Section 558

והוא אומ ר ל א חבלת י אל א אמ ת עכ״ ל : . , , ,

החפירות מל א ס ס רצ ה משל ם ל ו נזק ו והפסד ו
הילכך מ ה ל י ח־בע ו למלאו ת מ ה ל י חוב ש
בדמים כח ן וכא ן תביעת ו דמי ם הבאי ! מחמ ת
קרקע ה ן . ומ ה שכה ב הר ב ז״ ל וכמ י שאמ ר
לו חבל ת ג י שתי ם וכו ׳ נרא ה שכוונת ו ז״ ל
לומר דאע״ ג דאד ס הוק ש לקרק ע כשהו א
כמטלטלין

משנה למל ך

פ״ה ב וכ ן מופ ר בשד ה חגיר ו וכו׳ . מ״ ש ה״ ה ז׳ ל שהר י אי ן בי ד התוב ע להכרי ח לנתב ע למלאו ת
לו החפירו ת כו ׳ , א ם עפ ר קרקע ו הו א בעינ א ועדיי ן קיי ס אפש ר שבי ד החוב ע להכרי ח
לנתבע למלאו ת החפירו ת ול א אמרינ ן שישל ם דמ י נזק ו אל א לומ ר דאינ ו חיי ב לקנו ת עפ ר אח ר למלאו ת
החפירה א׳ נ אפש ר לפר ש דחפ ר כ ה שיחי ן ומערו ת לצרכ ו והתנ ה עמ ו למלאות ה והל ה כופ ר במקצ ת
ודו׳ק . ומ״ ש עו ד ה״ ה ואי ן ז ו ראי ה דכ י אמרי ׳ דאד ם הוק ש לקרקעו ת כו ' ז ה אינ ו דא ף שא ר אינש י
נמי הוקש ו לקרק ע וכ' כ רבינ ו בפי׳ ג מה ׳ מכיר ה דהשונ ר א ת הפוע ל בי ן בקרק ע בי ן במטלטלי ן אי ן
להם אונא ה ועעמ א שהוקש ו לקרק ע ושמ א יאמ ר הר ג דהת ה דוק א אתמ ר שהו א מטע ם שכת ב רבינ ו
שהוא כקונ ה אות ו לזמ ן ועבדי ם אי ן לה ם אונא ה . אב ל א ץ דבר י ה״ ה מיושבי ם שכת ב ה' מ עבדי ם
דכתיב בה ו בהדי א והתנחלת ם כו ׳ וההי א בעב ד כנענ י הכתו ב מדנ ר וי ש לייש ב בדוח ק ודא י כ ך הי א
כוונתו ודו׳ ק . כת : מר ן הב״ י סי ' צ״ ס שדע ת הרשג׳ א כהראג׳ ד ועיי ן נב״ ח פי ׳ שמ׳ ב שכת ג שא ף
דברי הרהב״ ד ל א ישר ו בעיני ו וצ״ ע :

שטר

מגדל עו ז

פ״ה ואל ו דברי ם שאי ן נשנעי ן כו ׳ ע ד ואינ ם אל א לראי ה שגה ן . נמציע א סר ק הזה ב ובשבועו ת
ם׳ שבועו ת הדייני ן ובכולי ה חלמוד א : וע ל כול ן נשב ע שבוע ת היכ ס ע ד ונפט ר . בהלכו ת
בחגו ר׳ י אלפ ס ז׳ ל סר ק שבוע ת הדייני ן : וכ ן החופ ר בשד ה חביר ו וכו ׳ ע ד הר י ז ה נשב ע היס ת
על הכ ל : כת ב הראב׳ ד ז׳ ל נרא ץ דברי ם שתבע ו למלאו ת החפירו ת וכו ׳ : ואנ י אומ ר תמ ה אנ י
אם דב ר ז ה יצ א מש י הראב׳ ד ז׳ ל לעול ם שכ ל התלמו ד מסוד ר לפני ו כשולח ן ערו ך וז ה הדי ן מפור ש
בדקדוק שמעתי ן רי ש ב׳ מ (ד ף ד׳ ) בשמעת ץ דהיל ך ואותבינ ן מסלעי ן דינר ץ מלו ה אומ ר חמ ש ולו ה
אומר ג ׳ בו ' ושקי ל וטר י על ה טוב א ע ד דאקש י לי ה מטענ ו כלי ם וקרקעו ת כו ׳ ע ד דאוחגי ה ולמ׳ ד
הילך פטו ר אמא י איצטרי ך קר א למעוט י קרקעו ת משבוע ה ה א הכ ל קרק ע היל ־ הו א אמ ר ל ו נ י
אינטרין קר א היכ א דח: ר ב ה בורו ת שיחי ן ומערו ת ע' כ . אלמ א קרק ע כמו ת שהו א ק א תבע י ול א
חפירות וכול ה סוניי ן איל א להדי א הר י כלי ם דומי א דקרקעו ת וקרקעו ת דומי א דבלי ם בו ׳ ולפיכ ך
סמכו רבינ ו מש ה ז״ ל עני ן ל ו לנלו ת כ י מש ם מוצא ו כמ ו שסרהמת י הרב ה פעמי ם נז ה אל א ודא י
אחד מ ן החלמידי ם כתב ו ככבורי ם כ י רנינ ו מש ה ז״ ל מעצמ ו אמר ו ול א ידע ו מקומ ו וכ י היכ י דל א
ליזלזלו בה ו תלאוה ו באיל ן גדו ל : טענ ו כלי ם וקרקעו ת ע ד הכ ל ד ץ אח ד הו א . ס״ ק דקדושי ן(ד ף
כ׳ו) ופ״ ק דמציע א ובשבועו ת ס ׳ שבוע ת הדייני ן(ד ף ל׳ח ) :

