NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 586

Section 586

א טוח׳ מ סי ' קל ט וסי ׳ קמ ו : 3 טו ר ש ס קמ ו סמ׳ ג משי ן סי ׳ צ ה ד ארב ע
משנה למל ך לח ם משנ ה
ה חז ר כפנ י והבי א א ף הו א עדי ס כו ׳ וכ ל המיזגב ר יר ד ב ס . ושא ל הי׳ ב הה׳ ד בסימ ן שנ׳ ג הו י חזק ה משו ם להו י גאחר א דמובר י וזה ו שאמ ר שבשנ ה וכו ׳ :
י'״ י׳״ י ״״ ״ יי * ג ונמצ א יור ש סמ ר שהו א קרו ב ממנ ו וכו ׳ . מכא ן נרא ה ל ו לה״ ה ז״ ל שגירש ה לבינ ו
ז״ל בגט ׳ מזק ש (ל ף ל״ג. ) הי א אז ל איית י סהל י לפיה ו קרי ב טס י ודל א כר״ח לגור ם איית י סהל י להיה ו קריבי ה ול א גרי ם טפ י ללרבינ ו חננא ל הו י רבות א גדולה לאע״ ס של א העיר ו הערי ם אל א שהי ה קרו ב לב ר סג י וס״ צ שיעיד ו שהי ה קרו ב ממנו וח״ כ הי ה ל ו לרבינ ו להזכיר ו אל א ולא י שהו א גור ס טפ י ולי ה לי ה דינ א לרבינ ו
הננאל אב ל מ״ מ אסש ר שהו א גור ס נגמ ׳ לסו ף רוד י לי ה לאיה ו קרי ב טס י לבי ן שתהי ה
ה,ירסא שהבי א ערי ם בי ן שהור ה הכ ל לנ ר אח ל ול א כת ב כ ן ה״ ה אל א למע ט שהינ ו גורס כנירס ח רבינ ו חננא ל • וכת ב ה״ ה וכיוצ א בז ה וכו׳ . כת ב כיוצ א בז ה מפנ י שסס ק ויבם ל א הו י נ י ה ח למיקר י היב ם ודא י מפנ י שאפי ׳ ללבר י הספ ק י ש ל ו חל ק בנכסי ם אבל הכ א לדבר י האח ר אי ן יור ש אל א מפנ י שי ש עדי ם שז ה יור ש ונאמ ר אי ן עדי ם :
ו וא ם טע ן בתחיל ה כו ׳ . החילו ק האמו ר כה ן בנמ ׳ ש ם (ל ף ל״ח: ) היכ א דנפי ק מבי לינ א סמ ך רכינ ו ע ל מ ה שכת ב לעי ל סו ף ס״ ז ;
ז ראוב ן שהי ה בתו ך השד ה כו ׳ והל א שט ר ז ה מקויי ם ניל י . בסי״ ב כת ב הר ב נ״ מ גבי אכל ה בפנ י הא ב ונו ׳ ונסנ י הלוק ח מ ן הב ן שנ ה שכת ב ש ם ה ה
בשם
אך מ ה שאנ י סמי ה כ! ה הו א מההי א דכת ב רנינ ו כס״ ד מהלנו ס ערכי ן הלכ ה כ׳ ב האש ה שהקדיש ה פד ה אחוזה ה וגאל ה בעל ה מי ד ההקד ש והגי ע היוב ל והי א חח ה י ד הבע ל הר י הדב ר סס ק א ם החזו י
לאשה א ו תנ א לנהני ם לשיכ ך קדמ ה האש ה והחזיק ה כ ה אח ר היוב ל אי ן הנהני ם יכולי ם להוצי א מיד ה וכ ן א ם קדמ ו הנהגי ם והחזיק ו כ ה אינ ה יכול ה להוצי א מיד ם ע' כ . והנ ה אי ן ספ ק שינינ ו
סטר דל א שיי ך הנ א חוק ת מרי ס קמ א משו ם דהאש ס כשהקדיש ס כב י נסתלק ה משד ה ז ו וכשגאל ה הנע ל מסשק א ל ן א ם זכ ו הנהני ם א ו האש ה ולש י הניא ה דמדי ן כ ל דאלי ם גב ר כת ב א ם קדמ ס
האשם .
