Section 585

הוי

מפלניא זגינהי ם והי א אמ י ל י ישל ו יוית ה ול א אמ י דאמ ד ל ו המונ י שלקח ה מהמערע ר נרא ה דלכ׳ ע
מוניאין חזת ה מי ד המחזי ק שהר י הוד ה שאמ ר ל ו המוכ ר ל ו שהיס ה ש ל המערע ר ול א אמ ר ל ו המוכ ר
שלקחה א׳ כ סשיט א דמוציאי ן אות ה מיד ו ול א שיי ן הכ א להאמינ ו במנ ו דה א ל א טט ן שו ס טענ ה
כדי להאמינ ו וג ם ל א הבי א ערי ם שד ר ב ה המוכ ר יו ם אח ד שנטעו ן ל ו מא י דמצ י מוכ ר למיטע ן
מדאי כ - שהבי א עדי ם שד ר ב ה המוכ ר טענינ ן לי ה א ף של א אמר י שאמ ר ל ו המוכ ר שלקה ה
מהמערער וכדמוכ ח ההו א עובד א דקשת ח דאמ ר משלני א זבינתי ה דזבנ ה ממ ך ופיר ש רשב״ ם בחזק ה
שהייתי סבו ר דזבנ ה מינ ך לקחתי ה ממנ ו ואמיינ ן הת ם דא י אי ש לי ה סהד י דד ר ב ה קמ א ח ד יומ א עעניג ן
גיה ה' נ הכ א לסנר ת הרמב׳ ן וסייעת ו והנ א מ ה שנחלק ו הראשוני ם הו א באומ ר מכלני א זבינתי ה שאמ ר
צי דשל ך הית ה ולקח ה ממ ך דהו י קו ל ושוב־ ו עמ ו דהרמכ׳ ן סוב ר דנאמ ן במ ה שאמ י שהמוכ ר אמ ר
לו שלקח ה משו ס מנ ו והרא׳ ש ז׳ ל ס׳ ל דאי ן ז ה מג ו טו נ . א ך קש ה ל י דהתינ ח א ס ל א הי ה כה ן
כי א ם מג ו דל א היח ס של ך מעול ם ניח א דאי ן ז ה מנ ו עו כ משו ס דסכו ר שימצ א עדי ם שהמערע ר
מכרה ואינ ו ר׳ ל ל א היס ה של ך כ י יר א שמ א ימצ א עדי ם שהית ה של י א ך קש ה דלהימני ה במא י
דאמר שאמ ר ל ו המוכ ר שלקת ה נמנ ו רא י הו ה שתי ק ול א הי ה אומ ר אל א משלני א זבינתי ה וס ו ל א
ואם הי ה אומ ר כדברי ם האל ה א ם הי ה מוצ א עדי ם שהמערע ר מכר ה יועיל ו ל ו א ף א ס יבי א עדי ם
המערער דהיח ה של ו וככ ר כתבנ ו לעי ל דלכ׳ ע א ם ל א הי ה אומ ר כ י א ס מפלונ י וכינת ה ל א כי ו
מוציאין אות ה מיד ו כיו ן דל א יד ע שהית ה ש ל המערע ר מפ י שו ם אד ם ה ן אמ ת שקושי א ז ו שייכ א
לכל הפירושי ם שכתכנ ו כדנר י הרא״ ש ודו״ ק : וד ע שכש י פירו ש ז ה שכתבנ ו בדבר י הרא׳ ש ז״ ל דקוש״ת ו
