Section 582

אתמהה בקדטית א היכ י נס ק קל א כו ׳ והו א שכת ב ר׳ מ כסמו ן אב ל א ם יצ א עלי ה קי ל שהי א ש ל

יתומים

לפניך א ם את ה יכו ל לזכות ו בדי ן ישרא ל זכה ו בדי ן עכו״ ם זכ ר, ו וא ס לא ו באי ן עלי ו בעקיפי ן
וש׳ט ישרא ל שי ש ל ו חלו ן בחצ ר עכו׳ ם ונ א ישרא ל וקנ ה החצ ר מ ן העכו״ ם אע׳ ם שבדינ י
העכו״ם הי ה יכו ל לסותמ ו כיו ן דישרא ל ע ם ישרא ל הו א וישרא ל הב א מחי־ ת עכו׳ ם הר י הו א כאיל ו אוח ו העכו׳ ם ב א מישרא ל שמזכי ן אות ו בדי ן ישרא ל ואי ן ל ו לעכו׳ ם לסותמ ו
כך ישרא ל הב א מכה ו אי ן ל ו לסותמ ו דכ י את א לידי ה אוח ו חלו ן בהית ר את א לידי ה דקי׳ ל נז ל העכו׳ ם שר י ואפיל ו לרב י עקיב א דוק א נז ל ממ ש אב ל הפקע ת הלואת ו ביו ן
דליכא חילו ל ד,שג ז שר י וב ל שכ ן דדינ א דאי ן לסתו ם לא ו נז ל הו א ואי ן ל ו ל . אפילואיחמ ד נט י מש ם ר ב שריר א גאו ן שאפיל ו הל ך ישרא ל והתפי ס בעכו׳ ם ע ד שבנ ה כנג ד החלו ן
בע׳כ יכו ל למחו ת אפיל ו לאח ר כמ ה שני ם ושל א כדי ן עש ה ואפיל ו א' צ לאוי ר החלונו ת יכו ל לעכ ב ע ד שיפייסנ ו בממו ן וא ם מס ר מודע א ואח ר כ ך נת ן ל ו ממו ן אי ן במודע א
שלו כלו ם וכ ל מ ה שנת ן ל ו בהית ר נת ן ל ו ומעש ה ב א לידינ ו ופסקנ ו כ ך ע״ כ לשו ן העיטו ר ועיי ן בסי ׳ ע ׳ : [ז ] וכ ן כת ב בס׳ ה ורש׳ י פיר ש כפ ׳ המפקי ד ובכתובו ת פר ק ב ׳
דאשילו אכ ל של ש שני ם אח ר שהגדי ל א ץ ל ו חוק ה מאח ר שתחל ת ירידת ו הי ה בקטנו ת כ י ל א יד ע שהי א ש ל אבי ו ע׳ ב ועיי ן לעי ל פי״ ב וסימ ן נ ׳ : [ח ] מעובד א דרכ ה כ ר

שרשום

מניי משפטים . הלכו ת טוע ן ונטע ן פי״ ד משנ ת כ א 41

וחזקה דממונ א דאיד ו הו ה מוחז ק ואבוהו ן דיהמ י ל א הוי א לי ה חזק ה וי ש ל י לחר ן דכיו ן דהא י ל א אסזי ק במי י אבוהו ן של ש שני ם וג& ק קל א דאיחחז ק גג י די: א(דיחמ י רנהו ) משו ס
קלח כ י הא י מבשלי ; חזק ה דאמזי ק בפנ י קנ ן דה א לא ו חזק ה הי א ו י,י ן נאמ ן מדי ן מג ו דא י בע י ממ ר ל א הית ה מעול ם ש ל אביה ן;ודח י א ם ימק ר הענ ץ ימצ א בבירו ר שהיה ה ש ל אביה ם
כיון דנס ק קל ה ז ה דע ת רבינ ו ורבו! . עו ד הקש ה הר״ א ז״ ל בהשנוחבמ ה שכה ב רבינ ו בשאכל ה שנ י מזג, ה בחי י אכי ה שה ו . גוב ה ■ ל א שבוע ה מ.י ן מג ז ממ ה שהסכימ ו הגאוני ם ז״ ל
ונתבאר בדבר י רבינ ו בהרב ה מקימו ת ומה ם סר ק שמינ י שהסוע ן ע ל המשכו ן בהו א נאמ ן ע ד כד י דמי ו שאי מ נוש ל אל ח בנקימ ת חס ן א ף כא ן א ם ב א לגנו ת לכתחצ ה צרי ך
הוא צישב ע וי ש ל י להר ן שחלו ק י ש בי ן מנכו ן

מהימן גמנ ו ו״״ א ותחזו ר השד ה וכ ל הפירו ת שאכ ל

קנא נ א אמרינ ן ומוקמ י ארע א . . 1-1 . . .

