Section 583

מהימניק לי ה דכה״ ג אי ן קרו י חוז ר וטוע ן

יתומים אינ ו נאמ ן שפר י אי ן ממזיקי ן בנכס י קט ן ותח1ו ר סשד ה נכ ל השירו ת שאכ ל ליתומי ם ע ד
שיגדילו ויעש ה עמה ם די ן עכ׳ ל , כדאמ ר ני ה אני י דה א נש ק עלי ה קצ ח והו א נכו ן : אכל ה שנ י חזק ה
נחיי אביה ם כו ׳ ע ד מתו ך שיכו ל לומ ר של י הי א ג כת ב הראנ׳ ד ז״ ל נרא ה מדברי ו אשינ ו יצ א עלי ו
קול וכו ׳ : ואנ י אומ ר חמ ה אנ י נ ם ע ל אל ו הצשונו ת שהו א משר ש דנר י ר׳ מ ז׳ ל ודעת ו לס י רצונ ו
ומקשה והל א עיני ך רואו ת כמ ה ביר ר דניי ו ז׳ ל בסמו ן והעתקת י לשונ ו דא ם יצ א עלי ה קו ל שהי א ש ל
יתומים אצ א ודא י המחליק ת ישנ ה כמ ו שנתבת י ומשר ש אות ה שירו ש רבותי ו דכ י אמרינ ן אי ן מחויקי ן
גנכשי קט ן הנ י מיל י היכ א דידיע א דהא י ארע א דאבוהו ן דיתמ י הי ס וק א טעי ן איה ו הבנ ה אב ל
היכא דל א ידיע א אל א איה ו הו א לק א מוד י דארע א דאבוהו ן הו ה וק א טעי ן דזננ ה מיני ה אמרינ ן
בהו מג ו ואע׳ ג דל א אכל ה שג י ר.1ק ה בחי י אבוהו ן דיתמ י דהש ה שאס ר הו א הס ה שהתי ר אג ו דבר י
רבו נשירושי ו וע ל דר ך ז ה כת ב ר' מ ז׳ ל ו ה הדי ן והדי ן די ן אמ ת וז ה פירו ש נכו ן והרוצ ה לחלו ק
יחלוק אכ ל צרי ך להבי א ראי ה מעצמ ו אב ל ל א ידו ן דע ח שכנגד ו כרצו ט וא ם ל א הבי א חזר ה לשכר א
ונהרא נהר א וששטי ה : בור ח שבר ח ע ד מחזיקי ן בגגשי ו . ש ׳ חזק ת הבתי ם (ד ף ל׳חזומיית י ל ם
ס'נ לכתובו ת (ד ף ט״ז ) : מחזיקי ן ננכש י אש ת אי ש כו ׳ ע ד יחזי ר כ ל השירו ת שאנ ל . ס ' חזק ת
הבתים (ד ף ג׳ ) : וב ן האוכ ל שנ י חזק ה ע ד כ ל הסירו ת לנעלי ם . כ ך סור ו הגאוני ם ז״ ל :

אינו מכחי ש טענ ת חראשונ ח רשב״ ם 1

סשפשיםחי״ר ו 6

ג4

מגיד משנו ז

*יד סש ״ מהטפטי ם . הלכו ת טו ק ונטע ן פיי׳ ד

ע חב א מחמ ח וכו / כמפנ ה הנ א סשו ם ירוש ה אינ ו צרי ך מענ ה ומסור ש בגמ ׳ דהו א
הדין למק ח וש ה נסנא ר דגעינ ן דד ר בי ה קמ א ח ד יומ א כמ ו שכח כ רכינ ו
ויש ס י שסיר ש דבעינ ן רחי ה שה ה יורשי ם א ו לוקחי ם מז ה שהחזי ק ב ה יו ם הח ד ה א לא ו
הכי אע״ ס שהחזיק ו ב ה של ש שני ם כיי ן שאי ן חזקת ו מחמ ח עצמ ן אינ ה חזק ה והרמב״ ן ז״ ל
מלוק עליה ם ואמ ר דהממזי ק במטלטלי ן יוכי ח

ארעא דיד י הי א וא ח לח ו זבנח ה מינא י זי ל לא ו בע ל דברי ם דיד י א ח אמ ר רכ א יי^ י
קאמר לי ה ע״ כ . וכ ל מ״ ש רבינ ו ע ד סו ף הסר ק מבוא ר בהלכו ת ע ל ז ה המעש ה בארוכ ה
וכתבו המפרשי ם ז״ ל א ם ב א ז ה לחזו ר ע ל המוכ ר שמכר ה ל ו מחמ ח אחריו ת י ש מ י שכת- :
שהדין ע ם הלוק ח כיו ן שיצא ה ממנ ו בב״ ד וי ש מ י שכת ב שהמוכ ר יכו ל לטעו ן את ה הכסד ח