איננה הקושי א שהקש ה הרמב׳ ן נרשב׳ ם כ״ א מ ה בהקש ה הרמג׳ ן להראב׳ ד ז׳ ל א' כ ליכ א שו ס
גלוי דע ת ל א בה׳ ר יונ ה ול א בהרא״ ש מ ס הי א סכרת ם בההי א דנחלק ו הרמג׳ ן ורשנ׳ ם א י איכ א
סהדי דד ר ב ה קמ א ח ד יומ א א י טעגינ ן ללוק ח א ו ל א דה א אינה ו ל א ק א מייר ו נדאיכ א סהד י דו ר
בה קמ א ס ד יומ א א י טענינ ן א ו ל א אל א בנאמנו ת דבר י המחזי ק שאמ ר מסלני א זבינתי ס דאמ ר ל י
דזבנה מינ ך וא י איכ א סהד י דד ר ב ה קמ א ח ד יומ א ויד ע המחזי ק מעצמ ו ששד ה ז ו הית ה ש ל
המערער אפש ר ייסבר ו ה׳ ר יונ ה והרא׳ ש דנ א טענינ ן לי ס וכסבר ת רשב׳ ם ז״ ל וחשש ר דיוד ו לסבר ת
הרמב׳ן דטענינ ן לי ה והיכ א דאיכ א סהד י דד ר נ ס ח ד יומ א ונ א יד ע המחזי ק שהית ה ש ל המערע ר
כ׳א מס י המוכר ה לה׳ ר יונ ה אפיל ו בל א טעמ א דטענינ ן לי ה ללוק ח אי ן מוציאי ן אות ה מי ד המחזי ק
ולהיא׳ש ז׳ ל אפש ר דיוד ה וטענינ ן לי ס ואשש ר דס״ ל דל א טענינ ן לי ה : ולפ י השירו ש האח ר
שכחכנו דלעול ם דקושי ת הרא׳ ש ע ל רשנ׳ ם הי א קושי ה הרמנ׳ ן ע ל ישב׳ ם ז׳ ל דאמא י ל א טעגינ ן
ליה כיו ן דד ר ב ה קמ א ח ד יומ א וכתבנ ו דמ׳ ש ול' נ כו ׳ הו א לדחו ת דנר י ה׳ ר יונ ה ולחז ק קושיח ו
שהקשה בתהל ה נמ: א דדע ת הרא׳ ש ז׳ ל הו א דהיכ א דיד ע המוכ ר מעצמ ו שהיח ס ש ל המערע ר וד ר
לה קמ א ח ד יומ א פשיט א דל א טענינ ן לי ה ומא י דסליג י רבינ ו יונ ה והרא״ ש אינ ו אל א היכ א דל א
דר כ ה קיי א ול א יד ע המחזי ק שהית ם ש ל המערע ר כ״ א מש י המוכר ה ל ו דלה׳ ר יונ ה ז׳ ל אי ן
מוציאין אות ה מי ד המחזי ק וכסבר ת הרמב׳ ן ולהרא׳ ש אש״ ה מוציאי ן אוה ה מי ד המחזי ק וכסבר ת
הראנ׳ד ומיה ו א ף דס׳ ל כסבר ת הראכ׳ ד מוד ה דא י ד ר ב ה קמ א ח ד יומ א דטענינ ן לי ס ונב ר
כחננו דאשש ר דג ם הראכ׳ ד ז״ ל מוד ה נז ם :

