NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 620

Section 620

סורסו

הגה״ה

אינה עי י הודא ה כר ג מר י שקנ ה המעו ת מרנ א
בהודאת איסו ר אע״ ס של א הי ו של ו תחיל ה וה״ ה
בנריא מדקננה ו ר ב מר י של א הי ה ב ר ירוש ה .
אבל בעיטו ר כה ב וז׳ ל והודא ה דאיסו ר ל א מהנ י
דא׳כ ה א דגיסינ ן בפ ' מ י שמ ת למימר א דסנ ר
ר'נ מילת א דאית א נברי א אית ח נשכ׳ מ מילת א
דליחא כברי א לית א נשכ׳ מ ומקש י ל ה מה א שכ׳ מ
שאמר הגואת י לפלונ י וכו ' ושנ י לי ה נברי א איתי ס
נמטמד שלשת ן לישנ י לי ה איחי ה בהודא ה דאיסו ר
אלא לא ו ס׳ מ ל א מקנ י חו ג נהודא ה אפיל ו נסכר א
דרבוואתא אל א כמעמ ד שלשת ן ע' כ :

תשובות השייכו ת לספ ר לטפטי ם ל ט 77

*ורתו נצ ח מט ן יצח ק די י אכיה ס תמנ״ ה . הג״ פ מצאת י כגו ן שהשנועו ה שוו ת כגו ן שנוע ה חו ג
ושכועת הפ ר,דו ן דמ ה ל י מו ג מ ה ל י סקדו ן וישנ ע שאי ן ל ו משל ו וד י בכ ך כדאשכח ן הת ם אמ ן של א
סשיתי ארוס ה ונשוא ה ושומר ת יב ם וכ ן סייש״ י כשנוע ה אח ת אב ל שנועו ת דל א דמ ו אהדד י כגו ן
טענו דב ר ש ל תנא י וטענ ו מכרת י ל ך ז ה החפ ן ול א נת ת ל י דמי ו והל ה אומ ר ז ה החפ ן הי ה מעול ם
שלי צרי ך לשר ש שבוע ת התנא י לנ׳ ד ושבוע ת החפ ן לני ד ואומ ר ע ל דעתנ ו אנ ו משביעי ן שכ ך התנא י
וגם שז ה וכו ׳ ע׳כ ;

להלכות שבועו ת פר ק י״ א :

לה וז ו תשוב ת רש׳ י אש ר שאלת ם א ם ישב ע בס׳ ת א ו בגזיר ה כב ר נהג ו הע ם בארו ר בעשר ה
וימהינו ע ד שיגיע ו לנייו ף עשר ה וכו ׳ ע ד וכ ל השבועו ת כול ל בגזיר ה אח ת ע ל כרח ו ש ל
זה שכנגד י ואי ן ל ו להטי ל שו ס שבוע ה ע ל שכנגד ו כ י מאח ר שישב ע ע ל אח ת ישב ע ע ל כול ן ובב ת אח ת
שהרבה דברי ם משביעי ן א ת הסוט ה אמ ן של א סטית י ארוס ה ונשוא ה ושומר ת יב ם וכנוס ה וכונ ן
בשבועה אח ת . ושלו ם שלמ ה ב׳ ר יצח ק :

להלכות הלוא ה רי ש פר ק חמיש י :