מגדל עו ז
אחד נו ׳ ע ד והסירו ת לבעלי ם . פ ׳ חזק ת הכתי ם (ד ף נ״ו ) : ס י שיר ד לשד ה כ ו פ ד מסצקי ן אות ו ממנה . ס ׳ חזק ת כבתי ם (ד ף ל׳ג ) ומיית י ל ה ס״ ק דמציע א : הבי א האח ד עדי ם שהית ה וכו ׳ ע ד טסלקין . ס ׳ חזק ת הבתי ם (ד ף ל׳ד ) :
כדין המחזי ק בנכס י הג ר והשי ב דלדע ת ר ב אלפ ס והנירי ו זכת ה הא ם נמתנ ה וזכיי ת ראוב ן לא ו כצוס הי א ולדע ת הרא״ ש והראב״ ד ל א זכת ה הא ס וח' כ הר י הכי ת השק ר וזכ ה ראוב ן כיו ן דססיק א דדינא הי א כה״ ג דל א ס;י ס ח ד מינייה ו דינ א הו א דחוצקי ן ול א שיי ך נז ה דינ א דכ ל דאלי ם גב ר
משוס ד: א אתמ ר דינ א דכ ל דאלי ם גנ ר אנ א סיכ א דאיכ א למיק ם על ה דמלת א דשמ א יבוא ו עדי ם
ויעידו ש ל מ י הו א ונמצא ו דבר י נ״ ד שכורי ם ונסתרי ם נמ ה שפסק ו כב ר חלוק ה א ו שוד א לכ ך אי ן נ׳ד נכנסי ן כדב ר ולכ ך כ ל דאלי ם גב ר אב ל נשלוגת א דרנוות א ל א שיי ך הא י טעמ א דמ י יעי ד לנ ו שהלכה כדבר י פלונ י א י כדכר י פלונ י הלכ ך ענדינ ן חלוק ה ואח״ כ הוקש ה לר ב מההי א דסר ק הנזקי ן דאמרינן גב י נהר א עילא י ותתא י והשת א דל א אתמ ר הלכת א ל א כמ ר ול א כמ ר כ ל דאלי ם גב ר וכ ן מתשוכת מהר׳ ס דפ׳ ק דנתר א דפס ק א ׳ כמחלוק ת דר׳ ת ורש״ י כ ל דאלי ם גב ר ותיר ן דהת ס ל א הו ה שייך חלוק ה ומש״ ה אמר ו דינ א דכ ל דאלי ם גכ ר אכ ל ניכ ר דשיי ך דינ א יחלוק ה אמרינ ן דחולקי ן כיו ן דלא תפי ס ל א ז ה ול א ז ה והו י פלוגת א דרנוות א עכ׳ ד . והנ ה מלב ד הטע ם שכת כ עו ד י ש להכרי ח חילוק ז ה מדנר י הרא׳ ש שכת כ נש ׳ חזק ת על ה דכ ל דאלי ס גב ר דסמכ ו חכמי ם ע ל ז ה דכ ל מ י שהדין עמ ו קרו ב להני א ראיו ת ועו ד מ י שהדי ן עמ ו ימסו ר נפש ו להעמי ד של ו ניד ו ממ ה שימסו ר
האחר לגזו ל ועו ד יאמ ר מ ה בצ ע שאמסו ר נפש י היו ס א ו למח ר יבי א ראי ה ע" כ . והרוא ה ירא ה אי ו
טעמים אל ו ל א שייכ י אל א בספ ק דמציאו ת אכ ל בספק א דדינ א ל א שייכ י כל ל וכיו ן דל א שייכ י אמרינן דחולקי ן וכ ן שס ק הר ב נע ל המפ ה כסו ף סימ ן קל׳ ט ועיי ן ש ם בלנו ש ונסמ״ ע ונש׳ ך
הגהות מייי־מוניו ת
ע״ש ע״ ב 8 [נ ] קריבי ח דר ב איד י ב ר ר ׳ אבי ן שכי ב ושבי ק דיקלי א נו ׳ ע ד אכי י ויב א לא סביר א לה ו ה א דר ב חסד א כיו ן דאוד י אוד י וכ ן סיר ש ראבי׳ ה : [ג ] רל א בנהרדע י דאמרי אי ן מוציאי ן אות ה מיד ו מדתנ י רב י חיי א גזל ן ש ל רבי ם ל א שמי ה גזל ן אל א ברב אש י דאמ ר מא י ל א שמי ה גול ן של א ניח ן לדשבו ן פירו ש דל א טצ י למיעב ד השבו ז טעליא וכ ן מס ק רשב׳ ם ע־י ה : [ד ] הר״ י פם ק דל א כרב ה דאמ ר מ ה ל י לשק ר דא י ב;י י אמ ר מינ ך וכינת ה אר א כאבי י דאמ ר מ ה ל י ל ש , ר במקו ם עדי ם ל א אמרינ ן וכ ן פס ק