Section 567

ח י ש לטוע ן בב״ ד לחזו ר ולטעו ן טענ ה
אחרת וכו ' . כת ב הרשב״ א בתשוב ה
מפני שראית י שטע ן אפיל ו הודית י יס ל אנ י
למזור ב י ולסחו ר טענות י הראשונו ת כ ל זמ ן
שלח יכחישונ י עדי ם וז ה שבו ש וכמדומ ה
שנשתבש בר ה שרא ה בהלכו ת טוע ן להרמב״ ם
ודעו של א נאמר ו דברי ם הצל ו במ ה שמוד ה
הטוען לנטע ן ושמתחיי ב עצמ ו ב " ד בא־ת ה
טענה שא״ א לטעו ן ולחזו ר בב״ ד מחיו ב לפישו ר
אל־: מפימו ר לפיטו ר ^ ומפיטו ר לפיטו ר נמ- י
דוקא כ ל של א בא ו עדי ם והכחישוה ו בטענת ו
הראשונה כיצ ד מחיו ב לשיטו ר כגו ן שטענ ו
וחמר ל ו מנ ה ל י ביד ך א״ ל ה ן ואח״ כ מזי ־

ואמר להד״ מ אינ ו חוז ר וטוע ן שהר י הוד ה
נמה שטענ ו הל ה כיונ א ב ו מנ ה ל י ביד ך
בשטר ז ה וא״ ל מג ה שבשט ר ז ה עשרי ם דינרי ן
יש ב ו רבי ח ואמ ר ל ו הטוע ן כ ן הי ה א ם מז ר
ואמר ל א הי ה ב ו רבי ת אינ ו נאמ ן ואפיל ו בא ו
עדים ואמר ו א ט היינ ו בשע ת הל ו ה ובפנינ ו
מנה ל ו כ ל אות ו ס ך הכתו ב בשט ר ואח״ כ
לא זז ה ידנ ו מתו ך יד ו פ״ ה הו א נאמ ן לחובת ו
יותר ממא ה עדי ם וכ״אמרינ ן בפר ק שבוע ת
הדיינים האומ ר ל א לויח י כאומ ר ל א פרע ת
דמי אב ל מפיטו ר לפישו ר יכו ל לטמו ן ולחזו ר
ולטעון כ ל של א בח ו עדי ם כיצ ד הר י שאיי׳ ל
מה את ה עוש ה בתו ך של י השיב ו מפנ י שגי ת
זה ש ל אב י הי ה והבי א הטוע ן עדי ם שמ ת
אביו מהונ ה מעת ה אי ן הנטע ן נאמ ן לומ ר הי ן
של אבי ך הי ה ולק ח .י ו ממנ ו אב ל א ם קיד ם
שבאו עדי ם וחז ר ואמ ר אי ן ש ל אבי ך הי ה
ולקחתיו ממנ ו נאמ ן וכ י א ם א״ ל מנ ה ל י ביד ך
ואמר להד״ מ ובא ו עדי ם ואמ ר שלו ה והז ר וטע ן אי ן לוית י ופרעת י אינ ו נאמ ן אב ל א ם
קודם שבא ו חז י וטע ן שלו ה ופרע ו וז״ ש הר ב ל א זול ת עכ״ ל :

והורו

משנה

אחד מ־ ם קושי א בפנ י טצמ ה מ״ מ לעני ן הדי ן תירו ץ קפ א דהרי״ ף ז״ ל הו י מס ה
לדעת רבינ ו ז״ ל . ג ס אפש ר דהרי״ ף ז״ ל בתירו ץ בחר א שתיר ץ יתר ן ההי א דפר ק ז ה
בורר ויפר ש דמ״ ש ב א מלו ה לכתו ב נותני ם עיינ ו קוד ם שיצ א מ י ת די ן מדא י ל ח פר ע
ומודיעים ללו ה של א יפר ע ל ו ע ד שיח ן ל ו פס ק דינ ו אב ל אמ ר שיצ א מני ח די ן ל א כחבינ ן

דילמא פר ע וכ ן פיר ש ש ם הר ב נמוק י יוס ף ז״ ל ולפ״ ז מפכ ר ד־.רי״ ף ז״ ל לתר ן כס י

הקושיות ב א אע״ ס שהו א ל א הזכי ר ב ד רי ו אל א הקושי א לפ״ ק דמציעא :

