Section 589

עדיין י ש ל י חמש ה ימי ם כו ׳ המלו ה נאמ ן מ ן הסע ס שכתבת י עכ׳ ל הר ב ז׳ ל . עו ד כת ב בסו ף

דבריו ועו ד כיו ן דהנ י זוז י לחזר ה קיימ י הר י הו א כאיל ו אינ ו מוחז ק בס ס וכדאמרינ ן גב י איל ן
שקדם(נ׳ ב כ׳ד ) ספ ק ז ה קד ם א ו ז ה קד ם קוצ ן ואינ ו נות ן דמי ם הלכ ך במקו ם שיו ר מלו ה נאמ ן ע׳ כ .
כתבתי כ ל לשו ן הר ג ז׳ ל משו ם דקשי א ל י טונ א גגוייה ו תחל ה מ ה שדימ ה הר ב לי״ ב דינרי ן לשנ ה דינ ר
בחדש ל א דמ י כל ל אע׳ פ שכוונת ו לדמות ו לב א בסו ף החד ש כול ו לשכי ר א ף של א הזכיר ו הר ב סמ ך ע ל
המבין מיה ו שאנ י הת ס כיו ן דאת י מכ ח קרק ע שדינ ו קרק ע בחזק ת בעלי ו עומ ד שכר ו נמ י אע׳ פ
שמוחזק נ ו השוכ ר ל א חשי ב תפו ס אב ל בעלמ א גב י הלוא ה דלא ו מכ ח קרק ע קאת י לעול ם גדו ל כ ח
המוחזק וכ ל דמספק א מלת א אי ן מוציאי ן מי ד הלו ה אל א בראי ה ברור ה ואפיל ו מא ן דסב ר בעלמ א
דתפיסה אח ר שנול ד הספ ק ל א חשי ב תסיס ה הכ א ברשו ת תפי ס שיר ד ב ה ברשו ת בעלי ו וז ה דב ר פשו ט
ובהדיא כתב ו התוס ' נג ד דבר י הר ב בפר ק השוא ל גנ י מימר א דרג א דקאמ ר הא י מא ן דאמ ר
לחבריה אושל ן מר א למירפ ק פרדיס א דא י אמ ר לי ה למירס ק פרדס י רפי ק ואזי ל כ ל פרדיס י דאי ת
ליה הקש ו בתום ' דבפ ' המוכ ר אמרינ ן ארעת א חר י משמ ע ותירצ ו דהת ם המוכ ר מוחז ק וי ד לוק ח
•ל התחתונ ה וה; א י ד המשאי ל ע ל התחתונ ה שהשוא ל יווחז ק וכ׳ ת ל א מיקר י שוא ל מוחז ק כיו ! פסופ ו
להחזיר כדאמרינ ן לעי ל גב י קרק ע דאפיל ו נ א בסו ף החד ש כול ו למשכי ר ל א דמ י דסת ם הו א קרק ע
שאין יכו ל לשומט ו ואזלינ ן נת ר מרי ה קמ א אב ל במטלטלי ן אזלינ ן נת ר מא ן דתפי ס השת א היכ א

דליכא חזק ת קרק ע כנגד ה עכ׳ ל . הר י בהדי א כתב ו החום ׳ נג ד דבר י הראנ״ ח . נ ס מ ס שהבי א ראי ס

לדבריו מדבר י רנינ ו שנס ׳ י״ ג גב י אמ ר המלו ה היו ם הגי ע הזמ ן כו ' , נאמ ת דברי ו תמוסי ן סרנ ס
ומה ז ו סמיכ ה דהת ם אייר י בשט ר סת ם שכתו ב ס ך ההלוא ה ול א המי ר זמ ן דהס ם ליכ א מיד י
לססוקי לטענ ת הלו ם מאס ר עבו ר ל ׳ יו ם יסס ם הלוא ם אב ל 9 ( סיכ א זממו ן מס י איה א אידי ם

