Section 561

י הור ו רבות י וכו׳ . כפ י הנרא ה מדבר י ה״ ה ז״ ל שכת ב כב ר כתבת י ש ק דע ח
הרבה מ ן המפרשי ם ז״ ל משמ ע דהבי ן מ ה שהור ו רבותי ו ז״ ל הו א דחפיל ו
שבועת השומרי ן אי ן נשבעי ן לקט ן ודב ר ז ה תימ ה הו א שהר י בפ״ ב מהל ׳ שכירו ת כת ב
בשם רבותי ו בהפ ך שכת ב ש ם קט ן שהפקי ד בי ד גדו ל וכו ׳ הור ו רבוח י שאי ן ז ה נשב ע
כטענת הקט ן נד י שנאמ ר ט ׳ שכ ל השומרי ן שבועת ן שבוע ת שמ א הו א משמ ע דאי ת
להו לרבותי ו דשבוע ח השומרי ן נשבעי ם לקט ן לכ ך נרמ ה לפר ש דבר י ה״ ה ז״ ל שהבי ן
כוונת רבינ ו כדבר י הבכ״ ס של א כת ב כ ן אל א לעני ן היס ח . ומ״ ש כב ר כתבת י וכו ׳
הכי קאמ ר דכב ר כת ג בש ם המפרשי ם דנשבעי ן טבוע ה דרבנ ן בטענ ת שמ א כמ ו שוחפי ן
ואריסין וא״ כ הו א הדי ן להיס ח : ואפי ׳ מר ס סת ם אינ ו מקב ל שאינ ו יוד ע עונ ש השבוע ה
וגז׳ . מכא ן נרא ה דל א גרסינ ן כדבר י רבינ ו ז״ ל בפי״ א מהל ׳ שכירו ת אפי ׳ א ס הי ה
כשכיר קט ן דשני ר נשב ע ונוט ל דאי ן מוסרי ן לקמ ן שבוע ה שאינ ו יוד ע עונש ה אל א השוכ ר
קטן גרסינ ן כדגרי ס הטו ר ז״ ל בדנרי ו :

יא והוד ה הקט ן נפרעי ן מנכסי ו . נרא ה דנפרעי ן מנכסי ו מי ד אפיל ו כשהו א קט ן .

יש מ י שהקש ה ע ל ז ה דרבי ט ז״ ל כת ב בספ״ ט מהל ׳ מלו ה ולו ה קט ן

משנה

י שאי ן משניטי ן א ת הקט ן כל ל כו ׳ . (א׳ ה מי ץ לעי ל סי״ א משכירו ת הלכ ה ו׳ ) :
יא קט ן שטענ ו הגדו ל כי ׳ . 1׳ ל מהריק״ ו שר ש ס׳ א ופשיט א של א תפסי ד נתינת ה מפנ י הודא ת פי ה
דאין הודא ס קט ן בלו ס ול א קרינ ן נ ה הודא ת נע ל די ן כדניי ן סלמוד א גכ ל דוכת א קע ן

שלוה מיי כ _לשל ס כשיגדי ל וש ם אייר י כשהגי ע לעונ ת פעוטו ת כדכת ב ש ם ה״ ה ז״ ל
וא״כ קש ה למ ה כת ב ש ם שכשיגדי ל יפרע ו ממנ ו וכא ן כת ב שנפרעי ן מי ד וי ש נמל ק בי ן
הליאה לשא ר דברי ם דהר י הטו ר ז״ ל בהלכו ח שבועו ח בבי ת די ן סת ס הדברי ם דבעני ן
משא ומת ן גובי ן ממנ ו ובהלכו ת אונא ה ומק ח טעו ת בדינ י הקט ן כת ב ש ם פלוגה א במני ן
ההלואה א ם גובי ן אפיל ו לכשיגדי ל משמ ע די ש לחל ק בי ן הלוא ה לשא ר דברי ם דהלוא ה
שאגי דאמר ו כ ן כד י של א ילו ה הקט ן ויאב ד כ ל ממונ ו ולכ ך ל א חייבוה ו לשל ם אל א
כשיגדיל . א״ נ דהכ א נפרעי ן מנכסי ו קאמ ר דהיינ ו שראינ ו ל ו נכסי ם ולכ ך גפיעי ן מי ד
אבל הת ם ל א ראינ ו ל ו נכסי ם ואי ן לנ ו לחייב ו שישב ע א ס י ש ל ו א ו ל א דקט ן לא ו ב ר
שבועה הו א ולכ ך אינ ו חיי ב לשל ס ע ד שיגדי ל :

