Section 572

מגדל

כ1׳ ול א ראית י ול א שמעת י גודי י תמרי ם ננרג א ומגל א אל א הי א גרז ן : וכ ן היור ד לתו ן שד ה חביר ו
מד ל־ירו ת נלנ ד ירדת י וישנ ע היס ת . גחשוג ת הגאוני ם ז׳ ל ; שני ם שהי ו אוחוי ן מ ׳ ע ד חמ י

ו^^שק ויכ ם ד

פשק מלו ה ישנ ה י ש ל ו עלי ו
פ״ו ; [ע ] ואי ן שיי ך לומ ר בא ן אי ן סש ק מוצי א מיד י ורא י כדאמרינ ן גב י
ן ויב ם דהכ א אי ן ודא י אל א ע״ י שעושה ו ודא י ובמ ה שעושה ו ודא י דהיינ ו החצ י דר י
נוטל לכד ו ועיי ן לקמ ן סו ף ש״ ה מהלכו ת נחלו ת בחג״ ה ו ו י חאמ ר אמא י אינ ו נוט ל
אלא רבי ע נחימני ה במג ו דא י בע י אמ ר כול ה של י והי ה נ ! . ל חצי ה בשלמ א לדיד ן ל א
קשיא דל א אמרינ ן מג ו להוצי א כדשיר ש ריב״ ם שר ק ה״ ח ולקמ ן שר ק ט׳ ו אל א לרב ה
דאית לי ה מג ו להוצי א דאמרינ ן הה ם מ ה ל ו לשק ר א י בע י אמ ר שטר א מעלי א הו א
תיקום לי ה ממהני ' דהב א וי ש לומ ר דל א שיי ך מג ו אל א באות ו דב ר עצמ ו שהי ה יכו ל
לטעון טענ ה אחר ת שהי ה נאמ ן ב ה אב ל להאמינ ו ע ל חצי ה במג ו דא י מעי ן ע ל איד ך
חציה כח׳ ג ל א אשכח ן מג ו ע״ כ ז [י ] וכ ן בת ב ס״ ח ; [כ ] והכ י אייר י מחני ׳ דתשיס י

בכרבשתא

עוז

השני ותקפ ה מ ן הראשו ן כו ׳ מ ד חולקי ן : כת ב הראי׳ ד ז״ ל 6י ן טע ם צז ה ענ״ ל : ואנ י יזומ י לפ י
מה שקכלת י מדע ת רנותינ ז נעל י ההוס ׳ ז׳ ל נכ ל אל ו הדיני ן ס״ ק דמציע א (ד ף כ׳ ) כ י כ ל זמ ן של א

יצאה

סגיד משנ ה

ואי דק א צוו ח מא י הו ה לי ה למעכ ד ל א צריכ א יפחי ק מעיקר א ונח ר צוו ח מא י(מ י אמרינו )
מדאישחיק אודוי י אוד י לי ה דילמ א כיוןדק א צוו ח השח א ר.עלח י מילח א דה א דשחי ק מעיקר א
סני ל א ק א חז ו ל י רננ ן ע״ כ ול א א־פשיכו א בעי א ז ו ולז ה סס ק רכינ ו שאי ן מוציאי ! מות ה
מיד ז ה שתפס ה כיו ן שהדב ר ספ ק וכ ן סכק ו ז״ ל ועו ד שאמ ר ש ס א ם המצ א לומ ר הקפ ה
סחד נפני ט אי ן מוציאי ן אות ה מיד ו ודר ך רנינ ו

