Section 592

ה מ י שהי ו ל ו שנ י בנים . ומה ו וכו ׳ . ז ה
פשוט ומתבא ר ש ם בבנו ת צלפח ד

בגמ׳ :

ו משפח ת הא ס אינ ה קרוי ה משפח ה וכו׳ .

מפנה וגמר א (ד ף ק״י: ) מפור ש
00:

כל

א סד ר נחלו ת כ ך הי א . ׳*מ י שמ ת יירשוח ו בני ו וח ם
קודמין לכ ל . והזכרי ם קודמי ן לנקבו ת :

ב בכ ל טקו ם אי ן לנקב ה ע ם הזכ ר ירוש ה . א ם א ץ ל ו
בנים יירשנ ו אבי ו . ואי ן הא ם יורש ת א ת בני ה ודב ר זד י
מפי הקבלה : ג וכ ל הקוד ם בנחל ה יוצא י ירכ ו קודמי ן .

לפיכך מ י שמ ת בי ן אי ש בי ן אש ה א ם הני ח ב ן יור ש
הכל . ל א נמצ א ל ו ב ן לעול ם מעייני ן בזרע ו ש ל ב ן א ם
נמצא לבנ ו זר ע בי ן זכרי ם בי ן נקבו ת אפיל ו ב ת ב ת ב ת

בנו ע ד סו ה העול ם הי א תיר ש א ת הכל . ל א נמצ א ל ו -

זרע ב ן חוזרי , אצ ל הב ת י׳״ ה ל י ני ׳,:;:ף״אי ׳ ;;"",־?ץ, '

לא נמצא ת ל ו ב ת בעול ם מעייני ן כב ר הזכרת י היק ש הירושו ת ופשו ט הו א ומתבא ר

נמצא ל ה זר ע בי ן זכרי ם בי ן נקבו ת ע ד סו ף העול ם הו א
יורש הכ ל . ל א נמצ א ל ה זר ע ב ת חוז ר הירוש ה לאבי ו .

לא הי ה אבי ו קיי ם מעייני ן ע ל זר ע הא ב שה ן אח י המ ת .

נמצא ל ו א ח א ו זר ע א ח יור ש א ת הכ ל וא ם לא ו
חוזרין אצ ל אחו ת . נמצא ת ל ו אחו ת א ו זרע ה יור ש , ,

הכל . וא ם ל א נמצא ת ל ו זר ע אחי ם ול א זר ע אחו ת הואי ל ואי ן לא ב זר ע תחזו ר
דירושה לאב י הא ב ל א הי ה אב י הא ב קיי ם מעייני ן ע ל זר ע ש ל אב י הא ב שה ן אח י אבי ו ש ל מ ת והזכרי ם קודמי ן לנקבו ת

וז4ען ש ל זכרי ם קו^ט ץ בט י שהיי ה הר ץ ב4ע ו שליט ״ ע^טי • ל׳ י א" ״ ו ״

הירושה לאנ י הא ם . וע ל הדר ך הזא ת נחל ה טמשטש ת והולכ ת ע ר ראוב ן . נטצא ת אוט ר ייב ' 1.״ ״ ,4 ״

יוצאי ירכ ו והא ח קוד ם לאחו ת . וכ ל יוצא י ירכ ו ש ל א ח קודמי , לאחות . ואחו ת קודמ ת לאב י אבירי • יב ^ '1׳׳*' ■ י

מדמיו לאנ י אמ ה ! אב י הא ם קוד ם לאח י הא ב ש ל מ ת ול־ח י אבי ו קודמי , לאחו ת אבי ו וכ ל יוצא י ירב ו ש ל אח י אבי ו