פט׳ו א אוכרי ם ל ו בהחל ה קיי ם שטר ך כו ׳ . בסר ק ג ט ששו ט ת׳ ר הנ א לידו ן בשט ר ונחזק ה
כו' . וכת ב הר ב ל׳ ר סימ ן קס״ ג דיעק ב שקנ ה קרק ע מעכו׳ ם דחיכ ף נכנ ס ב י
ראובן והחזי ק ב ס שנ י חזק ה וטוע ן דיעק ב כשקנא ה הי ה בשליחות ו ודמ י המק ח הי ו של ו והו א היל *
ס;י יעק ב שיל ך ויקנ ה אות ה ע ל שמ ו לצור ך ראוב ן דל א מהנ י לי ה חזק ה משו ם דדמ י לסינ א דנמצ א השט ר
מווייף דל א מהנ י לי ה חזק ה ודנרי ו ז׳ ל צריכי ן ל י תלמו ד ודמיו ן ו ה אינ ו נרא ה ל י כל ל ולהלכ ה
נ״ל לטענת ו טענ ה וגאמ ן נמנ ו דהו ה עטי ן לקחתי ה סמ ן :

הגהות טיימוניו ת

1ח| אכ ד ר ב ג*ד ^ אני ־ ר ב ח^כ ה ברשכ׳ ג וו־יי א כרב י ינומו ־ ציי ד לכר ר וכ ן םרשב״ ם

ע׳ש

מנדל עו ז

פט׳ץ מ י שערע ר ע ל שד ה כו ׳ ע ד ישב ע היס ת שלקח ה . 6 ׳ ג ט פשו ט (ד ף ק׳ט ) :

חזר

עדי חזק ה מהמי ן
אמד

44

סניד טשנ ה

משפטים . הלכו ת טוע ן ינטע [ פט״ ן מני ד כשנ ח

ג מ י שיר ד לשד ה נחזק ח שהו א יור ש יכו׳ . מעש ה ש ם(ד ף ל״ג ) קריבי ה דר נ איד י נ ר אג ץ
שכב ושב ק דיקל א ח א ר ב איד י ב ר אני ן ואמ ר אנ א ין־יבי ה אח ס ה ה א גנרי ) וחמ ר
אנא קריבנ א :׳ס י אז ל ר ב איד י סייח י סהד י דאיה ו קריבי ה טפ י אוקמי ה ר ב חהד א בידי ה
ח״ל ר ב איד י ליהד ר ל י סיר י דאה ; מההו א יומ א ע ד השח א ל.מ ר ;ר ב משלא ) וכו ׳
אמאן ק א סמי ך אהא י ה א קאמ ר אנ ס קריבנ א

טסי אבי י ורב א ל א סביר א לה ו ה א דר ב ססד א
כיון דאוד י אוד י וגרס א אמר ח י ש בז ה ולדבר י
הכל דינ ו ש ל רבינ ו אמ ח ואע״ ס שהי ן ש ם
עלים כמ ה אכ ל כיו ן שהו א הוד ה נמ ה אכ ל
ויש עדי ם שהאח ד קרוב ו יוה ר א ו הוד ה ל ו
הוא מוציהי ן ממנ ו מ ה שאכ ל וז ה מוסכ ם וי ש
גירסא אסר ח בז ה גור ס ר״ ח ז״ ל אז ל ר ב איד י
אייתי סהד י דהיה ו קריבי ה ול א גרסינ ן טפ י
וכיון שהי ו עדי ם לר ב איד י שהו א קרוב ו
ולאחר ל א הי ו עד י קורב א הו ה לי ה ר ב היד י
בירושה ולא י והאח ר ספ ק ואי ן ספ ק מוצי א
מידי ודא י ומוציאי ן ממנ ו הסירו ת שהול ה ל ו
שאכל . ובכיוצ א מדי ן ז ה מספ ק וודא י נתבא ר
פרק חמיש י מהלכו ת נחלו ת בדי ן המחמי ל ספ ק
ויבם שבא ו לחלו ק בנכס י אב י היב ם ;

ד שני ם שהי ו עוררי ן ע ל השל ה וכו ׳ .

שם (ד ף ל״ד: ) ז ה מומ ר ש ל
אבותי וז ה אומ ר ש ל אבוח י אמ ר ר ב נחמ ן כ ל
דאלים גב ר וכת ב רבינ ו א ו שהבי א כ ל אמ ד
מהן עדי ם וכו ׳ . ודב ר פשו ט הי א שכ ל זמ ן
שראיותיהן שוו ת חז ר הדי ן לאי ן לה ם ראי ה
כלל וכ ן כתב ו ז״ ל . ומ ה שכת ב רבינ ו והשני ם
שהעי; ו אנ ו ה ן השצי ם עצמ ן שהעיד ו בה ן '1ל ו .
הוא מפנ י שח ם הי ו השני ם מוחלפי ם ושצ י חזק ה
של ה־וח ל ראשוני ם להתחל ת שנ י האח ר
מעמי.י ן אות ה בי ד האחרו ן וז ה ברור :
ואם ב א שליש י וכו' . ש ־ מתקנ א דגמ ׳ לר ב
אשי סביר ח לי ה ה,י ן :

