Section 584

לומר דל א ה״ ל לאודוי י דזה ו הטע ם האמית י ול א הי ה ל ו לומ ר דל א הו ה לי ה למזב ן .

ונראה דמסנ י כ ך כת ב הרב״ י ז״ ל בסימ ן קמ״ ו ע ל דבר י הרי״ ף ז״ ל ואינ ם מובני ם

אצלי . ול י נרא ה לומ ר פירו ש אח ר בדברי ו של א כזיבר י ה״ ה ד ל דודא י יכו ל לסיו ע

הדמים שמכר ם ל ו וזה ו שכת ב בחחל ת דברי ו ואז ל איה ו ותב ע לההו א דזבנ ה מיני ה
דלפירוש ה״ ה ז״ ל אי ך יכו ל לחס ע ממנ ו כיו ן שלי ן ל ו די ן עמ ו ולפיכ ך צרי ך לדחו ק
ולפרש דהו א יל ך לסבו ע לאח ר וא ם האח ר ידחה ו דל א הי ה ל ו להודו ת איה ו דהפסי ד
אנפשיה והכוונ ה לומ ר שיחזי ר ל ו הקרק ע עכ״ פ א ך לפ י מ ה שאנ י מפר ש ה ס מיושבי ם .
ומ"פ וא י אי ה לי ה פסיד א כלומ ר א ע פ שמ״ מ נמש ך הפס ד ל ו במ ה שהור ה דמ״ מ
הקרקע יוצ א מתח ת יד ו וא״ כ א ם הוק ר הקרק ע אינ ו טח ן ל ו אל א הדמי ם שנת ן

בראשונה

חגחות

[נ] מחהו א גבר א וד ר בקש״ א נע^יח א ע׳ כ : [פ ] כרב א דאט ר עגי ד איני • דסיי ר
ארעא ול א זכי ן ודל א כאבי י דאמ ר הי א הי א ע' כ : [ע ] כת ב ר״ר ו ראינ ו לרבותינ ו
הגאונים דהא י נוחזי ק לי ת לי ה למיח ת לרינ א בהד י סרי ה דארע א אל א הא י דזבי ן ל^ ו
נחית בהדי ה ואי ן נרא ה לרשב״ ם דה א כ ל זבו ת שתב א ליד ו מנ ר ל ו ראשו ן לשנ י וד א
יוכל לדחו ת ולומ ר לא ו בע ל דברי ם דיר י א ת אל א א י משב ה סהד י דד ר בי ה ח י יוטאהו ה
מוסים לי ה ר ׳ חיי א בידי ה תוספו ת ע״ כ : [פ ] וכ ן פיר ש רבינ ו שמוא ל של א הי ו עדי ם
למערער מרנק ש ולא ו א ת מורי ה ל י ול א שיי ך לומ ר הפ ח שאס ר הו א חפ ה שהתי ר
ביון שאי ן ידו ע ל ו האמ ת ונ ל שכ ן א ש חי ה עדי ם למערע ר וכ ן פיר ש ר׳ י אלפ ס ואגיאס ף
ע׳כ : [צ ] ודוק א שטוע ן מתחל ה קמ י דיר י זבנ ה מינ ך אב ל היכ א דאמ ר בב ר מפלונ י
?בינתה דזבנ ה מינ ך ת ו ל א מהימ ן לומ ר קנז י דיר י זבנ ה נזינ ך במג ו דא י בע י אמ ר
תחילה ל א הית ה של ך מעול ם דמנ ו למפר ע ל א אמ ר נ ן כדטוב ח גנ י ההו א דד ר בקשת א
נעיליתא ארב ע שני ן כי ' דאמ ר לי ה רב י היי א אי ת ל ך סחר י דד ר ב ח אפיל ו ח ד יומ א
נזוקטינן לי ה ביד ך משמ ע ה א לי ת לי ה סחר י ל א סחיט ! לוס ר קמ י ריר י ד ר ב ה ח ד יומ א