לו הנ י מומרי ם אסו ר ללוו ת מה ם ברבי ת משו ם לפנ י עו ר ל א תת ן מכשו ל ומשו ם ל א השי ך קר י בי ה
לא תשו ן ואע׳ ס שחט א ישרא ל הו א אמנ ם הית ר גמו ר הו א להלוות ם ברבי ת כדאררינ ן וח י
אחיך עמ ך אהד ר לי ה נ י היכ י דנימ י עמ ך ובמומ ר מ ה לנ ו להחיות ו לע׳ ז יליטמ ע בה ם והו ה לי ה ממ ש
מומר להכעי ס ועו ד אמר ו בירושלמ י פ׳ ב דע״ ז כותא י דקיסרי ן בע י קמ י רב י אבה ו אבותיכ ם הי ו
מסתפקין משלנ ו אמ ר לה ו אבותיכ ם ל א קלקל ו מעשיה ם את ם קנקלת ם מעשיכ ם דתג י רנ י אח א נש ם
רני אד א ועול א בש׳ ר חנינ א כיתא י דקיסרי ן מות ר להלוות ם ברבי ת א:מ א היכ א דר,לקל ו מות ר להלוות ם
ניבית אב ל ראבי׳ ה כת ב י ש שאוסרי ן להלוו ת ברכי ה למומ ר דא ף ע ל ס י שחט א ישרא ל הו א וכ ן
אכזר למכו ר ל ו טריפ ה משו ס לפנ י עו ר ל א תת ן מכשו ל וכ ן פס ק זקנ י וי ש להחזי ק דברי ו מדגרסינ ן
בס׳ב דע׳ ז אנ י שונ ה לכ ל אבד ת אחי ך לרבו ת א ת המומ ר וא ם מחזרי ן ע ל אנידת ו להשי ב ק׳ ו
שלא נק ח ממנ ו רבי ת בירושלמ י פרר , קמ א דע״ ז גרסינ ן הלי ן כותא י דקיסרי ן כדלעי ל ונ׳ ל דהביר א
ליה כותי ם גיר י אמ ת ה ן ומפנ י קלקול ם הו א דקני ם כדקני ס ר ' מאי ר כד י של א יטמע ו בה ן ולפ׳ ז אנ י
מפרש ל ן דפ׳ ב דע׳ ז במומ ר לאכו ל נב.ו ת לתיאבו ן ול א במומ ר להכעי ס כ י רא ו לר,ונ: ו בממונ ו וכותי ם
הפקר בי ת די ן הפק ר ומתנ ה שויו ה רבנ ן ול א רבי ת ופ׳ ק דכתובו ת גרסינ ן יהבינ ן ל ה קנ ס דאכל ה נגיות ה
מיהו לעני ן טריפ ה יתכ ן להיו ת כדברי ו עכ״ ל ראני׳ ה ובס׳ ה בהלכו ת צדק ה כה ב נש ם רא׳ ם שמומ ר
א כ ל נבילו ת לתיאבו ן אשו ר להלוות ו ברני ת אב ל להכעי ס מות ר שהר י גב י רבי ת אחו ה כתי ב דכתי ב
כי ימו ך אחי ך א ל תק ח מאת ו נש ך ותרבי ת וה א דאמרינ ן בסנהדרי ן אע׳ פ שחט א ישרא ל הו א היינ ו
לענין דברי ם של א נאמ ר בה ן אחו ה כגו ן גיטי ן וקדושי ן כדאמרינ ן ביבמו ת עכו׳ ם שקיד ש בזמ ן הז ה
חוששין לקידושי ן שמ א מעשר ת השבטי ם הו א ע״ כ דברי ו וי ש ל י להבי א ראי ה עו ד להתי ר מה א דירושלמ י
כדלעיל שמתחיל ה הי ו מוחזקי ן הכותי ם גיר י אמ ת וה׳ ר שמוא ל ב׳ ר שלמ ה אוס ר להלוו ת למומ ר נרבי ת
משום לפנ י עו ר ל א תת ן מכשו ל ע' כ ס׳ ה :

להלכות טוע ן ונטע ן פ״ א ועיי ן בהלכו ת הלוא ה פר ק ב ' :