ן ל א הי ו ש ם עדי ם שמכחישי ם אוח ו . נרא ה מדבר י רבינ ו ז״ ל שהי א מפר ש כפירו ש
בפ״ק דמניע א *ד ף י״ז ) העדי ם מעיזי ם של א פר ע
ק שאמר ו ל ח זז ה יד ו מחו ך ידינ ו ונ ח כדפיר ש רש״ י ז״ ל
שאמר שפנינ ו תבע י פר ע ל י ע״ פ -," ד ול א פיע ו וקש ה לפירו ש ז ה מ י הא י דקחמ ר
החם מסתנר א מילתי ה דר ב שנתחיי ב שבוע ה בב״ ד אב ל חיי ב עצמ ו שביע ה עבי ד היני ש
דמקרי וחמ ר בשלמ ת רש״ י ז״ ל פיר ש לפ י פירוש ו ל א (־!;ש ה מ ־ של א חייבונ י ב״ ד הל א
אני בעצמ י ואי ן ז ו סרבנו ת וחרט ה אל א דחיי ה בעצמ א י ב ל לפירו ש רבי ט ז״ ל קש ה
ונראה דה״ ק יע״ ם שאמ ר בב״ ד שנשב ע דכיו ן דהו א חיי ב עצמ ו בכ ך אע" ; דטע ן בב״ ד

מה שצ א ה ה ל א חש ש לכ ך כיו : דהו א חיי ב עצמ ו בכ ך ודוח ק לפירוש י וניח א שפיר ש

לפירוש רש״ י ז ל וע ל מ״ ש הרכ'' מ ז״ ל דרבינ ו ז״ ל לי ת לי ה מא י דכת ב רבינ ו ר.אי י ז״ ל
דאם אס ר נשבעת י והי ה חיי ב שבוע ת התווי ה שהו א נאמ ן כיו ן שאי ן עדי ם מכחישי ם
אותו מ״ מ נשב ע הו א היס ח שכב ר נשב ע דרבינ ו ז״ ל לי ח לי ה הנ י מפנ י מי ש
ה;' שותפין . ונ״ ל לחל ק דשאנ י הח ם דאפי ' יוד ה שהו א שות ף אינ ו טוענ ו בודא י

ואין משביעי ן [ו ] אות ו שנשב ע . הי ו העדי ם מעיד ץ אות ר
שלא נשב ע [ז ] הוחז ק כפר ן [ח ] לאות ה שבוע ה ואינ ו
נאמן לעול ם לוט ר נשבעת י ע ד שיוד ה ל ו בע ל דינ ו א ו
יביא עדי ם שנשב ע בפניהם : ו "שני ם שבא ו לדי ן
ונתחייב האח ד לשנ י ואמר ו ל ו צ א ות ן ל ו ויצ א וחז ר
ואמר פרעת י ועדי ם מעידי ם אות ו של א פרע ו הוחז ק
כפרן לאות ו ממו ן . אמר ו ל ו היי ב את ה לית ן ל ו ויצ א
וחזר ואמ ר פרעת י ועדי ם מעידי ן אות ו של א פרע ו ל א
הוחזק כפר ן שז ה נשמ ט מה ן ע ד שיחקר ו דינ ו . לפיכ ך
אם חז ר פע ם אחר ת וטע ן שפרע ו ז ה הממו ן שנתחיי ב
בו בפניה ם ול א הי ו ש ם עדי ם שמבחישי ן אות ו פע ם
שניה הר י ז ה נשב ע היס ת שפרע ו ונפט ר . לפיכ ך הי ו
בקיאי הדע ת שבספר ד כשיוד ה הלו ה א ו כשיתחיי ב
שבועה בבי ת די ן אומ ר ל ו בפנ י בי ת די ן הי ו על י עדי ם
שלא יפרענ י א ו של א ישב ע ל י אל א בפנ י עדי ם : ז מ י
שהודה בבי ת די ן שאנ י חיי ב לז ה התוב ע מנ ה ואח ר כ ך
אמר נזכרת י שפרעת י ל ו חוב ו ז ה שהודית י ב ו והר י
עדים . הר י ז ה עדו ת [ט ] מועל ת ועושי ן ע ל פיה ם שהר י
לא [י ] הכחי ש עדי ו ואינ ו כאומ ר ל א לוית י מעול ם :
ח ני ש לטוע ן בבי ת די ן לחזו ר [כ ] ולטעו ן טענ ה אחר ת

להכחיש

11 טומ״ ס סי ׳ ע ט סמ״ ג משי ן 5 ס : ג טו ר ש ם סי ׳ 0 סמ״ ג ש ס :