לעצמך כשהוד־ ח שהיח ה של ו שא ם ל א הודי ת

בידו ונמצ א השט ר בט ל בטל ה החזק ה ותחזו ר השד ה
עם כ ל הפירו ת לבעלי ם : ע הב א מחמ ת ירוש ה צרי ך
להביא ראי ה שד ר אבי ו בשד ה ז ו א ו נשתמ ש [נ ] ב ה
אפילו יו ם אח ד וכיו ן שאכל ה הו א של ש שני ם מחמ ת
אביו מעמידי ן אות ה ביד ו . אב ל א ם ל א הבי א ראי ה
שדר ב ה אבי ו כל ל תחזו ר השד ה וכ ל הפירו ת למערע ר
שיש ל ו עדי ם שהו א של ו . שהר י אינ ו טוע ן עלי ו שמכ ר
או נת ן ל ו ול א נודע ה קרק ע ז ו לאבותי ו . הבי א ראי ה

שנראה ב ה אבי ו אינ ה כלו ם שמ א ב א לבק ר [ס ] אות ה

ולא קנא ה . אל א צרי ך להבי א ראי ה שד ר אבי ו ב ה
אפילו יו ם אחד : י ד הר י שאכ ל שד ה ז ו שני ם רבו ת
ובא המערע ר ואמ ר ל ו מ ה ל ך ולשד ה ז ו הוד ה ואמ ר

לו יוד ע אנ י שהית ה של ך אב ל פלונ י מכר ה ל י והו א לקח ה ממ ך . ואמ ר ל ו המערע ר
פלוני [ע ] שמכ ר ל ך גזל ן הו א . הואי ל והוד ה שהו א של ו ושל א לקח ה ממנ ו תחזו ר השד ה וכ ל הפירו ת למערע ר אע״ פ
שאיו לז ה המערע ר [פ ] עדי ם שדד א של ו וכ ן כ ל כיוצ א בז ה . הבי א ז ה המחזי ק עדי ם שפלונ י שמכ ר ל ו ד ר ב ה אפיל ו יו ם

אחד א ו שאמ ר ל ו בפנ י [צ ] לק ח ממ ך ואח ר כ ך מכר ה ל י . מעמידי ן אות ה [ק ] ביד ו שהר י י ש ל ו טענ ה ע ם חזקת ו ואיל ו

רצה טע ן ואמ ר ממ ך לקחתי ה שהר י י ש ל ו שנ י חזק ה :

אע״פ שטוע ן מפלו ר לקחתי ם טועני ן ל ו שאות ו
פלוני לקח ם מז ה המערע ר שהבי א עדי ם שהי ו
שלו ומחמיני ן ז ה המחזי ק בה ן שהו א לקח ם ממנ ו
אף בקרק ע כי ק שהמ,י ק ב ו שנ י חזק ה אינ ו
צריך להבי ח ראי ה שלקח ה א ו שירש ה מז ה שהו א
טוען ו ק עיק ר : הבי א ראי ה שנרא ה וכו ׳ .
שם מחלוק ת אבי י ורב א וקיי״ ל כרב א וכת ב
הרשב״א ונ״ ל שא ס הי ה שד ה ונרא ה הראשו ן
הרי הי א בחזק ת שלקח ו שא י ן אד ם עשו י לפרנ ס
אס הקרק ע אא״ כ לקח ו וכיו ן שהמזי ק ב ו
השני של ש שני ם ה״ ז חזק ה :

יד הר י שאכ ל שד ה ז ו וכו ׳ . ז ה מעש ה ש ם
(דף ל׳ ) ההו א דאמ ר לי ה לחברי ה
מאי בעי ה בהא י ארע א א״ ל מפלני א זננח ה
דאסר ל י דזבנ ה מינ ך א״ ל לא ו מודי ח ל י דהא י
ארעא

כיון של א הי ו ל ו עדי ם שהיה ה של ו ל א היס ה
יוצאה ממ ך וכ ן נרא ה מדבר י ההלכו ת ועיק ר .
עוד נחלק ו המפרשי ם במ י שאי ן ל ו עדי ם שהיה ה
שלו אל א הודח ת המחזי ק והבי א המחזי ק עדי ם
דדר בי ה קס א ח ד יומ א א ם הו א צרי ך שג י
חזקה ז ה המחזי ק א ו נאמ ר כ י היכ י דקמ א
הוה מהימ ן לומ ר מינ ך זננח ת א ף בל א שנ י
חזקה מנ ו דא י בע י אמ ר ל א הית ה של ך
מעולם א ף ז ה כ ן וי ש מ י שכת ב שצרי ך י-י א
שני חזק ה מנ ו דהכחש ה אז ל לי ה כיו ן שהו א
מודה שהיח ה ש ל המערע ר והז א ל א לקח ה
ויש מ י שכת ב ש־-ינ ו צרי ך שנ י חזק ה ולדע ח
הראשון הסכי ם הרשנ״ א ז״ ל וכ ן נרא ה מלשו ן
רביט :