נח.קת אנס" ^ "א , ,,; א ליתומי ם ע ד [ס ] שיגדל ו ויעש ה עגאה ן

מטלשלין לקרק ע שהר י דב ר חור ה א י נשבעי ן
על הקרקעו ת ושבוע ת היס ח אי ן כא ן לפ י שאי ן
כא; שענ ת בר י הפ ך מדבר י ז ה המחזי ק וחי ן
נשבעין היש ה ע ל שענ ת שמ א כנ״ ל לדע ת רבינ ו :
י בור ח שבר ח מחמ ת סכנ ת נפשו ת וכו ׳ .
מס:,נ א דגמר א ש ס אמ ר רב א
הלכחח אי ן מחזיקי ן בנכס י בור ח וכו ׳ :

יא מהזימי ן בנכס י אש ת אי ש וכו ׳ . ש ם
ובהלכות :

יב כ ל חזק ה שאי ו עמ ה שעג ה וכו ׳ . משנ ה
שם וגמר א (ד ף מ״א) : וכ ן כ ל
האוכל וכו ׳ . הוספת א האוכ ל ח ח השד ה
מחמת אונ ו ונמצא ת אונ ו פסול ה חזקת ו כמל ה :

הבא

׳■קי=״א ״י ל • ־ יי ף ט ='^אכל ה שנ י חזק ה בחי י אביה ן

השגת הראב״ ד

•אכלה שנ י חזק ה בחי י אניה ס וכו ׳ ע ד מחו ־ שיכו ל
לומר של י הי א . א׳ א נרא ה מדברי ו אכיצ ו ינ א ע;י ו
קול שהי א ש ל יחומי ם וזה ו טעו ת נדול ה ואיה י הי א
ועוד אנ י אומ ר של א יו , י ל מג ו לגגו ת לכתחצ ה בל א
שבועה מיד י דהו ה אנכב ע ע ל המשכו ן שאמר ו הגלוני ה
שהוא נשב ע ונוט ל ורב ה ב ר שרשו ם ק א בע י נמפגי ר
נסשיה משבוע ה אח ר אכינ ה קאמ ר בי ן הבי ן עכ׳ ל :

מתוך שיכו ל לומ ר לקוח ה הי א ביד י מאביה ן נאמ ן לומ ר
חוב י ש ל י ע ל אביה ן . וגוב ה אות ו מ ן הפירו ת וגובה ו של א
בשבועה מתו ך שיבו ל לומ ר של י,ה ן : י י ^'־בור ח שבר ח
מחמת סכנ ת נפשו ת כגו ן שהי ה המל ך מבק ש להמית ו .

