NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 609

Section 609

יזח זד י פירוש א ל א דיי ק מגופ א דהאשמעתאומשמעסאדסנהדרי ן
האחין להבי א ראי ה שה ן מש ל אמצ ע , במעש ה דההי א סבת א ונפ ק שטי א מתות י יד ה ענ׳ל ;

הנותן והנוש א בתו ך הבי ת ע ל [י ] האחי ן להבי א ראי ה

אע״פ של א הי ו חלוקי ן בעיסתן : ט אח ד מ ן האחי ן ששט ר חו ב יוצ א מתח ת יד ו עלי ו
להביא ראי ה שאבי ו נתנ ו ל ו בכתיב ה ומסיר ה . א ו שצו ה ל ו ב ו כשהו א שכי ב מר ע וא ם
לא הבי א ראי ה הר י הו א לאמצ ע : י במ ה דברי ם אמורי ם באחי ן מפנ י שחזקת ן שומטי ן

ט אח ד מ ן האמי ן ששט ר חו 3 • א טוח׳ ם סי ׳ קע ז סמ׳ ג עשי ן שי ׳ צ ו : ב טו ר ש ם ס ב סמ״ ג ש ם : ז ת

פ׳ ג ט פשו ט (ד ף קע״ג ) נרליו י , 1 1 ^ ^ . .

אביי ורב א באותיו ת א ס צרי ך להבי א ראי ה ע ל המסיר ה דרב א אמ ר אינ ו צרי ך ואייה י ראי ה מדהני א אח ד מ ן האמי ן שהי ה יוצ א שט ר חו ב מחמ ה יד ו עלי ו להבי א ראי ה מחי ן הו א

דשמטי מהדד י אב ל אחרינ י ל א וכת ב הר ב אב ן מיג ש ז״ ל דאע״ ג דל א קי״ ל כמא ן דאמ ר אותיו ת נקנו ת במסיר ה אל א דוק א בכתיב ה ומסיר ה מ״ מ קי״ ל כרב א דאי ן צרי ך להבי א
רהיה אל א נאמי ן בדוק א אב ל באח ר נאמ ן לומ ר שט ר קניי ה הי ה ל י ואב ד וה ; ה ן דבר י תלמיד ו רבינ ו וכב ר כח ב רבינ ו פ״ ו מהלכו ת מכיר ה דב ר ז ה ז ה לשונ ו ואינ ו צרי ך עדי ם
לעניו מניית ו אב ל צרי ך עדי ם לעני ן תביע ה שהר י הנתב ע אומ ר ל ו מ י יאמ ר שבע ל דברי ם של י כת ב ומס ר ל ך עכ״ ל בכא ן מבוא ר שמ ה שהו א סוב ר שגוב ה ואינ ו צרי ך להבי א ראי ה
רוא כשהלו ה רוצ ה לפרע ו אב ל א ס הלו ה טוע ן לא ו בע ל דברי ם דיד י א ת טענת ו מענ ה וכ ן הוד ה ל ו ש ם הר״ א ז״ ל בהשגו ת לפ י הנרא ה וג ס בפירושי ו נרא ה שהו א סבו ר כדע ת
הרב אב ו מיג ש ז״ ל אב ל כא ן חז ר ב ו והסכי ם לדע ת הרמב״ ן והרשב״ א ז״ ל דכיו ן דקי״ ל צרי ך כתיב ה ומסיר ה;3 ל של א הני א ראי ה א־ מ כלו ם ובריית א דקחנ י אמי ן בדוק א אחי א כממ ן
דאסר אותיו ת נקנו ת בכתיב ה אב ל לדיד ן ל א שנ א אחי ם ול א שנ א אחרי ם כול ן צריכי ן להבי א ראי ה וכב ר כתבת י בדי ן ז ה פ״ ו מהל ׳ מכיר ה ופט״ ז מהל ׳ מלו ה ולו ה :