מי

משנה למל ך

יד חר י ^>כ ל וד ע ו ו פני ם רנו ח נו ׳ . וא ס המוכ ר נס י ג ו וטוע ן ווזק ס שאי ן עמ • ט#! ה א י
מהימן א ו ל א עיי ן בתשובי ה מהרינ׳ ל ח״ נ סי-מ ן ט ׳ בנ י אהר ן סימ ן א ׳ הר ג מהרשד׳ ם
סימן תס״ א ועיי ן נתשונו ה מהרש׳ ל סו ף סימ ן א ׳ מהרינ׳ ל ח׳ ב סימ ן ע׳ ס . ועיי ן נ׳ י סימ ן רמ׳ ה
סי'נ נמ ה שנחלק ו היאנ׳ ד ורש״ י ודו׳ ק ועיי ' ס״ ט נז׳ א סימ ן ס׳ ג . עיי ן כתשוכו ס מהרימ׳ ט חה' מ

סי׳ כ׳ ו (ד ף ל׳ א ע׳ג ) נמ״ ם ואע״ ג דל א ידעינ ן שז ה קנא ה ממנ ו כו ׳ . ודנר י הר ג ז׳י ל ה ס כסס ר

החתוס מסיב ת כמ ה טעיו ס שנשל ו בכ ל ד ף וד ף ע ד של א יוכ ל הקור א להבי ן כוונת ו . מיה ו מ ה שנרא ה
בכוונה דברי ו הו א לומ ר דאפיל ו ל א נוד ע בבירו ר כד ר ב ה המוכ ר יו ה אה ד בחזק ת שהי א של ו אל א
שנודע בעדי ם שמכר ה לז ה המחזי ק פג י דא ם ל א הית ה של ו ודא י ל א הי ה מוכר ה זעדי ף מע , י ס
המעידים שד ר ב ה מ ד יומ א וז ו שחיד ש הר ב ז׳ ל ל א יאינ ו לשו ם אח ד מהמחברי ם שכח ב כ ן ובחמ ס
6ס דברי ם תמוהי ם דלעול ם צרי ן שיעיד ו שד ר ב ה המוכ ר למחזי ק הז ה מ ז יומ א בחזקת ו ועד י מכיר ה
בלא חזק ת מ ד יומ א לא ו כלו ם סו א . וכ ן מוכ ח בבירו ר מההי א שמבי א ה׳ ה בפרקי ן א ה צרי ו נמ י
עדי מכיר ה מההו א שד ר ב ה מ ד יומ א א ו נאמ ר מאח ר שנסבר ר שד ר ב ה ח ד יומ א וז ה החזי ק
שלש שני ם נאמ ן בטענת ו שהו א לקח ה והרמב״ ן הכרי ח שא׳ צ טד י לקיח ה ע' כ משמ ע דדוק א בעד י

לקיחה הו א מחלוקת ם אב ל בעדי ם שד ר ב ה ח ד יומ א כ׳ ע ל א פליג י נז ה . והנרא ה שהר ב המחב ר

נרגש מז ה כסו ף דכרי ו ורל ס לייש כ ז ה 1ל 6 ידענ ו כוונת ו מרו כ הסעיו ס שנפל ו (6יכר ח דקושע ח
דמלתא אנ ו בעניוסנ ו ל א נרא ה לנ ו כל ל דבר ו נז ה וצ׳ ע . ועיי ן בפירו ש רשב״ ם ז״ ל שכח ב והכ א

בהאי עונד א כו ׳ . ומ ה שהכריח ו לומ ר דהא י עובד א מייי י נשהוד ם המחזי ק מעצמ ו הו א משו ם דס׳ ל

כסברת סרמב׳ ן דא י ל א יד ע שהי א ש ל המערע ר כ׳ א ע׳ ש המוכ ר אי ן מו;יאי ן אות ה מיד ו א ף של א
דר ב ה המוכ ר ח ד יומ א ול א טענינ ן לי ה אש״ ה אי ן מוציאי ן אות ה סי ד המחזי ק משו ם דל א שיי ן

לומר אי ן ספ ק מוצי א מיד י ודא י וכמ ו שהארי ן בז ה פרמב׳ ן . ולס' ; ניח א דבר י רשכ״ ם שכת ב והנ א