אין מחזיקי ן בנכסי ו אפיל ו אכ ל המחזי ק כמ ה שני ם וטע ן שלק ח אי ן אכילת ו ראיה . ואי ן
אומרים לבע ל השד ה למ ה ל א מחי ת מפנ י שהו א מתעס ק בנפש ו . אב ל הבור ח מחמ ת ממו ן
הרי הו א ככ ל אד ם וא ם ל א מיחד • טחזיקי ן בנכסי ו : 0■ ^ 'מחזיקי ן בנכס י אש ת אי ש . ביצ ר
אכלה מקצ ת שנ י חזק ה בחי י הבע ל ושל ש [י ] שני ם אח ר מית ת הבע ל . וטע ן ואמ ר מכרת ה
לי א ת ובעלי ך מעמידי ן אוהד . ביד ו מתו ך שיכו ל לומ ר ממ ך לקחתי ה אח ר מו ת בעלי ך שהר י אכל ה שנ י חזק ה אח ר מית ת
הבעל ול א מיח ת ב ו . אב ל א ם אכל ה בחי י בעל ה כמ ה שני ם ול א אכל ה שנ י חזק ה אח ר מית ת בעל ה אי ן ל ו חזק ה • י ב יכ ל
חזקה שאי ן עמ ה טענ ה [נ ] אינ ה חזק ה . כיצ ד הר י שאכ ל פירו ת שד ה ז ו כמד . שני ם וב א המערע ר ואמ ר ל ו מאי ן ל ך שד ה ז ו
שלי הו א השיב ו ואמ ר ל ו אינ י יוד ע ש ל מ י הי א וכיו ן של א אמ ר ל י אד ם כלו ם [ל ] ירדת י לתוכה . . אי ן ז ו חזקד . שהר י ל א
טען שלקח ה ול א שנתנד . ל ו ול א שירש ה . ואע״ פ של א טע ן אי ן מוציאי ן אותר . מיד ו ע ד שיבי א ז ה המערע ר עדי ם שהי א
שלו. הבי א עדי ם תחזו ר ל ו השד ה ומוציאי ן מז ה כ ל הפירו ת שאכ ל ואי ן פותחי ן לז ה המחזי ק תחל ה ואי ן אומרי ם שמ א
שטר הי ה ל ך ואב ד ע ד שיטעו ן מעצמ ו וא ם ל א טע ן [ס ] יחזי ר כ ל הפירו ת שאכ ל . וכ ן האוכ ל שנ י חזק ה מחמ ת שי ש שט ר

•1 טוס״ פ פי ׳ קמ ה פמ״ ג עשי ! ' י : ב טוס״ ט פי ׳ קמ ט ; ג טום׳ פ סי ׳ קיי ו סמ / ש ס : כיד ו

לחם משנ ה

הוא בגמר א דנאמ ן של א כשבוע ה . וכ י חימ א מ״ ש משוע ן פ ל המשכו ן כב ר מיר ן

ה״ה ז" ל דשאנ י קרק ע וח ם כ ן אי ך כת ב כח ן שגוב ה בשבוע ה . ומצאח י ספ ר ארז ר

שהחוב ש ם וגוב ה משבח ה מ ה שסע ן כלומ ר דגוב ה משבח ה אש ר י ש בקרק ע מ ה שהו א
טוען אמרת י דאול י מ ה שכחו ב במקצ ת נסחאו ח בדבר י רגינ ו גוב ה ־שבוע ה הו א ט״ ס .
אכל ראית י לבע ל ההגהו ת שכח ב שבס׳י ה כח ב גוב ה נשמע ה כלשו ן רבינ ו והארי ך לייש ב
דעתו וא״ כ נרא ה שנסח א אמיתי ת ז ו בדבר י רבינ ו ז״ ל וצ״ ע :

ט אכל ה שנ י חזק ה וט ׳ מוכ ח בהדי ח כדכת : הר״ א ז״ ל בהשגו ת שאפי ׳ שיצ א הקו ל

כיון ש חזי ק בחי י אגיה ן ש ג ש שני ם מהנ י חזקת ו ועובד א דרב ה ב ר כרשו ם

(שם ד ף ל׳׳נ: ) מפרש ה רנינ ו ז״ ל כשהחזי ק בפנ י הקט ן ע״ כ י ש לתמו ה ע ל הטו ר ז״ ל
כסימן קמ״ ט שכת ב דא ם החזי ק ב ה כל ש שני ם בחי י הא ב דא ם יצ א הקו ל ל א מהנ י
חזקתו וכת ב ע ל ז ה וכ״ כ הרמב״ ם ז״ ל ורבינ ו הא י ז״ ל ופיר ש ה ר יונ ה דבריה ם שא ם
יצא הקו ל בחי י הא ב קוד ם שהמזי ק של ש שני ם וכו ׳ דמשמ ע דאי ת לי ה בדבר י רבינ ו ז״ ל
דחזר,ח של ש שני ם בחי י הא ב ל א מהנ י היכ א שיצ א הקו ל והו א הפ ך המוב ן מדברי ו
וכמו שפירש ו הר״ א וה״ ה ז״ ל דברי ו והתימ ה ע ל הר ב ב״ י ז״ ל שרה ה דבר י ה ר א

