Section 564

^ 0^ 0,0 0, ; 0 ^ 0, / ^ 0 . ^ 0, , 0 ^ ןןן3 / •! ש . המורר *

משנה למל ך לח ם משנ ה

ו >ימ ר ל ו בפנ י ען־י ם מנ ה ל י ביד ך כו ׳ . כת ב מוהרש״ ך ד ל מ״ ג סי ׳ צ״י ז וז״ ל איבר א דאיכ א נמ י דז ה מבי א ראי ה שהקרק ע הי ה של ו וז ה טוע ן שהחזי ק ב ו וי ש ל ו שט ר ורוצ ה

לספור, י בה ך מילת א שהר י כתב ו הפוסקי ם דמא י דאמרינ ן יכו ל לומ ר משט ה היית י ב ך ה' מ להוציא ו מחזק ת בעלי ו הראשוני ם שנבר ר הו י כ י ה א וצרי ך לבר ר . ובהשגו ה כה ב ע ג

בבריא אב ל גשכ׳ מ כו ׳ שאי ן דר ך האד ם להשטו ת בשט ת מיתת ו וכיו ן דטעמ א דמהנ י טטנ ת משט ה

הייתי ב ־ הו י כפ י מ ה שירא ה מדבר י הטו ר דהו י משו ם שיכו ל לומ ר כש ם שאת ה השטי ת ב י לשאו ל

דבר של א הי ה ל ן ביד י כ ן אנ י השטית י ב ן להודו ת ל ן בדב ר של א הי ה ל ן ביד י כו ׳ . ואי ן ז ה נכי ן
דפינוש משט ה סיית י ב ן שכת ב הטו ר כמ ו שהשטי ת ב י היינ ו שתבע ת ממנ י מ ה של א היית י סיי ב
לך זה ו ההשטא ה הנ ע עצמ ן בברי א נמ י שתב ע מז ה ונשב ע מעצמ ו שחיי ב ל ו הנאמ ר בז ה שאי ן צ׳ ל
אתם עד י כיו ן דל א בדר ן השטא ה קאמ ר ל ה . וכ׳ ת הכ י נמ י ה א לית א שהר י הר ב בעה׳ ת כה ב
דאש הוד ה בל א את ם עד י נשב ע ע ל הודאת ו ושו ב אינ ו יכו ל לטעו ן טענ ת השטא ה . ולפ י דר ן ז ה
נדולה מז ו הול׳ ל דאפי ׳ נשב ע המלו ה וז ה הוד ה שהו א מיי ג כיו ן דלנב י התוב ע ל א שיי ן השטא ה .
ואל תש־ננ י ממ״ ש בעה״ ת בה׳ ה שא ס אמ ר ראוב ן לשמעו ן נזיי ב אה ה מנ ה ללו י ואמ ר ה ן למס ר
תבעו לו י ואמ ר משט ה היית י בהודאת י דל א מהנ י טענת ו שהר י ל א הי ה לו י משט ה ב ו כד י שישע ה

הוא בלו י • כת ב הרא׳ ש כל ל ס׳ ו סי ׳ ט ׳ ע ל ראוב ן שהיס ה ל ו פר ה והו א יר א לשחט ה ס ן תמ; א

טריפה א׳ ל שמעו ן שחו ט אות ה וא ם המצ א טריפ ה אנ י את ן ל ך כו ׳ תשוב ה ירא ה ל י שמק ח ז ה

נעשה בל א הני ן כ י ל א הי ה כא ן אל א דברי ם בעלמ א ויכו ל שמעו ן לחזו ר נ ו כו ׳ וקשי א ל י אמא י

לא זכ ה רחוג ן אפיל ו בדברי ם כיו ן שעש ה מעש ה ע ל פ י שמעו ן ושחט ה ומשתעב ד מדי ן ער ב שהר י
ראובן ל א הי ה רוצ ה לשחו ט בהמת ו מחש ש ז ה . והרשב״ א כת ב בתשוב ה הי ׳ אל ף ושש ה שמ י שאמ ר

זה לא ו דוקא ' אומ ר בפנ י פלונ י ופלונ י שז ה המדב ר בהו ה וז ה לשו ן המדב ר ע ל עיק ר
הטענה . כוונת ו דכשאמ ר פרעתי ך בניחות א הו א לשו ן המדב ר הדב ר אש ר הי ה בפוע ל
אבל כשהו א אומ ר ו : ל ח אי ן הכוונ ה לומ ר כ ן שהי ה כ ך חל א כוונת ו ע ל עיק ר הנענ ה
שפרע ול א ח ש לדקד ק במ ה שאמ ר בפנ י פלונ י . ולפ״ ז צרי ך לומ ר שהו א טעו ת . מ״ ש
ל;או דוק א והלא ו הו א טעו ת אל א צ״ ל דוק א והכ י קאמ ר דוק א אמ ר לשו ן ז ה ברחות א
מפני שהו א לשו ן המדב ר בהוו ה וכו ׳ . א ו אפש ר דהלא ו דאמ ר הו א נמש ך למנ ה והכ י
קאמר החילו ק הו א בי ן שאמ ר בתמיה ה לאמ ר בניחות א ולז ה אמ ר לא ו דוק א חילו ק ז ה
שאין מכמ ה בחילו ק ז ה :

