NOL
Mishneh Torah (Codification of Talmudic laws)

Chapter 571

Section 571

,ז ייי ז

מנדל עו ז

ס׳ כ ל הנשגע ץ(ד ף מ׳ו ) : ס י שלק ח קרדו ם ואמ ר ע ד הר י הי א כשא ר המטלטל ץ : כת ב ראנ׳ ד ו״ ל אנ ז
מפרשים וכו ׳ ; ואנ י אומ ר בס ׳ כ ל הנשנעי ן ורי ש ס ׳ חזק ה הגתי ם (דן . ל׳ג ) דק א מיית י ל ה גרסינ ן
גה הא י מא ן דנקי ט נרג א וסונלי א וי׳ ם גורכי ן מגל א ותונגי א ואמ ר איוי ל ואגזרי ם לדיקל א דסלני א

כו׳

שאינם עשויי ן לה . מינ ם ול א אמר ן אל א בדברי ם העשרי ם להשאי ל ולהשכי ר דהו ה טשס ע דבדברי ם העשויי ן להשאי ל ולהשכי ר הו ה מ ד,ימ ן א י ליכ א כ ל הנ י טיל י דקאט ר שאי ן עשויי ן
למכור כלי ו וכלי ם שאי ן דרכ ן לר״טמי ן ע׳ ב ! [ו ] הא י מא ן דנק ט מגל א ותובלי א ואמ ר איזי ל ואיגדרי ה לייקל א דסלני א דזבניד , ניחל י מהימ ן כו ׳ פיר ש לגדו ר התמרי ם שע ל
הדקל דגדירר , שייב א בתטרי ם ול א אייר י ב ק ריצ ת הדק ל בנעמו ד דא ם כ ן ה׳ ל למימ י הא י מא ן נקי ט נרג א ו>^.מ ר איקטלי ה כדאסרינ ן 6 ׳ כ ל הנשבעי ן גב י עבי ד אינ ש דגזי ם
ולא עבי ד תום ׳ ורשב׳ ם וכ ן ס ׳ ה . ונראד , לר״ י ולריב״ ם דא ם הי ה ב א לקצוי ן הדק ל עצמ ו ל א דדוק א פיר י עביד י אינש י ד . בנ י >,ב ל אי ן דר ך בנ י אד ם למכו ר דק ל לקצו ץ תד ע
סיאטרינן סר ק החוב ל שור י הרג ת נטיעות י קצצ ת את ה אמר ת ל י לקצצ ו פטו ר ופר; ־ א׳ ב ל א שבק ת חי י לכ ל בדי ה משמ ע דאינ ו נאש ן לומ ר את ה אמר ח ל י לסונצ ו כסג ו ח ד

כעי אמ ר אחר . מכרת ו ל י ע״ ב תום ׳ וכ ן פיר ש רשג׳ ם ור״ ב אינ ו רוא ח דנדי ו ול א פיר ש לסו ז ע״ כ 1

30

מגיד טשנ ח

משפטים . הלכו ת טוע ן ונטע ן פ״ ט מגי ד משנ ח

ואיגדריה לדיקל א דסלני א ואנירי ה רוצ ס לומ ר לקינו ח הפירו ח וזה ו דע ה ההשגו ח וכ ך
כתוכ ש ם א״ ה אנ ו מפרשי ם וכו׳ . ונרא ה שכוונש ם דמשו ס הכ י מהימ ן גנ י סירו ח אכ ל ההי א
דהמובל הו א גב י איל ן שאינ ו שמ ד ליקצ ן וליסל ש אב ל סירו ס עומדי ן ה ן ליחל ש והו ו לה ו
כמשלשלין כיו ן שתלש ן ונמל ן : וכ ן היור ד לשד ה חביר ו ואכ ל וכו / ז ה מתבא ר ש ם אמ ר ר ב
זביד א ם מע ן ואמ ר לסירו ת ירדת י נאמ ן ועו ד
א כי ר מימר א ז ו בארוכ ה ס ׳ שש ה מש ר :

