכ ל כמ ו ששמע ו מדקאמ ר הכ ל כמ ו ששמע ו משמ ע טעמ א דשמע ו דאיכ א הגד ה אב ל א י ליכ א הגד ה ל א ואפיל ו א ם תמצ א לומ ר של א הי ה גור ם כדבר י רש״ י כ י א ם כמו שכת ב בשמ ו איכ א למימ ר דמדקאמ ר ע ל פ י צואת ו משמ ע דוק א משו ס דאיכ א צוא ה דהיינ ו הגד ה וע ל פי ה פוסקי ן הדי ן אב ל א י ליכ א הגד ה ל א ואי ן לומ ר דושמעינ ן מה א ל א קאי לרש״ י אל א למימר א דר ב יהוד ה דהיכ י שמעינ ן מינ ה הכ י דה א הריטב״ א פיר ש ע ל ה א דר ׳ יהוד ה דמ ה שצו ה בפניה ם משו ב הגד ה ובע ל נמוק י יוס ף גופי ה בסר ק י ש נוחלי ן מייהי ה א דכח ג הריטב״ א ע ל ה א דר ב יהוד ה וכת ב עו ד רשב״ ס דה״ מ דרצ ו עושי ן די ן דמשמ ע דאפיל ו המול ה אי ן יכו ל לחזו ר ב ו כגו ן מתנ ת שכי ב מר ע במקצ ת וקנ ו מיני ה דת ו