ז ישב ע היס ח וכו ׳ . השי ג הר״ ח ז״ ל שאי ן ז ה לפ י הנמ ׳ וכו׳ . הו א מפנ י שהו א סבו ר
שטענה של א להשבי ע א ם ל א מע ן ל א טעגינ ן לי ה כדמשמ ע מהגמר א דר ב
נחמן טע ן לההו א גבר א וא״ כ אי ן צרי ך לישצ ע בהר י אנ ו נטעו ן ל ו . אב ל רבינ ו ז״ ל
סכור דאפי ׳ מענ ת השבע ה ל א טענינ ן לי ה ור ב נממ ן ל א טע ן לההו א גבר א אל א דנגמ ׳

לא מ ש להזכי ר אל א דבר י ר ב נממ ן לב ד :

לחיק ׳•׳׳׳■ י ׳״־'■ י ׳•״'י׳׳ * ״י'״״ ׳'״׳״ ״ ״ד ״ ״ ק ״ .! י ק י ״ י .4! * המוד ה

'?עיין ט ? ה^^ א? ׳ אל ף ט״!."כה״ ב ה?ב״ד,שלד%'תע" , "' ל ועו ד של א מצי ט אל א בהודא ת חיו ב אב ל בהודא ת סיטו י כני ן מ י שחייב^מנ ה לחק ו כשט ר ועץ 0
פרוא פרו ע א ו סמו ל מ י הודא ה גמור ה כל א את ה עד י כו ׳ . וז ה החילו ק ל א מסתב ר כ״ ב דל א נאמר ו הדברי ם אל א מ י שחיי ב לחבי ת ומוד ה שהו א סרו ע אב ל המ ס ", ה מ י ב למל , והו א רוצ ה

לסעור עצמ ו ולחיי ב הקה ל למל ן א ס כ ן הו א תונ ע מהקה ל וצ׳ע ;

טעו

הגהות

רבי רשב׳ ג אונ; ר צרי ך שניה ם את א עובד א ר,טי ח ררג י ואור י כרשב״ ג קשי א ררב י אדרב י
לא רצ ה רב י אל א לב א ע ל אמת ת הדב ר ולכרר ו עכ״ ל ס׳ ה : [ט ] טור י ר' מ זצ״ ר סה ק
בשס ר ׳ הערי ה זצ״ ל דצרי ך לישב ע שכ ך הי ה בדעת ו להשטות ו באות ה שע ה כשהוד ה
ולא אמ ר משט ה אנ י ב ך אל א בנתב ע אב ל בתוב ע ל א וראי ה מפר ק י ש גוחלי ן דל א
אמרינן אד ם עשו י של א להשבי ע א ת עצמ ו אל א בנתב ע אב ל בתוב ע ל א ועיי ן בסימ ן ס׳ ד
ובספר קני ן בסימ ן ל׳ ב : [י ] כר ׳ אח א משמי ה דרב א ודל א כאבי י דאמ ר הוחז ק כפר ן :
[כ] פיר ש רשב״ ם דוק א דבו ר כנג ד דבו ר ז ה טוע ן וז ה משי ב אב ל א ם תנא י מקריי ם
בפניהם אי ן צרי ך לומ ר את ם עד י וראי ה מפר ק שנ י דקידושי ן אל א מעת ה קיד ש אש ה בפנ י
שנים הכ י נמ י דצרי ך לומ ר את ם עד י טס״ ה ועיי ן בהלכו ת אישו ת פ ׳ נ ׳ ע״ב : !ל ] ההו א
דה.ו קר ו לי ה עבבר א דשכי ב אדינר י בו ׳ ע׳ ב : [מ ] אד ם עשו י של א להשבי ע א ת עצמ ו
ונראה דאפיל ו בפני ו א ס אמ ר ל ו מנ ח ל ך ביד י שיי ך אד ם עשו י של א להשבי ע א ת עצמ ו
מדקתני במתני ׳ אי ש פלונ י אמ ר ל י שאנ י חיי ב ל ו דמשמ ע של א בפני ו אמ ר ל ו א״ ב
אי! אד ם תובע ו וקתנ י ל א אמ ר כלו ם ע ר שיאמ ר בפנינ ו הור ה דהיינ ו את ם עד י משמ ע
רכה׳ג ל א מתנ י מיד י אפיל ו בפני ו ע ד שיאמ ר את ם עד י ומיה ו תימ ה דמשמ ע לעי ל
דאיכא לטיר ק טינ ת דמצ י טעי ן טשט ח אנ י ב ך והיכ י טצ י דיי ק דילמ א משו ם דאד ם

