Section 560

בשבועה ז ו שאירע ו כ ך וכ ך ואינ ה ברשות ו . ומ״ מ קש ה דאי ן ז ה די ן גלגו ל . ועו ד דש ס

פ״ד ל א ביאר ו כל ל מ! ה ואי ך כת ב דנחבא ר בפ״ ד ועדיי ן צי׳ ע :

ט אי ן נשבעי ן ע ל טענ ת חר ש וכו ׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל שאע״ פ שיגרו ם רבינ ו ז״ ל בגמר א

(שבועות מ״ב; ) אל א ואייר י בטענ ו קט ן כדפירש״ י ז״ ל מ'׳ מ הו א פוס ק כחכ מ ם .

ולכאורה נרא ה שר״ ל שרבינ ו מפר ש מחלוק ת ראב״ י ורבנ ן כשאי ן מוע ן טענ ת בר י כדכה ב

הוא ז״ ל בפ״ ק ופס ק כחכמי ס דפטו ר והיינ ו דוק א כשאינ ה טענ ת בר י חב ל בטענ ת בר י

אפי׳ חכמי ם מוד ו דחיי ב וקש ה דא״ כ דהו א גור ם בגס ׳ אל א ופס ק כחכמי ס קט ן וגדו ל
שוים דא ם טוע ן טענ ת אמ ר ל י אב א אפי ׳ בגדו ל כת ב למעל ה דפטו ר וא ם טוע ן טענ ת
ברי אפי ׳ בקט ן חיי ב כיו ן דהו א סוב ר דהמחלוק ת בטענ ו קט ן והלכ ה כחכמי ם א״ כ
איך כת ב כא ן דקט ן הב א בטענ ת אבי ו דאינ ה טענ ה כיו ן דהדי ן בה ך שו ה גדו ל וקטן .

גמור אב ל בגדו ל כשהו א בר י גמו ר אפי ׳ רבנ ן מוד ו דחיי ב ופס ק כחכמי ם דקט ן אפיל ו
בטענת בר י פטו ר אב ל בגדו ל טענ ת בר י חיי ב ודל א כרש״ י ז״ ל שכת ב בפר ק הניזקי ן
דרבנן פליג י נמ י בגדו ל דפטו ר כדח ק ברי ש שבוע ת הדייני ן מנ ה לאב א ביד ך אי ן ל ו
בידי אל א חמשי ם פטור . וא״ ח לפ י דע ת רבינו,ז״ ל היכ י אמרינ ן בגמ ׳ בפר ק שבוע ת
הדיינים מ י מצי ת מוקמ ת ל ה כראב״ י ה א קחנ י ריש א מנ ה לאב א וכו ׳ דמשמ ע דא י הו י
כרבנן אחי א שפי ר ה א אפי ׳ כרבנ ן ל א את י דע״ כ ל א פליג י אל א בקט ן אב ל בגדו ל
מודו דחיי ב ומתני ׳ בגדו ל אייר י . וי״ ל דהכ י קאמ ר בשלמ א א י אתי א כרבנ ן י״ ל דרבנ ן
אפי׳ בגדו ל אי ח לה ו דפטו ר אל א א י כראב״ י ל א מצי ת למימ ר אב ל לפ י האמ ת אוקמו ה
בלא אמ ר בר י ל י אפי ׳ לרבנ ן מוקמינ ן הכ י בדל א אמ ר בר י ל י תב ל בבר י ל י בגדו ל

מודו רבנ ן דחיי ב : אי ן נשבעי ן ע ל טענ ת חר ש . כת ב ה״ ה ז״ ל ואע״ פ שי ש נורסי ס ש ם