סורטיו לאחו ת אבי ו ואחו ת אבי ו קודמ ת לאב י אנ י אבי ו ש ל מ ת . וב ן ב ל יוצא י ירכ ה ש ל אחו ת אבי ו קודמי , לא.ב י אנ י
^יבע . ״ע ל דר ך ז ו מל ך ועול ה ע ד רא ש הדורו ת . לפיכ ך אי ן ל ך אד ם מישרא ל שאי , ל ו יורשי , : ד מ י שמ ת והני ח כ ת

ובת הב ל ואליל ו ב ת ב ת כ ת הב ן ע ד סו ף כמ ה דורו ת הי א קודמ ת ותיר ש הכ ל וא ץ לב ת כלו ם . והו א הדי ן לב ת הא ח ע ם

האחות ולב ת ב ן אח י אבי ו ע ם אחו ת אבי ו וכ ן כ ל כיוצ א בה ן : ה ^י׳' י

דאחד שלש ה בני ם והני ח הב ן השנ י ב ת אח ת ואח ר כ ך מ ת הזק ן נמצא ו שלש ת בנ י בני ו יורשי ן חצ י הנחל ה וב ת בנ ו

ערשת החצ י שכ ל אה ד ואח ד טי׳ ו יי ד !: י י^רש ץ

האם אינ ה קרוי ה משפח ה ואי ן ירוש ה אל א למשפח ת הא ב . לפיכ ך האחי ם מ ן הא ם אי ן יורשי ן ז ה א ת ז ה וא ח ן מ ן הא ב ר ש ן

א טווז׳ מ סי ' רע ו סמ׳ ג עשי ן סי ' צ 1 : ג טו ר ש ס המ״ ג סס : *

לחם משנ ה

פרק

א ד ודי ר ז ה מפ י הקבל ה . נרא ה דקא י אמא י דקאמ ר דאי ן הרי ם יורש ת

את בני ה וקש ה קצ ת דה א מקר א נפק א ל ן בפ ' י ש טחלי ן

(דך. רט״ו: ) שהקש ו ש ם ותנ א דיד ן א י דרי ש מט ה אפ ה נמ י חיר ש א ת בנ ה א י ל א

דריש יוכו ׳ לעול ם דרי ש וכו ׳ ושאנ י הכ א דאמ ר קר א ב ת יורש ת ואינ ה מורשת .

וכן לעי ל (ד ף ק״ט: ) הקש ו למ״ ד שהר ו ז ו הא ב ואימ א שאר ו ז ו הא ס ותירצ ו ממשפמת ו
וירש אוח ה משפח ת א ב קרוי ה משפח ה משפת ח א ס אינ ה קרוי ה משפת ה וא״ כ מקר א

נפקא לי ה בגמ ׳ ככ ל היד ך דרשו ת ומא י שנ א בה א דדיי ק רבינ ו ז״ ל דדוק א ואמ ר הדב ר ז ה

הוא מס י הקבל ה וא ם נאמ ר למשמ ע לי ה דה ך דרש ה לא ו דרש ה גמור ה ולהכ י כח ב כ ן
הא י ש דברי ם חמיי ם בנמ ׳ 7 נפק י לי ה בגמ ׳ מדרש ה כ י ה ך וא״ כ למ ה כת ב רבינ ו
ז״ל דו ר, א ה ך דהו י מפ י הקבל ה ודוח ק קצ ת לומ ר דרכינ ו ז״ ל קא י לכ ל סד ר נחלו ת

דהוא מפ י הקבל ה שא״ כ הי ה ל ו לסיי ס כ ל הסד ר ולכתו ב וכ ל הקוד ם בנחל ה וכ ו

ואח״כ הי ה ל ו לומ ר דדב ר ז ה מפ י הקבל ה אל א ודא י דנרא ה דרכינ ו ז״ ל ל א קא י ^אל א
אהך דאי ן הא ס יורש ת א ח בני ה בלב ד ואול י שאנ י בי ן ה ך דרש ה לשא ר דרשו ת :