היינו

הרא ש ז״ ל שמ ה ש&מר ו
שהכחיש ה ו ממ ש כגו ן

אלא שנוע ה שמ א גנ ב ממנ ו חב ל הכ א

בסוף

ממון

לו מההי א דא ׳ ז ה ■:ור ר (ד ף כ״נ ) ד־מ ר דא ס ב א ס:ו ה לכתו ב נוהני ן לבע ל דינ ו
דמשמע דאינ ו יכו ל לטעו ן סרעת י דא ס יכו ל לטב־ו ן ארעת ־ א״ כ אמא י נוחני ן וליכ א
לתרוצי תידו. א דא ת ר ר דל א פר ע כמ ו בכת ב הרי״ ף ז״ ל דמ״ מ אול י יפרטנ ו אח״ כ ול א
יוכל לטעו ן פרמת י . איבר א דתירוצ א דל א ציי ת דינ א שייכ א ד־פב ר דהק ם תייר י דל א
ציית אב ל רבינ ו ז״ ל ל א רצ ה לדחו ק עצמ ו בכ ך חל א ח ר ן דשאנ י י.ח ם דכלה ו ל ו וע ל
ידי שבלמ ו ל ו ב א וכ י חימ א למ״ ד בס ׳ ז ה בור ר דהיכ ח דכנפינה ו הו א כחבינ ן דמשמ ע

דאפי׳ כנס־נר ו הנתב ע כתבינ ן ואמא י כחבי ר ה א הח ס ל א ב א ע ל יד י שליחו ת ששלמ ו

לו ול א י א וא״ כ כיו ן דיכו ל לומ ר פרעת י כדאסרינ ן נס״ ק דמציע א אמא י כוחבי ן ונותנין .
יש לומ ר דהו ה סביר א לי ה דכיו ן דכנ פ נה ו הו א בעצמ ו הו י כאיל ו רצ ה הנתב ע בעצמ ו
לפבוחה מלו ה בשכי ר ולכ ך קבצ ס להודו ת בפניהם . על ה בינינ ו לכוונ ת דבר י רבינ ו ז״ ל
לתרץ קושי א דפ ׳ ז ה גור ר ול א קושי א בהקש ה הרי״ ף ז״ ל וח ס כ ן אמא י הסכי ם דבריה ם .

וי״ל ד ל א הסכי ם ה״ ה ז״ ל דבריה ם אל א לומ ר דל א ציי ת שכת ב י-רי״ ף ז״ ל הו י כשלח ו

שכתב רבינ ו ז״ ל ומש״ ה כס ב קרובי ם הדברי ם לדבר י רבי ט ז״ ל אע׳ ^ דג א לחר ן כ ל

הגהות מיימוניו ת

[ו] ואנ י שמואג * טוסי ף נה י דמיטט ר הו א מאות ה שבוע ת ׳*חייבוה ו כי ת די ן בדאמרינ ו

נכי הוחז ק כפר ן לאות ה איצנל א טיה ו טשבוע ת היס ת ל א טיטט ר א י בעי ן ואמ ר לישתכ ע

לי דל א םרעתי ך א י נט י לישתב ע ל י שנשב ע ל י שבוע ה שחי־ ב ל י ע' כ הגח׳ ת רשב״ ש
נא ס ם ע׳ ב : עיי ן לעי ל ס׳ ו ^ע׳ כ : [יז ] ודוק א שנתויי ב שבוע ה בב׳ ד אב ל חיי ב

ועח כד א ת א הת ם ע כ ז [ט ] בח ב טור י יבינ ו ז״ ל דכ׳ ש א ם אד ם טוע ן ע ל חביר ו טענו ת חרב ה ושח ק הל ח באה ת מהטענו ת דד א חשיב א שחיק ה כהודא ה אאי ב

ר דברי ו הראשוני ם כ ל שכ ן שיבו ל לייש ב טע ם שתיקת ו דשתיק ח לא ו בהודא ה דמי א ע׳ ב :

_ ״ _ , , . - אד ם וחוז ר ובוע ן לתק ן לטענו ת הראשוני ם אע׳ ם שדומ ה קצ ת שמכחיש ו ובלב ד של א תה א הטענ ה

■ ! קד ם שיצ א מ ב ד שא ש יצ א מ ב ד י ש לחו ש שמ א אנ ש ם רעי ם למדוה ו טענו ת ש ל שק ר ואי ן הטענ ה שיטעו ן קוד ם שיב א לב׳ ד בכל ל דעבי ר איני ש דל א מגל י טענתי ה

ד וחוז ר וטוע ן ב ב ד להכחיי ט אות ה טענ ה עכ׳ ל . ובא״ א כת ב כרנינ ו המחנ ר דג ל ז ח סייר י שח. ר םדברי ו הראשוני ם מירז ש עדי ם שהכחישוה ו אב ל א י ל א את ו סהר •

סשפטיםחי״ד ד 4 6 •

דלא סרעתי ך א '