אלא בדרב ה וכו ׳ אפש ר שאי ן הלכ ה כמות ו אל א כחכמים . נרא ה דאי ן לפר ש כא ן דמחלוק ת
.,רבנן וראג״ י הו י בשאי ן טוענ ו בר י גמו ר וכדכת ב רבינ ו ז״ ל בפי״ ד ואפי ׳ את״ ל שרבינ ו
מחייב אפי ׳ בשאי ן הב ן טוע ן טענ ת בר י סבו ר רבינ ו ז״ ל שהלכ ה כרבנ ן דהת ס כת ב
כן ה״ ה ז״ ל לפ י הגירס א דגרטינ ן בדרב ה קמפלג י ואייר י בגדו ל ולכ ך נרא ה דאייר י
בשא ן טוע ן טענ ת בר י גמו ר אב ל בטוע ן טענ ת בר י גמו ר מוד ו רבנ ן בגדו ל ופס ק רבינ ו

ז״ל כרבנ ן אב ל השת א דמוקמ ת ל ה בקט ן א״ כ א י מוקמ ת ל ה בבר י שאינ ו גמו ר משמ ע

דמודו רבנ ן בבר י גמו ר בקט ן וכיו ן דרבינ ו ז״ ל פס ק כרבנ ן א״ כ אי ך סת ס כא ן בק. ן
אפי' בטוענ ו בר י דל א מהנ י ה א בבר י גמו ר מוד ו רבנ ן א״ ו דלפ״ ז אייר י בבר י גמו ר
ואפ״ה פטר י רבנ ן מפנ י שהו א קט ן אב ל בגדו ל מוד ו בבר י גמו ר ומפנ י כ ן כת ב רבינ ו
ז״ל גפ״ ב דבגדו ל בבר י גמו ר מהנ י וכ ד מעיינ ת בהר״ ן ז״ ל בפירו ש ההלכו ת בשבועו ת
תראה שדע ת הגאוני ם שדח ו דבר י הרי״ ף ז״ ל הו א כ ן . ומ ה שהקש ה הר ב כ״ מ ז״ ל ע ל
ה״ה ז״ ל דכשב א בטענ ת עצמ ו וטוענ ו ודא י ל א הו י משי ב אביד ה תמהנ י ע ל קושי א ז ו
דהא בטענ ת גבי ו עדי ף מב א בטענ ת עצמ ו כנרא ה מ ן הגמר א ואע״ פ כ ן אמר ו במסקנ ת
דאינו כלו ם משו. ׳ דאי ! תביע ת קט ן כלום ; אב ל א ם שמ ר לקט ן וכו׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל
לשבועת א.וכרופסי ן כו ׳ לכ״ ע נשבעי ן לקט ן וקש ה קצ ת א״ כ מא י מקש ו בגמ ׳ בר״ פ
שבועת הדייני ם במא י דאמ ר דנשבעי ן לקט ן מריש א דקאמ ר אי ן נשבעי ן לוקמ ה בסיפ א
כשטוען לשות ף א ו לאפוטרופו ס ואע״ ג דדומ ק הו א ז ה לאוקומ י דה ך שבוע ה דריש א ל א
הוי כשבוע ה דסיפ א מ״ מ דחי ק בגמר א דאוק י דה ך קט ! הו א גדו ל ומשו ס דל א יד ע
במילי דאבו ה קר ו לי ה קט ן :

או

משנה למל ך

היסש ליכ א משנ י שאי ן השונ ע טוענ ו נר י למ ה הוצר ך לנינ ו לתלו ש הטע ם שאפיל ו סש ע נ ו נטו ר
כמ׳ש נהלכו ש חונ ל ה א שנוע ה התור ה לי־נ א שהר י השור ה פטר ו לגמר י משנוע ה ורננ ן נמ י היס ת
לא ח ־,נ ו נטענ ת שמ א וצ׳ע :

ח טע ן ז ה נודא י כו ׳ . כת ג העו ר סי ׳ ס ׳ גנ י ראונ ן שהלו ה מעותי ו ללו י ונשע ש ההלוא ה אמ ר
שיח״נ עצמ ו *נקני ! ע ל ש ם שמעו ן וז׳ ל ואפיל ו הי ה עניינ ו נסת ם ושמעו ן מערע ר ואומ ר
אע׳פ של א הי ה הממו ן של י זכית י נ ו מאח י שצויש י ללו י להשתענ ד ל י נקני ן ונכש נ השט ר ע ל שמ י