מגדל

מיימוניות

נמנו דא י בע י אמ ר מינ ך זבינת ה דהיו ן שכב ר חוד ה דלא ו מיני ה זבני ה לי ת לי ה מג ו
ואיין להאמינ ו במא י דקאמ ר השת א בטנ ו שהי ה יכו ל לשק ר מתחל ה קוד ם שהוד ח ל ו
דלא הו ה מסי ק אדעתי ה שהי ה זקו ק לטענ ה ז ו שהי ה צרי ך לשק ר בשבי ל ב ך ועו ד ראי ה
מהא דשבוע ת הדייני ן מנ ה ל י ביד ך אמ ר ל ו ה ן למח ר אמ ר תנה ו ל י נתחי ו ל ך פטו ר
ופריך מינ ה למא ן דאט ר המלו ח חביר ו בעדי ם צרי ך לפרע ו בעדי ם ומא י קושי א דילט א
שאני הב א דפטו ר במג ו דא י בע י אמ ר אתמו ל ל א הד״ ם א׳ ו מג ו למפר ע ל א אמרינ ן .
ועוד ראי ה מם ׳ ז ה בור ר נב י ההי א איחת א דנפ ק שטר א מתות י יד ה אמ ר ידענ א בי ה
דפריע ובו ׳ ע ד כיו ן דאיתחז ק כב׳ ד א י נעי א קלתי ה ל א אטרינ ן אע׳ ם שקוד ם שראינוה ו
בידח מהימ ן למימ ר פרו ע במג ו דא י בע י קלתי ה עו ד האריכ ו התוספו ת : [ק ] בכ ל דברי ו
אלה פרשב׳ ם דמהימ ן א ם הוחז ק ב ה של ש שני ם וכ ן פראבי׳ ה ור״ י אומ ר דכדברי י ב ן
הוא חיכ א די ש עדי ם למערע ר שהקרק ע הית ה של ו אב ל בהא י עובד א של א הי ו ל ו עדי ם
שהיתח של ו אפיל ו ל א החזי ק ב ה של ש שני ם כ י אמ ר קמ י דיר י זבנ ה מינ ך א ו קמ י דיר י
דר ב ה ח ד יומ א מהימ ן בטנ ו דא י כע י אמ ר ל א הית ח של ך מעול ם עיי ן בהגה ה דלעי ל מיג ח ז

עוז

חבא מחמ ת יחש ה כו ׳ ע ד סו ף ספי ק . סר ק חזק ת סנתי ם (ר ף מ״6} 5

מגיד משנ ת

פט״ו א מ י שערע ר ע ל שד ה וכו ׳ . פר ק

גט פשו ט (ד ף קס״ע.' ) ח״ ר
הגא לימ ן כשט ר ונמזק ה נדו ן כשט ר (ואינ ו
נדון כסזקה ) דבר י רנ י רשכ״ ג אומ ר (נדון )
בחזקה ומסקנ א הלכ ה כרב י וא ף רב י ל א אמ ר
אלא לבר ר ופירש ו בהלכו ת כלומ ר כיו ן שהבי א
אח שכר ו א מרי ן ל ו בר ר א ח שטר ך אע״ ס
שיש עמ ו חזק ה וא ם א״ א לבר ר מו ן שמת ו
עדיו א ו שהלכ ו למדינ ת הי ם אפיל ו לרב י נדו ן
בחזקה ע״ כ . וז ה מבוא ר בדבר י רבי ט ומכל ל
דבריהם שא ם נמצ א שט ר מזויי ף הר י רזקח ו
בשלה