לז דעת י נוט ה וכ ן אנ י מור ה וב א לעני ן שבוע ת היס ת הכ ל לס י ראו ת הדייני ם שא ס לס י עיניה ם
נראה שהתוב ע כמערי ם לגלג ל שבוע ה
על הנתב ע כמ ו שענ י תוב ע לעשי ר שהלו ה ל ו מ ה
שאין ראו י להאמי ן !כמעש ה שנ א •ליד ך ונרא ה
לדיינין מתו ך העני ן שהו א שק ר ורונ ה לחיי ב הנתב׳ ע
שבועה בחנ ם כ ך אנ י בעני ן כיו ן דליכ א דרר א
דממונא אפיל ו ללישנ א קמ א דמחיי ב היכ א דליכ א
דררא דממונ א איתר ע לי ה חזק ה ואה א סמכינ ן לדו ן
כענין ז ה שרבינ ו ת ם רגי ל לססו ק כלישנ א בתר א
דסובר בכ ל דוכת י דלישנ א בתי א עיק ר אל א שקשי א
דבריש כתובו ת הוי א לי ה לישנ א קמ א דאי ת לי ה אי ן
אונס בגיטי ן עי ר, ר כפר׳ ח וכ ן משמ ע בפר ק השול ח
דקאמרינן למא י ניחו ש ל ה א י משו ס אונ ס אי ן
אונס בגיטי ן הואי ל ונפ ק מפומי ה לפסו ק כלישנ א
בתרא דיינ ו א ס נפסו ק כלישנ א קמ א היכ א דאי ן
רגלים לדב ר ועו ד הי ה ראו י לפסו ק כלישנ א בתר א
לפי מ ה שרגי ל ריב׳ א לססו ק דבתר י לישנ י בש ל
תורה הל ך אח ר המחמי ר בש ל סופרי ם הל ו אח ר
המיקל ושבוע ת היס ת נמ י ש ל סופרי ם הו א והל ך
בלישנא בתר א דמיק ל דקול א וחומר א שי*כ א בממו ן
כמו באיסור א ואפו -, י ממונ א חומר א הו א כמ ו
שפירש רנינ ו יעק ב ברי ש ס ׳ קמ א דב׳ ק דקאמ ר ש ן דל א מכלי א קרנ א מנל ן ומשנ י דומי א תג ׳ יקסי ח
אימא איפכ א רג ל דומי א דש ן ומפר ש רבינ ו יעק ב דלחומר א מקשינ ן ל א שנ א איסור ח ל א שנ א ממונ א
וראיה לדב ר דעבדינ ן כלישנ א בתר א להק ל של א להתי א ממו ן מצאת י סמ ך בדברי ו דר ב האי י גאו ן
שפירש בשער י מק ח וממכ ר גנ י יור ד לתו ך חורבת ו ש ל מביר ו ובנא ה ואמ ר הל ה עצ י ואבנ י אנ י נוט ל
מסר,נ א בהשוא ל בבי ת שומעי ן ל ו בשד ה אי ן שומעי ן ל ו מ׳ ט משו ם ישו ב א׳ י ואיכ א דאמר י משו ס כחש א
דארעא מא י בינייה ו איכ א בינייה ו ח׳ ל ובתר י לישנ י עבדינ ן כנישנ א בתר א כ ן כת ב הגאו ן ומסתב ר
לטעמא משו ם דספיק א וחשי ב מוחז ק בע ל השד ה והמע״ ה ואע׳ ס שהי ה ראו י ליטו ל א ת של ו סוב ר
הגאון שראו י לעשו ת כלישנ א בתר א להק ל עלי ו וכ׳ ש כא ן דמ ן הדי ן אי ן שבוע ה דשבוע ת היס ת מדרבנ ן
שראוי לפסו ק כלשו ן אחרו ן ולה -, ל עלי ו ולפוטר ו משבוע ה ואע׳ ס שאנ י רגי ל לפסו ק כלישנ א קמ א
לחייב שבוע ת היס ת מסו ס דחזינ ן דפרי ך מלישנ א קמ א ההו א רעי א פ״ ק דב׳ מ ואע״ ג דמצ י למיפר ך
מלישנא בתר א דבההו א רעי א הו ה בי ה דרר א דממונ א ומשמ ע דלישנ א קמ א עיק ר וכ ן סס ק ר ב האי י
גאון ורבינ ו יצח ק מ״ מ אינ ו כ' כ פשו ט וסמכינ ן אמא י דסרי ך של א לחיי ב כשי ש רגלי ם הניכרי ם לדייני ם
וטעמא דל א אמי ד טעמ א דסמכ א הו א כההי א דשכי ב רב י מיאש א ול א סר,י ד דמסי ק חד א דידענ א
ביה ברב י מייאש א דל א אמי ד ובההו א טעמ א ע ם טעמ א דסימנ א לכ ל הפחו ת מפקינ ן ממונ א מיתמ י
לילכך נ׳ ל ריעות א רבת י של א לחיי ב א ת העשי ר הנתב ע כשענ י תובע ו א ס י ש הפלג ה לעני ן עונ י א ו
לענין עוש ר של א להעלו ת ע ל דעת ך שהלו ה ז ה לז ה מעול ם דאי ן ז ה אל א כמערי ם לחיי ב חביר ו
שבועה ולהוצי א ממנ ו ממו ן בפשר ה . וכ ל אש ר ל ך שלו ם כחפצ ך יצח ק ב׳ ר אברה ם תנצב׳ ה :