ג וא ם לא ו חוזרי ן אצ ל האחו ת . כת ב ה״ ה ז׳״ ל דאע״ פ שבאי ן מכ ח הא ס ק י ל כמא ן
דדריש מטו ת וכו ' . קש ה דבש ׳ י ש נוחלי ן (ד ף קי״ג ) אמר ו בנ י אחו ת ול א בנו ת
אחות ומפי ק ל ה מויר ש אות ה מקי ש ירוש ה שני ה לירוש ה ראשונ ה וא״ כ אמא י שכי ק
ה״ה ז״ ל קר א דמייה י בנמ ' וכת ב כמא ן דדרי ש מטו ת וז ה ההיק ש כתב ו ה״ ה ז צ /מט ה
גבי זכרי ם קודמי ן וכו ׳ וכא ן שהו א העיק ר שע ל ז ה נאנו ר בגמ ' ל א כתב ו . וי״ ל דש ם

(דף קגי״ו ) אמר ו ולימ א לי ה ר ׳ זכרי ה ב ן הקצ ב הי א דל א דיי ש מטו ת ותירצ ו ל א

מהוקמא מתני ׳ כר ׳ זכרי ה ב ן הקצ ב דקהג י ובנ י אחו ת וכו ׳ משמ ע דמא ן דאי ת לי ה

הא דננ י אמו ת וכו ׳ אי ת לי ה דרש ה דמטו ת וה א דאיצטרי ך דרש ה דמטו ח אע״ ג דאי ת

לן היקש א דירוש ה ראשונ ה לשני ה כב ר תירצ ו החום ׳ ז״ ל ש ם (ד ף קי״א ) בש ם רשב״ א

ז״ל

משנה למל ך

פ״א 1 משפח ת הא ם אינ ה קרוי ה משפח ה כו ׳ . ואפיל ו נמקו ס דליכ א יור ש מצ ד ה6 נ מ ק
שתוקי א׳ נ ג ר שנש א ישראלי ת והולי ד ב ן דליכ א יור ש מצ ד הא ג א פ ה אי ן הא ם

מגדל עו ז

פ״א סד ר ננזלו ח כ ך הו א כו ׳ ע ד רא ש ־ח״ ס . ם ׳ י ש נוחלי ן (ד ף קע׳ו ) : מששהת^^ה^א ס אינ ה

יורשת אל א הנכסי ם הר י ה ס הפק ר ועיי ן גמ׳ ש התום ׳ סר ק י ש נוחלי ן(ד ף קי״ד ) ד׳ ס א ף ובש״ ק
דכתובות (ד ף י׳א ) ד׳ ה מטבילי ן ובתה׳ ד סימ ן שנ״ ב ובתשוב ת מהרש׳ ל חה׳ מ סי ׳ ל׳ ד :

והנער

הגהות מיימוניו ת

[א] וכ ן פר׳ י שרנינ ו שמוא ל שפירי ם ראחו ת הא ב קודמ ת לבנ י אח י הא ב אג ב חורסי ח

6גי1 ט^נד , כושפטים . הלכו ת נחלו ת פ״ א כס ף משנ ח כ ו 51

ז כ ל הקרוני ן נעכיר ה יורשי ן ככשרי ם וכו ׳ . משנ ה כינמו ס (ד ף כ״נ ) סר ק טל י 3ל5 | ^ ח והבע ל יור ש 6 ת כ ל נכס י משח ו סד״ ס . כח נ הר ב המגי ד שסונ ר רניג ו
ומפורש בימ ׳ ש ס וש ם נחבאר ה כ ל בב א ז ו : שהי א מדבריה ן וכב ר הי ה אפש ר לומ ר שהוכ ר רבינ ו שהי א

מדאורייתא ומ״ ש שהי א מד״ ם לסעמי ה אזי ל שסוב ר שכ ל דב ר באינ ו מפור ש בתור ה
נקרא ד״ ס אל א שבפ״ ו משמ ע בהדי א מדבר י רבינ ו שסוב ר שהי א מדבריה ם שכת ב ירוש ת