מייי־מונייות

עשוי של א להשבי ע א ת עצמ ו הו א ומייד י כשאינ ו תובע ו . וי״ ל דבכ ל עני ן ל א מהנ י
מידי ע ד שאמ ר בפנינ ו הוד ה דהיינ ו את ם עד י ונו ׳ ע׳ ב : [נ ] כר ׳ חיי א דאמ ר כש ם
שאדם עשו י של א להשבי ע א ת עצמ ו כ ך עשו י של א להשבי ע א ת בני ו ודל א כר ׳ ישמעא ל
ב״ר יוב י כדאית א הח ם ע׳ כ : [ם ] וכ ן פיר ש ר׳ י ל א טעי ן משט ה אנ י כ ך ל א טענינ ן
ליה כדאית א הת ם בםס ר להדי א אב ל אד ם עשו י של א להשבי ע א ת עצמ ו א י ל א טעי ן
איהו אנ ן טענינ ן לי ה . וכ ן פס ק בס״ ה כראשכח ן דטעי ן ר ב נחמ ן לההו א דקר ו לי ה ק ב
רשו וה א דאנז ר בג ט פשו ט בע י רב א שכי ב מר ע שהוד ה מה ו בת ר דבעיי ה הד ר פשמ ה
אין אד ם משט ה בשע ת מית ה ודבר י שכ׳ מ ככתובי ן וכמסורי ן דמ ו והשח א אמא י ל א
טענינז ליור ש אד ם עשו י של א להשבי ע א ת ב י ו ואמררבינ ו דית ם דההי א אייר י שהוד ה
ע״י שתבעוה ו דבשבי ל של א להשבי ע ל א היד . ל ו להודו ת אב ל א ם הוד ה מעצמ ו של א
ע״י תביע ה מענינ ן לי ה כדפרישי ת . ונרא ה דליורשי ן טועני ן אפיל ו משט ה אנ י ב ך כדמונ ח
ההיא דג ט פשו ט דא י לא ו דאי ן אד ם משטר , בשע ת מית ה טענינ ן וסבר א הי א בל א ראי ת
דדילסא א י הו ה אבוהו ן קיי ם ד ו ה מעי ן וה א דל א טעי ן לה ו רב י ישמעא ל ב ן רב י יוס י
דלא שייב א ה ך טענד . אל א במקו ם שתובעי ן אות ו שאומ ר כ ן לאישתטוט י מיני ה א י נט י
סבר לי ח שפירו ש אי ן אד ם משט ה בשע ת סיח ה ונו ׳ ועיי ן הלכו ת סתנ ח פ״ י ופ׳ ח ע' כ ן

מגדל עו ו

א״ל גפנ י עדי ה ע ד ל א היח״ ו מ ת • יט״׳־יי ז ״יי ז ״ ייי י ^י' ',׳ ? ג?' ?
הדיינין : מעש ת באח ד שהי ו קורי ן אוה ו ע ד ישג ע היס ח ויפט ר : בח ב הרא ב ד ז ל א ן ו ה

לסי הנע ׳ עכ׳ ל : ואנ י אומ ר ההלכ ה סר ק ביי י ילטי ז ""י '

את עצמ ו ופירש ו מקצ ת המפרשי ם ו״ נ דמכ ל מקו ם מחור ת שבוע ת היס ת ל א נפט ר וע ל ז ה הדי ו

ירך ר״ מ ז״ ל וי ש מפרשי ם אפיל ו חר ם סת ם אי ן פלי ז אל א א ם רצ ה החוב ט להחרי א ט ל כ ל לו י שחיי ג
לו כלו ם ואינ ו שזר ע ל ו וע ל ז ה הדר ן דר ן הראב׳ ד ז״ ל : וב ן אח ד שהי ו אומרי ן עלי ו וכו ׳ ע ד סו ף
הסרק , הכ ל פ ׳ ז ה גור ר(ד ף ב״ט ) והביאו ר נז ה הפר ק :