ה הבי א ה ח ד עדי ם ונו ׳ . ש ם(ד ף ל״א )
זה אוי; ר ש ל א וה י וז ה אומ ר ש ל
אביתי הא י איית י סהד י דאבההי ה הי א ואכל ה
שני

שני חזק ה והא י איית י סהד י דאכל ה שנ י חזק ה א״ ר נחמ ן אוק י אכיל ה בהד י אכיל ה ואוק י
ארעא בחזק ת אבהח א וכו ׳ . הד ר איית י הא י סהד י דאבהתי ה הי א אמ ר ר . •חמ ן אנ ן
אחחינן לי ה ואנ ן משלקינ ן לי ה ולז י ות א ד; י דינ א ל א מיישינ ן . ופירשו ה ב ה.כו ח בשל א הי ה
אחד מה ם מוחז ק ועכ ש ו חז ר הדי ן לכ ל דאלי ם גב ר וכ ת שכת ב רבינ ו וכ ן עיק ר :

ו ז ה אומ ר ש ל אבוח י וכו ׳ . ש ם (ד ף ל״ג:)י .

של הבוח י וז ה אומ ר ^

זה אומ ר

אבותי הח י איית י סהד י דאבהתי ה והא ■ איית י
סהדי דאכל ה שנ י חזק ה אמ ר רב ה מ ה ל •
לשקר א י בע י אמ ר מינ ך זבנת ה ואכנת ה שנ י
חזקה וכו׳ . אבי י (ורב א ל א סביר א לי ה הא י
דרב חסדא ) מ ה ל י לשק ר במקו ם עדי ם ל א
אמרינן ועו ד נזכ ר ש ם ז ה באות ו הפר ק . וי ש
מקשים והל א כ ל טענ ת יור ש הי א בשמ א וטועני ן
ליורש וא״ כ נטעו ן לז ה שי ש ל ו עד י חזק ה
שאבותיו לקחו ה מז ה המערע ר א ו מאבותיו .
ויש מתרצי ם דהכ א אי ן ל ו ראי ה שה',זיק ו ב ה
אבותיו אסיל ו יו ם אמ ד וכ ל כיו. א בז ה אי ן
חזקהו חזק ה כנזכ ר סר ק ארבע ה עשר . וי ש
אומרים שכ ל זמ ן שהיור ש טוע ן נר י בא י ז ה
דיבר שיהי ה אי ן אנ ו טועני ן ל ו שו ס דב ר וג ם
זה עיק ר : חז ר ז ה המחזי ק ואמ ר וכו ׳ . ש ם
מבואר בגמ ׳ בסו ף מעש ה ז ה :

ז ראוב ן שהי ה בתו ך שד ה וכו ' . ש ם (ד ף
ל׳;) ההו א דאמ ר לי ה לחברי ה מא י
בעיה בהא י ארע א א״ ל מסלני א זבנת ה וחכלתי ה
שני חזק ה אמ ר לי ה והא . נקיטנ א שטר א דזבנ ה
לי ה א ארב ע שני ן א״ ל מ י ס ר ת שנ י חזק ה
תלה שני ן קאמינ א שנ י חזק ה טוב א קאמינ א
אמר רב א ע;י ד איני ש דקר י לשנ י טוב א שנ י
חזקה והנ י מיל י דאכל ה ש: ע שני ן דקדי ס
חזקה ד ה ■ י לש:ר א דה ך אב ל אכל ה שי ח (שנין )
אין ל ך מחא ה גדול ה מז ו וי ש מפרשי ם דה״ ה
אם אמ ר אכלת י אות ה של ש שני ם יכו ל למזו ר
ולטעון שנ י חזק ה טוב ח קהמינ א כיו ן של א
אמר ול א יות ר וי ש מקשי ם אפיל ו אכל ה פחו ת
משבע שני ם למ ה ל ח תעל ה ל ו חזק ה לז ה והל א
כבר