משפטים . הלכו ת טוע ן ונטע ן פ״ ט

מגיד משנ ה

טז 31

לפסוק כא ס תמצ א לומ ר . וד ע שגעי א ז ו הי א
גשחפסה בפנ י ב״ ד ולז ה הזכי ר רבינ ו בפנינ ו
והלה שת ק וקוד ם צאת ו מב״ ד צו ח ומבוא ר ז ה
בגמרא במ״ ש סב ר ה א ק א חז ו ל י רבנ ן וא ס
היה בפנ י עדי ס חו ן מב״ ד כת ב הרמב״ ן דכ ל
שכן הו א דא ס ל א צוו ח מתחל ה אודוי י אוד י
ליה דכיו ן דל א חז ו לי ה רבנ ן ודא י ל א הי ה
לו לשחו ק כל ל א ס ל א שהוד ה ל ו אב ל הרשב״ א
ז״ל כת ב בהפ ך דכ ל שהו א חו ן לב״ ד אינ ו
צריך לצוו ח דל א עבי ד איני ש לגלוי י מענתי ה הו ן
לבית די ן . וכת ב רבינ ו מז ר השנ י ותקפ ה מ ן
הראשון מולקי ן . והטע ס לס י שחז ר העני ן
למה שהי ה בחמל ה שהר י שניה ס תקפו ה ז ה
מזה ואע״ פ שהראשו ן ל א צו ח מתחל ה וע ד סו ף
וזה צו ח מעיקר א מכ ל מקו ם ע״ כ ל א אמרי ק
דאס ל א חז ר ותקפ ה השנ י דאי ן מוציאי ן אות ה
מן הראשו ן אל א משו ם ספ ק והמוצי א מחביר ו
עליו הראי ה אב ל עכשי ו שחז ר ז ה ותקפ ה ודא י
חולקין . והארכת י בז ה לפ י שכת ב בהשגו ת א״ א
אין לז ה טע ס ע״ כ . ול א ידעת י לדבר י הר״ א
ז״ל רי ח א ו פע ם וכב ר הסכי ם הרשב״ א לדע ת
רנינו :

יג בא ו שני ם אדוקי ן בפלי ח וכו׳ . אוקימת א
• ש ס הכ א במא י עסקינ ן דאת ו לקמ ן
כי תפס י ל ה הרוייה ו ואמרינ ן לה ו זיל ו פציג ו
ונפוק ואזו ל והד ר את ו כ י תפי ס ל ה ח ד מינייה ו
האי אמ ר אודוי י אוד י לי ה והא י אמ ר בדמ י
אוגרתה ניהלי ה דהמרי ' לי ה ע ד השת א חשד ת
ליה בגזלנוה א השת א מוגר ת לי ה בל א סהד י
הילכך מוקמינ ן לי ה ביד א דמא ן דהפי ס לה .
וכתב רבינ ו דהו א הדי ן א ם שע ן ואמ ר נתגב ר
עליו וחגפ ה שאינ ו נאמ ן אנ ל הרמנ׳ ן והרשב״ א
ז״ל הסכימ ו שהו א נא ק בטענ ה ז ו דאפש ר
שנתגבר עלי ו ותקפ ה . והקש ו ה ם עצמ ם ז״ ל
לדבריהם א״ כ יהי ה נממ ן בסענ ח השכרחי ה
במגו דחקפ ה ממנ י ותירצ ו במקו ם חזק ה כ י
האי ל א סמרינ ן כ ן כתב ו ה ס ומיה ו ח י חמ ר
בדמי אוגרחי ה ניהלי ה בפנ י פלונ י ופלונ י והלכ ו
להם למדינ ת הי ם נאמ ן מג ו דא י בע י אמ ר
תקפה מנא י ע ד כא ן דבריהם :

פ״י א בהמ ה א ו חי ה שאינ ה שמור ה וכו׳ .

