Section 638

לגבי גמר א דידן :

ב אי ן ב״ ל ש ל ע״ א וכו׳ . פ ׳ אח ד דינ י ממונו ת (ל ף ל״ז ) וילי ף ל ה מא ל ימכ ר המז ג ;

אין

למלך

זקף במלו ה לל א זק ף ללמו ד דאפיל ו בדב ר זל א ברי ר עבי ד דינ א לנפשי ה וקש ה דמא י סייעת א דהו א
בא לומ ר דאפיל ו ידו ע לנ ו שהו א לזפצי ו כיו ן דזקש ו עלי ו ל א מצ י למעב ד דינ א לנפשי ה ואפש ר
לומר דה׳ ק דא ם הדב ר הלו י כידיעתנ ו אפיל ו ל א זקפ ו ל א מצ י למיעכ ד דינ א לנפשי ה א ם אינ ו
ברור לנ ו ולא ו בזקיפ ה הלי א , ומ' מ ל א מכרע א מיד י דלעול ס כברו ר לנ ו מ״ר י ואפ׳ ה כ י זקפ ו
לא מצ י למעב ד דינ א לנששי ה וצ׳ ע ג ם מ ס שהבי א ראי ה לז ה מה׳ ר קלונימו ס דלמ ה הוצר ן להוצי א

לעו

הגהות מיימוניו ת

[ד] כח ב ס״ ה דאי ן ז ה אנ^ א עצ ה טוב ה ג [ה ] כר ב נהבז ן וח* א רר ג יוזודו ! דאט ר יי א
עביד איני ש דינ א לנפשי ־ היב א דליב א פסיד א דהילבה א כר ב נהט ן ב ד נ י וכ ן פסק ו
ד," ג ור״ ח וכ ן ר ב אדפ ס וע ל דב ר ז ה הפס ו לרבינ ו אפרי ם מקולנ א ע ר שהוד ה ל ו וכ ן פם ק
ראבי״ה וס׳ ה ועי־ ן בתשוב ת ספ ר נזיקי ן בסיט ן ׳*ד : [ו ] פ* ק דסנהדר ץ ר ב ו;ונ א כ י את י
דינא קט־ ה מכני ף ומיית י ב י עשר ה כ י הי ^ דלימטי ה שיב א מכשיר א ע' כ : [ה ] מדאטרי ׳
אס ש ם שלש ה ועשרי ם יוצ א כבעמו ד וילי ף לה ם הת ם מא ל יהס ר המז ג וכ׳ ב בס׳ ה שי ע

ללמנד

מבי ר ב אמ ר כ י היכ י דנמטיי ה שיב א סנשור א
פיריש שיגיענ ו נכור ס קטנ ה מ ן הקור ה כלומ ר
שאס נטע ה ישסל ש העונ ש בי ן כולה ו ויקל ו
מעצי : וצריכי ן שיהי ו היושבי ם כול ם ש ם
ננ״י ח״ ת וראויי ם בריית א פר ק שבוע ת העדו ת
(דף ל׳; ) ומניי ן לדיי ן של א יש ב תלמי ד בו ר
לפניו פירו ש ליש א ולית ן עמ ו של א יטעה ו תלמי ד
לומר מלב ר שק ר תרח ק :

יד ואסו ר לאד ם חכ ם וכו ׳ . בריית א
בסנהדרין פ ׳ ז ה בור ר (ל ף כ״ג )

כך הי ו נקי י הדע ת עושי ם אי ן יושבי ם גדי ן
עד שיודעי ם ע ם מ י יושבי ם :