להלכות הלוא ה פר ק י״ ד :

לח מאי ן ל י קל ף להשי ב לש ר האל ף מה׳ ר שמרי ה וח ד דעימי ה שיחי ה ואבו א בקצר ה דר ך ארוכ ה .

כבר כתבת י לכ ס נ! ס השבו ע דנאמ ן אד ם לומ ר פרעת י היכ א דהוניא ו עלי ו כת ב יד ו
יכן פס ק האלסס י אמנ ם רבינ ו שמוא ל חל ק ואיל ו צ א הי ה נות ב נאמני ם הקה ל שכ ל זמ ן שכת ב יד ו

הגה״ה

*דהיינו ראוב ן תב ע ל ו משמעו ן מנ ה ל י ביד ך והשי ב
שמעון אי ן ל ך ביד י כלו ם יסמ ך לדב ר כ י ימי ם
רבים היית י מתעס ק בממינ י וכתבי י וחותמי '
והיית מביא ם תמי ד ע ל יד י בחשבו ן וא ף כ י היי ת
מתפרנס בטור ח גדו ל ול א שאל ת ממנ י כלי ם ע ד
היום הז ה ואיל ו היית י חיי ב ל ך הי ה ל ך ליפר ע א ת
שלך כשהיי ת מבי א כספ י ביד ך לבית י ועו ד כשחלי ח
חלקת ממונ ך וצוי ת ע ל בני ך ובנותי ך ולקרובי ו
לפייסני קרו ב לשמונ ה מאי ת דינרי ן שלקט ת משל י
מחובותיי וא ת של י ל א שאל ת ול א הזכר ת מעול ם
עד עת ה והשי ב שמעו ן זכו ר היית י באות ה שע ה
אך ל א רצית י לתוכע ס וכ י בשבי ל ז ה הפסדת י ולאח ר
ג׳ ימי ם חז ר וטע ן כ י יר א הי ה פ ן ישנ א שמעו ן
את בני ו וא ת בנ י בית ו אחרי ו ע ל כ ן ל א רצ ה
להזכירן א ף דר ך פיוס . ע ל דב ר ז ה נשלח ה התשוב ה
ולא כת ב ראשית ה כ י ענינ ה יוב ן מתשוב ה ל׳ ד :