עצמו שבוע ה ל א כד א ת א הת ם ע׳ ב ז

אמר א ־ ם עד י ושת ק שהר י אפיל ו טענת ו יכו ל לייש ב אע״ ג דנרא ה קצ ת כסו !
ןי1 וכ ן כת ב ס׳ ה שהור ו הגאוני ם : [כ ] לשו ן ס״ ה ב6 ׳ ח׳ ה טסקע ן ד . וע ן

הוא טועג ו בודא י ממו ן שהו א נזי ב ל ו והו א
פוטר עצמ ו בשבוע ה וס ם ל א נשב ע חיי ב ל ו ממו ן בודא י :

ז שהר י ל א הכחי ש וכו ׳ . עיי ן בנמוק י יוס ף ז״ ל ;

ח י ש לטוע ן בב״ ד וכו ׳ אב ל מאמ ר כו׳ . עיי ן בפסק י הר ב מוהרר״ י ן ׳ ל ב ז״ ל הראשוני ם

וכל ס ס סכס ב ע ל ז ה ה ס דברי ם ברורי ם :

, א ץ

מגדל עו ז

כן סור ו הגאוני ם ז׳ ל ס׳ ק דמציע א וש ׳ ז ס בור ר : שני ם שנא ו לדו ן כו ׳ ע ד גסנ י מדי ם . פ׳ ק דמציע א ;
סי שהוד ה כנ״ י שנהחיי ב ע ד ל א לויס י מעול ם . גהשונו ח הגאוני ם ז׳ ל : י ש לטוע ן נגי ה די ן לחזו ר
כו׳ ע ד סו ף הסר ק . פר ק חזקי ז הניזי ם (ד ף ל״א ) :

מ כס ף סשנ ח משפטי ם , הלכו ת טוע ן ינטע [ פ״ ז ח מי י סשנ ח

הסה שאס ר מ א הס ס שהחי ר ובכ ל נוונ א סוע ן וחוז ר וטו ק וכ ן כח ב רב ו ז״ ל ונאמ ח שהמעש ה הנזכ ר עמר א ש ם הו א כשכא ו עדי ם ר,וד ם סענח ו השני ח וש ם הזכיד ו חנא ץ
פ״ח א כ ל המטלטל ק בחזק ת ז ה ש ק הח ח יד ו וט ׳ . ז ה מפול ש בהרב ה מקומו ח בגמר א מה ם ס ׳ חזק ה (ד ף ס״ה ) וס ׳ כ ל הנשיטי ן(ד ף ס״ו ) ודי ן המשכו ן כב ר נתב־ ר ס י ג
מהל׳ מלו ה ו;ו ה • . . , , . .11 . . 1

מהג מ׳״ו ה • 1 1 . 1 . 4 1#

5 בד״ א בדברי ם שאינ ו עשויי ן וכו׳ . סר ה כ ל הנשבע ץ ש ם פ״ ב של ה ר ב מנ א ב ר אב ץ דברי ם העשף ץ להשאי ל ולהשט ר ואמ ר לקוחי ן ה ן אינ ו נא ק ודע ת הר ב אצפס י ז <
^ *- י י * והרנ ה מ ן הגאוני ם דבכ ל נוונ ח אינ ו נאמ ן ול א

פ״ח ג והור ו הגאוני ם וט ׳ . בסר ק שאח ר להכחי ש הטענ ה הראשונ ה וסומכי ן ע ל טענת ו האחרונ ה .

ז״ ״ י י״ ״ ״״י ' ואע״ פ של א נת ן [ל ] אמתל א לטענ ה הראשונ ה . ואע״ פ

* *4^44^^ .

ה

,ל ״״ ״ ;״ל ; שיצ א מבי ת די ן וחז ר י ש לחזו ר ולטעו ן ולהפ ך כ ל

י שאי ן ל ו מ ק . כלומ ר שאי ן הל ה טוע ן הטענו ת שירצ ה ע ד שיבא ו עדי ם . אב ל מאח ר שיבא ו
הסקדחיו אצל ך א ו הסאלחי י ל ו יהי " ליי י עדי ם ויכחיש ו טענת ו האחרונ ה שסמ ך עלי ה אינ ו יכו ל
""י* להשיא ו לטענ ה אחר ת אל א א ם כ ן נת ן אמתל א לטענ ה

טכאן שסמ ך עלי ה . וי ש במשמע ה כמ ו שהשי א בזא ת הטענ ה
האחרת . והו א של א יצ א מבי ת די ן . אב ל א ם יצ א
מבית די ן אינ ו יכו ל לחזו ר ולטעו ן אח ר שבא ו עדי ם . שמ א אנשי ם רעי ם למדוה ו טענו ת