פ״ג א ע ד אימת י סנהדר י קטנ ה וב״ ד ש ל
שלשה וכו ׳ . פ״ ק דשב ח (ד ף
י׳) ע ד אימת י יושכי ס בדי ן אמ ר ר ב שש ת ע ד
זמן סעוד ה וש ם בסמו ך אמר ו ששע ה ששי ח הי א
זמן סעוד ת תלמיד י חכמי ם וא ס כ ן הו ה לי ה
לרבינו לכתו ב ע ד חמל ת ש ש כד י שיסעד ו
נשעה ששי ת ה ם ל א נסמ ר דמשמ ע לי ה ע ד
זמן סעוד ה ע ד סו ף זמ ן סעוד ה והיינ ו ע ד
סוף ש ש ול א תקש י ל ך היא ך יסעד ו אח ר
שש שהו א כזור ק אב ן לחמ ת דה א אמרינ ן דא י
טעים מיד י בצפר א לי ת ל ן ב ה : אב ל ב״ ד
הגדול הי ו י ! שבי ן וכו ׳ . בריית א בסנהדרי ן ם ׳
חלו ה ן הנרנקי ן (ד ף פ״ח: ) :
ובשבתות וימי ם טובי ם וכו׳ . באות ה בריית א
ובשבתות וימי ם טובי ם בחי ל
ובתוספתא לחגיג ה פר ק ב ׳ כחו ב נכנסי ם לבי ת
המדרש שבה ר הבי ח והטע ם פירש״ י של א
יהיו נראי ם כיושבי ם בדי ן שבלשכ ת הגזי ת הי ו
דנין :

ב ואי ן ב״ ד ש ל ע״ א צריכי ן וכו ׳ . ע ד וא ם
לאו ל א יצ א ע ד שיב א אח ר סנהדרי ן
פרק אח ד ד״ מ (ד ף ל׳׳ז ) והטע ם של א יפחת ו
מכ״ג לרי ש לי ה הס ם מא ל יחס ר המז ג פירו ש
6צ

מותר מצו ת חכמי ם הו א שמושי ב עמ ו אחרי ם שהר י
אמרו א ל [ד ] תה י ד ן יחיד י שאי ן ד ן יחיד י אל א אח ד :
יב "י ש לאד ם לעשו ת די ן [ה ] לעצמ ו א ם י ש ביד ו כ ח
הואיל וכד ת וכהלכ ה הו א עוש ה אינ ו חיי ב לטרו ח ולבו א
לבית די ן . א ף ע ל פ י של א הי ה ש ם הפס ד בנכםי ו איל ו
נתאחר וב א לבי ת די ן . לפיכ ך א ם קב ל עלי ו בע ל דינ ו
והביאו לבי ת די ן ודרש ו ומצא ו שעש ה כהלכ ה ודי ן
אמת ד ן לעצמ ו אי ן םותרי ן א ת דינ י ♦ י ג אע״ פ שבי ת
דין ש ל שלש ה בי ת די ן של ם הו א כ ל זמ ן שה ן [י ] רבי ם
הרי ז ה משוב ח . ומוט ב שיחת ך הדי ן באה ד עש ר יות ר
מעשרה וצריכי ן שיהי ו היושבי ם כול ם ש ם בבי ת די ן
תלמידי חכמי ם וראייי ן ז י ד ואסו ר לאד ם "חכ ם שיש ב
בדין ע ד שיד ע ע ם מ י יש ב שמ א יצטר ף ע ם אנשי ם
שאינן הגוני ם ונמצ א בכל ל קש ר בונדי ם ל א בכל ל
בית דין :

פרק שליע י

א ע ד

יאימתי יושבי ן הדייני ם בדי ן סנהדר י קטנ ה
ובית די ן ש ל שלש ה יושבי ן מאח ר תפל ת
השחר ע ד סו ף ש ש שעו ת ביו ם . אב ל בי ת די ן הגדו ל
היו יושב ץ מתמי ד ש ל שח ר ע ד תמי ד ש ל בי ן הערבי ם .
ובשבתות וימי ם טובי ם הי ו יושבי ן בבי ת המדר ש שבה ר
הבית : ב אי ן בי ת די ן ש ל שבעי ם ואח ד צריכי ן שיהי ו
יושבין כול ן ף ] כאח ד במקומ ן שבמקד ש . אל א בע ת
שיהו צריכי ן להתקב ץ מתקבצי ן כול ן . ובשא ר העתו ת