מגדל עו ז

זתאוטר לחניר ו שט ר שי ש ל י ניד ך ט ד וכז ה הור ו רנות י . נתשונ ש הגאוני ם ז׳ ל : אי ן נשנעי ן ט ל
טענת חר ש כו ׳ ע ד כמשי ג אנד ה . נשבועו ש פר ק שכוע ת הדייני ן (ד ף מ׳נ ) ונגיטי ן ם ׳

הניזקין (ד ף נ׳ט ) : וב ן א ם כפ ר נכ ל וכו ׳ ע ד אינ ה תניע ה . נתשונ ת הגאוני ם ז׳ ל : נמצא ת אומ ר
קען שאמ ר לגדו ל ע ד מחמ ת טענ ה . ס ׳ שג י דכתונו ת :

הדי נת ת אות ו ל י אי ן ממ ש נדנרי ו הואי ל ואמ ר ראוב ן שיתנ ו השט ר ליד ו ול א לי ד שמעו ן הר י גל ה
כדעתו שאינ ו ל א לשי ן !כי ה ול א לשו ן הודא ה כו ׳ . ועיי ן נספ ר לה ם י כ סי ׳ קע׳ ד שהוקש ה ל ו דנר י
העור הלל ו והניח ם נצ״ ע . ולדיד י ל א קשי א כל ל ול א מיד י דא ב הי ה ג:ו ן הודא ה הו׳ א דלמ א לשעב ר
זיכה ל ו מעו ת אל ו ע׳ י אח ר וכמ׳ ש הראשוני ם זי ל דכ ל שהו א דר ך הודא ה תלינ ן דכדי ן נעש ה הדנ ר
וה״נ א ם הי ה דר ך הודא ה הי ה זוכ ה שמגו ן כטענת ו דאפש ר דראונ ן זיכ ה ל ו המעו ת מקוד ם וז ה

פשוע בעינ י ודו״ק :

שאין

הגהות מיימוניו ת

[ה] וב ן בת ב בס׳ ה שהור ו הגאוני ם : [ו ] תני א בירושלמ י ב י יח ן אי ש א ל רעוז ו שר ם
לקטן ע ד כדו ן שנת ן ל ו קט ן ותבע ו קט ן נת ן ל ו קט ן וחנע ו גדו ל מניי ן ת״ ל א ל רעה ו
עד שתה א תביע ה ונתינ ה שוי ן ונהגוז ל קמ א דור ש דב ר ז ה נ׳דכ ר שניה ם ם׳ ה : [ז ] אב ל
אם טוע ן בר י ל י שהי ה לאב י כיר ך ה׳ ז נשב ע ע ל טענת ו כדלעי ל פ* ד ועיי ן בסי ׳ נ ׳ ז

טשנה

יי 19

משפטים. הלכו ת טוע ן ונטע ן £״ך ן ן כס ף משנ ח

י הור ו רנוח י וכו ׳ . כנ ר נתבח י שכ ן הו א דע ח הרכ ה מ ן המפרשי ם ז״ ל :
יא סט ן שטענ ו הגדו ל וכו ' . מפור ש בנמ ׳ פ ׳ הגיזקי ן(ד ף נ״ע ) שהפעוגיו ח מקה ן מק ח
וממכרן ממכ ר במטלטלי ן וי ש לה ן מפ א ומת ן כמבוא ר ס ׳ כ״ ט מהל ׳ מכיר ה וכ ן
נתבאר פר ק החוב ל(ד ף צ״ז ) שהקט ן שחב ל באחרי ם פטו ר לשל ה לעול ם כנזכ ר פ״ ד מהל ׳
חובל ומחו ך ב ׳ דברי ם אל ו למד ו קל ח הגאוני ם
שהכל חלו י בהנא ת הקט ן שחיוב ו הו א בדב ר
שש ל ו ב ו הנא ה ומעשי ו בז ה קיימי ן והו א
שיגיע לכל ל הזמ ן הנזכ ר פר ק כ״ ט מהלכו ת
מכירה ונדב ר שי ש ל ו ב ו הנא ה הו א פטו ר
דהוה לי ה דומי א דחבלו ת וחלו ק נכו ן הו א ז ה
ויש לקצ ת המפרשי ם סברו ת אחרו ת בקצ ת
מעגינים הלל ו וז ו עיק ר :