הבעל אע״ פ שהי א מדבריה ם מש ו סיזו ק לדבריה ם

ח האש ה אינ ה יורש ת א ת בעל ה וכו ׳ . משנ ה פ ׳ י ש נומל ץ (ד ף ק״ח ) ופירו ש אינ ה
יורשת מצ ד אישו ת אב ל מצ ד קורב ה כגו ן שהית ה ב ס חמי ו והית ה ראוי ה
לייש א ף בל א אישו ת ודא י ל א גר ע כמ ה
בשביל שהי א אשת ו וכ ן כתב ו ז״ ל ופשו ט הו א
ומתבאר בדבר י רבינ ו פ״ ט : והבע ל יור ש א ח
כל נכס י אשת ו וכו ׳ . מ״ ש רבינ ו שירוש ת
הבעל מד״ ס הו א מחלוק ת בגמר א ומפור ש פר ק
הטחב בכתובו ת (ד ף ס״ג: ) דר ב סי ר ירוש ת
הבעל דרבנ ן ופס ק רבינ ו כ ן לפ י שאפש ר שהו א
סבור שמ ה שאמר ו בהרב ה מקומו ת גב י ירוש ת
הבעל נחל ה הבא ה ל ו לאד ם ממקו ם אח ר אד ם
מתנה עלי ה של א יירשנ ה שהו א מפנ י שירוש ת
הבעל מדבר י כופרי ם וכ ן פירש ו מקצ ת המפרשי ם
ז״ל ומ״ מ פירו ש אח ר י ש שהו א מפנ י שבא ה ל ו
על יד י מעשי ו ואינ ה כירוב ח משפח ה ולז ה
הפירוש הסכי ם רבינ ו עצמ ו לפ י הנרא ה פכ״ ג
מהלכות אישו ת וא ם כ ן ל א תהי ה לנ ו ראי ה
מכאן א ס הי א מ ן התור ה א ו מדבריה ם ודע ת
הר״א ז״ ל בהשגו ת שהי א מ ן התור ה וכ״ כ ש ם
אמר אברה ם אינ י מוד ה וכו׳ . ובאמ ת דבסו ף מ י
שמת (ד ף קנ״ט: ) משמ ע דהסי ח נחל ת הא ם
לבן ילפינ ן שאינ ה בקב ר מהסב ת החש ה לבע ל
חלמא שהי א מ ן התור ה וז ה דע ת הרשב״ א

היא

השגת הראב״ ד

*האשה אינ ה יורש ה וכו ׳ ע ד הו א יור ש א ס אשת ו .
א׳א אינ י מוד ה גז ה משמעה א בתריית א דמ י שמ ח ושא י
הראיות המראו ת הש ך ז ה אי ן לה ם עמיד ה עכ״ ל :

זה א ת ז ה . ואח ד אחי ו שהו א מאבי ו בלב ד א ו אחי ו ״יי ״ '

מאביו ומאמ ו : ז כ ל הקרובי ן בעביר ה יורשי ן ככשרי ם .
כיצד כגו ן שהי ה ל ו ב ן ממז ר א ו א ח ממז ר הר י אל ו כשא ר בני ם וכשא ר אחי ם לנחל ה .
אבל בנ ו מ ן השפח ה א ו מ ן הנכרי ת אינ ו ב ן לדב ר מ ן
הדברים ואינ ו יור ש כל ל • ח *האש ה אינ ה יורש ת בעל ה
בלל והבע ל יור ש א ת כ ל נכם י [ג ] אשת ו מדבר י
[נ] סופרי ם והו א קוד ם לכ ל בירושת ה אע״ פ שהי א אסור ה
עליו . כגו ן אלמנ ה לכה ן גדו ל גרוש ה וחלוצ ה לכה ן הדיו ט ואע״ פ שהי א קטנ ה ואע״ פ
שהבעל חר ש הו א יור ש א ת אשת י • ט *כב ר ^ביארנ ו השג ת הראב״ ד