וכת•: ודבר י ה״ ה שדע ת הרמג״ ם כדבר י ר ב החי י וכדכח ב הטו ר ז״ ל . ומיה ו רבינ ו

ז״ל אי ה לי ה בה א כפירו ש רש ב ם ז״ ל דהו ת מפר ש לקוח ה הי א ביד י ל א מצי ת אמר ח

דאי הו ה חמ ר לי ה ג א מהנ י וכמ ו שכת ב אינ ו נאמ ן כהר י חי ן מחזיקי ן בנכס י קטי ן

כלומר דכיו ן דהחזק ה ש ל קט ן לא ו חזק ה הי ־ דק ל מ:נ ל החזק ה ומשמ ע ד •ינ ו יכו ל
לומר לקימ ה הי א ביד י א; ל מ״ מ אי י דטק ו כפירו ש רשב״ ס ז״ ל שמפר ש באפי ׳ חכל ה
שלש שני ם בחי י חביה ן מהנ י דבאכל ה ש ש שני ם בחי י אביה ן נ.י ת לי ה דספיל ו יצ א
הקול ל ח מנט ל החזק ה וא ם הי ה הטו ר ז״ ל אומ ר דמסני ם רגינ ו ז״ ל פ ס רשבי׳ ס ז״ ל

בפירוש הלכ ה לג ד הו ה ניח א אי ל מ״ ש שהו א מסכי ם בעני ן הדי ן דאפי ׳ אכל ה של ש
שנים בחי י אביה ם דל א הוי א חזק ה היכ א דיצ א הקו ל ליה א כדכח י נ א ודברי ו צ״ ע .

ויש נסחאו ת בדבר י רבינ ו ז״ ל דכחי ב בה ו בדינ א קמ א דהחזי ק בנכס י קט ן ו ה ז גוב ה

בשבועה מ ה שטע ן לאבי ו והנשח א הזא ת הי ה ל ו לבע ל ההג״ ה בדבר י רנינ ו והוקש ה ל ו
דעובדח דרב ה ב ר ברשו ם ל א מהיי ש ה דאיה ו הו ה בע י לרפט ר משבוע ה ומ״ מ הר י
הוא נשב ע ותיר ן דל א הו ה מקפי ד ר.. ה ב ר שרשו ם אל א ע ל המהנ ה שהי ה צרי ך להמתי ן
עד אש ר יגדל ו ומ ה שאמר ו בגמר א אמר י רבנ ן הב ס לינר ע מנכס י יתומי ם וכו ׳ דמשמ ע
דעל השבוע ה הי ה חוש ש וכדכתב ו ההוס ׳ ז״ ל כב ר יישב ו הרת״ ש ז״ ל בפסקי ו דה״ ק א ס
לבסוף ל א היית י נשנ ע היית י ממתי ן כד י של א אשב ע אב ל כיו ן דלבסו ף תנ י נשב ע
משום דאמו ר רבנ ן הב א ליפר ע וכו ׳ סו ב ל י שאשב ע לאלת ר ממ ה שאמתי ן ע ד אש ר
יגדלו לפ י גירס א ז ו קש ה דאמא י בחלוק ה בתר א דאכל ה בחי י אביה ן כה ב רבינ י ז״ ל
דגובה של א בשבוע ה ופיר ש הר ב המגי ד ז״ ל הנע ם לפ י שאי ן כא ן טענ ת בר י הפ ך
דברי ז ה המחזי ק ואי ן נשבעי ן ע ל טענ ת שמ א והג א בחלוק ה קמ ת ג״ כ אי ן כת ן טענ ת
ברי ואמא י צרי ך שבוכ ה . וי״ ל דלפ י גירס א ז ו דגרי ס בע ל ההג״ ה ב ד ר י רבינ ו ז״ ל

י״ל דאי ן הטע ם באכל ה שנ י חזק ה בחי י א;יה ן דנוב ה של א בשמע ה משו ס דאי ן כא ן

