Section 565

כלום ע ד שיאמ ר בפנינ ו הוד ה כלומ ר בדר ך
הודייה ובגמר א מסיי ע לר ב יהה ה דאמ ר
צריך ש ח,מ ר את ם ער י כלומ ר א ם צ א הזכי ר
לו הו ד י ה וכ ן מצינ ו דכ ל היכ א דקאמ ר הה ם
בגמרא שיכו ל לומ ר משש ה אנ י ב ך ל א הוזכ ר
לשון הודיי ה וי ש הוכה ה לז ה מדגרסינ ן בירושלמ י
ס' ז ה טר ר אה א דת ק שר. ס אמר ו העדי ם
הוא ר,מ ר לנ ו שה ! א חיי ב ל ו אינ ו כלו ם כלומ ר
<גד שיאמ ר בפנינ ו הוד ה שהו א חיי ב ל ו מאתי ם
זוז ר ' יוס א בש ם ר ׳ יוה ק המ ר א ם הי ה
מתכווין למסו ר ל ו עדו ת עדות ו מהרןיימ ת
ומפרש רכינ ו דה״ ק א ס כמוס ר דברי ו דר ך
הודייה ל א דר ך שיח ה : וכת ב השו ר בסימ ן
ס״א בש ם ה־מ״ ה י, ס המ ר הרינ י מוד ה בפניכ ם
הין צרי ך לומ ר הח ם עד י לע״ כ ל א אמרינ ן
דצריך לומ ר הח ס עד י אל א כשל א אמ ר בלשו ן
ה: דא ה אב ל א ס אמ ר בלשו ן הודא ה הי ן צ״ ל
אתם עד י דח ו ל א מצ י לומ ר משש ה ר , נ י ב ך
וכן כת ב בע ל התרומו ת בשכ ר מ״ ב : ור ע שע ל
מה שאמר ו אד ס עשו י של א להשבי ע ה ת
בניו כתב ו התוס ׳ וא״ ת דהמרינ ן בפר ק ג ש
פשוש שכ״ מ שהוד ה אצ״ ל הת ם עד י משו ס דאי ן
אדם משש ה בשע ת מימ ה ו ־.מא י ל א אמרה ן
די,מ ר הכ י של א להשבי ע א ת בני. ׳ וי ש לומ ר
שתבעו והוד ה ל ו דל ה שיי ך שענ ת של א להשבי ע

השגת הראב״ ר
*טען כשבא ו וכו ' ע ד ונשב ע
היסת . א׳ א דברי ו מלושי ן מא ד
וסוף דברי ו אינ ן משוי ם ע ם
דברי הר ג שכת ב בסו ף ג ט
פשוט עכ׳ ל :

וכן כת ב הרא״ ש דכשחנע ו ל א שיי ך לומ ר
שלא להשבי ע א ת עצמ ו וכע ץ ז ה דע ת רבינ ו דאד ם עשו י של א להשבי ע א ח עצמ ו כשאי ן החוכ ע ש ם אב ל כשהתוב ע ש ם אינ ו עשו י להודו ת של א להשבי ע א ח עצמ ו פ ן יתבענ ו ז ה
וה״ל כאיל ו תבע ו והוד ה ל ו דל א שיי ך למימ ר בי ה אד ם עשו י של א להשבי ע א ח עצמ ו וההי א דפ ׳ ג ט פשו ט לדע ת רבינ ו מתוקמ ה אפיל ו כשל א תבע ו אל א שהתוב ע ש ם דכיו ן דבשעג •
מיתה ליכ א טענ ת משט ה היית י ב ך וכיו ן שהתוב ע ש ס ליכ א טענ ת של א להשבי ע א ח בני ו וי ש להוכי ח עו ד כ ן מהירושלמ י שכת.ח י בסמו ך א ס הי ה מתכוי ן למכו ר ל ו עדו ת דמתיב ת
צו סיכ א למיד ק שהתוב ע ש ם והו א מוד ה בפני ו עדות ו עדו ת לעני ן שאזנ ו יכו ל לטעו ן ולומ ר של א להשבי ע א ת עצמ י הודית י :