כל

וו שמ' מ סי ׳ י : ב סו ר ש ם סי ׳ ז סמ׳ ג עש ץ 5 ז : ג טו ר ש ם סי ׳ ה סמ״ ג ש ס :

כסף משנ ח

ה 9

ידדב׳ז("־"י ) שופכים . הלכו ת סנהדרי ן פ״ ג

יוצא וא ס לא ו אינ ו יוצ א כלומ ר א ל ימסר ו מחל ק השליש י שהו א כד י הראו י למז ג וכ״ ג
הוא שלי ש שנע־ ס כפירו ש לש״ י ז״ ל . עו ד י ש לפר ש א ל ימס ר מה ם מז״ ג שעול ה רזמשי ס
שחס יהס ר מה ס מ״ ט ישאר ו כ״ ב ואי ן ב״ ד שקו ל ויוסיפ ו עו ד אה ד (הוס ' שם ) :

ג אי ן מהמילי ן א ת הדיני ם ■:ליל ה וכו ׳ . ש ס במשנ ה ד״ מ דני ן ביו ם וגומרי ן 3ל'ל ה דינ י
נפשות דני ן ביו ם וגומרי ם ביו ם . וא״ ת
הד פס ק לעי ל גב י סו/מ ח בחמ ת מעיני ו כרבנ ן
דסליגי עלי ה דר״ מ דלי ת לה ו היקש א דרי ב ס
לנגעים ־כתי ב וע ל פיה ם יהי ה כ ל רי ב וכ ל
נגע והכ י א;.רינ ן הכ א מתני ׳ דל א כר״ מ וי״ ל
דאית לה ו לרבנ ן הי ,,ש א לעני ן ד״ נ אב ל בד״ מ
גלי קר א דכהי ב ושפמ ו א ח הע ם בכ ל ע ת
וכתיב והי ה ביג ם הנמיל ו ח ת בני ו ה א כי. ד
יום לתחל ח די ן ו ל ל ה לגמ ר די ן הילכ ך ע׳' כ
היקשה לדינ י נפשי ת ולהתחל ת ד״ מ של א תהי ה
אלה ביו ם דומי א לנגעי ם אב ל למני ן ד״ מ ל א
גמרי רבי ם מנגעי ם ולעני ן סומ א בשת י עיני ו
גמר מנגעי ם יפסו ל אפיל ו לד״ מ חב ל בסומ א
באתת מעיני ו נ א גמ ר מנגעים . וא״ ח וה א אי ן
היקש למחצ ה ונשלמ א גב י גמ ר קר א אשכ ח
ושפטו א ת הע ם בכ ל ע ת אב ל גב י סומי ן

אי לי ת לה ו היקש א אפיל ו סומ א בשת י עיני ו כש ר לד״ מ וא י אי ס לה ו היקש א אפיל ו

סומא באח ת מעיני ו פסו ל דכ ת ב לכ ל מרא ה עינ י הכה ן . וי״ ל כיו ן דגל י קר א דושפט ו

אש הע ם בכ ל ע ת דאי ן ז ו היק ש ז גמור ה אל א למחצ ה הילכ ך אמרינ ן סומ א בשת י עיני ו פסו ל
סומא באמ ת מעיני ו כש ר דהכ י מסתב ר :

ה הנחל1 ת כדיני ! וכו׳ . ש ם הני א והיה ה לבנ י ישרא ל להוק ח משפ ט אורע ה כ ל הפרש ה

להיות ד- ן כדר ב יהוד ה אמ ר ר ב שלש ה שנכנס ו לגק ר א ת המול ה רצ ו כותבי ן

לצו עושי ן די ן שני ם נוהבי ן ו א ן עושי ן די ן ואמ ר ר ב מסד א ל א כנ ו אל א ביו ם אב ל