ראני׳ ח שהרי יב ה רב ו הוד ח ל ו וכ ן פס ק רשב״ ם וא ם תאמ ר ה א טו־״יני ן ליור ש ונימ א שר׳ ל ש ל אכות י שלק״ו ה מאב ו ■י ך י״ ל ש ל אבות י משמ ע מעול ם היתר . שלה ן ול א ש ל אבותי ך וכזילת א דלא שביח א ל א טעגיג / ליתט י ר״ י : [ה ] פיר ש כקונטר ס לא ו דוק א דטעי ן שלקחו ה אל א אפיל ו ל א טעי ן אל א שרא ה אות ן דרי ם ב ח יו ם אח ד ע״ ב ז [ו ] י׳ ע מ ה שלמעל ה פ״ ו 1
מניד משנ ח
נכר נתבא ר סר ק י״ א שצרי ך של א תהי ה כי ן מחא ה למחא ה של ש שני ם גמורו ת וא ם כ ן כשאכלה ז ה ש ש שני ם שה ם של ש י מ ר הקניי ה כב ר המזי ק ב ה של ש ש נ ס בל א מחא ה . ותירצ ו דהתה דו ק ז בשל א מכר ה המערע ר לאח ר דהס ם כ ל זמ ן שעמ ד ז ה שנ ש שני ם ול ח מח ה לא נזה ר הל ה בשגיר ו אב ל במוכ ר ל ה הי ה ל ו שו ב למחו ת שכר י מנ ר דינ ו והלוק ח ג״ כ אע״ פ • של א מח ה אי ן ל ו היז ק בכ ך כיו ן שאי ן ז ה ב א מחמחו. וז ה תירו ; מוכר ח בד ן ז ה . וד ע שק? ; המפרשים סוברי ן שאינ ו צרי ך להני א ראי ה
מל תריל ח י ל טחד ט רזלי ) ט ל חל ח חחרי^-ו ח
משפטים . הלכו ת טוע ן ינטע [ פט״ ן כס ף משנ ח כ ג 45
פט? ' טע ן המערע ר ואמ ר וכו׳ . כח ב המו ר כסי ׳ קמ״ ו וז״ ל וכת ב הר״ י ברצלונ י דוקא במזכי ר היו ם שמכ ר ל ו אב ל א ש אינ ו מזכי ר היו ם אי ר צרי ך להבי א ראיה שהי ה כא ן ביו ם שקנת ה לפ י שאינ ו נזכ ר ע ל היו ם ואפי ׳ א ם יאמ ר המערע ר המו ר באי ז ה יו ם קני ת חות ה א ק מוקיקי ן אוח ו לכ ך וכ״ כ הרמ״ ה שצרי ך המחזי ק להבי א ראי ה ודוק א
בשעת חירו ם חב ל של א בשע ח חירו ם חע״ ג
על אכיל ת כ ל השב ע אל א ע ל של ש אחרונו ת ובכך נאמ ן לומ ר אכלהי ה שב ע מג ו דא י בע י אמר מינ ך זבינת ה ואכלתי ה שנ י חזק ה . וי ש אומרים שאי ן כא ן מג ו שהר י ז ה כשהשיב ו ל א היה יוד ע מא י ז ו מענ ה הי ה מערע ר עלי ו . ולפיכך צרי ך הו א להבי א ראי ה שאכל ה שב ע וכן מור ה לשו ן יבינ ו ועיק ר :
ח ז ה אומ ר ש ל אבוש י וכו ׳ . ז ה ברו ר וכב ר נתבאר למעל ה קרו ב לזה :
ט הבי א המערע ר עדי ם וכו ׳ . ש ם (ד ף ל״י:) ההו א דאמ ר לי ה לחברי ה מחי בעי ת בהא י ארע א אמ ר לי ה מינ ך זבנת ה והא שטר א חמ ר לי ה שטר א זיפ א הו א מיה ו ש;ירא מעלי א הו ה ל י והירכ ס ואמינ ח אינקו ס בידאי כ ל דה ו אמ ר רב ה מ ה ל ו לשק ר א י בעי אמ ר שטר א מעלי א הו א אמ ר לי ה ר״ י אמאי ק א סמכ ת אהא י שטר א הא י שטר א רשפא בעלמ א הו א וכיוצ א בז ה י ש ש ם מעש ה אחר גב י שט ר הלוא ה וכב ר נזכ ר פי״ ד מהל ׳ מלוה ולו ה ובגמ ׳ פסק ו הלכ ה כרב ה בדי ן קרקע דהיכ א דקיימ ח תיקו ם וכר ב יוס ף בדי ן ההלותה ושניה ם פיר ש חות ם רי-ינ ו בששט ר זה הו א מקויי ם וי ש מפרשי ם שעדיי ן אי ן השט ר מקוייס ובקרק ע נזקקי ן ל ו לקיימ ו וכב ר התרכת י בסברא ז ו בדי ן ההלוא ה