לחם

פ״? א המוד ה בפנ י שני ם כו ׳ . כח ג ה״ ה ז״ ל וכמדומ ה ל י שרבינ ו ז״ ל מפר ש
הודאה ז ו בשאמ ר את ם עד י ה ו שהתוב ע עמ ו וכו ׳ . משמ ע מדבר י
ה״ה ז״ ל דהיכ א דאמ ר את ם עד י אינ ו יכו ל לטעו ן ל ו טענ ת השטא ה ול א טענ ת השבע ה
דמוקי ההי א דאמ ר רבינ ו ז״ ל לקמ ן כ ל המוד ה בפנ י שגי ם אינ ו יכו ל לחזו ר ולומ ר
משטה הייס י ב ך וכו ׳ דהו א גפנ י התוב ע ודק ל,מ ר את ם עד י ומשמ ע לי ה לה״ ה זי׳ ל
ההוא לישנ א דאינ ו יכו ל לטעו ן שו ם טענ ה ל א השבע ה ול א השטא ה ואע״ ג דבתחל ח
הלשון קאמ ר אינ ו יכו ל לחזו ר ולומ ר משט ה וכו ׳ דמשמ ע דל א ממע ט אל א השטח ה מ״ מ
מלשון אכ ל מחייני ן אוח ו לימ ן משמ ע לי ה דהו י חיו ב גמו ר ואי ן כא ן ל א טעג ח השטא ה
ולח טענ ה השבע ה . ולדברי ו קש ה מ ה שאמ ר רכינ ו ז״ ל לקמ ן שכ ל האומ ר בדר ך הודא ה
ה״ז כאומ ר את ס עד י משמ ע דהיכ א דאמ ר דר ך הודא ה הו י כאת ם עד י ונדר ך הודא ה

שלא בפנ י התוב ע יכו ל לטעו ן טענ ת השבע ה וא ס כ ן היכ א דאמ ר אה ס עד י אמא י ל א

יכול לטעו ן טענ ת השבע ה ודוח ק ל מ ר שמ ה שכח ב רבי ט שכ ל החומ ר בדר ך הודא ה
וט׳ ר״ ל כ ל האומ ר כ ן בפנ י התוב ע דאי ן ז ה במשמ ע לשונ ו ואול י י ש לומ ר דכהומ ר
אמר כלומ ר דומ ה ל ו אב ל גרו ע ממנ ו קצ ת שצרי ך שיהי ה בפנ י התוב ע ז ה נרא ה מדגר י
ה״ה ז״ ל . אב ל ראית י להר ב מהר״ י ן ׳ ל ב ז״ ל שכס ב בפסקי ו מל ק ב ׳ שאל ה נ״ א דלרבינ ו
ז״ל היכ א דאמ ר אח ס עד י יכו ל לטעו ן של א להשבי ע א ח עצמ י הודית י ונרא ה שהו א
מפרש דבר י רבינ ו ז״ ל במ״ ש כ ל המוד ה בפנ י שני ס אינ ו יכו ל לחזו ר וכו ׳ א: ל מחייבי ן
אותו לית ן , החיו ב הו א היכ א שטע ן השנא ה אב ל א י טע ן השבע ה אי ן ממייבי ן ר.וה ו

ולשון רבינ ו ז״ ל קש ה לפרש ו דמשמ ע דמהייבי ן אות ו בכ ל גוונ א ול ח יועי ל ל ו בו ם טענ ה
כלל אב ל מ״ ש שכ ל האומ ר דר ך הודא ה ה״ ז כאומ ר את ס עד י דקש ה לפירו ש הר ב

המגיד ז״ ל גימ א לדידי ה . ומ״ מ אנ י תמ ה ע ל הר ב מהר״ י ן ׳ ל ב ז״ ל אי ך חפ ס במושל ם
הפך דבר י ה״ ה ז״ ל ול א מש ש אפי ׳ להזכי ר דברי ו שהו א מול ק עלי ו . עו ד כת ב ה״ ה