בהאי עוגד א אפיל ו הבי א עדי ם דד ר ב ה ח ד יומ א ל א מהנ י כיו ן שאי ן ל ו שנ י חזק ה וסת ם הדגרי ה
ולא פיר ש דכיו ן דע׳ כ הא י עובד א מיי ד בשיד ע המחזי ק מעצמ ו דא י ל א יד ע מעצמ ו אפיל ו א ם צ א
הביא עדי ם אי ן פוציאי ן אות ה מיד ו מש׳ ס כת ב בסת ם דאפיל ו הבי א עדי ם אינ ו מועי ל ולפ״ ז אזד א
לה קושי ת הרח״ ש שכת ב דל א מוכ ח לישנ א כל ל כו ׳ דה א כפ י סבר ת ה״ ר יונ ה מוכרחי ן א ט
לומר דסוגיי ן מיי ד בשיד ע המחזי ק מעצמ ו דאלת״ ה היכ י קאמ ר רנ א דינ א ק א א״ ל והרא׳ ש ל א הקש ה
לרשכ׳ם אל א משו ם דסכו ר דא ף דל א יד ע מעצמ ו אמ ר רכ א דדינ א קאמ ר לי ה ומש׳ ה הקש ה לרש כ ם
דאמאי ל א טענינ ן היכ א דד ר ב ה ח ד יומ א . וכ׳ ס דס׳ ל דפשט א יעובד א מונ ח דהוד ה המערע ר
הא ליס א דהא^ל א מוכ ח כל ל שהוד ה המחזי ק וע ל ז ה הני א דבר י ה״ ר יונ ה דקאע ר דע' כ מייד י
נשידע המערע ר ומש׳ ה שפי ר קאמ י ישב׳ ם וע״ ו כת ב ול י נרא ה כו ׳ . שב א להשי ב ע ל דבר י ה׳ י
ימה שנה ב דסוגיי ן מייר י בשיד ע סממזי ק משו ם דם״ ל דא י ל א יד ע אסא י קאמ ר רנ א דינ א קאמ ר

לחם משנ ה

שהיא גרוע ה משמ ע דכשהחזק ה אינ ה גרוע ה אל א שהי ה נמי י אביה ן דל א משגחינ ן בקצ א
הסך דבר י הטו ר ז״ ל שצ א הבי ן כ ן בדבר י רבינ ו ודברי ו צריכי ן עיו ן כדכתיבנ א :

יג הב א מחמ ת ירוש ה וכו ׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל וי ש מ י שפיר ש דבעינ ן שה ם יורשי ם 6 ו
לוקחים וכו ׳ . אי ן לפר ש ביורשי ם דקסמ ר דר״ ל שהו א ב ן המ ח א ו קרו ב
שראוי ליורש ו אל א אע״ פ שידענ ו שז ה יורש ו מ״ מ צרי ך להבי א ראי ה אי ך בא ה ל ו בתור ת
ירושה דאל״ כ אפש ר שאע״ פ ש:בי ו אכל ה יו ם אח ד הורידוה ו בתור ת אריסו ת ואיל ו הי ה
כן הי ה מוד ה לכ ך צרי ך שיבי א ראי ה שהניח ה ל ו אבי ו בתור ת ירוש ה והרמב״ ן ז״ ל
סובר דאע״ פ של ח ידענ ו כ ן אל א שהו א מומ ר ש:בי ו הניח ה ל ו אנ ו טועני ן שאבי ו לקח ה
ממנו וכ ל ז ה מתבא ר נחשוג ס ה שב״ ח ז״ ל הובא ה בח״ מ בב״ י סימ ן קמ״ו :

יד הר י שאכ ל שד ה ז ו שני ם רבו ת וכו ׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל דא ם ב א ז ה לחזו ר ע ל המוכ ר
שמכרה ל ו מחמ ת אחריו ת י ש ס י שכת ב שהמוכ ר יכו ל לטעו ן אח ה הפסד ת
לעצמך כשמדי ח שבית ה של ו שא ס ל א הודי ה ל א הית ה יוצא ה ממ ך כיו ן שא ן ל ו
עדים וכ ן נרא ה מדבר י ההלכו ת ע׳ כ . ולשו ן ההלכו ת בפר ק חזק ה כ ך הו א הילכ ך
דינא הו א דמהד ר לי ה לתא י ארע א דאוד י לי ה דדילי ה הו א דאז ל איה ו ותב ע לאיד ך
דזבנה מיני ה וא י אי ח לי ה פסיד א בהא י דאוד י לי ה איה ו דחפסי ד אנפשי ה דל ת איבע י
ליה למזב ן ארע א הדי ן ע״ כ . ובאמ ת שתחיל ת הדברי ם שכת ב וא י אי ת לי ה פסיד א בהא י
דאודי איה ו דאססי ד אנפשי ה משמ ע כדבר י ה״ ה ז״ ל דהו א הפסי ד ע ל עצמ ו במ ה
שהודה אב ל מ״ מ מ״ ש בסו ף דל א הי ה לי ה למזי ן ארע א הדי ן ל א משמ ע כ ן דהי ה ל ו