בהלכות אישו ת שאי ן הבע ל יור ש א ת אשת ו ע ד שתכנ ם *כג ר גיארנ ו גהלכו ת אישו ת וכו ׳ ע ד א ץ הגע ל יורש ה

י' ׳ , א׳אמ ה שאמר ו במס ׳ גיטי ן כירושלמ י נרא ה שהו א

ברשותו ושאי ן הפק ח יור ש א ת החרש ת שנשא ת כשהי א
חרשת אפיל ו נתפקחה . וש ם בארנ ו שהו א יור ש א ת
נכסי אשת ו שבא ו *לירושת ה והוחזק ו בי ן נכסי ם שהכניס ה
לו בנדוניית ה בי ן נכסי ם של א הכניס ה ל ו . ומ י שנתגרש ה

א טו ר אה׳ ע סי ׳ צ ו וצ ח סס׳ ג עשי ן סי ׳ צ ו : ספ ק

חולק עלי ו המגר ש א ת אשת ו ולנ ה עמ ו בפונדק י גה״ א
צריכה ממנ ו ג ט שנ י לאיד א מילת א אמ ר רב י אלעז ר
לירושה כלומ ר שהו א יורש ה ומ ה הת ם בודא י גירש ה
וספק החזיר ה יורש ה הכ א דודא י אשת ו הית ה וספ ק
גירשה ל א כ׳ ש :

'ינד׳וו נירשוח ח והוחזקו ! 1

ז״ל והבי א ראיו ת לז ה : אע״ פ שהי א אסור ה

וכו׳ . מפור ש בתוספת א ביבמו ת שכ ל שקדושי ן סופסי ן ל ו ב ה יורש ה וי ש לז ה סמ ך בגמר א בהרב ה מקומו ת וכב ר נתבאר ו דיני ן אל ו בארוכ ה פכ״ ב מהלכו ת אישו ת :

ט ומ י שנתגרש ה ספ ק גירושי ן וכו ׳ . ל א מצאת י לדי ן ז ה ראי ה גמור ה אב ל אפש ר ש צ א לרבינ ו ממ ה שאמר ו בקדושי ן פר ק האי ש מקד ש (ד ף מ״ה; ) נתקדש ה לדע ת אבי ה והל ך
אביה למדינ ה הי ם ועמד ה ונשא ת ר ב אמ ר אוכל ת בתרומ ה ע ד שיב א אבי ה וימח ה וכו ׳ ואמר ו ש ם ומוד ה ר ב שא ס מח ה אינ ו יורש ה (מא י טעמא ) אוק י ממונ א בחזק ת
מריה. וכת ב בעטו ר ומססבר א מהכ א דכ ל ספ ק קדושי ן וספ ק גירושי ן ומת ה א־ ן הבע ל יורש ה עכ״ ל . וכ ן הו א דע ת רבינ ו ואי ן כא ן הכר ח דאיכ א למימ ר שאנ י נשואי ן מגירושי ן דקוד ס
נשואין ירושת ה בחזק ת הא ב ומספ ק אי ן מוציאי ן אות ה מחזקת ו אב ל משנשא ת ירושת ה בחזק ת הבע ל ובשבי ל ספ ק גירושי ן איכ ס למימ ר דאי ן מוציאי ן מחזקת ו ומ״ מ י ש ל י קצ ת ראי ה
לדעתם ז״ ל ממ ה ששנינ ו ס ׳ מ י שאחז ו(ד ף ע״ג; ) בדי ן שכ/ ז שגיר ש א ס אשת ו מ ה הי א באות ן הימי ם ר ׳ יהוד ה אומ ר כאש ת אי ש לכ ל דברי ה ר ' יוס י אומ ר מגורש ת ואינ ה מגורש ת

ובגמרא

לחם משנ ה