משנה

פ״ז א טע ן כשנא ו אל ו הטדי ם כו ׳ . כה ג הטו ר סי ׳ ל׳ ג דאסי ׳ הוד ה נשע ת מיס ה אמרינ ן כיו ן
שלא להשני ע א ש בני ו ועיי ן מ׳ ש הרז׳ ה ס״ ס ג ט סשו ט על ה דההי א דפכ׳ מ שאמ ר
מנה לפלונ י גיד י ואמר ו יתומי ם כו ׳ . ועיי ן בנ׳ י ש ם (רמ׳ ו ע׳א ) ונס ׳ המלחמו ת כח כ מהריכ׳ ל
מיג ני ׳ ס׳ ה וז׳ ל וצ׳ ע נמ׳ ש הר׳ ן ורש׳ י דלהימני ה מטע ה הודא ה והל א אמרינ ן דאד ם עשו י של א
להשניט כו ' . ול' נ דרש׳ י והר״ ן ס׳ ל כנכר ת הר' נ פ' מ ח׳ א סי ' ח ' דע' כ ל א אמרינ ן דאד ם עשו י
שלא להשבי ע א׳ ע אל א כשמוד ה לשו ם אד ם דיד ע האמ ת אב ל ודא י שאי ן אד ם מוד ה כאיז ה צ ד שיחשו ב
אותו האי ש שמוד ה ל ו בכ ל דעת ו שחייבי ם ל ו כגו ן שהוד ה ליורשי ם אנ י חיי ב למורישכ ם מנ ה . 1א״ כ
טש׳ה הקש ו רש׳ י והר׳ ן ו׳ ל דליהימני ה מטע ם סודא ה דכיו ן דהעב ד והסקנ ל המתנ ה אינ ם יודעי ם
האפס דאפש ר שזיכ ה לה ם ע׳ י את י וכההי א דתנ ן הת ם האומ ר נתס י שד ם ם ׳ עשיס י ס ' עבד י כ ן סורי ן

הגהות מייטוניו ת

5א] עיי ן נסיט ן ו ד ובס ׳ קני ן סיט ן ל׳ ב : [ב ] כדתנ ן וזת ם אמ ר אי ש תליוג י אמ ר לי י
שהוא חיי ב ל י ל א אר, ר כלו ם אא״ כ הי ה מחכוי ן למסו ר עדות ו כדאית א בירושלמ י ע ד
שיאשר בסנינ ו דוד ה ל ו טשג־, ע הלשו ן שנקבצ ו לש ם עדו ח ובדר ך הודי ה אמ ר ב ן אב ל

אס ל א כ ן אינ ו מועי ל ע ד שיאמ ר את ם עד י פירו ש גל א נקנצ ו עדו ת שמיי ו שיה א

משנה

ז״ל דלמ ד כ ן רבינ ו ז״ ל ממ ה שאמר ו ים ' ג״ פ גב י שכי ב מר ע סע״ ג דהח ם גב י שכ״ מ
מהני דר ך הודאת ו של א יוכ ל לשעו ן אפי ׳ נענ ש השבע ה וכא ן נרא ה מדנרי ו דיכו ל
לטעון טענ ת השבע ה י״ ל דהח ם גב י שכי ב מר ע דליכ א טענ ת השטא ה דאי ן אד ס משבי ה
בשעת מית ה אהנ י ה א דאמ ר דר ך הודנ. ה למע ט טענ ת השבע ה דלהשטא ה ל א צרי ך אב ל

הכס דחיכ א תרת י טענה א השטח ה והשבע ה ל א אהנ י אל א להשטז־ ה למו ד דלחד א מלת א