ב.ילה

כל מ י שחי ה ל ו עס ק יצ א לעשו ת חפצ ו וחוז ר והו א של א
יפחתו מעשרי ם ושלש ה יושב ץ תמי ד כ ל זמ ן ישיבתן . הוצר ך
אחד מה ן לצא ת הר י ז ה מסתכ ל בחבירי ו הנשארי ם א ם
ישארו ש ם עשרי ם ושלש ה יצ א וא ם לא ו ל א יצ א ע ד שיב א
אייי * ג אי ן מתחילי ן א ת הדיני ן בליל ה . מפ י השמוע ה
למדו שהדיני ן כנגעי ם שנאמ ר כ ל רי ב וכ ל נג ע מ ה ראיי ת
נגעים ביו ם בלב ד א ף [כ ] הדיני ן ביו ם בלב ד : ד וכ ן אי ן
מקבלץ עדו ת ואי ן מקיימי ן שטרו ת בליל ה ובדינ י ממונו ת
אם התחיל ו ביו ם מות ר לגמו ר הדי ן בליל ה : ה הנחלו ת
[ג] כדיני ן שנאמ ר בה ן לחוק ת משפ ט . לפיכ ך אי ן מפילי ן

נחלות

אל יחסר ו מחל ק הג ׳ שהו א כד י הראו י למזו ג וכ״ ג שי^י ש ש ל שבעי ם דפת ם מזיג ה מ ל
מד חר י ושאנ י מזיג ה דרב ח דמ י ע ל ס ר חל ת וי״ מ ח ל יחס ר מז״ ג כגימטדי א חרושי ם
אבל א ם חסר ו מ״ ט סנשהר ו ל׳ ב א ץ לחוש * ומכא ן למ ד רבינ ו סל ח הי ו יוכבי ס מנ ם
תמיד ול א הי ו מהקבצי ם אג א בע ת הצורך ;

ג אי ן מחחילי ן ח ת הדיני ן וכו ׳ . בסנהירי ן
פרק תס ד דנ י ממונו ת (ד ף צ״ ג נ י
נפשות דני ן ביו ם וגומרי ם ביו ם דינ י ממונו ת
דנין ביו ם ו,ומרי ן בליל ה ואמרינ ן ע. ה ב רר א
(דף ל״ד: ) סה״ מ חמ ר רב י חיי א ב ר פפ א
ד גמ ר קר א ושפט ו א ת הע ם בכ ל ע ת וכו ׳ ,

דרבא רמ י כתי ב ושפט ו ס ח הע ם בכ ל ע ת
ונתיב והי ה ביו ם הנחיל ו 01־ ' ה ס כינ ד יו ם
לחהלת די ן ליל ה לגמ ר די ן פירו ש משו ם כתי ב
ושפטו ועיק ר משפ ט היינ ו גמ ר די ן ובתי ■ הכ י
אמרינן משגיסי ן דל א כר״ מ דחני א הי ■ ר״ מ
אומר מ ה הלמו ד לומ ר [ע ל פיה ם יה י: ] כ ל
ריב וכ ל נג ע וכו ' מקי ש ריבי ם לנג ע ש מ ה
נגעים ביו ם א ף ריבי ם ביו ם וי ש לתמ ו : למ ה
תפס רבינ ו קר א דמייה ו בגמר א יליב א דר״ מ
ושביק קר א דמיית י לי ה חליב א דרבנ ן . וי ש
לומר דאמרינ ן הח ם בגמר ח לקמ ן ור״ מ ביו ם הנ ח ל ו מא י עבי ד לי ה מינע י לי ה לכדתנ י
רבה ב ר חנינ א קמי ה דד : נרמ ן ו ט ביו ם חת ה מפי ל נחלו ת וה י חת ה מפי ל נמלו ת בגינ ה
והא דרכ ה ב ר חנינ ת הלכ ה הי ח וכמ ו שכת ב רנינ ו בפר ק ז ה והשת א כיו ן דביו ס הנחיל ו
מיצטריך לרידר ש ביו ם את ה מפי ל גורלו ת ממיל א בטל ה ל ה ההי א ראי ה דר ב 1 ו א כ
אע״ג דל א קיי׳ ל כר״ מ מדרש ת דדרי ש למע ט בלינ ה בי ן להחל ת די ן בי ן צ.מ ר די ן דדשינ ן
ליה למעוט י לחמל ת די ן וקר א דושפט ו י. ח הע ם בכ ל ע ת דרשינ ן הגמ ר די ן ויו ם תאמ ר
כיון דדדשנ ן דאי ן גומרי ן די ן בגיל ה מכ ל רי ב וכ ל נג ע ל א מצי ת למדר ש ושפנ ו לגמ ר
דין דה א חמרינ ן ורב י מחי ר ושפע ו מא י דרי ש בי ה ואס ר רב א לקהוי י יו ם המעונ ן דאע״ ג
דאין רואי ם ב ו נגעי ם דני ן ב ו מושפכי ו וא ם ק ליל : לגמ ר דיןמנ א ל ן . וי ש ל ו י ר דל א
איצטריך לרבנ ן קר א דושפט ו ליו ם המעונ ן שאינ ם מקישי ם ריבי ם לנגעי ם חל ־ לומ ר מ ה
זה ביו ם א ף ז ה ביו ם ל א לשו ם היקש א אמר ת א: ל ר״ מ דמקי ם לה ו לגמר י היצנדי ו ושפע ו גאפוק י יו ם המעונ ן תד ע דר״ מ מקי ש לה ו לגמר י ורבנ ן ל א גמר י מנגעי ם אג א -ריבי ם