סרק חזק ת הבתי ם(ד ף ל״ו )

אסר

מוציאין אות ה מיד ו כיר ן ששת ק בהחל ה הר י ז ה כמוד ה
לו . חז ר השנ י ותקפ ה [ל ] מראשו ן אע״ פ שהראשו ן *(לא )
צוח מתחל ה וע ד סי ף חילקי ן • י ג בא ו שניה ם אדוקי ן
בטלית ואמרנ ו לה ם צא ו וחלק ו א ת דמי ה יצא ו וחזר ו
והרי הי א תח ת י ד אח ד מה ן ז ה טוע ן הוד ה ונםתל ק
ממנה וז ה טוע ן שמכרתי ו ל ו א ו [״ ] נתגב ר על י וחטפ ה
המוציא מחביר ו עלי ו הראי ה . וא ם ל א הבי א ראי ה ישב ע
זה שהי א של ו ויפט ר וכ ן כ ל כיוצ א בז ה :

אמר ר״ ל הגודרו ת אי ן לה ם חזק ה ופירו ש גדרו ח צא ן וכ ל דב ר המהל ך בדרכי ם כגו ן
עבדיס וכ ן מט־ ר בגס ׳ :

ב הית ה הבהמ ה שמור ה א ו מסור ה וכו׳ , ש ם הנה ו עיז י דהכל י חושל א בנחרדע א
פירוש ששרי ם קלופי ם אס א מרי ה דחושל א תפסינה ו והו ה ק א שעי ן טוב א אמ ר
אבוה דשמוא ל יכו . לטעו ן ע ד כד י דמיה ן
פירוש מג ו דא י בע י אמ ר לקוחי ן

פרק עשייר י

א בהמ ה ייא ו חי ה שאינ ה שמור ה אל א מהלכ ת בכ ל
מקום [א ] ורוע ה . אינ ה בחזק ת ז ה שתפם ה
מאחר שהי א ידוע ה לבעלי ם . כיצ ד הבי א התוב ע עדי ם
שהבהמה הזא ת ידוע ה ל ן [כ ] וז ה התופ ס טוע ן את ה
נתתה ל י את ה מכרת ה ל י אינ ו נאמ ן . שאי ן היות ה תח ת
ידו ראי ה שהר י הי א הלכ ה מעצמ ה ונכנס ה ברשות ו .

לפיכך א ם ל א הבי א ראי ה תחזו ר הבהמ ה לבעלי ה וישב ע
היסת ע ל טענ ה ז י ♦ * ב הית ה הבהמ ה שמור ה א ו מסור ה
לרועה א ף ע ל פ י שהבי א ז ה עדי ם שהי א של ו הר י הי א
בחזקת ז ה שהי א תח ת יד ו וא ם טע ן את ה מכרת ה א ו
נתתה ל י ישב ע התופ ס היס ת שהי א של ו ויפט י " ג לפיכ ך
מי שתפ ס בהמ ת חביר ו שהית ה שמור ה א ו בי ד רוע ה .

והבעלים טועני ן הי א יצא ת מעצמ ה ובא ה אצל ך א ו
פקדון הי א ביד ך א ו שאול ה הי א ל ך . והתופ ס אומ ר כ ן
הוא אינ ה של י אב ל את ה חיי ב ל י כ ך וכ ך א ו את ה
משכנתה ביד י ע ל כ ך וכ ך א ו הזק ת [ג ] אות י נז ק שאת ה
חייב לשל ם כ ך וכ ך יכו ל לטעו ן ע ד כד י דמי ה מתו ך
שיכול לומ ר לקוח ה הי א ביד י וישב ע בנקיט ת חפ ץ ויטו ל :

ד וכ ן העבדי ם שיכולי ן להל ך אינ ן בחזק ת ז ה שה ן תח ת
ידו אל א כיו ן שהבי א הטוע ן עדי ם שז ה ידו ע שהו א
עבדו והל ה טוע ן את ה מכרת ו ל י את ה נתת ו ל י במתנ ה
אינו נאמ ן ויחזו ר העב ד לבעלי ו וישב ע הטוע ן של א מכ ר
ולא נת ן , הבי א ז ה הנטע ן שתפ ס העב ד עדי ם שי ש לז ה העב ד אצל ו של ש שני ם רצופו ת
ט^ום ליו ם והו א טשתט ש ב ו כדר ך שהעברי ם טשטשי ן א ת רב ן הואי ל ול א טיח ה ב ו ככ ל אל ו השני ם הר י ז ה נאח ו וטע4 ?
אותו ביד ו את ר שישב ע היס ת שלקה ו ממנ ו א ו נתנ ו ל ו כמתנה . אכ ל עב ד קט ן שאינ ו יבו ל להל ך ע ל רגלי ו מפנ י סטנו? 1
הרי הו א כשא ר המטלטלי ן וכ ל מ י שיהי ה ברשות ו דר י הו א כחזקת ו והמוצי א טחניר י עלי ו היאי ה : ה הטוע ? את^חמ ת
ואמר בנ ד א ו בהמ ה א ו עב ד ז ה שביד ך של י הו א א ו שאו ל א ו גזו ל א ו הפקדתי ו אצל ך א ו שכו ר ל ך . והנטע ן אמ ר ל א