אחד

לחם משנ ה

וי״ל דהר״ א ז״ ל מפר ש דאיי י הי ה ♦וד ע האמ ת שהי ה קט ן ולהכ י קאמ ר דא י הו ה יד ע הו י לאמצ ע אב ל א ם הי ה גדו ל אפי ׳ יד פ שסי ן ל ו כאלי ם :

הגחות מיימוניו ת

אי נט י כגו ן יטבעל ה הי ה אח י אבי ה ויורש ה הי א מב ת אבי ה בבעמו ד כ ל ז ה בקונטר ס ע׳ ג •
[ג] בהמפקי ד בעובד א דמר י ב ר איס ק ע״ ב : [ד ] כדאית א הת ם אר ב סשר א : [ה ] די ן אח ד
מן האחי ם שחל ה תמצ א בהלכו ת שותפי ן ספ׳ ח : [ו ] כר ב ורל א כשמוא ל דאמ ר ע ל האחי ם
להביא ראי ה ונ ן פםק ו כ ל רבותינ ו דה א ר ב נחמ ן סב ר כוותי ה דאמ ר אנ א מתנית א ידענ א
ע׳ב : [ז ] ראי ה במא י רב ה אמ ר ראי ה כעדי ם ר ב שש ת אס ר בקיו ם השט ר ופר׳ ח ברב ה
וכן ראבי׳ ה וכת ב שפיר ש זקינ ו ראב״ ן ראי ה בעדי ם שיודעי ם שהי ו ל ו נכסי ם מאב י אמ ו
אבל ל א ידע ו ז ח השט ר א ם מאות ן נכסי ם א ם לא ו וז ה הפירו ש דחו ק בעינ י ג ם פירו ש
רבינו שמוא ל דחו ק למבי ן . ולפ י דר ך האמ ת נ׳ ל ראי ה בעדי ם שידע ו שממו ן ז ה הכתו ב
בשטר הו ה ממו ן שהי ה ל ו מש ל אב י אמ ו ע׳ ב מא״ א ודע ת רבינ ו המחב ר כפידו ש ראב״ ן .
ולי הדיו ט הכות ב נרא ה ראי ה לדבריה ן מה א דר ב חסד א דאמ ר א ם חלוקי ; בעיסת ן אימו ר
מעיסתו קימ ץ הר י משמ ע שמספ ק מעטידי ן הממו ן ביד ו היכ א דאיב א למיתל י שהי ה ל ו
ממון בפנ י עצנ ע ע ד שיביא ו ראי ה שהו א מש ל אמצ ע והתום ׳ כתב ו אה א דר ב הפר א
אע״ג דל א טעי ן הכ י אל א אמ ר נפל ו ל י מבי ת אב י אימ א מ״ מ מהימ ן במג ו דא י בע י
אמר קמצת י מעיסת י ומ׳ ם משמ ע שא ם הי ה טוע ן כ ך חי ה נאמ ן שאל׳ ב ל א הו ה מג ו :
[ח] עיי ן בהלכו ת אישו ת פב׳ ב : [ט ] עיי ן בהלכו ת א שו ת פ ׳ שני ם ועשרי ם ! [י ] אמ ר
שמואל ומוד ה ל י אב א שא ג מ ת ע ל האחי ם להבי א ראי ה וב ן פר״ ח ול א חיישינ ן למ ה
שעלתה בקושי א כיו ן דל א אמ ר תיובת א אכ ל ראבי״ ה פס ק שג ם בז ו אי ן הלכ ה כשמוא ל
נילא טענינ ן ליתמ י אל א מא י דמצ י אבוחו ן למיטע ן כאתקפת א דר ב פפ א וכ ן פס ק מ ר