של שק ר וכ ן כ ל כיוצ א בזה ;

פרק שמע י

א *יכ ל המטלטלי ן בחזק ת ז ה שה ן תח ת יד ו . אע״ פ שהבי א התוב ע עדי ם שהמטלטלי ן
הללו ידועי ן ל ו . כיצ ד בג ד ז ה א ו כל י ז ה שביד ך א ו שבתו ך בית ך של י הו א . א ו
הפקדתיהו אצל ך . א ו השאלתיה ו ל ך . והר י העדי ם שה ן יודעי ן אות ו מקוד ם ברשות י .
והנתבע אומ ר ל א כ י אל א את ה מכרת ו ל י א ו נתת ו ל י במתנ ה הר י ז ה הנתב ע נשב ע
היסת ונפט ר ♦ * ב טע ן שהו א משכו ן ביד ו יכו ל לטעו ן ע ד כד י דמי ו ונשב ע בנקיט ת חפ ץ
ונוטל כמ ו שביארנ ו : ג יבמ ה דברי ם אמורי ם בדברי ם שאינ ן עשויי ן להשאי ל ולהשכי ר .
כגון בגדי ם ופירו ת וכל י תשמי ש הבי ת ודברי ם ש ל סחור ה וכיוצ א בה ן . אב ל דברי ם
העשויין להשאי ל ולהשכי ר א ף ע ל פ י שה ן תח ת יד ו ש ל ז ה ואע״ פ של א השאיל ו כל י ז ה
ולא [א ] השכיר ו ל ו בעדי ם הר י ה ן בחזק ת בעליה ן . יכיצ ד ראוב ן שהי ה ל ו כל י העשו י
להשאיל ולהשכי ר וי ש ל ו עדי ם שהו א ידו ע ל ו והר י אות ו הכל י תח ת י ד שמעו ן וראוב ן
טוען שהו א שאו ל א ו שכו ר . ושמעו ן טוע ן את ה מכרת ו ל י את ה נתת ו ל י במתנ ה את ה
משכנתו ביד י אינ ו נאמ ן . אל א ראוב ן נוט ל כלי ו ונשב ע היס ת ע ל טענ ת שמעו ן . ואפיל ו
מת שמעו ן [נ ] הר י ראוב ן נוט ל כלי ו . והור ו הגאוני ם שישב ע היס ת שטועני ן ליור ש :
ד במ ה דברי ם אמורי ם כשהי ה כל י ז ה [ג ] נרא ה ועומ ד בי ד שמעו ן . אב ל א ם ראוב ן טע ן
ואמר לשמעו ן כל י פלונ י י ש ל י ביד ך ושכו ר הו א הוציא ו אל י והר י י ש ל י עדי ם שהו א
ידוע ל י . ואמ ר ל ו שמעו ן את ה מכרת ו ל י את ה נתת ו ל י במתנ ה נאמ ן ונשב ע שמעו ן
היסת ונפטר . מתו ך שיכו ל לומ ר ל א הי ו דברי ם מעול ם ואי ן ביד י כלו ם נאמ ן לומ ר שישנ ו
אצלי ואת ה מכרת ו ל י : ה אי ן כ ל הדברי ם האל ו אמורי ם אל א שהי ה בע ל הכל י טוע ן
אני הפקדתי ו אצל ך א ו השאלתיה ו אצל ך . יאב ל א ם טע ן שכל י ז ה הי ה של י ונגנ ב א ו
אבד א ו נגז ל והבי א עדי ם שהו א ידו ע ל ו וז ה שתח ת יד ו אומ ר אינ י יוד ע אב ל אחרי ם
מכרוהו ל י א ו נתנוה ו ל י במתנ ה . א ף ע ל פ י שהו א מדברי ם שעשויי ן להשאי ל ולהשכי ר
טעמידין אות ו בי ד ז ה שהו א ביד ו ואינ ו נשב ע כל ל שהר י אי ן ל ו טוע ן : ן יצ א לבעלי ם הראשוני ם חזק ה מכליה ן שנגנב ו .
ישבע ז ה בנקיט ת חפ ץ כמ ה הוצי א ויטו ל ויחזו ר הכל י לבעלי ם הראשוני ם כמ ו שבארנ ו בהלכו ת גניב ה . טע ן את ה מכרת ו
לי א ו נתת ו ל י כמתנ ה . אע״ פ שיצ א ל ו ש ם גניב ה א ם ל א הי ה מדברי ם העשויי ן להשאי ל ולהשכי ר הר י ז ה נשב ע היס ת