לוהני־ לחר י ל א אהנ י ועי״ ל דטיענ ת של א להשבי ע א ת כני ו גרי ע מטענ ת של א , להשבי ע
צק עצמ ו שהר י בגמר א איכ א מא ן דאי ת לי ה משבי ע צ ת עצמ ו ולי ש לי ה משבי ע א ת
בניו וא" : הו י כמ ו טענ ת השנא ה שהי א גרוע ה ולכ ך כיו ן דבשכ״ מ אהנ י הודא ה של א

נאמר של ה להשכי ע נרא ה בברי א אהנ י לסל ק טענ ת ההבטח ה . ז ה נ־א ה כוונ ת הר ב

המגיד ז״ ל : טע ן כשבא ו וכו ׳ . כת ב הר׳י א ז׳י ל וסו ף דנרי ו אינ ס משוי ס ע ס דבר י
הרב פר ק ג ט פשו ט . קש ה ע ל הר״ א ז״ ל למ ה ל א הקש ה ע ל רבינ ו ז״ ל מדידי ה אדידי ה
שהוא כת ב ג״ כ דיר י הרי״ ף ז״ ל גב י שכי ב מר ע גפ״ י מהל ' זכי ה ומתנ ה שכח ג
שם לפיכ ך א ס אמ ר ז ה דר ך הודא ה ול א הי ה ש ס מש ש הערמ ה נוהגי ם אע״ פ של א
אמר הנו . ו י י ל מפנ י שרכינ ו ז״ ל כח ב ש ם ול א הי ה מש ם הערמ ה ואפש ר שמ״ ש ל א
היה ש ס מש ש הערמ ה ב א להצרי ך מנא י אח ר שיהי ה בפנ י התוב ע ולכ ך אינ ו יכו ל
להקשות ל ו מדברי ו ע ל דברי ו כיו ן דאמ ר לשו ן ז ה : הי ה התוב ע עמ ו אי ט יכו ל לטעו ן
וכו׳ . גרא ה ל י שיצ א ל ו כ ן משו ם דארור ו בס ׳ ג ט פשו ט (ד ף קע״ה. ) שכ״ מ שהוד ה
מהו כלומ ר א י איכ א טענ ת השכיא ה י, ו ל א ואסיק ו דליכ ח טענ ת השטא ה והשת א קש ה
טובא דמ ה נפש ך ה ך הודא ה הי א דר ך הודא ה א ו ל א א ם הי א דר ך הודא ה ה א ודא י
ליכא טענ ת השטא ה אפי ׳ בברי א ולמ ה לי ה טעמ א דאי ן אד ם משט ה בשע ת מית ה וא י
לא הו י דר ך ה ו.א ה ה א אע״ ג דליכ א השטא ה איכ ת השבע ה ולכ ך אומ ר רבינ ו ז״ ל
דהיכא שהתוב ע עמ ו ליכ צ טענ ת השבע ה והשת א אייר י הק ם שהמינ ע עמ ו ולכ ך צמר ו

דליכא

למלך

חיישינן שמ א זיכ ה ל ו ע״ י אח ר וא״ כ כמ ן שהעב ד א ו המקג ל מתנ ה אינ ם יודעי ם האמ ת ויסגר ו
שזיכה לה ם ע״ י אח ר ל א המרינ ן בשהוד ה של א להשבי ע א ת עצמ ו סוד ה •כחילו ק הר ב נר׳ ו . וראית י
להריב״ש סי ׳ שנ׳ ב ד : כא ן מודע א דלית א להא י חילוק א דה א הח ם מייר י במוד ה ליורשי ם ומט י כ ה
מטענח השטא ס והשבע ה ומלכ ד כ ל ז ה דבר י הר׳ ב פ' מ דחויי ם ה ם מכמ ה מקומו ת ומהר׳ א קוסינ ו ז׳ ל
עלה בדעח ו חילו ־ ז ה ודחא ו והסכי ם עמ ו הר ב מהר׳ ש הלו י ז׳ ל הובא ו דבריה ם בתשוב ת מהר׳ א
לאסאסא ז׳ ל . כת ב הרא׳ ש בתשוב ה כל ל ס׳ ה סי ׳ א ׳ וז׳ ל אב ל היכ א שכת ב יד ו א ו אח ר כת ב והו א
חתם בחתימ ה ניכר ת ומקויימ ת כול י הא י ל א הו ה עגי ד כד י של א להשבי ע א ח גני ו . ועיי ן נכל ל ס' מ
םי׳ ט׳ ו שכס ג הפ ן מז ה וצ׳ ע :