יב החר ש והשוט ה וכו׳ . כת ב הר ב המגי ד ז״ ל פירו ש חר ש שאינ ו מדב ר ואינ ו שומ ע .

ואע״ג דבפ ׳ כ״ ט מהל ׳ מכיר ה השו ה רב־נ ו ז״ ל מדב ר ו:ינ ו כומ ע לאינ ו
שומע ואינ ו מדב ר לעני ן מק ה וממכ ר מ״ מ כא ן כח ב ה״ ה ז״ ל דאייר י דאינ ו שומ ע ואינ ו
מדבר דאע״ ג דלעני ן מק ח וממכ ר שו ה לחר ש מ״ מ לה א מילת א דאי ן נזקקי ן לטענת ו כול י
האי ל א משוינ ן לי ה לחר ש גמו ר ;

פ״ו א שהר י אנ ו דני ן במחו ך שיכו ל לומ ר בכ ל מקי ם . פירו ש אומ ר לחכמי ם א ל
תאמרו אנ י מפח ד כשאנ י אומ ר אינ י חיי ב כלו ם לפר ש טענת ^ ולומ ר
פרעסי דאול י אש ם אומרי ם ל י הני א ראי ה לכ ך אנ י סות ם דבר י כד י שתבינ ו שכוונת י

למלך

לומר

מידי משש א אי ת בי ם ואפיל ו לעני ן קבל ת מדו ת ל א חשי ב בפני ו כבפנ י בט ל די ן נדמונ ח י׳ ם הגוז ל
בחרא נ׳ ש שאי ן להחשי ב הודאת ו כהודא ת גע ל די ן אל א דוק א היכ א דאי ת לי ה הנא ה לקט ן בהתס ב
הודאתו מדא ה וכ' כ רני ט מש ה כשר ק ה ' מהל ' טוע ן כו ' ודברי ו תמוהי ם דה א דרכינ ו אפיל ו כ כי ה

מתברר

הגחות מיימוניו ת

(א) הו א ד.' ר יוס ף ה^ו י אב ן מיג ש ורבותי ו וב ן כת ב בס״ ה בשמ ו ! 1ט ] כת ב ר ב האי י
גאון שאי ן משביעי ! אש ת אי ש דדוק א שבוע ת ה ׳ תהי ה כי ן שניה ם אמר ה תור ה ואפיל ו
במקום סקרו ; אי ן משביעי ן אות ה כ ל שב ן במקו ם הלוא ה אב ל כותבי ן לתוב ע פס ק של ו
ותשבע א ם תתאלמ ן א ו תתגר ש ע״ ב כס׳ה . וב ן נמג א בתשוב ת ר ב מתתי א גאו ן וכ ן
בתשובת ר ׳ מש ה ב ר חנו ך גאו ן וכ ן כת ב בע ל העיטו ר וכ ן רבינ ו גרש ם מ׳ ה וכ ן ד ן
מוו י רביו ו מאי ר זצ׳ ל כעני ן חיב ל סו ף סר ק ז ׳ כתבת י דבר י העיטו ר והחולקי ם אב ל
לחוריס סת ם יכו ל עיי ן נאבי׳ ח בסימ ן א ׳ ס״ ז ע״ ב ; [א ] זי״ ם דטש ב עי ן גסת ס וראי ה