טנ'ד משנ ה

ייב 23

משפטים. הלכו ת טוע ן ונטע ן £״ ן כס ף משנ ה

3״? א המוד ה נפצ י שני ם שי ש לפלונ י אצל ו מג ה ונו׳ . הר ק ז ה כור ר (ד ף כ״ס ) הוד ה
בפני שגי ס וקנ ו מיד ו כוחבי ן וא ס לא ו אי ן כוחבי ן וכמדומ ה ל י שרנינ ו
מפרש הודא ה ז ו נשאמ ר את ס עד י א ו שהחוב ע עמ ו כמ ו שיחבא ר למש ה וזה ו ה.יי ן הנזכ ר
למשה כ ל המוד ה בפנ י שני ם איג ו יכו ל לחזו ר וכו ׳ חב ל דברי ו בכה ן ה ס ממ ה שהמר ו פר ק
גש פשו ש שכי ב מר ע שאמ ר מנ ה לפלונ י ביד י
ואמרו יחומי ס חז ר ואמ ר לנ ו אנ א פרעתי ו
נאמני! ואמ ר בהלכו ח דשמעינ ן מיה א דא י ל א
אמרו אמ ר לנ ו הב א פרעתי ו מתני ן ול א אמרינ ן
אדם עשו י של א להשבי ע א ת בני ו ואע״ ג דל א
אמר חנ ו והיינ ו דוק א כשאמ ר דר ך הודא ה
וכבר נתבה ר ז ה פר ק י ׳ מהל ׳ זכיי ה ומהנ ה
ומשם למ ד רבינ ו דה'׳ ה לברי א שהוד ה בדר ך
הודאה גמור ה שאפי ׳ בל א את ס עד י ה״ ז עדו ת
לענין שאינ ו יכו ל לשעו ן משש ה היית י ב ך הב ל
יכול לשעו ן שאמ ר כ ן של א להשבי ע א ח עצמ ו
ונרהין הדברי ם שכיו ן שהוד ה דר ך הודא ה וי ש
שם עדי ם היא ך ישעו ן משש ה היית י ב ך וברו ר
הדבר שדר ך הודא ה המ ר כ ן אב ל החלו ק שש ם
רבינו בי ן א ס התוב ע עמ ו לאי ן התוב ע עמ ו
דבריו נרא ן כ ן אב ל ל א מצאת י לה ם בגמר א
סמך ברי ר . ומ״ ש וא ס הי ה ע ד אח ד נשב ע
כן הו א דע ת קצ ת הגאוני ם וקצ ת אומרי ם דהודא ה
בעד הח ד ל א כלו ם הו א ומ״ מ נשב ע היסת ;
ב כ ל המוד ה בפנ י ב ׳ וכו' , זה ו מ ה שכתבת י
למעלה שאמד ו בגמר א הוד ה בפג י
שנים וקנ ו מיד ו כותבי ן וא ם לא ו אי ן כוהבי ן
לפני ג ' ול א קנ ו מיד ו מא י ר ב אמ ר כותבי *
רב אס י אמ ר אי ן כותבי ן הו ה שבד א ומ ש ל ה

רב

פרק שביע י

א המוד ה בפנ י שני ם שי ש לפלוני ־ אצל ו מנ ה ואמ ר
להן בדר ך הודי ה ל א דר ך שיח ה . אע״ פ
שלא אמ ר את ם עד י ואע״ פ שא ץ התוב ע עמ ו הר י ז ה
עדות . תבע ו בדי ן א ם אמ ר ל א הי ו דברי ם מעול ם אי ן
שומעין ל ו ומשל ם ע ל פיה ם . וא ם הי ה ע ד אח ד נשב ע
הואיל ואמ ר דר ך הודיה . *טע ן
בשבאו אל ו העדי ם ואמ ר של א
להשביע א ת עצמ י הודית י נאמ ן
ונשבע היס ת . וא ם בשהוד ה בפניה ם
היה התוב ע עט ו אינ ו יכו ל לטעו ן
ולומר כד י להראו ת שאינ י עשי ר הודית י . אב ל א ם טע ן
שנתן נאמ ן ונשב ע היס ת • ב כ ל המוד ה [א ] בפנ י שני ם
אינו יבו ל לחזו ר ולומ ר משט ה היית י ב ו ואי ן צרי ך לומ ר
אם הוד ה בפנ י שלש ה . אב ל מחייבי ן אות ו לית ן בהודי ת
פיו . שכ ל האומ ר [כ ] כדר ך הודי ה הר י ז ה כאומ ר את ם

עדי

פ״ן א המוד ה בפנ י עדי ם וכו ׳ ואמ ר לה ם בדר ך הודי-־ ס . למ ד ק רבינ ו מדה ק פר ק
זה בור ר שא ס אמר ו הו א אמ ר לנ ו שהו א חיי ב ל ו מנ ה א ו אי ש פלונ י
אמר לנ ו שהי א חיי ב ל ו מג ה ל א אמר ו כלו ם ע ד שיאמר ו בפנינ ו הוד ה שהו א חיי ב ל ו מנ ה
מפרש רבינ ו דה״ פ וא ס אמר ו העדי ם הו א אמ ר לנ ו דר ך שיח ־ שהו א חיי ב ל ו ל א אמ ר