משפטים. הלכו ת טוע ן(נטע [ פט״ ן מי ד משנ ה כ ב 43

פרק חמש ה עש ר

א מ י יישערע ר ע ל שד ה ז ו והבי א עדי ם שהי א ידוע ה
לו והבי א ז ה שבתוכ ה שט ר שלקח ה טמנ ו והבי א
עדים שאכל ה שנ י חזקה . אומרי ם ל ו בתחל ה קיי ם
שטרך . א ם נתקיי ם הר י טו ב וידו ן בשט ר . וא ם א י
אפשר ל ו לקיימ ו סומכי ן ע ל עד י [א ] חזק ה וישב ע היס ת
שלקחה • ב =עד י החזק ה שהעי ד אח ד משניה ם שאכל ה
חטים שנ י חזק ה והשנ י העי ד שאכל ה שעורי ם עדות ן
קיימת שאי ן הע ד מדקד ק בז ה . העי ד האח ד שאכל ה ז ה
שנה ראשונ ה שלישי ת וחמישי ת והשנ י מעי ד שאכל ה שני ה ורביעי ת וששי ת אי ן עדות ו מצטרפ ת

•1 טוח״ מ סי ׳ ק ע סמ׳ ג משי ן סי ׳ צ ה : כ נוו י ש ס ר,מ ס סמ׳ ג ש ם ;

לחם משנ ה

כראשונה והו א ל ו הפס ד ובודא י דאי ן לחייב ו משו ם שהוד ה שהו א אמ ר האמ ת הדברי ם
כאשר הי ו ואי ן להעניש ו בשבי ל כ ך אל א כשבי ל שהי ה ל ו לדקד ק כשלק ח הקרק ע שיהי ה
למוכר ראי ה ברור ה שלקח ו ממ י שמכר ו ל ו וכיו ן שהו א ל א דקד ק בכ ך ראו י ל ו שיפסי ד
מה שעל ה הקרק ע ונתייק ר ול א יתנ ו ל ו אל א הדמי ם שנת ן . עו ד כת ב ה״ ה ז״ ל וי ש
מי שכת ב צרי ך הו א שנ י חזק ה מינ ו דהכסש ה וכו ' . וכ ן נרא ה דע ת רבינ ו ז״ ל שכת ב
שהרי י ש ל ו טענ ה ע ם חזקת ו וז ה אייר י בבאי ן ל ו עדי ם שהית ה של ו שכ ן כת ב לעי ל
הואיל והוד ה שהו א של ו ול א לקח ה ממנ ו וכו ' , משמ ע דאי ן ל ו עדי ם שהית ה של ו וע ל
דא קאמ ר די ן ז ה דהני א עדי ם וכו ׳ דאייר י בשי ש ל ו שנ י חזק ה והמיג ו אינ ו מועי ל
לו הינ א דאי ן ל ו חזק ה מג ו דא י בע י אמ ר ל א הי ה של ו משו ס דכב ר הוד ה כ ן וח י אמ ר
דמי שמכר ה לקח ה ז ה הו א ל א יד ע אל א ע ל פי ו . א ך קש ה היכ א שאמ ר בפנ י לקח ה
ממך תועי ל ל ו אע״ ה ש א ן ל ו שנ י חזק ה מיג ו דא י בע י חמ ר ל א הי ה של י ולמ ה הצרי ך
רבינו טענ ה ע ם חזק ה בשת י חלוקו ח נשלמ א בחלוק ה דד ר ב ה יו ם אס ד ניח א אל א
בחלוקה דבפ נ לק ח ממ ך מא י איכ א למימ ר :

פט״ו ב העי ד ההח ר וכו ׳ . הטו ר ז״ ל בסימ ן קמ״ א כת ג דהעי ד האח ד שאכל ה
שלש שגי ם רצופו ת והאח ר של ש שני ם אמרו ס רצופו ת כגו ן שאח ד

נפלה ולכ ך אג ו מצריכי ן אות ו לבר ר ודב ר
פשוט הו א והטע ם דהחזק ה מכ ח שמל א ק א
אחי וכב ר כחבת י כיוצ א בז ה פ״ ו :