מגדל עו ז

וכן א ם הוד ה 8סי ה שות ף לקט ן ע ד טענ ת שמ א : כח ב הראנ׳ ד וי ל נראי ן הדברי ם וכו ׳ :
ואני אומ ר הלכ ה ז ו ס ׳ כ ל הנשנעי ן ומ״ ש הראב׳ ד ז׳ ל סברת ו הי א ומ ה שרא ו עיני ו וכב ר כתבת י
הרכה פטמי ם שאי ן לנ ו מס ק גז ה החגו ר בסברו ת ובככרעת ן ; דור ו רבות י שאי ן נשנעי ן כו ' ע ד
סוף הפר ק . בהורא ה ז ו ונדר ך הז ה :

פ״ו בעל י דינ ץ שנא ו לגי ס די ן ע ד וכיוצ א נז ה . הכ ל מתקנ ת הגאוני ם ז׳ ל :

מחא דס׳ ק דכ״ ט שפ א מלו ה ישנ ת י ש ל ו על י לב ך אינ ו חשו ר א׳ ה אי ן טשביעי ן אוח •

אלא

20

מגיד משנ ה

משפטים. הלכו ת טוע ן ונטע ן פ״ ו

מגיד משנ ה

ונשמשביעין אוח ו אומרי ם ל ו ל א ע ל דעח ך אנ ו משניעי ן אוח ך אל א ע ל דעחצ ו וכו ׳ ופר ק
זה בור ר יומר ו במשנ ה גב י עדי ם ששוא;י ן לה ם כיצ ד את ה יוד ע שז ה חיי ב לפלונ י מנ ה
וכו׳ והו א מחש ש שענ ה שמ א ימענ ו העדי ם ויחשב ו שהו א חיי ב ל ו לפ י מ ה שרא ו א ו שידע ו
ואין הדי ן כ ן וכ ל שכ ן שי ש לחו ש בנעל י דב ר עצמ ן שאד ם קרו ב אצ ל עצמ ו וז ה ברו ר :
הרי ששע ן עלי ו שהלוה ו מנ ה וכו׳ . פ״ ק דמציע א
(דף י״ז ) אמ ר ר ׳ יוחנ ן מנ ה ל י ביד ך
והלה אומ ר אי ן ל ך ביד י כלו ם והעדי ם מעידי ן
אוחו שי ש ל ו וחז ר ואמ ר פרעח י הוחז ק כפר ן
לאותו ממו ן כ י ה א דשבהא י כרי ה דר ׳ מרינו ם
כחב לכליד ה איצשל א דמילה א בכחובח ה וקבל ה
עילויה אירכס א כחוב ה אמ ר להד״ מ את ו סהד י
ואמרו דכה ב ל ה לסו ף אמ ר פרעת י אח א
לקמיה דר ' ח י י א אמ ר לה ו ה : חז ק כנר ן לאוה ה
אצטלא ע״ כ בגמר א ומפר ש רבינ ו דה א דר ׳
יוחנן הי א בעדי ם מט י די ן שי ש ל ו עכש־ ו בשע ת
הביעה וז״ ש שי ש ל ו וכיו ן שאמ ר טענ ה המנחש ת
העדים לעול ם אינ ו נאמ ן לומ ר פרעת י ע ד
שיברר בעדי ם אב ל א ם אי ן :מדי ם מעידי ן
שיש ל ו עכשי ו אל א שהלוה ו והו א *בר ר דברי ו
שמה

שמה שאמ ר אי ן ל ך ביד י כלו ם ר״ ל לפ י שפרע ו ודא י ל א הוחז ק כפר ן וז ה פשו ט שאי ן ל ך
בידי אי ן משמע ו של א לו ה מעול ם וא״ כ למ ה הוחז ק כפר ן בכ ך :

