Chapter 569
Section 569
הגהות מיימוניו ת
[ד] בקידושי ן סר ק חאומ ר בירושלמ י גר ם ח ד ב ר נ ש ק ם ע ל חברי ח בשוק א אנז ר לי ח
חב ל י קיתונ א וס ב דינ ר את א עובד א קומ י רב י מנ א אמ ר לי ח א ח אודי ח לי ח בדינ ר
ואיחו ל א אוד י ל ך בקיתונא י ה ב לי ח דינ ר ועיי ן בסימ ן נ״ ז ד ץ נזקקי ו לתוב ע חחיל ח
ע״כ ! [ה ] עיי ן בסימ ן ל׳ ב 1
אומר לקו ח הו א ביד י הי ה מעי ז אב ל השת א שאמ ר בכ ך ובכ ך לקחת י אוח ו אינ ו מעי ז
ומנו דהעז ה ל א אמרינ ן כדכח ב הרא״ ש ז״ ל ברי ש ס ׳ כ ל הנשבעי ן : מכא ן את ה למ ד
וכו . מדבר י ה״ ה ז״ ל נרא ה דקא י ארא ש הפר ק וכוונ ת רבינ ו ז״ ל ממ״ ש ברח ש הסר ק
אחה למ ד די ן ז ה והקש ה הר ב בע ל כ״ מ ז״ ל דפשיט א מא י חח א לאשמועינ ן ותיר ז
דהודיענו דל א אמרינ ן מג ו לאיסטור י משבוע ה והבי ח ראי ה מכא ן . וקש ה ל י עלי ו מ ה
ראיה הי א א י משו ם דאמר ה מתני ׳ •שב ע כמ ה הוצי א ואמא י להימני ה במג ו דאת ה
מכרתו ל י וכו ׳ די ן ז ה עצמ ו דאת ה מכרת ו ל י לרבינ ו ז״ ל אמר ו ומ י שיאמ ר דמג ו לאיסטור י
משבועה אמרינ ן יכחי ש ל ו ויאמ ר דהיכ א דאמ ר את ה מכרת ו ל י דאינ ו נאמ ן :
ז מ י שהי ו ביד ו וכו ׳ , ה ך בג א אייר י בגנובי ם כדכח כ ה״ ה ז״ ל דודא י כיו ן'דאינ ו
טוען שהשאיל ו ל ו אפי ׳ שטוע ן שהשאיל ו לאח ר היינ ו גנובי ם דכיו ן דהאח ר מכר ו
הרי גנב ו ממנ ו וחחזוק י אינש י בגנב י ל א ממזקינ ן וקש ה דא״ כ מ ה חיד ש בבב א ז ו יות ר
מההיא דלעי ל דהר י לעי ל חמ ר דננמבי ם ול א יצ א ש ם גניב ה אינ ו נאמ ן . וי״ ל דכא ן
חירש אע״ פ שהוד ה ואמ ר ל ו יוד ע אנ י שהי ה של ך אב ל למעל ה אמ ר אינ י יודט :
מי שהי ו ביד ו וכו ׳ . הר״ א ז״ ל השי ג ע ל רבינ ו ז״ ל דל א עדי ף מגבר א דאת י מממתי ס
והוא השי ג יפ ה מפנ י שהו א סבו ר שאפי ׳ הי ה מוע ן ללוק ח עצמ ו גנובי ם הי ו הי ה
גאמן נמג ו דשאולי ס אכ ל הטו ר ז״ ל דאי ת לי ה דהיכ א דאמ ר גנובי ם אפי ׳ בדברי ם
העשויים להשאי ל ולהשכי ר אינ ו נאמ ן כמ״ ש בהלכו ת שנוע ה בב״ ד סימ ן צ ׳ י ש לחמו ס
איך כת ב בהלכו ח חזק ת מטלטלי ן דל א נרא ה ל ו דבר י רביג ו ז״ ל דודא י השת א ה ד בסופ ן
ננוביט וכדכת ב ש ם עלי ו הרב״ י ז״ ל :