יוצא מתח ת יד ם ול א יה א נאמ ן לומ ר פרעת י סי ס נאמ ן לומ ר פרעת י וסי ס <םט י יכ ך ובשבוע ה הילנ ן
בנדון ז ה א ף ע ל ג ב דלגב י דידי ס מהנ י לה ו נאמנות ו דהימנינה ו לגב י נפשי ה לגב י יורשי ן ל א מהנ י
מידי וכמא ן דל א הימנינה ו דמ י כדחזינ ן סר ק הכות ב נק י נד ר נק י שבוע ה ממנ י יורשי ן משביעי ן
אותו לכ״ ע ולגב י יורשי ן כמא ן דל א הימני ה דמ י וא י ל א הימננ ה כל ל ל א הו ה שקי ל כע ל השט ר אל א
בשבועה השת א נמ י ל א שקי ל אל א בשבוע ה א ם כ ן הכ א דליכ א שטר א אל א כת ב יד ו נימ א נמ י דהיכ א
דהימנינהו לגב י דידי ה לגב י יורשי ן כמא ן דל א הימנינה ו דמ י ואילול י הימנינה ו הו ה טענינ ן ליתמ י
פרע כ י היכ י דמצ י למיטע ן אבוהו ן השת א נמ י דהימנינה ו טענינ ן לה ו הכ י וליפטר ו כיו ן דליכ א שטר א
אלא כת ב יד ו דדילמ א שכ ח ופר ע ול א דמ י לחיי ב מוד ה דל ח פר ע דמפקינ ן מיתמ י דשאנ י הת ם דבשע ת
מיתתו הוד ה של א פר ע אב ל הכ א דילמ א פר ע ולא ו אדעתי ה דכת ב לי ה נאמנו ת דלישקו ל מיני ה כת ב
ידו כיהיכ י דאמרינ ן הת ם נק י נד ר נק י שבוע ה ממנ י דאמרינ ן דילמ א פרעי ה ושכ ח ול א הוצי א השט ר
מידו א ו מיד ה ואדרב ה נראי ן הדברי ם ק׳ ו ומ ה הת ה אפיל ו שכ ס דהימנינה ו ה׳ ל לאפוק י שטר א
מינייהו ול א ניהד ר וניגב י בההי א שטר א אס״ ה אמרינ ן בשבי ל תקנ ת היתומי ם דילמ א פר ע ושכ ח
ולא מהנ י הימנות א לגב י יתמ י כ׳ ש הכ א נכת ב יד ו דאיל ו שכ ח לנאמנות ו דה־מגינה ו ל א חש ש
לאפוקי מידייה ו כת ב יד ו דסמו ך אה א דכ ל שעת א מצ י למיטע ן פרעת י דניטעו ן לה ו דילמ א פרעי ס
ואין לחל ק מדע ת הכר ס לומ ר ל א דמ י דהת ס א י טענינ ן לה ו דילמ א פר ע אבוהו ן ל א פסלינ ן לשטר א
אלא דמיזדקיקנ א לאשבועי ה למר י שטר א ות ו ל א אב ל שטר א ל א מיפס ל בהכ י אב ל הכ א בהא י
טענתא פסלינ ן נכת ב יד ו דה א לא ו דחיי ה הי א כל ל דהא י בדיני ה והא י בדיני ה כדפרישי ת ואפיל ו
ק׳ו נמ י הו י הכ ל כדפרישי ת . ואת ם ותורתכ ם שלו ם בנכ ם ס ר למשמעתכ ם מאי ר ב׳ ר ברו ן זלה״ ה :

להלכות הלוא ה רפי״ ג ופכ״ ג ור״ פ כ״ ד והלכו ת עדו ת רפ״ ח :

לט ושכתבת ם כיו ן שכת ב התנאי ם אי ן כתו ב ב ו קני ן אינ ו חשו ב שט ר והימני ה טפ י משט ר ז ה
אינו מכמ ה טעמי ם חד א דכמ ה שטרו ת י ש שאי ן כתו ב בה ן קני ן כגו ן שטר י
קדושין שטר י בירורי ם איגרו ת שו ס ואיגרו ת מזו ן וכהנ ה אי ש תבונו ת ידלנ ה וכול ן די ן שטרו ת לכ ן
וכן כות ב אד ם עדות ו ע ל השט ר ומעי ד עלי ה אפיל ו לאח ר כמ ה שני ם וא ף ע ל ג ב דמסי ק והו א
שזוכרה מעצמ ו ה' מ בע ד אח ד אב ל בשנ י עדי ם חתומי ן ע ל השט ר ונכת ב מדע ת שניה ם כ י הכ א שט ר
גמור הו א לכ ל דג ר ומביאי ן השט ר לב׳ ד ונאמני ן לכ ל דב ר והשט ר אפיל ו בשאינ ו זוכר ה וכ ן פר׳ י
גפר? שנ י דכתובו ס . ושלו ם מאי ר ג׳ ר ברו ן ני ׳ :