בה ז ה ל א העי ד ב ה ז ה ותחזו ר הקרק ע והפיררת :

ג "מ י שיר ד לשד ה בחזק ת שהו א יור ש ואכ ל פירותי ה
ונמצא יור ש אח ר שהו א קרו ב ממנ ו וראו י ליורש ה בי ן
שנמצא בעדי ם בי ן [ב ] שהוד ה ל ו ז ה שיר ד תחל ה חיי ב
להחזיר כ ל הפירו ת שאכ ל • ד י=שני ם שהי ו עוררי ן ע ל
השדה ז ה אומ ר של י וז ה אומ ר של י ואי ן לאח ד מה ן
ראיה . א ו שהבי א כ ל אח ד מה ם עדי ם שהי א של ו א ו
של אכותי ו א ו שהכי א כ ל אח ד משניה ם עדי ם שאכל ה
שני חזק ה . והשני ם שהעיד ו בה ן אל ו ה ן השני ם עצמ ן
שהעידו בה ן אל ו . מניחי ן אות ה בידיה ן וכ ל המתגב ר
ירד ב ה ויהי ה האח ר מוצי א מיד ו ועלי ו הראי ה . וא ם ב א
שלישי ותק ף עליה ן ויר ד לתוכ ה מםלקי ן [ג ] אות ו ממנ ה :

ה הבי א האח ד עדי ם שהי א ש ל אבותי ו ושאכל ה
שני חזק ה והר י הי א תח ת יד ו . והבי א האח ר עדי ם
שאכלה שנ י חזק ה והר י הי א תח ת יד ו . נמצא ת עדו ת
החזקה ש ל שניח ם מוכחש ת . מעמידי ן אות ה בי ד ז ה
שהעידו עלי ו עד י החזק ה שהי א ש ל אבותי ו ומורידי ן
אותו לתוכ ה . חז ר השנ י והבי א א ף הו א עדי ם שהי א
של אבותי ו שהר י נמצא ת ג ם עדו ת ז ו מוכחש ת . חוזרי ן
בית די ן ומסלקי ן ממנ ה א ף הראשו ן ומניחי ן אות ה בי ד
שניהם וכ ל המתגב ר יר ד ב ה : ן ז ה אומ ר ש ל אבות י
וזה אומ ר ש ל אבות י ז ה הבי א עדי ם שהי א ש ל אבותי ו
וזה הבי א עדי ם שאכל ה שנ י [ד ] חזק ה תחזו ר לז ה שהבי א
עדים שהי א ש ל אבותי ו ויחזי ר הפירו ת שאכ ל . שהר י
לא טע ן כלו ם ואי ן אכילת ו ראי ה שכ ל חזק ה שאי ן עמ ה
טענה ע ל הבעלי ם אינ ה כלו ם . הז ר ז ה המחזי ק ואמ ר כ ן ש ל אבותי ך הית ה ואת ה מכרת ה ל י וז ה שטענת י תחל ה שהי א ש ל
אבותי כלומ ר שאנ י סומ ך עלי ה והר י הי א של י כש ל אבות י . א ו שאמ ר ש ל אבות י שלקחו ה [ה ] מאבותי ך הר י ז ו טענ ה
נכונה שהר י נת ן [י ] אמתל א לדברי ו הראשוני ם ומעמידי ן אות ה ביד ו . וא ם טע ן בתחל ה ואמ ר ש ל אבות י ול א ש ל
אבותיך אי ן שומעי ן ל ו בטענ ה ז ו האחר ת וכ ן כ ל כיוצ א בז ה : ץ ראוב ן שהי ה בתו ך שד ה וב א שמעו ן וערע ר עלי ו ואמ ר
ראובן שד ה ז ו מלו י קניתי ה ואכלת י אות ה שנ י חזק ה אמ ר ל ו שמעו ן והל א שט ר ז ה מקויי ם ביד י שאנ י לקחתי ה מלו י מהיו ם