לסיוע דלו ה בז ה ל א דב ר רבינ ו כל ל דבכהי ג הו״ ל ככ ל ספיק י דעלמ א והמוצי א מחני ה עלי ו הראי ס .
ומה שנסתיי ע סר ב ז״ ל מההי א דאיל ן הסמו ך לעי ר דספ ק ז ה קד ם א ו ז ה קונ ן ואינ ו נת ן דמים , ג ם
בזה ל א ירדת י לסו ף דעת ו דמא י אירי א דהת ם בי ן שהאיל ן קד ם ני ן שהעי ר קדמ ה איל ן ז ה לקניצ ה
קחי אל א דא ם האיל ן קד ם קוצ ן ונות ן דמי ם הלכ ך א ס מספק א מלת א כיו ן דכ ל טענת י ה ו ע ל עסק י
דמים אמרינ ן הב א ראי ה וטו ל ויקו ן ואינ ו נות ן דמי ס אב ל גב י נדו ן הר ב דע ל ז ה אנ ו דני ם א ס חיו ב
הלוה הו א עכשי ו א ו לאח ר זמ ן מ ה טיב ו ש ל ההי א דאיל ן לכא ן ודבר י הר ב נ׳ ע . באופ ן שהיזרנ י
למה שאנ י ד ן בדבר י הרשנ״ א לחל ק בי ן ספיק א דתר י ותר י דשני ם אומרי ם הי ה ש ם תנא י ושני ם
אומרים ל א הי ה ש ם תנא י לספי ־, א דדינ א דאסש ר א ס יהי ה הספ ק בתנא י בה א ל א קאמ ר הרשב״ א

דמוקמינן הקרק ע בי ד הלוק ח , ותרת י בלב י להבי א מכמ ה מקומו ת דשייכ י לחילו ק ז ס ואח ר ה.יו ן ראית י

שיש לדחו ת ואי ן מה ם ל א סייעת א ול א תיובת א . אח' כ בינות י דנדול י האהרוני ס מסכימי ם לדע ת
הרב המובה ק המור ה נר׳ ו דאי ן לחל ק בי ן ספ ק דהר י ותר י לספיק א דדינ א ונכוצ ס צדע ת ה . שנ״ א
הדין שו ם דא ס הספ ק הו א בתנא י אמרינ ן כב ר מכ ר א ו נת ן ועלי ו הראי ה שי ש כא ן תנא י . כנ ה הראנ׳ ח
בראשונות סימ ן ע׳ ז כת ב ע ל אש ה שנתנ ה מתנ ת נכסי ם לאי ש אח ד וכתו ב בשט ר המתנ ה ור ׳ יוס ף

קבל עלי ו לומ ר קדי ש ולקרו ת הלכ ה בכ ל יו ם צמנוח ת נפש ה . והר ב ז׳ ל נסתפ ק א י קבל ה ז ו שקב ל

ר' יוס ף הו א תנא י בגו ף המתנ ה א ו א ם הו א חיו ב נפר ד ומיל י מיל י קאמ ר ובסו ף כת ב הר ב דא ף

לכשתמצא לומ ר שהמתנ ה תלוי ה בקבל ה עדיי ן אי ן המתנ ה בטל ה בשבי ל הקדי ש שי ש לספ ק א י סג י

ביום אח ד א ו א ם צריכ ה לקרו ת ההלכ ה בכ ל יו ם ואסי ק הר ב כיו ן דהספ ק הו א בתנא י א ם נתקיי ם

התנאי א ו לא ו והמתנ ה מפירש ת שהי א זוכ ה ב ה ומספ ק את ה ב א לבטל ה מצ ד התנא י ע ל המומ ר

שלא נתקיי ם התצא י הראי ה ע' כ . הר י שהשו ה הר ב ז׳ ל ספיק א דדינ א לעני ן ז ה לומ ר דגכ ל ספ ק
בתנאי מוקמינ ן בחזק ת מקב ל מחנ ה שהי א ודאי ת . איבר א שהר ב ז' ל ל א היכי ר תשיב ה ז ו ש ל
הרשב׳א ומט י ל ה מש ם הר״ ן שכת ב וכיוצ א לז ה כת ב הר׳ ן בגיטי ן והטו ר בחהי מ ובודא י שעדות ו נאמנ ת
אבל הר ב נכד ו מוהר׳ ר מש ה בספ ר פנ י מש ה בתשוב ה ע ' ע ל מתנ ה שכת ב יעק ב לבנותי ו והתנ ה
ע'מ שיתנ ו לדינ ה שנ י אלפי ם לבני ם ול א פיר ש א ם הו א לכ ל ימ י חיי ה א ו בנתינ ה אח ת יצא ו יד י