ארבע שני ע חז ר ראיב ן יאמ ר וב י ד ר,מ ר לי ה מינ ך זבינת ה ביו ם פלונ י אי ן צרי ך
ששלש שני ם בלב ד י ש ל י משקניתי ה [׳ ] שני ם רבו ת י ש " ;
ל משלקחתי ה ואנ י קדמתי ך ♦ הר ' טענ ת ראוב ן טענה . סיל י מסר ח ל י כ י אמ ר נמ י בההו א יומ א הוינ א שאדם קור א לשני ם רבו ת שנ י חזק ה . לפיכ ך א ם הבי> ן בהד ך וזניני ח מינ ך נאמ ן וכ ן כת ב א״ א הרא״ ש ראובן עדי ם שאכל ה שב ע שני ם שנמצ א שאכ ל שני • עכ״ל •
חזקה קוד ם שלקח ה שמעו ן מעמידי ן אות ה ביד ו . אב ל
אם אכל ה פחו ת משב ע שני ם תחזו ר לשמעו ן שאי ן ל ך מחא ה נדול ה מז ו שהר י [״ ] מכר ה קודם שהחזי ק ראוב ן . ח ז ה אומ ר ש ל אבות י והבי א עדי ם וז ה אומ ר ש ל אבות י ואי ן ל ו עדי ם תחזור לז ה שהבי א עדי ם ומוציאי ן מז ה כ ל פירו ת שהוד ה בה ן שאכל ן אע״ פ שאי ן עלי ו עדי ם שאכל . שהר י הו א אומ ר שמחמ ת אבותי ו אכ ל והר י העדי ם שהי ה ש ל אבותי ו ש ל ז ה הטוען וכ ן כ ל כיוצ א בז ה • ט הבי א המערע ר עדי ם שז ו השד ה של ו וז ה שבתוכ ה טוע ן ממך לקחתי ה והר י שטר י והוצי א שט ר מקויי ם טע ן המערע ר שהו א מזויי ף והוד ה בע ל השטר ואמ ר כ ן הו א אב ל הי ה ל י שט ר כש ר ואב ד ולקחת י ז ה שביד י כד י לאיי ם עלי ו שיודה שמכ ר ל י באמ ת . הואי ל ואיל ו רצ ה הי ה אומ ר בשטר ו שהר י מקויי ם הו א הר י ז ה [ט] נאמ ן ואי ן מוציאי ן א ת השד ה מתח ת יד ו וישב ע היס ת : י הבי א המערע ר עדי ם שז ו השדה של ו וז ה שבתוכ ה טוע ן ממ ך לקחתי ה ואכלתי ה שנ י חזק ה והבי א עדי ם שאכל ה שנ י חזקה טע ן המערע ר ואמ ר היא ך תטעו ן שלקח ת ממנ י היו ם של ש שני ם ובאות ו הזמ ן ל א הייתי במדינ ה זו . מצריכי ן ז ה שבתוכ ה להבי א ראי ה שז ה פלונ י שמערע ר הי ה עמ ו במדינ ה בזמן הז ה שטוע ן שמכ ר ל ו ב ו אפיל ו יו ם אח ד כד י שיהי ה אפש ר שימכו ר וא ם ל א
הביא
וו בדי ן
י הבי א המערע ר ע ד ס וכו ׳ . זה ו מעש ר (ד ף כ*ט: ) דשכונ י גוא י הנ׳כ ר ש ם ברא ש הפר ק וכס י הפירו ש הנזכ ר בהלכי ח וכב ר הקש ו ע ל פירו ש ז ה ואמר ו שכיו ן שהי ה עומ ד במרו ם
שא ן ש ם חירו ם כ ל אות ן ה מי ם פי ה ל ו למחו ת וכיו ן של א מח ה בודא י שמכר ה ל ו לז ה באופ ו הזמ ן והו א ב א בכא ן א ו ז ה הל ך לש ם א ו ע ל י ד שלוח ו מכ ר צ ו וכיו ן שי ש לז ה
עדי חזק ה א י ז ו רשי ה הו א צרי ך והפש ר שאי ן דע ת לבינ ו וההצכו ח להצרי ך ראי ה להחזי ק אל א כשהדב ר נוד ע שהמערע ר ל א הי ה עמ ו במדינ ה באות ו זמ ן רוצ ה לומ ר סנו ר -,מ ז
שהלה טוע ן שקנא ה ה א לא ו הכ י ודא י אי ן ע ל המחזי ק להני א ראי ה ומ״ מ כ ך הסכימ ו הרמב״ ן והרשב״ א דכ ל שי ש ל ו עד י חזק ה אינ ו צרי ך לראי ה אמר ת וה ס ז״ ל פירש ו המעש ה