ב ראוה ו פדי ם שמנ ה ל ו מעו ת כו ׳ . פ ׳ שבוע ת העדו ת (ד ף ל״ד ) בע י ר״ י מנ ה מנית י
לך בפנ י פלונ י ופלונ י והעדי ם רואי ן אות ו מימו ן מה ו אמ ר ר ב המנונ א והל ה
מה טוע ן א י דאמ ר ל א הי ו דברי ם מעוצ ם

הוחזק כפר ן א י דאמ ר במחנ ה נחח ס ל י כ י
אתו עדי ם מא י הו י . וכת ב רבינ ו ולעול ם אי ן
אדם מוחז ק כפר ן ע ד שיכפו ר בב״ ד וכ ן כתב ו
ז״ל * וכ ן בדי ן שהר י חו ן לב״ ד יכו ל הו א
לטעון מ ה שירצה :

ג מנ ה הלויתי ך כפ ר בבי ת די ן ואמ ר וכו׳ .

פרק שבוע ח הדייני ן (ד ף מ״א )

ההוא דא״ ל לחברי ה ה ב ל י מא ה זוז י דאוזסתי ך
אמר לי ה להד״ מ אז ל איית י סהד י דאוזפי ה
ופרעיה אמ ר אבי י מא י נעבי ד אינה ו קאמר י
אוזפיה ואינה ו קאמר י פרעי ה רב א אמ ר כ ל
האומר ל א לויח י כאומ ר ל א פרעת י דמ י ע ד
כאן בגמר א וקי״ ל הלכ ה כרב א וכתב ו ז״ ל
דדוקא נ י את ו סהד י אב ל א י ל א את ו סהד י
ולוה

אם לוי ת ממנ ו א ם ל א לוי ת . הפקי ד אצל ך א ו ל א הפקיד .

גזלתו א ו ל א גזלת ו . שכרת ו א ו ל א שכרת ו . וכ ן שא ד
הטענות . ומפנ י מ ה אי ן מקבלי ם ממנ ו תשוב ה ז ו . שמ א
טועה הו א בדעת ו ויב א להשב ע ע ל שק ר שהר י אפש ר
שהלוהו כמ ו שטע ן והחזי ר ז ה א ת החו ב לבנ ו א ו לאשת ו
או שנת ן ל ו במתנ ה כנג ד החו ב וידמ ה בדעת ו שנפט ר
מן החו ב . לפיב ך אומרי ם ל ו היא ך תאמ ר אינ י חיי ב
כלום שמ א את ה מתחיי ב מ ן הדי ן לשל ם ואי ן את ה
יודע אל א הוד ע לדייני ן פירו ש הדברי ם וה ם יודיעו ך
אם את ה חיי ב א ו אי ן את ה חיי ב . ואפיל ו הי ה חב ם
גדול אומרי ם ל ו אי ן ל ך הפם ד שתשי ב ע ל טענת ו
ותודיענו כיצ ד אי ן את ה חיי ב ל ו מפנ י של א הי ו
דברים מעול ם א ו מפנ י שהי ו והחזר ת ל ו שהר י אנ ו דני ן במתו ך שיכו ל לומ ר בב ל מקו ם . וב ן א ם טע ן הטוע ן ואמ ר ז ה חיי ב
לי מנ ה . א ו מנ ה י ש ל י אצלו . אומרי ם ל ו מא י ז ה פני ם . הלוי ת אותו . א ו הפקד ת אצל ו . א ו הזי ק ממונ ך . אמו ר היא ך נתחיי ב
לך שהר י אפש ר שידמ ה ל ו שהו א חיי ב ל ו והו א אינ ו חיי ב כגו ן שחשד ו שגנב ו א ו שאמ ר ל ו שאת ן ל ך מנ ה וכיוצ א בז ה .