ביום ות ו ל א דה א סומ א באח ד מעיני ו פסו ל לר״ מ דומי א דנגעי ם ולרבנ ן כש ר :

ד וכ ן אי ן מקבלי ם עדו ת וכו ׳ . כת ב בע ל נמוק י יוס ף בש ם הרמב״ ן בפר ק י ש נוחלי ן ופ ׳ אח ד דינ י ממונו ת דאפיל ו נתקב ל פסו ל דממרינ ן בר״ ה (ד ף כ״ ה ע״ב ) למ ה ל י למיחנ י

נחקרו העדי םונו ׳ סד״ א ההו ׳ חקיר ת העדי ם כתחל ח די ן ומקוד ש מקוד ש כגמ ר די ן ולר,דשי ה בליל ה מיד י דהו ה מדינ י ממינו ת וכו ׳ דגומרי ן בליג ה קמ״ ל אלמ ה ק ב העדו ת

כתמ,ת די ן הו א כאינ ה אל א ביו ם אפיל ו בדיעב ד דחנ ן ביבמו ת ס ' מצו ת מ־-יצ ה (ד ף ק״ד ) חלצ ה בליל ה חליצת ה כשר ה ורב י אליעז ר פוס ל ומפרשינ ן בגמר א דמ ר סב ר הליג ה כחחל ת

דין דמי א ומ ר סב ר כגמ ר די ן דרי א אלמ א תחל ח די ן בליל ה אפיל ו דיעב ד פסו ל והו א הדי ן לקבל ת עדו ת דהרווייה ו כ י הדד י נינה ו וכמ ו שכתבתי : ואי ן מקייסי ן שטרו ת וגו ' ז ת
דבר פשו ט ש.ר י צרי ך קבל ת עדו ת וספיל ! ע ל פ י הדברי ם שנת ב ר,ינ ו פ״ ה מהלכו ת עדו ת שיכולי ם לקיי ם השכי ר ע ל פיה ם ואי ן ש ם קבל ת ע־ו ת כיו ן שהטע ם הו א משו ס דבדרכג ן
עד נעש ה דיי ן מכ ל מקי ם הו ה לי ה כקבל ת עדו ת ול א הו י אל א ביום : ובדינ י ממונו ת וכו׳ . ל א קא י אל א הרח ש דברי ו אי ן מתחי ל ן א ת הדיני ן וכ ך שיעו ר הלשו ן ו ב ■נ י ממוני ת
דוקא ח ם התחיל ו דני ן ביו ם מות ר לגמו ר בליל ה אב ל בדינ י נפשו ת אסו ר לגמר ו בליל ה דתיל ו קבל ת עדו ת הו א הו י כתחל ת די ן ל א שיי ך בי ה א ם התחיל ו גומרי ן דגולי ה החמל ה