ט א ל תטע ה וכו ׳ . בהשגו ת נרא ה שהו א ט״ ם מ״ ש בסו ף לשו ן ההשג ה הר י הו א
מדברים שאינ ם עשויי ם וצ״ ל הר י הו א מדברי ם עשויי ם ור״ ל כ ל דב ר שהו א סחו ס
הערך
מגדל עו ז
סנשנעין (ד ף מ״ו ) : ס י שהיוגיד ו דנרי ם העשויי ן להשאי ל ולהשכי ר ע ד שאד ם עשו י למכו ר א ח כלי ו :
כתב הראג׳ ד ז״ ל ל א ידעת י למ ה וכו ׳ : ואנ י אומ י ז ה הדי ן עיקר ו סר ק כ ל הגשנעי ן וש ם גיאי ז
י״י אלס ס ז׳ ל נשע ר השש י מ ן השערי ם שחיב ר באות ה ההלכ ה וטענ ס סלוק ח שאמ ר הראכ״ י
דל אי ן א ט צריכי ן לכ ן שהר י הו א בעצמ ו טוע ן וכדאיח א סר ק הגוז ל בתר א גמר א מתני ׳ דכמכי ד
^ ^ . ״ . , כלי ו וססרי ו ני ד אח ר דקי׳ ל טעמ א הת ם דוק א משו ם דיצ א ל ו ש ם גנב ה בעי ר כו ׳ כדאית א הת ם אב ל
״יי׳ ״ י ״ ^ ״״ י ""י /יאיי״ א יטי 1 דאי ו טעי ן ל א טענינ ן לי ה אנ ן ועו ד אנ י אומ ר מעול ם ל א שמעת י טועני ן ללוק ח אל א דומי א דטועני ן ליור ש ושניס ם נ ^
הסומזק וצ א מטלטל י כל ל והרוצ ה לסלו ק ט ל ז ה צ״ ו למני א יאי ם וז ו אמ ס ציי ״ ^ . 1 ט 1
28 טנייסש ״ משפטי ם . הלמ ת טיע [ ונטע ן פ״ ח ט סגידסשנ ח
י וכל י שה&סד ו מרוכ ה ונו׳ . נא ׳ הסקי ל(ד ף קס״ז ) גנ י סכינ א דאשכנס א סירו ש סכי ן
של שהיס ה אמ ר אני י שהו א עשו י להשאי ל ולהשכי ר ורנ א חל ק עלי ו ואס ר כיו ן
דמיפגס קפד י איגש י ול א מושל י וסוכ ר יני ט שמהלוקת ן הי א בשי ש עדי ם שז ה משאיל ו דא י ל א
לא הו ה אמ ר אני י שהו א מדברי ם העשויי ן להשקי ל ולהשכי ר דה א ולא י איג ו עשו י מעיקר ו
לכך ואעפ״כחל ק רנ א ואמ ר ש־יןמנטלי ן חזק ח
כצי ז ה בכ ל אד ם מקפי ד עלי ו להכא־ל ו א ו
להשכירו וז ה שהי ה משאיל ו מיה ו דאפסי ד
האומן ככלי ם העשויי ן להשאי ל ולהשכי ר א; ל שא ר כנ י אד ם וז ה נרא ה סו^ ם מכ ל הגאוני ם
ז״ל חו ן מהר ב אלפס י ז״ ל שכח ב בהלכו ת דאע״ ג דליכ א ראי ה ל א אמרינ ן מ. ו נאמ ן
ואיט נאמ ן לומ ר לקי ח הו א ניד י וז ה מ״ ש רבינ ו וי ש גאוני ם שדנ ו שהע״ ס של א הני א
וכו׳ואע״סשלא נכת ב ז ה שהזכי ר רבינ ו נהלכו ח מכיו ן כב:לטססבורי ן שאי ן די ן מג ו נאימ ן
הוא הדי ן למ ה שהזכי ר רנינ ו וי ש מ ן ההחרוני ם
ההלכות והמר ו טע ם למ ה אי ן
שסבורין כדבר י
מגו באומ ן לפ י שהתקנ ה התקינ ו לאומני [ כד י