שטר

מגדל עו ז

פ״ז חמוד ה נפנ י עדי ם ע ד דר ך סודייה . ס ׳ ז ה בור ר ובם ׳ חזק ת הנחי ם(ד ף ס') : טע ן כשבא ו
עדים אל ו בו ׳ ע ד וישב ע היס ת : כת ב הראב׳ ד ז׳ ל דברי ו חלושי ם מא ד וכו ׳ : ואנ י אומ ר כנ ר
כתבתי נסמו ך דר ך הגמר א ודרכ ו וא ם חול ק יחלו ק ומ ה נכ ן אל ו ואל ו דבר י אלהי ם חיי ם ס ם ועיק ר
ההלכה נסנסדרי ן סר ק ז ה בור ר ; 0111 כשהוד ה בפניה ם ס ׳ ע ד למיי ב אי ש אס ר . עיק ר כסלמ ס ן *

21

מגיד מש נ

נסף משנ ה משפטים . הלכו ת טוע ן ונטע ן פ׳י ז

ב הר י אל ו כוחני ן וטתני ן והו א שיה ו נ״ ד מטרי ן 6 ש פגיה ם וכו׳ . ז ה גלמ ד מדחג ן נס ׳
גט ששו ט (ד ף קס״ז ) כוחבי ן ג ט לאי ש אע״ ס שאי ן אשח ו עמ ו ושו. ר לאש ה
אע״ס שאי ן בעל ה עמ ה ובלב ד שיה א מכיר ן :

ג כ״ ד ש ל שלש ה שהי ו יושבי ן מעצמ ן וכו׳ . רבינ ו מפר ש דע ד דקבע י דוכח א היינ ו
שיהיו יושני ן במקו ם הקבו ע שלה ם

אפילו ל א כנפינה ו איה ו אל א שהי ו יושבי ם ש ס
מעצמם וג ם ל א אמ ר הו ו על י דיינ י א ם שלח ו
לו דמזמנ י לי ה לב״ ד כוחבי ן : וכ ן מ י שנתחיי ב
בבועה בב״ ד ויצ א ואמ ר נשבעת י וכו ׳ . נח ב
ה״ה בש ם רבינ ו האי י גאו ן שא ם הי ה חיי ב
שבועת החור ה וכו׳ . ואנ י אומ ר שאי ן כ ן דע ת
רבינו שכת ב בסו ף הלכו ת שותפי ם שאי ן משניעי ן
היסת אל א א ם מענ ו דב ר שא ם יוד ה ב ו

חייב לשל ם ממו ן אב ל דב ר שאפיל ו הוד ה ב ו
אינו חיי ב אל א שבוע ה אינ ו נשב ע עלי ו אפיל ו
על יד י גלגו ל :

סי

עדי . אב ל אי ן כותבי ן אל א א ם כ ן אמ ר לה ם כתב ו
וחתמו ותנ ו ל ו וצריכי ן להמל ך ב ו כמ ו שבארנ ו . וכ ן
אם הוד ה בבי ת די ן אח ר ששלח ו ל ו כמ ו שיתבא ר הר י
אלו כותבי ן . והו א שיהי ו בי ת די ן מכירי ן א ת שניה ם
כדי של א יערימ ו שניה ם לחיי ב אי ש אח ר ♦ ג ^בי ת די ן
של שלש ה שהי ו יושבי ן מעצמ ן במקו ם הקבו ע לה ן וב א
התובע וקב ל לפניה ם ושלח ו שלי ח אצ ל הנתב ע וב א
והודה בפניה ם הר י אל ו כותבי ן ונותני ן לבע ל דינ ו .