חובתן ונסתפ ק הר ג שמ א בכ ל שנ ה ושנ ה קאמ ר א ו דוק א שנ י אלפי ה דד א ול א יות ר ציד ד הר ג

כמה צדדי ם וכת ב דכיו ן דמספק א מלת א מאח ר שבגו ף כמתנ ה ל א נפ ל הספ ק אל א בתנא י ל א את י

ספק דתנא ה ומוצי א מיד י ודא י ש ל מתנ ה והגי א סייעת א לדברי ו מתשוב ה ז ו ש ל הרשב׳ א שהבי א
הרג הפוס ק נר״ ו באח ד שמכ ר כר ס כו ׳ . וכת ב על ה הר ב דכ י ה־כ י דכת ג הרשב׳ א גנ״ ד די ד המקב ל
על העליונ ה משו ם די ש בא ן מכיר ה ודאי ת והספ ק הו א בתנא י ה' נ בנ׳ ד כיו ן דמא י דמ.סק א ל ן הו א
בלשון התנא י א י הו י לכ ל פנ ה ושנ ה א ו נתינ ה אח ת ש ל שנ י אלפי ם ול א יות ר אינ ם חייבו ת לית ן אל א

נתינה אח ת ויד ן ע ל העליונ ה . הר י שנ י גדול י הדו ר שלפנינ ו ל א חילק ו בדב ר אל א שבכ ל ספ ק שנופ ל

בתנאי י ד הליק ח ע ל העליונ ה ומ ה ג ם שמהראנ׳ ח ייח ס סבר א ז ו להר׳ ן והטו ר כמ ו שכתבת י לשונ ו
וזה הול ך ע ל דר ך הר ב המובה ק המור ה נר׳ ו של א לחל ק ני ן ספיק א דתר י ותר י לספיק א דדינ א ;

תה חזית י בדבר י הר ב בע ל פנ י מש ה בתשוב ה הס ' א ף ע ל פ י שאינ ס נונע ץ לנדו ן ד־ד ן אמנ ם ד ע