לזה . חז ר הנטע ן ואמ ר כ ן הי ה של ך אב ל את ה נתת ו ל י א ו מכרת ו ל י וז ה שאמרת י ירושת י ל א שירשתי ו טאבות י אל א
שהיא של י כאיל ו ירשתי ו דר י ז ה נאמ ן ונשב ע היס ת שכב ר [, ] ביארנ ו שי ש לטוע ן לחזו ר לטע ת דב ר הנשט ^

•גס״אאינו: וועוח׳ פ סי׳קל ה סט״ ג משי ן סי׳צס ;

סס נ ה

לחם משנ ה

״י*״* ״" * ״! מ ל״״ ־ ־: ־ י<)• ! ״ליא ץ ווי״ א א | ייפפיא ־ אפי ־ הפיק א לפל א פא ־ וננהא ס ל א . קה ה דא־ ה א ה ה י,־ ו נ־מי א מ״דיי ס ל־נו■ ־ מ״ א דא- ד

, ״ , ה ן ביד י
והקשו והאמ ר רי ש לקי ש הגודרו ח אי ן לה ם
חזקה וחירצ ו שאג י עיז י דמסיר י גרוע ה והקש ו
והא איכ א צפר א ופני א פירו ש שהולכו ת יחידו ח
מבית בעליה ן ע ד הרוע ה ותירצ ו שאנ י נהרדע א
דשכיחי סייע י פירו ש ישמעאלי ם גנבי ם ומיד א
לידא משלמ י ע״ כ בגמ ' ובהלכו ת ונתבאר ו דבר י
רבינו :

נ ומ״ ש רשב ע בנקיט ת חפ ן . הו א בהסכמ ה
מן הגאוני ם ז״ ל שכ ל שאינ ו טוע ן
שגוף הדב ר הו א של ו י ש ל ו לישב ע בנקיט ת
מסן וכב ר נתבא ר ז ה פר ק י״ ג מהלכו ת מלו ה
ולוה ;

ד וכ ן העבדי ם שיכולי ן להל ך וכו׳ . ש ם
במשנה והעבדי ם י ש לה ן חזק ה והקש ו
והאמר רי ש לקי ש הגודרו ת חי ן לה ם חק ה
ותירן ר: א אי ן לה ם חזק ה לאלת ר אב ל י ש
להם חזק ה לאח ר של ש שני ם ורבינ ו ל א הזכי ר
דץ ז ה דחזק ת של ש שני ם גב י בהמ ה א ו חי ה
ונראה סיו ע לדברי ו ממ ה ששנינ ו במשנ ה חזק ה
בעבדים ול א הזכיר ו בבהמ ה וחי ה חב ל מדבר י
רש״י ז״ ל נרא ה דהו ח הדי ן ח ם המזי ק בבהמ ה
וחיה של ש שני ם שחזקת ו חזק ה ומועיל ה ל ו
שכך כת ב אב ל י ש לה ם לעבדי ם ולגודרו ח
חזקה לאח ר של ש שני ם ומדבר י בע ל העיטו ר
נראה כדע ת רבינ ו וכת ב רבינ ו שנשב ע היס ח
והוא מפנ י שי ש שבוע ת היס ת אפי ׳ בקרקעו ת
כמו שנתבא ר ס״ ה וי ש חולקי ן ואומרי ן דכ ל
שיש ל ו חזק ה אינ ו נשב ע דחזק ה כשמ ה ופי״ א
אכתוב בזה : אב ל עב ד קט ן וכו ׳ . ש ם
אמר רב א א ם הי ה קט ן מוט ל בעריס ה לאלת ר
יש ל ו חזק ה ואמר ו פשיט א ותירצ ו ל א צריכ א
דעיילא חימי ה הת ם מה ו ד ת מ א ליחו ש דילמ א
אימיה עיילתי ה להח ס ואנשיחי ה קמ״ ל דאימ א
לא מנשי א בר א ע״ כ ורבינ ו כת ב הד ר סת ם
והכל בכל ל :