ב עד י חזק ה שהעי ד וכו ׳ . פר ק חזק ת
(דף כ״ז: ) מימרא : העי ד האח ד
שאכלה שנ ה ראשונ ה וכו ' . מפור ש בסוצי א ש ס
ופירשוה כגו ן במקו ם שמובירי ן שנ ה וזורעי ן שנ ה
שנתבאר פ ׳ ׳" ב שבמקו ם ז ה עול ה לה ם חזק ה
חע״ם שתינ ן רצוני ! שסל״ כ מא י אירי א מכחישי ן
אפילו ש,יה ם מעידי ן שאכל ה אג״ ה א ו מעידי ן
שאכלה בד״ ו אי ן חזקת ו כלו ם וז ה ברו ר :

טי

שבשנה שמעי ד
בה

מעיד שאכל ה ראשונ ה ושני ה ושלישי ת והשנ י רביעי ת וחמישי ת וששי ת עדות ן נתבטל ה
ומחזיר הקרק ע ול א הפירו ח כשה ם מכחישי ם ז ה א ת ז ה ונ״ ל טעמ ו דחינ ו מחזי ר
הפירות מפנ י שאי ן כא ן עדו ת ע ל אכיל ת הפירו ת שהע ד הרתפו ן מעי ד שמכ ל של ש
שנים ראשונו ת ול א האחרונו ת והשנ י מעי ד שאכ ל האחרונו ח ול א הראשונו ת הר י ח״ כ ע ־
אחד בהכחש ה לשל ש הראשונו ח ולשל ש האחרונו ת וע ד אח ד בהכחש ה לא ו כלו ם הו א
וכיון דאי ן כא ן עדו ת נאמ ן לומ ר אי ן אכל י ודיד י אכל י מג ו דיכו ל לומ ר ל א אכלת י אכ ל
הקרקע תחזו ר כיו ן שאי ן ל ו ראי ה : שבשנ ה שמעי ד ז ה וכו ׳ . י ש מקשי ם דמשמ ע
מטעם ז ה דא ם הי ה האח ד מעי ד שאכל ה ראשונ ה ושני ה ושלישי ת והאח ר רביעי ת
וחמישית וששי ת דל א הי ו מצטרפי ם כיו ן דאי ן ז ה מעי ד בשני ם שמעי ד חביר ו וז ה תימ ה
הוא דהלכ ה כר ׳ יהוש ע ב ן קרח ה דאמ ר דמצטרפי ן הע״ פ של א העיד ו שניה ם כאח ד
ולא הי ה ל ו לרבינ ו ז״ ל לומ ר הצ ח מפנ י שמכמישי ן ז ה א ת ז ה כיו ן דהו א באתר א דמובר י
וזה מעי ד שתכל ה ראשונ ה שלישי ת וחמישי ת הר י הוני ר השני ם שמעי ד חביר ו ובדוח ק י ש
ליישב הלשו ן דהיינ ו דקאמ ר בשנ ה שמעי ד ב ה ז ה כלומ ר דהר י ה ס מכחישי ם ז ה א ח
זה . אב ל י ש לחר ן חירו ן נכו ן דכוונ ת רבי ט אינ ה למעוט י עני ן דומ ה לרב י יהוש ע ב ן
קרחה כדכתיגנ א אל א הודיענ ו שא ם הי ו מעידי ם שניה ם גשנ ה אח ת אע״ ס שאינ ן רצופו ת

משנה

ליה דז ה אינ ו דא ף דנימ א דל א יד ע המחזי ק שהיס ס ש ל המערע ר כ״ א ע״ ס המוכ ר ש8י ר ר,אמ ר רנ א
דדינא קאמ ר לי ה משו ס דאי ן מג ו ז ה עו ב לננ י אומ ו שלקח ה וא׳ כ הדר א קוביי ן לדוכת ה דהיכ י

קאמר רשב׳ ס דנעוגד א דיד ן אשיל ו א ם י ש עדי ם למחזי ק שד ר ב ה המוכ ר אינ ו מועי ל דאמא י ל א