? שני ם שהי ו אוחזי ! וכו ׳ . רא ש מס ׳ מציע א
שנים אומזי ן בנילי ח ז ה אומ ר חנ י
מצאתיה וז ה אומ ר אנ י וכו ׳ עו ד במשנ ה הי ו
שנים רוכבי ן ע ל גב י בהמ ה א ו שהי ה אח ד
רכוב ואח ד מנהי ג ז ה אומ ר כול ה של י וז ה
אומר כול ה של י וט ׳ ומבוא ר במשנ ה ש ם שז ה
נשבע וז ה נשב ע כמ״ ש רבינ ו והו א מתקנ ת
חכמים דמדי ן חור ה כיו ן ששניה ם חפוסי ן ל א
היו צריכי ם שבוע ה ורבינ ו כת ב כל י ול א הזכי ר
עלית לס י שי ש בדי ן השלי ח מלוקי ן יתבאר ו
בסמוך. וד ע שי ש מ ן המפרשי ם סבורי ן שא ם
היה אח ד אומ ר אנ י ארגת י טלי ת ז ו ואח ד
אומר אנ י ארגתי ה כיו ן ד׳.יכ א ודא י רמא י יה א
מונח ע ד שיב א אליה ו ול א אמר ו יחלק ו אל א
במה שאפש ר ששניה ם ז ט ב ו כאח ד וגחל ו בז ה
בסוגיה הג מ ודע ת רבינ ו עיק ר של א מיל ק
בזה דבכ ל גוונ א חולקי ן בשבוע ה וכ ן נרא ה מ ן
ההלכות ומדבר י רבינ ו וכי׳ כ הרשב״ א ז״ ל :
ח ז ה אומ ר כול ה של י וכו ׳ . משנ ה ש ם כלשו ן
רבינו וכת ב הרשב״ א ז״ ל ומסתבר א
דבדבר הראו י ליחל ק לשלי ש ולרבי ע איל ו רצ ה
נוטל ממנ ו החצ י ואח״ כ נשב ע ע ל ממצי ת מ ה
שנשאר שאי ן צ ו ב ה פחו ת מחצי ה חב ל בדב ר
שאינו

שאיט ראו י ליחל ק נשב ע ע ל כ ל השלש ה חלקי ם ש ד כת ב בז ה נוס ל שלש ה חלקי ם וכליל !
הוא לכ ל צ ד שנמלק ו נ ה דכ ל שז ה הוכ ע כול ה וז ה מוד ה ל ו כ ה נסל ק חס ד ז ה ישכ ע
על חצ י טעו ן וז ה ישב ע ע ל חצ י נוש ן וכדאית א בחוספח א ובירושלמ י ודב ר פשו ס הו א :
מכאן אח ה למ ד וט ׳ . אל ו ה ן דבר י רבינ ו ודברי ם ברורי ם ה ם :

וכורת איל ן שאינ ו של ו . וא ם טענ ו הבעלי ם של א מכרוה ו
נשבע ז ה הכור ת היס ת שהו א של ו ונפט ר . וכיו ן שנכר ת
הרי הו א כשא ר כ ל המטלטלי ן . וכ ן היור ד לשד ה הכיר ו
ואכל פירותי ה שנ ה א ו שנתי ם והבעלי ם טועני ן שז ה יר ד
שלא ברשו ת ונזל ן הו א ואכ ל והר י העדי ם שאכ ל
והיורד אומ ר ברשות ך ירדת י לאכו ל [ה ] פירותי ה . הר י
זה האוכ ל נאמ ן ונשב ע היס ת ע ל כ ך [י ] חזק ה הי א
שאין אד ם מעי ז פני ו ואוכ ל פירו ת שאינ ן של ו י אע״ פ
שהקרקע בחזק ת בעליה ן אי ן הפירו ת בחזק ת הבעלי ם .

שאין אד ם מוכ ר פירו ת שדה ו בשט ר כד י שנאמ ר לז ה
שאכל הב א שטר ך . ואי ן צרי ך לומ ר שא ם אכ ל פירותי ה
שנים רבו ת שמתו ך שיכו ל לומ ר לקוח ה הי א ביד י נאמ ן
לומר לפירו ת ירדת י וישב ע היס ת * ז "שני ם שהי ו
אוחזין בכל י אח ד א ו שהי ו רוכבי ן ע ל גב י בהמ ה אח ת .