רג ישרא ל זרשכ׳ ם וכ ן ס״ ח כח ג ׳זומוציאי ן

מגדל עו ז

דפרק המפקי ד דמי י ג ר איס ק אש א לי ה אנז א מנ י חוזא ה אמ ר לי ס אהו ך אנ א פל ג ל י אמ ר לי ה ל א
ידענא ל ך כו ׳ ט ד אייח י סהד י דאחו ה הו א א״ ל ר ב חסד א זי ל סלו ג לי ה אמ ר לי ה נסלו ג ל י נמ י
נפרדיסא וכושהנ י דשה ל אמ ר לי ה שפי ר קאמ ר ל ך דהנ ן הני ח כני ם גדולי ם וקטני ם כו ׳ ושקלינ ן וטרינ ן
עלה טוב א ע ד דאסיקנ א אהדרו ה לר כ חסד א אנו ר לה ו מ י דמ י הח ם כרשו ת ב״ ד נחי ה הכ א לא ו פרשו ת

בית די ן נחי ת ועו ד קט ן הו א ואי ן מורידי ן קרו ג לנכס ־ קט ן אהדרו ה לקמי ה דר ג אמ י אמ ר לי ה ל א

סיימו קמא י דקט ן הו ה ע׳ כ , וכת ב ר׳ י אלפ ש והלכת א כר ב חשד א וקושי א אדאבי י לית א משו ס דקט ן

הוה ואי ן מורידי ; קרו ג לנכס י קט ן הלכ ך א ף ע ל ג ב דל א יד ע דאיהי ה דנחי ל השכי ח לאמצ ע אב ל גדו ל

דלא יד ע דאיתי ה דצהי ל גני ה ל א השגי ח לאמצ ע אל א שמי ן ל ו כארי ם עכ״ ל . וזה ו לשו ן ר״ מ ז׳ ל או ח
גאות ועיני ך רואו ת מעת ה אס ה תכח ר ול א אנ י א ס י ש להטוח ' ימי ן ושמא ל להאמי ן כ י יצ א ד* ר ז ה
מפי קדו ש ז ה ח ס ושלו ם וח ם לי ה ולגונרי ה תד ע שאפיל ו אח ד מנקיא י סלמידי ו ירגי ש שז ה הי ה דע ת
ר׳מ ז״ ל שהר י סמ ך ל ו וכ ן א ח שיר ד לנכס י קט ן וכו ׳ ע ד ל א פחו ה ול א יח ר : אח ד מ ן האחי ם וכו ׳
עד נעיסת ן . הכ ל נסר ק חוק ת הנחי ם(ד ף נ'נ ) והנכו ת הראשונו ת ג ם פר ק מ י שמ ת ; אח ד מ ן האחי ם
וכו׳ ע ד הר י הז א לאמצ ע . פר ק ג ט פשו ט (ד ף קמ״ג ) : בד׳ א כאחי ם מפנ י שחזקת ן וכו ׳ ע ד ואי י
צריך להגי א ראי ה : כת ב הראכ׳ ד ז׳ ל והיא ך גונ ה נ ו וכו ׳ : ואנ י אומ ר מחלוק ת ישנ ה הי א ג ס גי ן
רנותינו כעל י התוססו ת ז״ ל ולכול ם י ש פני ם כהלכ ה וראיו ת רבו ת שונו ת לס י השיטו ת ומאח ר שהו א ל א
שירש דכרי ו למ ה אסרש ם א ד ד י ל י כשל י להוכי ח כ י דנר י ר׳ ס ז׳ ל מפורשי ם נתנמו ד ס ' ג ס פשו ט

כפירוש רב ו ; •

ן היחומי ם א ו יביא ו ראי ח בר ב פפ א ע׳ כ ז

68

מגיד משנ ה משפטים . הלכו ת נחלו ת י מגי ד משנ ח

יא אח ד מ ן האמי ן ונו / כריית א וגמר א חר ק מ י שמ ח (דףקס״ד:) :
יב מ י שמ ח והני ח בני ם ונו ׳ . משג ה(ד ף קל״ט ) סר ק י ש נוחלי ן וסיר ש )" ל מחסרנסי ס
צרכי כסו ת ומלבו ש והגדולי ם צריכי ן יוח ר ניזוני ן מזונו ח והקטני ם צריכי ם יוח ר
שאוכלין פעמי ם מרובו ת ביו ם וכה ב הרשב״ א ז״ ל ודוק א כשמיח ו אב ל נסח ם נזוני ן ומססרנס ץ
אלו ע ם אל ו דסחמ ן שותסי ן נינה ו ומוחלי ן