טענח בר י אל א משו ם ־אכל ה שנ י חזק ה עדי ף ואלי ם טפ י וגוב ה של א כשבוע ה . וה״ ה
ז״נ דכה ב טע ם ז ה סונ ר ד־דינ א קמ ח ג״ כ גוב ה של א בשבוע ה וגר־ ס בדבר י רנינ ו
ז״ל כ ירס א דגרי ס נכ״ מ בדבר י רבינ ו ז״ ל וה״ ז גוב ה משבח ה מ ה שטע ן דגרי ס משבח ה
במקום בשמע ה וכו ׳ שגוב ה מהשב ח והפירו ת מ ה שטע ן ומ״ מ לכ ל הגיר ס ו ח צ״ ל ע״ כ
דמ״ש רבינ ו ז״ ל אכל ה שנ י חזק ה בחי י אביה ן דנאמ ן הו י אפי ׳ יצ ח הקו ל דבדינ א קמ ה
כתב נבי ט שהר י אי ן סמזיקי ן בנכס י קט ן כלומ ר הטע ם דהקו ל מבט ל החזק ה ׳.ו א מפנ י

שהיא

משנד. למל ך

יב כ ל חזק ה שא ץ עמ ה טענ ה נו ׳ . כת ב העו ר ז״ ל סי ׳ קמ״ ו ס׳ ד ודי ן השירו ת שאכ ל פירשת י למעל ה כו ׳ . ול א ידעת י פ ה שיי ך הכ א יי ן הפירו ש דמ״ ש למעל ה דהיי ט כסימ ן קמ״ ה הו א נחזק ס

שיש עמ ה טענ ה אנ ג בחוק ה שאי ן עמ ה טענ ה לעול ה מסוי ר ספירו ת וצ׳ ע :

הרי

הגהות מיימוניו ת םנד ל ע ח

שרשום דאט ר מג ו דא י בע י אמ ר לקיחי ן ה ן ביר י מהימ ן ופיר ש בקונטר ס מהימ ן גל^ א
שבועה דאי ן נש.עי ן ע ל הקרקעו ת ואמ ר ר׳ י דאי ן להקשו ת ממ ה שרקד ק ר ב האי י מההי א
דהכותב דנשכעי ן ע ל הקרקעו ת שביע ת היס■■ ! כדלעי ל כ״ ה דהיינ ו היכ א דטע ץ טענ ת
כרי אב ל הב א היתומי ם אי ן בר י לה ן שאי ן לקוח ה ביד ב ובב״ ה בח ב לשו ן רבינ ו המחב ר
דגובה בשבוע ה וא׳ ת א׳ ב מא י אהנ י לי ה המר ו ותירי ! בא׳ א י ש לדחו ת דאהנ י לי ה
שיכול להפו ם הקרק ע מי ד ולגבו ת א ת של ו אע״ ם שה ן קטני ם דכ י איסתל ק המג ו הוצר ך
להטתין ע ד דגדל י יתומי ם ועיי ן בסי ' ע׳ א : [ט ] תירו ש ע ר שיהי ו בנ י י״ ג וה א דאמרינ ן
סרק ט י שמ ת למכו ר כנכס י אבי ו ע ד שיהי ה ב ן עשרי ם הנ י מיל י לצור ך הוצאת ו אב ל
לפרוע חו ב אבי ו מוכרי ם ב׳ ד טי״ ג ואיל ך רשב׳ ם להלכו ת מכיר ה תר ק ב׳ ב : [י ן אכ ל
מקצת בחי י הבע ל ומקצ ת לאח ר מיתת ו ל א ול א דמ י לאבל ה בתנ י הא ב שנ ה ולתנ י הב ן
שנתים דהת ם א ם הי ה אוכל ה של ש בחי י הא ב הו י ח,ק ה תום ' ע' כ : [כ ] בי ן בחזק ת
שלש שני ם בי ן בחזק ת יו ם אח ד אייר י רשב׳ ם ועיי ן בסימ ן ע׳ א ובספ ר קנ ץ סי ' כ״ ט 1
[לן ה׳ ה א ם אמ ר מפלונ י ובינת ה דזבנ ה מינ ך דל א הוי א חזק ה ע ר שיאמ ר את ה מכר ת
לי בו ׳ אל א דכיד־פ א ל ה למינק ט של א אמ ר ל ו אד ם דב ר לאשמועינ ן דל א הו י פת ח
•יך לאל ם כדאטדינ ן בגמר א תום ׳ ע״ ב ; [מ ] שמעינ ן כהכ א דא י הו ה הד ר כעי ן הב י