או שהי ה אח ד רוכ ב ואח ד מנהי ג א ו יושבי ן [ז ] בצ ד
ערמה ש ל חטי ם ומונחו ת בסמט א א ו בחצ ר ש ל שניה ם
זה אומ ר הכ ל של י וז ה אומ ר הכ ל של י כ ל אח ד משניה ן
נשבע בנקיט ת חפ ץ שאי ן ל ו בז ה הדב ר פחו ת מחצי ו
ויחלוקו . ושבוע ה ז ו תקנ ת חכמי ם [ח ] הי א כד י של א
יהיה כ ל אח ד תופ ם בטלית ו ש ל הכיר ו ונוט ל בל א
שבועה: ח ז ה אומ ר כול ה של י וז ה אומ ר חצי ה של י האומ ר כול ה של י ישב ע שאי ן ל ו ב ה פחו ת משלש ה חלקי ם . והאומ ר
חציה של י ישב ע שאי ן ל ו ב ה פחו ת מרבי ע . וז ה נוט ל [ט ] שלש ה חלקי ם וז ה נוט ל רבי ע [י ] מכא ן את ה למ ד לכ ל הנשבעי ן
ליטול בי ן שבוע ה קל ה בי ן שבוע ה חמור ה שאינ ו נשב ע ע ל מ ה שטוע ן אל א ע ל מ ה שנוט ל אע״ פ שטוע ן יות ר : ט היו -
שבים אדוקי ן בטלי ת ז ה אומ ר כול ה של י וז ה אומ ר כול ה של י . ז ה נוט ל ע ד מקו ם שיד ו מגע ת וז ה נוט ל ע ד מקו ם שיד ו
מגעת והשא ר חולקי ן בשר ה אח ר שנשבעי ן . וי ש לכ ל אח ד לגלג ל ע ל חביר ו שכ ל מ ה שנט ל כדי ן נטל : י הי ה ז ה אוח ז
בחוטין שבשפ ת [כ ] הטלי ת וז ה בחוטי ן שבשפ ת האחר ת חולקי ן כל ה בשו ה אח ר שנשבעי ן . וכ ל חלוק ה האמור ה כא ן בדמי ם
לא שיפסיד ו עצמ ו ש ל כל י א ו ש ל טלי ת א ו שימית ו הבהמ ה : י א הי ה אוח ז האח ד א ת השג ת הראב״ ד

כולה וז ה מתאב ק עט ו ונתל ה ב ה הר י ז ו בחזק ת הי\ח ז א ת כול ה ! י ^ *בא ו שניה ם יגא ו שרה ם אדו ר,י ן וכו ' ט ד חילקי ן . א׳ א אי ן טט ס
אדוקין ב ה ושמט ה האח ד מי ד חביר ו בפנינ ו ושת ק השנ י א ף ע ל פ י שחז ר וצןך ן אל ן לז ס עכ״ ל • •

א טומ׳ מ סי ׳ קל ח וסי ׳ קל ט סמ״ ג עשי ן סי ׳ צ ה ג מוציאי ן

לחם משנ ה

ט הי ן שני ם אדוקי ן בטלי ת וכו׳ . בגמר א ש ם
(דף ז׳ ) חנ י ר ב חחליפ א ב ר מערב א
קמיה דרב י אבה ו שני ם אדוקי ן בטלי ת ז ה
נוטל ע ד מקו ם שיד ו מגע ת ו1 ה נוט ל ע ד
מקום שיד ו מגע ת והשא ר חולקי ן בשי ה מחו י
ליה ר ׳ אבה ו בשבוע ה והקש ו אל א מתניחי ן
דר,חנ י דסלג י בהד י הדד י וכו ׳ היכ י משכח ת
לה ותירצ ו כגו ן דחפס י בכרכשס א פירו ש בחוטי [
שבשפת הבג ד ופיר ש רבינ ו שדבר י ר ׳ אכה ו
שס ע ל השא ר בדוק א שמ ה שכ ל אח ד חפו ס
איט צרי ך שנוע ה אב ל רא י י ש גלגו ל שבוע ה
מל מ ה שה ן חפוסי ן דבכ ל דב ר י ש גלגו ל
וגס רבינ ו האי י כת ב מחו י רב י אבה ו והשד ר
חולקין בשבוע ה וכ ן כחו ב בהלכו ת גדולו ת אב ל
הראב״ד פיר ש שאפיל ו מ ה שה ן חפוסי ן נוטלי ן
בשבועה וכ ן הסכימ ו הרמב״ ן והרשנ״ א ז״ ל :
י הי ה ז ה אוח ז בחוטי ן וכו׳ . כב ר נחבא ר ז ה
דהיינו תפס י בכרכשת א : וכ ל חלוק ה
האמורה כא ן וכו ׳ . מפור ש בגת ׳ דכ ל דב ר
שיפסיד א ם יחל ק ממ ש חולקי ן אוח ו בדמי ם :
יא היד , אוח ז האח ד א ת כול ה וכו ׳ . ש ם
אוקימתא בגמ ׳ ובהלכות :