צין ז ה

את ז ה והבי א ראי ה מ ן החוספס א :

נשאו גדולי ם לאח ר מית ת אביה ם . משנ ה ש ם
וביאר בגמ ׳ :

יג השי א הא ב א ח בנ ו וכו׳ . בריית א
מפורשת פר ק מ י שמ ת (ד ף קמ״ד: )

נשתלחה לאבי ו שושבינו ת כשהי א חוזר ת חוזר ת
מן האמצ ע והכרי ח אב ן מיג ש ז״ ל שהו א בשהשי א
האב אח ד מבני ו . ומ״ ש רבינ ו אב ל הוצי א הב ן
במשהה משל ו וכו ׳ . דג ר פשו ט הו א דכ ל
שהוצאת ימ י המשח ה מש ל ב ן ותועל ת השושבינו ת
שנשתלחה ל ו הי ה לב ן כשהי א חוזר ת ודא י משל ו
חוזרת וכ ן כתב ו אב ן מיג ש ז״ ל והרשב״ א ז״ל :
יד הא ב ששל ח שושביט ת וכו' . ש ם משנ ה
וברייתא של ח ל ו אגי ו שושבינו ת
כשהיא חוזר ת חוזר ת ל ו של ח אבי ו שושבינו ת
סתם כשהי א חוזר ת חוזר ת לאמצ ע . ופירו ש
שלח ל ו אבי ו בשמ ו . וכת ב רבינ ו ואי ן ז ה
שנשתלחה ל ו חיי ב להחזיר ה וכו ׳ . כ ך כת ב
רבו ז״ ל והארי ך בטע ם ז ה . אב ל מ ה שכת ב
לפיכך א ס שמ ח ע ם מקצת ן וכו ׳ והר י
הוא לאמצ ע . אי ן נרא ה כ ן מלשו ן רב ו ז״ ל
אלא ה״ ז ששמ ח עמ ו נוט ל כ ל מל ק ז ה שכ ך
כתב אב ל א ם שמ ח ע ם אח ד מה ן ול א שמ ח
עם כול ן אינ ו חיי ב לשל ם השושבינו ת כול ה
אלא משלשי ם אות ה ומ י ששמ ח עמ ו נוט ל חלק ו
ומי של א שמ ח עדיי ן עמ ו אינ ו נות ן כלו ם ע ד
ש^שמח עמ ו עכ״ ל . וא ף בהשגו ת כתו ב , א״ א
לא ידעת י מה ו ולמ ה לאמצ ע והל א אינ ו מחזי ר
לו אל א חלק ו וכשישא ו האמרי ם נשי ם יחזי ר
להם חלק ם ע״ כ . ואנ י אומ ר כ ן הדי ן ע ם
רבינו דשמ א ל א ישא ו האחרי ם נשי ם א ו א ם
יש א ו ל א ישא ו אות ן כדר ך שנש א הל ה שנשתלח ו
לו ויכו ל ז ה לומ ר אינ י רוצ ה לעשו ת עמכ ם
אלא כדר ך שעשית ם עמ י כמבוא ר פ״ ז מהלכו ת
זכיה ומתנ ה ונמצ א שמשושבינו ת ז ו שמ א ל א
יחזיר לה ם אל א ז ה החל ק ונמצא ו האחי ן
מפסידי, חלק ם מז ה ואי ן אומרי ן לה ם להני ח
את הודא י ע ל סמ ך הספ ק . ועו ד דפשט א
דברייתא הכי ן משמ ע דקחנ י חוזר ת לאמצ ע
ואפשר שדע ה אב ן מיג ש והר״ א ז״ ל הו א שדע ת
האב כ ך הי ה שכ ל אח ד יגב ה חלק ו לכשיש א
אשה