שיהיו בעל י בתי ם מצויי ן אצל ן ובפירו ש הסוגי א
לפי דעו ת אל ו יאריכ ו הדברי ם ודבר י לנינ ו
הגאונים ז״ ל עיק ר . ושא ר כ ל הדיני ן שכת ב
רבינו בד ן ההומני ! כול ן משבארי ן ש ה נסוגי א
ואין להארי ך בביאור ; ונב ר כת ב רכינ ו בדי ן
ה^||^^י״א מהג ׳ שכירו ת וש ם כתבת י בז ה :
ד מ י שנכנ ס לניח ו ש ל נזביר ו וכו׳ . מימר א
הבית בבית ו אל א להשאיל ן לאחרי ם כד י ליהנו ת כנגד ן
או להשכיר ן וליטו ל שכר ן . וכ ן א ם הי ה לאד ם משא ר
הכלים וי ש ל ו עדי ם שהו א משכיר ו תמי ד ומשאיל ו
והוחזק ל ו שהו א להשאי ל ולהשכי ר הר י ה ן ככלי ם
העשויין להשאי ל ולהשכי ר : י וכל י שהפסד ו מרוב ה
מישכרו ובנ י אד ם מקפידי ן עלי ו של א ישאילוה ו הר י הו א
בחזקת שאינ ו עשו י להשאי ל ולהשכי ר כנו ן סכי ן ש ל
שחיטה . לפיכ ך אפיל ו בא ו בנ י אד ם והעיד ו שהשאיל ו א ו
השכירו ז ה אי ן מבטלי ן בה ן חזקת ן אל א הר י ה ן ככ ל
הכלים . *ראי ה לדברינ ו שהר י רב א הוצי א זו ג שעושי ן
בו הסרב ל וספ ר הנד ה בדברי ם העשויי ן להשאי ל
ולהשכיר. ולול י שנתבר ר ל ו בעדי ם שה ן מדברי ם
העשויים להשאי ל ל א הוצי א מתח ת יד י יתומי ם • די א . , ,
שאר הזונו ת [ו ] ושא ר הספרי ם אינ ן בכל ל די ן ז ה אע״ פ שה ן ראויי ן להשאי ל ולהשכי ר .
ודבר ז ה עיק ר גדו ל בדי ן והו א דב ר ש ל טע ם שראו י לסמו ך עלי ו ולדו ן ב ו וברו ר הו א
למוצאי דע ת וראו י לדיי ן לשו ם אות ו לננ ד עיני ו ול א ילו ז :
השגת הראב״ ד
*ראיה לדברינ ו וכו ׳ ע ד סו ף הפר ק . א׳ א אח ר כ ל
ההתראות והאזהרו ת האל ה אש ר התר ה ז ה המחב ר
ואשר ש ם לרבי ם וגדולי ם טועי ם ח: ר הדי ן לכ ל דב ר
שאין כ ל אד ם מקפי ד עלי ו מלה:איל ו א ו מפנ י בלאות ו
הרי הו א מדברי ם שאינ ם עשויי ן להשאי ל ולהשני י :
פרק תשיע י
שהיה
אנפשיה ומי ן דני ן ל ו די ן מלו ק משא ר כ ל בנ י
אדם זה ו דעה ו : ראי ה לדברי ר שהר י יב א
ונו׳. ש ם בפ ׳ המקב ל רב א אפי ק זוז א דסרבל א
וםפרא דאנדח־ ! מיחמ י בדברי ם העשויי ן
להשמיל ולהשכי ר וגרמ ה מדבר י רבינ ו שהביא ו
לו עדי ם שהי ו מדברי ם הטשויי ן להראי ל ולהשכי ר
ר ם הי ה פירו ש דברי ם :עשויי ; י.ראויי ן צ א
היה צרי ך רב א לעדי ם דודא י ברו ר הו ח שראויי ן
הן להשתי ל בי ן זוגו ת וכפרי ם אל ו בי ן הא ר