יב החר ש והשוט ה וכו׳ . פירו ש מר ש שאינ ו
מדבר ואינ ו שומ ע ואע״ ם שהו א
נושא ונות ן במטלטלי ן בבדיקו ת כנזכ ר ס ׳ כ״ ט
מהלכות מכיר ה אי ן בי ת די ן נזקקי ן לטענותי ו
ולא ברמיז ה ול א בבדיק ה וי ש מ י שנה ב שא ס
נתרפאו ומודי ם שלו ו מייבי ן לשל ם כיו ן שהית ה
לה־ הנא ה וח ם כפר ו משביעי ן אות ן אב ל שוט ה
אפי׳ נשתפ ה והברי א ומוד ה פטו ר דהמלו ה
לשוטה אבד ה מדע ת הי א ודברי ם נכוני ם ה ם
ודין הסומ א שכת ב רבינ ו מפור ש בהרב ה מקומו ת
ולא נתמע ט הסומ א אל א מהיו ת דיי ן כנזכ ר
בפרק ב ׳ מהלכו ת סנהדרי ן :

פ״ו א כעל י דיני ן שבא ו לבי ת די ן וכו ׳ .

דברים אל ו פשוטי ם בעצמ ם
ויש לה ם סמ ך בגמ ׳ ממ״ ש בשבועו ת ובנדרי ם
וכשמשביעין

י הו ת רבות י וכו ׳ . הבי ן הר ב המגי ד בדבריה ם שאי ן נשבעי ן ע ל טענ ת הקט ן שבוע ת
התורה ואפיל ו שבוע ת השומרי ם ול א הבי א רבינ ו דבריה ם אל א לומ ר שאע״ פ
שאין משביעי ן הקט ן שבוע ת התור ה מכ ל רקו ם משביעי ן אות ו היכ ח :

יא קט ן שטענ ו הגדו ל וכו ׳ א ס טענ ו בדב ר וכו ׳ . כלומ ר שא ם ל א יעש ו לה ס די ן

יתרחקו בנ י אד ם ממנ ו ול א ישא ו ויחנ ו עמ ו
השגת הראב״ ד נמצ א שבדי ן שדני ן אוח ו אע״ ס שיחייבוה ו
*וכן א ם הוד ה שהי ה ,5, . עושי ן צ ו הניי ה •

טענת שמ א , א״ א נראי ן ת ן

הדברים שנמס ר החס ן ליד ו

לשמירה מחי י אבי ו וכ ן השות ף שהי ה מחי י אבי ו והאפוטיוסו ס שמינוה ו בי ת די ן ומסתל ק
כשהוא קט ן וו ה אינ ו מ ן המני ן שבי ת די ן משביעי ן אות ו עכ׳ ל :

*וכן א ם הוד ה שהי ה שות ף לקט ן
או אפוטרופו ס עלי ו יעמיד ו בי ת די ן
אפוטרופוס לקט ן וישב ע השות ף
וכיוצא ב ו בטענ ת שמ א : י הור ו
[ח] רבות י שאי ן נשבעי ן ע ל טענ ת