צשה . ודבר י רבינ ו מיאי ן . ועני ן השושבינו ת מה ו נתבא ר בארוכ ה פ״ ז מהל ׳ זכי ה ומתנ ה
טו גדו ל האמי ן שהי ה לוב ש וכו ׳ . מימר א פר ק י ש מהלי ן (ד ף ־יי״ט ) אמ ר רבינ א הא י
גדול אח י דלב ש ואיכס י מבית א מא י דעבי ד עב ד וט׳ . *(ניח א לה ו כ י היכ י
דלשתמסו מיצי ) ע ד כא ן , ומ׳׳ מ א ס מימ ו ביד ו הרשו ת ביד ן וכ ן כת ב הרשב״ א ז״ ל פ״ ק

זה מז ה . אב ל אח ר שטע ן שנת ן ל ו א ו שקנה ו מבעלי ו
גובה ב ו ואינ ו צרי ך להבי א ראיה : י א "אח ד מ ן
האחין שנט ל מאתי ם זו ז ללמו ד תור ה א ו ללמו ד
אומנות יבולי ן האחי ן לומ ר ל ו א ם אי ן את ה אצלנ ו אי ן
לך מזונו ת אל א לפ י ברב ת הבי ת . שאי ן הוצא ת מזונו ת
האחד לבד ו כהוצא ת מזונותי ו בי ן רבי ם • י ב "מ י שמ ת
והניח ,בני ם גדולי ם וקטני ם אי ן הגדולי ם מתפרנסי ם
פרנסת הקטני ם ול א הקטני ם נזוני ם מזונו ת הגדולי ם אל א
חולקים בשו ה . נשא ו גדולי ם לאח ר מית ת אביה ן ישא ו
הקטנים כ ן מכל ל הנכסי ם ואח ר כ ך יחלוקו . נשא ו
הגדולים בחי י אביה ן ואמר ו הקטני ם לאח ר מית ת אביה ן
הרי אנ ו נושאי ן כדר ך שגשאת ם את ם . אי ן שומעי ן לה ן
אלא מ ה שנת ן לה ם אביה ם נ^ ו • השג ת הראב״ ד
יג י ' " השי א הא ב א ת בנ ו ועשי . ל ו *השי א הא ג א ה גנ ו וכו ׳ פ י
משתה והית ה ההוצא ה מש ל א ב
ונשתלחה שושבינו ת לז ה הב ן בחי י
האב . כשהי א חוזר ת לאח ר מית ת
האב חוזר ת לאמצ ע . אב ל הוצי א
הבן במשת ה משל ו אינ ה חוזר ת אל א מחל ק הב ן שנשתלח ה
לו בלב ד : י ך הא ב ששל ח שושבינו ת בש ם אח ד מבני ו
כשתחזור השושבינו ת לאות ו הב ן הר י הי א של ו . אב ל א ם
שלחה הא ב בש ם בני ו סת ם כשתחזו ר *תחזו ר לאמצע . ואי ן
זה שנשתלח ה ל ו חיי ב להחזיר ה ע ד שישמח ו עמ ו הבני ם
כולן . שהר י כול ן שושביני ן שבש ם כול ן נשתלח ה .
לפיכך א ם שמ ח במקצת ן מחזי ר חל ק ז ה ששמ ח עמ ו
בלבד והר י הו א לאמצ ע ♦ ט ן גדו ל האחי ן שהי ה לוב ש
ומתכסה מלבושי ן נאי ם א ם י ש לאחי ם הנא ה ממנ ו כד י
שיהיו דברי ו נשמעי ן הר י ז ה לוב ש מתפיס ת הבי ת :