זוגות הא ר ספרי ס ז ו הי ח רמיי ח רבינ ו ז״ ל
ומין הכר ח ביס ' שנתבר ר ל ו לרנ א ז ה בעדי ם
ואולי י ש ל ו גרס א מבואר ת בז ה :
פ״ט א האומ ל אי ן ל ו הזק ה בכלי ם שתמ ה
ידו וכו׳ . פ ׳ חזק ת (ד ף
מ״ה מ״ו ) משנ ה אומ ן אי ן ל ו חזק ה ובגמר א
ים שקל א וכיר־ א הרב ה ומסקנ א דנמר א ש־.ע״ פ
שלא מס ר ל ו בעדי ם כ ל זמ ן דאיכ א ראי ה אינ ו
נאמן לומ ר לקו ח הו א ביד י ודע ת רבינ ו כדע ת
כל הגאוני ם ז״ ל ורב ו הר ב רג ן מיג ש ז״ ל דכ ל
היכא דאיכ א מג ו הר י אומ ן נאמ ן ול א נהמע ש
האומן סדי ן מג ו אל א הר י כ ל הכלי ם אצ ל
האומן
א ה^ומ ל *יאי ן ל ו חזק ה בכלי ם שתח ת יד ו . אח ד כלי ם העשויי ם להשאי ל ולהשכי ר ואח ד שא ר כלי ם . כיצ ד רא ה כלי ו
' בי ד האומ ן והבי א עדי ם שה ן יודעי ן שהכל י ז ה של ו והו א טוע ן ואומ ר לתק ן נתתי ו ל ך . והאומ ן אומ ר ד א
בא ליד י אל א במכיר ה א ו מתנ ה . א ו שטע ן את ה נתת ו ל י את ה מכרת ו ל י אח ר שב א ליד י לתקנ ו . א ף ע ל פ י שמסר ו ל ו
שלא בעדי ם בע ל הכל י נאמ ן [י> ] ומוציאי ן אות ו מי ד האומ ן וישב ע בע ל הבי ת היס ת ע ל טץנת ו . וי ש גאוני ם שדנ ו א ע פ
שלא הבי א בע ל הבי ת עדי ם שז ה הכל י של ו הואי ל ורא ה כלי ו בי ד האומ ן והר י האומ ן מוד ה ל ו שהי ה של ו ומכר ו ל ו נאמ ן .
אבל א ם אמ ר ל א הי ו דברי ם מעול ם ושל י הו א הכל י נאמ ן האומ ן ונשב ע היס ת . וא ס הבי א בע ל הבי ת ;זדי ם שהבל י הז ה
ידוע ל ו אי ן האימ ן נאט ! ״ יי' ! י׳י ^ ^
לתקן והאומ ן אומ ר חזר ת ומכרת ו א ו נתת ו ל י האוט ו ; י
ואפילו מסר ו לתק ן בעדי ם האומ ן נאמ ן [כ ] מתו ך שיכו ל לומ ר החזרת י שהמפקי ד אצ ל חביר ו בעדי ם
בעדים . לפיכ ך נשב ע האוט ן היס ת ונפט ר ואי ן מחייבי ן אות ו להוצי א הטל ' * י"'*" '
עדים שהו א של ו ונוטל ו אע'׳׳ פ שמסר ו ל ו בל א עדי ם כמ ו שבאיש י *
ובעל הבי ת או& ר ל א קצצת י ל ך אל א אח ת א ם הי ה הכל י נרא ה בפניה ם הואי ל והאומ ז ל י
שהוא לקו ח ביד ו הר י בע ל הבי ת נשב ע בנקיט ת חפ ץ ע ל הקציצ ה כמ ו שבארנ ו בשטירי ^ י^י^ ^ * י^ ^
בפניהם הואי ל והאומ ן נאט ! לי^ י ל? " י׳י ^ '^י ל
הנשבעין ונוטלי ן כמ ו שבארנ ו : ג יאומ ן שיר ד מאומנות ו וב ן האומ ן הר י ה ן ט ל י ^