הליכי ראת ה עינ י חזו ת קש ה ומ ה שהר ב ז״ ל ציד ד דאפש ר לומ ר דהתגא י שהתנ ה יעק ב לבנותי ו
פ״מ שיתנ ו לדינ ה שנ י אלפי ם לבני ם אפש ר שיהי ה פירוש ו מוחל ק שה־ א בכ ל שנ ה ושנ ה ואי ן כא ן מקו ם
לספק כד י שנאמ ר יד ה ע ל התחתונ ה אצ א משמעו ת הלשו ן הו א לעול ם הכ ל הת ם כמפור ש דמ י שהו א
לעולם והבי א סע ד לדברי ו מדבר י הרשנ״ א שכת ב כ ל המקב ל עלי ו ל־ו ן א ו שמזכ ה לאי ש נ נ סי ו משמ ע
כו אלמ א כ ל סת ם כלעול ס דמ י עכ״ ל הרשנ״ א . ומינ ה ד ן הר ב הנזכ ר בנדו ן דידי ה דמשמעו ת
התנאי שיתנ ו לחנו ך שנ י אלפי ם לבני ם שהו א ל ול ס . ועו ד הבי א מדבר י הרא׳ ש במ י שפטרוה ו
מהמס ול א קבע ו זמ ן כיו ן שהו א מחויי ב לת ת מ ם לקה ל והו א ב א ל־טו ר עצמ ו בטענ ה שה ם פ״רוה ו
ידו ע ל התחתונ ה דמהנ ה נתנ ו ל ו וי ש לדו ן לשו ן השיטו ר נפחו ת מהלשינו ה והבי א סלינת א דאבי י
ורבא כו ׳ ע ד אב ל בעלמ א אי ן הולכי ן להחמי ר וא ס יאמר ו הקה ל של א :חכוונ ו אל א לשנ ה ראשונ ה
שומעין לה ם זה ו חיר ף דבר י הרא׳ ש ומשמ ע ד פ יג י הרכנ׳ א והרא״ ש ומינ ה ד ן הר ב ב ־ ל פנ י מש ה
כיון דפלוגת א דרנוות א הי א המע׳ ה ובנתינ ה אח ת ש ל שנ י אלפי ם סג י דדינ ה מוציא ה מיקרי א ורח ל
ולאה המוחזקו ת מיקר ו ומצ ו למימ ר קי ם ל ן כהרא״ ש ע' כ תמצי ת דברי ו ז׳ ל . ותמ י הי ם ה * בעינ י דל א
דמי נדו ן דידי ה לההי א דנחלק ו הרשב׳ א והרא׳ ש כעיוכל א לדנ א דדוק א בייתחיי ב כסו ת א ו מזו ן א ו
הנקה א ו כמו ש וכ ן פיטו ר המ ם הו א חיו ב תלו י נמ ה שהאד ם צרי ד ל ו חרי ר לכ ל ימי ו ה ן מזונו ת א ו
כסות א ו שמו ש אבי ו וכ ן כיוצ א בז ה נמ י בעני ן פיטו ר המ ס שהו א דב ר הי ה ורג, \ מ-" , ,, א
לכל ימ י חיי ו קאמ ר לדע ת הרשב׳ א וכ ן בה נ ה לכ ל זמ ן דצר י ל י קאמ ר אב ל מ י שחיוב ו הו א בנתינ ת
דמים שאמ ר שד י נתונ ה ל ך ע״ מ שתת ן ל י מאתי ם זו ז כיו ן של א תלא ו במ ה שהו א צור ־ האד ם דמי ם
בעלמא הו א שהתנ ה מ ה מקו ם לומ ר שכוונת י לכ ל שנ ה ושנ ה ונוסי ף ע ל תני׳ ו מ ה של א התנ ה דז ה
מאתים קאמ ר ונחייבה ו לית ן מא ה מנ ה וכב ר רמ ז הר ב ז״ ל בסו ף דברי ו קצ ת מז ה אל א של א הי ה
לו לר ב להטרי ח קולמוס ו והאריכו ת ב ה יגיע ת בש ר . וע׳ ק ל י בדברי ו אסו ף דינ א ציר ה דע ת
הסוברים דגנ י ממו ן נמ י בעינ ן תנא י כפו ל וכיו ן דיעק ב ל א התנ ה נתינ ת השנ י אלפי ם לגני ם בלשו ן
מ מ אל א בתנא י דא ם ול א כפ ל לתנא ו תנא י נט ל ומעש ה קיי ס וזכ ו הבנו ת בשלי ש החנו ת בל א נתינ ת
דמים וחמי ה ל י מלת א דא י את י הר ב ז׳ ל מהא י טעמ א א׳ כ זכת ה דינ ה לגמר י בשלי ש החנו ת שהר י
כדבור אח ד נאמר ו שנ י התנאי ם שג ם יעק ב כשהתנ ה שא ס ימו ת חנו ך בל א זר ע תשי ב החנו ת לשת י
בנותיו ה א נמ י תנא י הו א וא ם ל א מחמ ת תנא ו במו ת רנו ך דינ ה הית ה יורש ת אות ו יכיו ן של א