ה הטוע ן א ח חביר ו ואמ ר ל ו וכו׳ . מעש ה
שם גב י קרק ע והו א הד ץ
למטלטלין וכ ל כיוצ א בז ה וכמ ו שנתבא ר פר ק
שביעי דטוע ן ומז ר ונוע ן דב ר הנשמ ע והו א
שלא יצ א מבי ת די ן כנזכ ר ש ם :

ספינה

דאע״ג דאמר ו את״ ל מכ ל מקו ם עיק ר הדב ר בעי א הי ח :

©"י ד וכ ן העבדי ם וכו׳ . לרבינ ו ז״ ל דמחל ק בי ן עבדי ם לבהמו ת דבעבדי ם י ש חזק ה

הגהות סיימוניו ת

בכרכשתא כדאית א חת ם • [ל ] שכ ל דב ר שתחר ת דינ ו חמע׳ ח א ם תקמ ו המוצ א אי ו
תקיפתו כלו ם וטםקינ ן מיני ת כדאגז ר רב א בשר ק קט א דבכ א מציע א גב י סס ק בבו ר
ותניא כוותי ה אב ל תקפ ו קור ם שנול ד הספ ק ל א מסקינ ן מיני ה וכ ן פר״ ש פר ק בתר א
דנתובות גב י אוק י תר י להד י חר י ואוק י ממונ א אחזקי ה תד ע שהר י במסכ ת בכורו ת לר ׳
עקיבא שמהשי ב מ ת ביו ם ל ׳ ספ ק אמ ר ש ם א ם נת ן פדיו ן לכה ן ל א יחוי ר וא ם ל א נת ן ל א
יחן אלט א ר.יו ן דחפ ם קוד ם שנול ד מספ ק ל א מפקינ ן מיני ה ס׳ ח והתום ׳ האריכ ו עו ד סצ ת

ואידי הו י לאח ר של ש שני ם ושאג י עבדי ם מגודרו ת ודוק א בעבדי ם י ש לה ם מזקס .
וי^ל למשמ ע דאסיל ו עבדי ם נכנסי ם ככל ל גודרו ת כיו ן שה ם מהלכי ם בדרכי ם :

כיצד

מגדל עו ז

יצאה מתח ת יד ם לידינ ו אמרינ ן כ ל דאלי ם גנ ר וי ש ל י נו ס עע ס כ י א ם 1 ה נסחז ק מז ה היו ם וז ס
מזה למח ר הואי ל ול א נ א לידינ ו אמרינ ן כ ל דאלי ם גנ ר וז ה טע ם ראו י ונככ ד וכ ן נתנ ו רגינ ו וי ש
לנו ראיו ת נז ה נחום ׳ : בא ו שניה ם אדוקי ן וכו ׳ ע ד נו ף הסר ק . רי ש ננ א מציע א (ד ף ו׳ ) :
פ״י בהמ ה א ו חי ה וכו ׳ ע ד וישנ ע היס ח ע ל טענ ה ז ו . ם ׳ סכוח נ וש׳ ק דמציע א : הית ה הנהמ ה
שמורה כו ׳ ע ד ישנ ע ננקיט ת חש ן ויטו ל . נכתונו ת סר ק הכוח נ : וכ ן סענדי ם שיכולי ם ט ר