הטטלטלין כמ ו שבארנ ו • ך ימ י שנכנ ס לבית ו ש ל הכיר ו בפנ י בע ל הבי ת ויצ א וכלי ם טמונ ץ תח ת כנפי ו והעדי ם רוא ן
זג טוח׳ מ סי ׳ קל ד סס״ ג עשי ן סי ׳ צ ם : כ טוח׳ ח סי ׳ ס ט : ג טו ר ס ם סי ׳ קל ד : ד ש ס סי ׳ צ סמ׳ ג ש ם : ^
משנה למל ך
פ״ט ד כ י שנכנ ס לבית ו ש ל מגיר ו כו ׳ . כת ב מר ן ס״ ס 5 ' גש ם נטה׳ ס וז״ ל מיה ו נרא ה לעגי ן
דינא שגזל ן דינ ו כאומ ן שנאמ ן לומ ר החזרת י ל ך ואינ ו נאמ ן בשו ם מג ו כו ׳ וטיי ן
בספר בנ י שמוא ל סי ׳ ס׳ ד שנה ג דהרא״ ש מול ק גדי ן ז ה והבי א ראי ה ועיי ן היט ב ודו׳ ק :
אבי
לחם משנ ה
הפרך והאד ם משאיל ו ואי ן סיפי ד עלי ו א ו אפיל ו ש הי ה יק ר כיו ן שהו א גלו י אי ט מקפי ד
עליו ומשאיל ו ז ה נקר א דב ר עשו י להשחי ל ולהשכי ר :
י ראי ה לדברינ ו וכו ׳ ולול י שנתבר ר ל ו בעדי ם וכו ' . כת ב ה״ ה ז״ ל ואי ן הכר ח בג ס
שנסברר ל ו ז ה לרב א לעדי ם וכו ׳ . נ״ ל דהכר ח ש ל רבי ט ז״ ל הו א מפנ י
שהיה ל ו לומ ר אפי ק זוג א דסרגל א וספר א דאגדח א מיתמ י מפנ י שה ם דברי ם העשויי ם להשתי ל ולהשט ר מא י בדברי ס ודא י דהכוונ ה לומ ר בדברי ם שנתבר ר לה ם בעדי ם שהי ו
י ראויי ם לרשאי ל מפג י ששא ר זוגו ח וספרי ם אי ן ראויי ם להשאי ל ו.תש כ י •
י״״ט א ד ש גאוני ם שדנ ו ונו׳ . ז ה דע ת הרי״ ף ז״ ל ומ ה ש ה ש ו מלי ו מסוגי ס הנמ ׳ עיי ן בהר״ ז הלו י ז״ ל ובמ ה שהשי ב הרמב׳ ן ז״ ל בספ ר המלממו ח כ י האריכ ו ש ם הרבה :
ד ט י שגכג ס לטת ; ש ל סביר ו וכו׳ . כלומ ר דתיל ו ^שצ א בפנ י בע ל הבי ת ודא י הו א גזל ן בלא . ש י ו סנא י וכדכש ב רנינ ו ז״ ל בפ״ ד מהלנו ס גזילה :
* ** * * ^5" [ " ^
הגהות טיימוניו ת
״״״ ־, ל ־־ל. ־ .<״!.־( > . ׳ ־״?־ י ני י י,־־. ) י־־ ־ ־ ׳ ״? ״ ־־־׳ ־ (י י ש <׳'■' ! ־ ׳ ► ״ ״■ מ .י״גיייו!."! ""!!."";לל״״״ ל
״ ! .. . .״-י . • *ידזי • רי-^י״ ד ז' נ חת ר
מ׳ה) : ראי ה לדברינ ו :הי י רב א נו ׳ ע ד סו ף הפר ק . פר ק המקב ל : כת ב ללא ב ד ז צ אח י
כל ההחראז ת והאוהרו ת האל ה ונו ׳ : ואנ י אומ ר הרלר ה והזהי ר ועדיי ן אי ן הע ה נזהרי ן לגמר י 1כ .
שכן א ם ל א הזהי ר וא ש הטע ה אחרי ם ג א נדנרי ס אג א כמעשי ם שרא ה אות ם עושי ן ונהדי א אמרינ ן
בגמרא אי ן מחניפי ן בדבר י תיר ה :