טענינן ללוק ח מא י דמצ י אנוהו ן למיעכ ן . וכ״ ה דס׳ ל צרשנ׳ ם ז׳ ל דה ן עונד א אייר י כשהוד ה
המחזיק מעצמ ו ומעש ה שהי ה כ ך הי ה ה א ליה א דה א ל א מוכ ח מיד י שהוד ה המחזי ק מעצמ ו וא׳ כ
המחי ל א טענינ ן ללוקח . ומ׳ מ אעיר,ר א דמלת א נ׳ ל דמ ה שתמ ה הרא׳ ש עלרשכ״ ם אינ ו מ ה שהקש ה
הרמג׳ן דאמא י ל א טענינ ן ללוק ח שהר י די ן ז ה דרשנ׳ ס דאשי ׳ ד ר נ ה מוכ ר ח ד יומ א דנ א טענינ ן
ליה ל א הכיא ו הראי׳ ש כהלכותי ו אל א עיק ר קושי ה היא״ ש הי א ע ל דבר י רשב׳ ס שכה ג דטעמ א דמצ י
6 ל זי ל לח ו כע ל דכרי ס דיר י 6 ת הו ^ משו ס שהר י הוד ה שהית ה ש ל המערע ר וכו ^ הלכ ך יחזי ר
הקרקע למערע ר דל א את י סש ק ומוצי א מיד י ודא י וע׳ ז חמ ה דה א ל א מוכ ח לישנ א כל ל דהיד ה
למערער שהקרק ע הית ה של ו אל א שאמ ר מש י המוכר ה ל ו שהו א אמ ר ל ו שקנא ה ממנ ו ואיל ו הי ה עומ ד
כשנינו אוה ו שמכר ה ל ו הי ה נאמ ן לומ ר של ך הית ה ולקחתי ה ממ ך נמנ ו של א הית ה של ך מעול ם וא״ כ

זה הנ א מכה ו אמא י ל א מהימ ן נמ י כטענ ה ו ו וממ' ש אלוא י ל א מהימ ן מוכ ח דקושיית ו אינ ה משו ם