יב בא ו שניה ם אדוקי ן ב ה וכו׳ . ש ם(ד ף ו׳ )
בעי ר ׳ זיר א חקפ ה אח ד בפנינ ו
מהו היכ י דמ י א י דשחי ק אודוי י אול י לי ה
ואי

וכן היור ד לשד ה חביר ו וכו׳ . מ ה שהקש ו התום ׳ ז״ ל ו ק נע ל ההג״ ה דמא י אירי א
משוס דל א חצי ף צימ א משו ס דקפי ס מיד י דהו ה אשא ר מטלטלי ן נרא ה ל י שרבי ט
ז״ל יתר ן כחירו ן השנ י שתיר ן בע ל ההגהו ת נש ם ריצבי׳ א דהיכ א דל א נמל ה כידיעת ו
אינו נאמ ן וכ י ראוה ו שהטמי ן כלי ם וכו ׳ דנאמ ן היינ ו משו ם דנטל ם בידיעח ו ש ל בע ל
הבית וכ ן מוכ ח לשו ן רבינ ו ז״ ל שכת ב לעי ל מ י שנכנ ס לבית ו ש ל חביר ו בפנ י בע ל
הבית וכ״ כ הרי״ ף ז״ ל בשער י שבועו ת ע״ ש :

ז שני ם שהי ו אוחזי ם בכל י אח ד וכו ׳ . קש ה דאמא י ז ה מט ל חצי ו וז ה מט ל חצי ו
ליהוי כטלי ת לז ה מש ל ע ד מקו ם שיד ו מגע ת וז ה מס ל ע ל מקו ם שיד ו

[ה] א י טעי ן ואמ ר לסירו ת ירדת י סהיט ן רלי א ח5י\ י איני ש וכו ׳ ופירו ש טהימ ן
מה שאכ ל כג ר ואע׳ ג דבשע ה שאכ ל הי ה נע ל השד ה יכו ל לעכ ב ול א הי ה נאמ ן
לומר לשירו ת ירדת י מיה ו כיו ן שככ ר אכל ן וז ה ב א להוצי א ממנ ו נאמ ן לוכ ר לשירו ת
ירדתי ותימ ח מא י אירי א משו ם דל א חצין ז איני ש תישו ק לי ה משו ם דתשי ס מיד י דהוד .
אמשלטלין שאי ן עשויי ם להשאי ל ולהשכי ר דא י אמ ר לקוחי ן ביד י מהימ ן . וני ל
האיצטריך טעמ א דל א הצי ף איני ש דא ם לקט ן והניח ן ברשו ת שאינ ו של ו דל א תשי ם

מגעת . וקש ה עו ד מז ה דבר י ה״ ה ז״ ל שכח ב בדי ן המלי ח שי ש חילוקי ם ולכ ך רבי ט
ז״ל ל א הזכי ר טלי ת אל א כל י משמ ע דבכל י ל א חמרינ ן ע ד מקו ם שיד ו מגע ת ול ח ידעת י
למה דאפי ׳ בשט ר אמרי ק לי ה בגמ ׳ ז ה טט ל ע ד מקו ם שיד ו מגע ח וכו ' אע״ נ דרבי ט
לא פס ק בשט ר הכ י מ״ מ חילו ק בי ן כל י לטלי ה ל א ידעת י למ ה הו א וצ״ ע :