הרי שטע ן עלי ו שהלוה ו מנ ה והשי ב ז ה ואמ ר ל ו ל א הי ו דברי ם מעול ם ואח ר [ב ] כ ך הבי א הטוע ן עדי ם שהלוה ו בפניה ם

וחזר הנטע ן ואמ ר כ ן הי ה ולוית י ופרעת י אי ן מקבלי ן ממנ ו אל א הוחז ק [ג ] כפר ן [ל ] ומשל ם . אב ל א ם השי ב אינ י חיי ב א ו
אין ל ך ביד י כלו ם א ו שק ר את ה טוע ן וכ ן כ ל ביוצ א בז ה והל ך התוב ע והבי א עדי ם שהלוה ו בפניה ם ואמ ר (הנתבע ) כ ן

היה אב ל חזרת י ל ו פקדונ ו א ו פרעתי ו חוב ו ל א הוחז ק [ה ] כפר ן ונשב ע היס ת ונפט ר ♦ ב ראוה ו עדי ם שמנ ה ל ו מעו ת

ולא ידע ו מ ה ה ן . ותבע ו בדי ן ואמ ר ל ו ת ן ל י מעות י שהלויתי ך ואמ ר מתנ ה נת ת ל י א ו פרעו ן הי ו הר י ז ה נאמ ן ונשב ע היס ת
ונפטר . אמ ר ל א הי ו דברי ם מעול ם ואח ר כ ך בא ו עדי ם שמנ ה ל ו בפניה ם הוחז ק כפר ן .
^עולם אי ן אד ם מוחז ק כפר ן ע ד שיכפו ר בבי ת די ן ויבא ו שנ י עדי ם ויכחישוה ו במ ה שכפ ר :
ג *מנ ה ^־הלויתי ך כפ ר בבי ת די ן ואמ ר ל א הי ו דברי ם מעול ם . ובא ו שנ י עדי ם שלו ה ממנ ו

א ט1ח' מ סי ׳ ע ט סמ׳ ג ע:י ן סי ׳ צ ה : מנ ח

לחם משנ ה

לומר להד״ מ לז ה אומ ר דהפי ׳ שיטעו ן פרפת י אנ ו מאמיני ן אוח ו במג ו דלהד״ מ שכ ל הוצר ך ה״ ה ז״ ל לדחו ק ולומ ר העדי ם מעידי ם של א פרע ו וי״ ל דסוב ר ה״ ה ז״ ל דאע״ ס

כן ל א הוחז ק כפר ן מפנ י שחי ן אד ם מוחז ק כפר ן ע ל פ י עצמ ו אל א א ס כ ן הכחישוה ו
העדים שהר י מ ה שאומרי ם העדי ם שלו ה אי ן ז ו הכחש ה לדברי ו דיכולי ס אנ ו לפר ש
דאין ל ך ביד י דקאמ ר ר״ ל שפר ע אל א שהו א עש ה עצמ ו כפר ן שחמ ר שפר ע אח ר העדח ח
העדים וא ם כ ן אי ן ז ה מוחז ק כפר ן אל א ע׳י פ עצמ ו אב ל הטו ר ז״ ל כס ב בהלכו ת טוע ן
בשם בע ל התרומו ת ז״ ל דאסי ׳ בא ו עדי ם שלו ה א ם טע ן שפר ע א ו שאמ ר אי ן ל ך ביד י
הוחזק כפר ן וכת ב בע ל התרומו ת שכ ן דע ת רבינ ו ז״ ל והו א מפר ש ד;ר י רבינ ו ז״ ל כמ ו
שהקשיתי ע ל ה״ ה ז״ ל שהי ה יכו ל לפרש ם . וד ע שמ״ ש בפ״ ק דב״ ב (ד ף ו׳. ) מח י א ץ
לך ביד י להד״ מ אי ן פירוש ו לדע ת רבינ ו ז״ ל דפירו ש אי ן ל ך ביד י הו י להד״ מ אל א
ה״ק מתני ׳ אייר י דאמ ר להד״ מ ומא י אי ן ל ך ביד י דקאמ ר בה־י א להד״ר ו אכ ל לשח ר