דאמאי ל א טענינ ן ללוק ח אל א דמא י ל א מהימ ן לומ ר שכ ך אמ ר ל ו המוכ ר נמנ ו וה ן ה ן הדנרי ס
שהקשה הרמנ׳ ן להראב׳ ד שהלוק ח נאמ ן הו א לומ ר כ ו וכ ך אמ ר ל י הלונ י מנ ו דא י כע י אמ ר לא ו דיד ן
הוא ואות ו הלונ י נאמ ן הי ה לומ ר משלונ י לקחתי ה כדי ן מינ ו כו ׳ וע ל ז ה הבי א כבר ת ה׳ ר יונ ה
שכתב דמייר י כשהוד ה המחזי ק ונז ה ניח א דל א שיי ך לומ ר דלהימני ה משו ם מנ ו משו ס דה ן ל ו יה י
שכך אמ ר ל ו הו א כש ק וודא י ואי ן סש ק מוצי א מיד י ודא י וכמ׳ ש הרמב׳ ן והרא׳ ש כת ב דלעול ם דמייר י
כשלא יד ע שהית ה ש ל המערע ר כ׳ א ע׳ ש המוכ ר וכ׳ ת כ י היכ י דהמוכ ר הי ה נאמ ן לומ ר של ך הית ה
ולקחתיה ממ ך כמנ ו דל א .הית ה של ך ה' נ להימני ה ללוק ח שכ ך וכ ך אמ ר ל ו המוכ ר משו ם הא י מי ו
ותירן דאי ן מג ו ז ה טו ב לנכ י אות ו שלקח ה . וקוד ם שנבא ר סימ ן ז ה דהרא׳ ש ראית י לחקו ר כז ס
שאומר משלני א זכינתי ה דאמ ר לידזכנהמינ ך באיז ו דכראנ ו חושדיןאות ו דמשק ר ע ד שהוצר ך הרמנ׳ ן
לומר דנאמ ן משו ס מג ו והרא׳ ש כת ב דאינ ו נאמ ן משו ם דאי ן מג ו ז ה טו ב לנכ י הלוק ח א ס נאמ ר
דמאי דחשדינ ן לי ה הו א במא י דקאמ ר דלקח ה דאשש ר דל א לקח ה ז ה ל א יתכ ן כדבר י הרמב״ ן שכת ב
שזה נאמ ן הז א לומ ר כ ך וכ ־ אמ ר נ י שלונ י מג ו דא י כע י אמ ר לא ו דיד ך הו א משמ ע דמא י דאנטרי ך
להאמינו משו ם מנ ו הו א נמא י דקאמ ד כ ך וכ ך אמ ר ל י שלונ י ל א במא י דקאמ ר משלונ י זכינחי ה
והנראה דמא י דחשדינ ן לי ה דמשק ר הי א כמ ה שאמ ר שהמוכ ר אמ ר ל ו שהיס ה ש ל המערע ר א ך ל א
אמי ל ו שלקח ה הימנ ו וע׳ ז כת ג הרמכ׳ ן ז׳ ל דנאמ ן הו א לומ ר שהמוכ ר אמ ר ל ו שלקח ה משו ם מג ו
דלא הית ה של ך מעול ם והרא׳ ש סוכ ר שאי ן ז ה מג ו טי כ דיר א לומ ר ל א הית ה של ך מעול ם שמ א
ימצא המערע ר עדי ם אב ל עכשי ו שאומ ר שהמוכ ר אמ ר ל ו שלקח ה הו א סכ ר דכיי ן שמכר ה ל א ימ: א
עדים שהמערע ר מכר ה ל ו זאשיל ו א ס יבי א המערע ר עדי ם כהית ה של ו ל א יועיל ו ל ו ואיכ א לעיונ י
וודאי א ם ז ה המחזי ק ל א הי ה אומ ר אל א משלני א וכ י תי ה ואינ י יוד ע אסהית ה של ך א ו לאששיע א
דלכ׳ע אי ן מוציאי ן הקרק ע מי ד המחזי ק שהר י אשיל ו חוק ה שאי ן עמ ה טענ ה דקי׳ ל דאינ ה חזק ה
אש׳ה כ ל של א הבי א המערע ר עדי ם שהית ה של ו וג ם המחזי ק ל א הוד ה ל ו שהית ה של ו אי ן מוניאי ן
אותה מיד ו וכמ ו שכתנח י כמקו ם אח ר ואשיל ו א ם אי ן למחזי ק שנ י חזק ה דינ א הכ י וכמ ו שיע׳ ש וא' כ
כ״ש כאומ ר משלני א זכינתי ה וע' כ ל א קאמ ר הראכ׳ ד דמוציאי ן אות ה מי ד המהזיר , אל א משו ם דה ו ד ה
הלוקח שהמוכ ר אמ ר ל ו שהית ה ש ל המערע ר והודא ת נע׳ ד כמא ה עדי ם דמ י לחובת ו וסשיט א
דנאמן א ף בל א שו ם מג ו דס א לי ש לי ה למחזי ק שי ם אחיז ה בקרק ע ז ה ע ד שנסתש ק א ם שק ר ענ ה
הניחזיק א ם נ א והי י האומ ר של א אמ ר ל י דב ר מעול ם אי ן מוליאי ן אות ה מיד ו א ף דליכ א שו ם טענ ה
בדבריו כד י להאמינ ו וסשיט א דהיא׳ ש מוד ה בז ה דא ף דלי ת לי ה שו ם מינ ו מ׳ מ אי ן מוניאי ו אות ם
מידו כיו ן שז ה הלוק ח ל א יד ע שהית ה ש ל המערע ר ל א מטצמ ו ול א מס י המוכר ס ל ו ואיל ו הי ם אומ ר