ומונחות בסיממ א וכו ׳ . עיי ן בטו ר מש ן משפ ט ומ״ ש ע ל ז ה :

יב בא ו שניה ם אדוקי ם וכו ׳ . כת ב כ״ ז ז״ ל ודר ך רנינ ו לפסו ק כאת״ ל וט ׳ אע״ ג
דגם ש ם אמ ר אס״ ל מוציהי ן מיד ו הקדיש ה אינ ה מקודש ת ה ך י.ת״ ל עדי ף
דהוי נחר א . ועו ד דעני ד הנעי א ע ל ה א ואע״ ג דסוב ר רבינ ו דכ ל א ם תמצ א לומ ר

פשיטותא

הגהות מיימוניו ת

עיי נמ י כשא ר דטי א איימ א מדמ י ייי ח יישא ר רא ץ שניה ם מוחזקי ן וטעמ א דיחלוק ו ולי א
אמרינן בי י דאליי ם גב ר בההי א ארב א בש ׳ ח״ ה דהכ א אימ ר תרווייה ו בהד י הדד י אגבה ו
או קנאוה ו ורל א כרשי י וכר׳ ח ששירש ו דוק א אוחזי ם וה א דמדמ י לי ה לשא ר אר׳ ת
דיר נפק ד הו י בשניה ם מוחזקי ן אב ל א י מנ ח אארע א אי ן ב ו די ן חלוק ה אל א כ ל דאלי ם
גבר בההי א ארנ א ובס׳ ה כת ב בדבר י ר״ ת שא ם ל א הי ה אוח ז ל א ז ה ול א ־ ה כ ל דאלי ם
גבר כההי א ארב א שאי ן לנ ו למחו ת בי ד הב א לתשו ם מאח ר שאי ן אד ם מוחז ק כ ה ואי ן

בהו ר׳י . וריצב׳ א אמ ר דל א קש ה כל ל דדומי א דרב י דשא ר מטלטלי ן א ם ידו ע שנכנ ס יודעי ן ש ל מ י הו א ע״ כ . וכ ן לר׳ י ל א נרא ה שירו ש ריצב״ א ;׳ ש ועיי ן לקמ ן'סון ש שיי '
לבית חביר ו ונגל ן כל א ידיעת ו הי ה חיי ב להחזי ר ולא ו כ ל כמיני ה לומ ר לקחת י מתחיל ה יוחנ ן כו ׳ ודל א כאבי י דאמ ר חיישינ ן שמ א פש ק מלו ה ישנ ה י ש ל ו ע ל

דמי לה א דם ׳ ב ל הנשבעי ן ר א ה ו שהטמי ן כלי ם תה ת כנשי ו ובו ' דנאמ ן לומ ר לקו ת
הן ביד י היכ א דעשו י למכו ר כלי ו כדלעי ל בפר ק ו ח דהת ם ל א ראינ ו שנכנ ס לגית ^
ואששר שבשע ת נטיל ה מסר ם ל ו אב ל היכ א דנטל ן בל א ידיעת ו ה א מיל ת א פשיט א
דלאו כ ל כמיני ה לומ ר ברשות ו לקחתי ם דא' כ ל א שבק ת חי י לכ ל ברי ח ע' כ ריצב׳ א
ונראה ראי ה לדברי ו מנסכ א דר ' אב א דא י הו ה שנ י עדי ם שחט ף בו ׳ ע״ כ : [ו ] וכ ן שיר ש
רשב״ם דאשיל ו איכ א סהד י ראכ ל שיר י מהימ ן בשבוע ת היס ת ודוק א למפר ע מהימ ן ע ל מ ה
שאכל כנ ר אב ל מכא ן ולהב א ל א דא׳ ב ל א שבק ת חי י לכ ל בדי ה ע״ כ : [ז ] מתו ך
לשונו נרא ה דעת ו כריצב״ א ששיר ש דלא ו דוק א אוחזי ן כדאט ר תלמוד א לימ א מתני ׳
דלא כר ׳ יוס י בו ׳ אל א מא י רכנ ן ה א אמר י השא ר יה א מונ ח ע ר שיב א אליה ו והא י