קטן שבוע ה ש ל תור ה אב ל שבוע ת היס ת נשבעי ן . ואפיל ו הי ה קט ן שאינ ו חרי ף לעני ן
משא ומת ן נשבעי ן היס ת ע ל טענת ו . של א יהי ה ז ה נוט ל ממונ ו כשהו א קט ן ויל ך ל ו
בחנם ולז ה דעת י נוט ה ותקו ן עול ם הו א . נמצא ת למ ד שהקט ן שטע ן ע ל הגדו ל בי ן שהוד ה
במקצת בי ן שכפ ר בכ ל בי ן שהי ה ש ם ע ד בי ן של א הי ה ש ם ע ד . הר י ז ה נשב ע היס ת
ואינו יכו ל להפו ך ע ל הקט ן שא ץ [מ ] משביעי ן א ת הקט ן כל ל . ואפיל ו חר ם סת ם אינ ו
מקבל לפ י שאינ ו יוד ע עונ ש השבוע ה : י א "קט ן שטענ ו הגדו ל . א ם טענ ו בדב ר שי ש ל ו
הנייה לקט ן כגו ן עס ק מש א ומת ן והוד ה הקט ן נפרעי ן מנכסי ו . וא ם אי ן ל ו ימתי ן ע ד
שיהיה ל ו וישל ם . וא ם כפ ר הקט ן ממתיני ן ע ד שיגדי ל וישב ע היס ת . וא ם טענ ו בדב ר
שאין לקט ן הנייד . כגו ן נזקי ן וחבלו ת אע״ פ שמוד ה ואע״ פ שי ש ל ו ממ ה ישל ם פטו ר
ואפילו לאח ר שהגדי ל . "וא ם הי ה התוב ע מ ן הנשבעי ן ונוטלי ן כגו ן השכי ר וכיוצ א ב ו שי ש
הנייד. לקט ן שישתכ ר ל ו שכי ר הר י ז ה נשב ע ונוט ל מ ן הקט ן . "אב ל חנונ י שנשב ע ע ל
פנקסו אינ ו נשב ע ונוט ל מ ן הקט ן . שאי ן לקט ן בז ה הנייר . שדד י חיי ב לית ן לפועלי ו
ונשבעין ונוטלי ן ממנ ו . וז ה החנונ י הפסי ד ע ל נפש ו שנת ן ממונ ו ע ל פ י קט ן וכ ן כ ל כיוצ א
בזה : י ב החר ש והשוט ה אי ן נזקקי ן לה ן לכ ל טענ ה ל א לטענת ן ע ל אחרי ם ול א לטענ ת אחרי ם עליה ן ל א לשבוע ה קל ה
ואין צרי ך לומ ר שבוע ה הטור ה א ו תשלוטי ן . אב ל הסומ א הר י הו א כברי א לכ ל דב ר בעניני ם אל ו ונשב ע כ ל מינ י שבועו ת

וגשבעין ע ל טענת ו ;

פרק ששי י

א ב;5ל י ידיני ן שבא ו לבי ת די ן טע ן האח ד ואמ ר מנ ה' ש ל י אצ ל ז ה שהלויתי ו א ו שהפקדת י אצל ו א ו שגז ל ממני ־ . א ו שי ש
לי אצל ו בשכ ר וכ ן כ ל כיוצ א בזד . . ור.שי ב הנטע ן ואמ ר אינ י חיי ב כלו ם . א ו אי ן ל ך ביד י כלו ם . א ו שק ר את ה
טוען . אי ן ז ו תשוב ה נכונד , אל א אומרי ם בי ת די ן לנטע ן הש ב ע ל טענת ו ופר ש [א ] התשוב ה כמ ו שפיר ש ז ה טענת ו ואמו ר

א מוס״ מ סי ׳ צ ה סס״ ג טשי ! סי ׳ צ ה : ב מו ר ש ס פ מ ; ג מו ר ש ם צ א סמ׳ ג ש ם ; ד מו י ש ס ע ה סט׳ ג ש ם ; א ש

לחם מ שנד .

או אפוטרופו ס עלי ו ונו ׳ . א ץ ז ה ודא י אפוטרופו ס ש ל בי ח די ן שא״ כ למ ה ימנ ו ב״ ד
אפוטרופוס אח ר להשביע ו ישביע ו ה ס אל א ה ך אפוטרופו ס הו א אפוטרופו ס שמינ ה
הקטן ע ל עצמ ו ולכ ך יעמיד ו אפוטרופו ס אח ר להשביע ו :