כפל תנא ו נשאר ה מתנ ת שלי ש החנו ה נתונ ה לחנו ך ולבא י כח ו דחנא י בט ל ומעש ה קיי ס והר י נת ן
מתנת ברי א שלי ש לחנו ך ובתנא י גרו ע עק ר מתנת ו וממקי ם שב א הר ג לזכו ת לשת י בנותי ו מצד ה תבר א
ואף ע ל פ י שהסב ת הנהל ה מחנו ך לבנותי ו הו י כאומ ר נכס י ל ך ואחרי ך לפלונ י מ ה בכ ו לעני ן ז ה ה א
אס הני ח ור ע חנו ך ל א הי ו זוכו ת בנותי ו וע׳ י תנא י א ם ימו ת בל א זר ע הו א דק א זכ י בנותי ו ול א
כשל תנא י ל א הו י תנא י ומעש ה קיי ם דהיינ ו מתנ ת החנו ת שנת ן במתצ ת ברי א לחנו ך וממיל א דינ ה
תירשנו . עו ד י ם לגמג ם בדבר י הר ב ז״ ל ממ׳ ש הראב׳ ד במסכ ת יו׳ ט על ה דשכ׳ מ שאמ ר תנ ו מאתי ם
1וז לפלונ י ולנסו ב בדת י הר י ז ה נוט ל מאתי ם ובית א א י גע י נסי ג א י רע י ל א נסי ב אמ ר לינסו ג ברת י ותנ ו
לו מאתי ם זו ז א י נסי ג ברת א שקי ל וא י ל א ל א שקי ל ורג ו הסברו ת בהא י מימר א וכת ר הראג׳ ד להשי ג למ י
שתלה הטע ם מטעמ א דחנא י קוד ם למעש ה דל א צריכ-נ ן למשפט י התנא י אל א במעש ה המתקיי ם י כשי ו
שאז המעש ה חז ק ואי ן תנא י גרו ע יכו ל לנט ל כגו ן הר י ז ה גיט ך א ו הר י א ת מקודש ת ל י שהמ ג ש ה הו א
מיד אב ל מעס ה הנ א לאח ר מכא ן כ ו ן א ס הל ך פלונ י למקו ם פלונ י תנ ו ל ו בי ת ז ה כיו ן שאי ן ה״עש ס
חל עכשי ו אי ן אנ ו צריכי ם למשפט י התנא י ל א תנא י כפו ל ול א ה ן קוד ם ללא ו וכב ר הרמנ׳ ן ז״ ל רל ם
סברא ז ו וכת ב עלי ה שפתי ם יש ק וכו ׳ וגז ה תפס ו המורי ם ז׳ ל סבר א ז ו וא׳ ה עיי ן לעי ל פ׳ ג
מהלכות זכי ה ומתנ ה הלכ ה ח' ) . מעת ה בנדו ן הר ב ז׳ ל של א גת ן לבנותי ו מעכשי ו כלו ם בשלי ש החנו ת
אדרבה נתנ ה במתנ ת ברי א לחנו ן אל א שהתנ ה שא ם ימו ת בל א זר ע חסו ב הנהל ה לבנותי ו ע' מ שיתנ ו
לדינה שנ י אלפי ם לגני ם כיו ן שאי ן כא ן נתינ ה נחל ק מנו ה נועת ה אל א לאח ר זמ ן ובתנא י א ם ימו ת
בלא זר ע סנא י כז ה לדבר י הראנ׳ ד וגדול י המורי ם שתפס ו דברי ו להלכ ה אינ ו צרי ך תנא י כפו ל ומשפט י
הסנאים אפיל ו למא ן דסב ר דנממו ן נמ י צרי ך תנא י כפו ל . כ ל ז ה ראית י ליש א ולית ן בדבר י הר ג
נעל פנ י מש ה ז״ ל וכאמ ה ל א נעל ם ממנ י בשת י קושיו ת אל ו שהקשית י לר ב די ש מקו ם לדיח ה לדחו ת
ולעיולי פיל א בקופ א דמחט א ולבר ר ז ה הי ה בלב י להרחי ב הדברי ם ולהעמי ד חזוק י ולירא ת האריכו ת
הנחתי סדנרי ם לפנ י כ ל יודע י ד ת ודי ן והאמ ת יור ה א ת דרכ ו : ונחזו ר לענייננ ו למ׳ ש הר ב
המובהק המור ם נר״ ו דא ף שהי ם עס ק ז ה ני ן ישרא ל לחניר ו והי ה הדב ר ספ ק שקו ל בתנא י שהתנס ו
סלוקח ול א חזק ו המוכ ר א י הו י תנא י א ו ל א מההי א דהרשב׳ א ז״ ל מתשוב ה שהני א סר ב במ י
שמני כי ם יבא ו שני ם כו ׳ למדנ ו די ד לוק ח ט ל העליונ ה יאי ז מילו ק <י ן ססיק א דתר י ותר י לספי^ )