הגהות מיימוגיו ת

[י] כדרכ י חיי א קטיית א וכ ן פסק ו התום ׳ כדלעי ל בם ׳ שליש י וכ ן םר׳ ח ואע׳ ג דליענ א
דתלמודא א פ אית א לדרב י חיי א קמיית א טשמ ע דלי ת הלכה א הכ י אפיל ו הכ י הלכ ה כ ן
דאשכחנא פר ק המרי ר א ם אית א לדר ב הונ א דאט ר יכול ה אש ה לומ ר לבעל ה •אינ י
נזונית ואינ י עוש ה ואפ׳ ה פס ק להדי א כוותי ה בפר ק בחר א דכתובו ת וכ ן ראב״ ן והו א
הדין אפיל ו י ש ל ו שט ר ע ל החמשי ם כדלעי ל פר ק רביע י ומכא ן פס ק מור י רבינ ו שיחי ה
דהנטצא שקר ן באח ת מטענותי ו ל א הוחו ק כפר ן בשא ר טענותי ו כדחזינ ן הנ א די ש עדי ם שהו א
שקרן בחמשי ם ואפ״ ה נשב ע ע ל השא ר וכ ן מצאת י שהשי ב ר״ י ליבינ ו יהוד ה מפרי " ם
דלא הוחז ק כפר ן באות ן חמשי ם משו ם דחשי ב כשנ י ממונו ת ע״ כ : [א ] כבהל ׳ שבירו ת
רפ״ב : [נ ] וכ ן פס ק ר ב הא י דאע״ ם שלמדנ ו מחו ך משנ ה דהכ א שאי ן כפיר ת קרקעו ת
ולא הוראת ם מביא ה ליד י שבוע ה מ ן התור ה מ״ מ שבוע ת היס ת נשבעי ן ע ל הקרקעו ת
ואע״ם שמוכי ח ש ם שעיק ר היס ת נתק ן בדב ר רשיי ך ב ו אישתמוט י מ״ מ הואי ל והתקינ ו
התקנה תקנ ו בכ ל דב ר אפיל ו בחפ ץ שהו א בעי ן ואמ ר תכיר ו של י הו א . ולפיכ ך כשמקש ה
בפ׳ק דב' מ ע ל ה א דר״ נ דאמ ר משביע י ן אות ו שבוע ת היס ת נימ א מג ו דחשי ד אממונ א
חשיד אשבועת א אינ ו מתר ץ אשחמוט י ק א מישחמי ט במ ו שמתר ץ ע ל אחרי ם למעל ה

סס׳ה

מגיד סשנ ה

משפטים, הלכו ת טוע ן ונטע ן £" ה כס ף משני ׳ ט 17

ד טענ ו מנפי ם העומדו ת להבצ ר וכו / ש ם במשנ ה מחלוק ת ר״ מ ומכמי ם נעש ר גפני ם מעוגו ת
מסרתי ל ך והל ה חומ ר ל א מסר ח ל י אל א חמ ש שרב י מאי ר מחיי ב ומכמי ם
סוערין ואמר ו בגמר א בענבי ם העומדו ת ליבצ ר פליג י ר״ מ סב ר כבצורו ת דמיי ן והר י ה ן
כמטלמלין וחכמי ם סבר י לא ו כבצורו ת דמיי ן ורבינ ו נרא ה שהו א כוס ק כר״ מ ממא י דאמרינ ן
ס' נער ה שנהכחה ה כ ל העומ ד לגדו ר כגדו ר
דמי ומר1לוג, ת ר" מ וחכמי ם הי א בבאינ ן צריכי ן

• י י וכפ ר במקצת ן ע ם כ ל הקרקעו ת מתו ך שהו א חיי ב שבוע ה

על מקצ ת הכלי ם שכפ ר בה ן נשב ע [ג ] א ף ע ל הקרקעו ת

לקרקע א ו שהו א ז׳ ע סבו ר שממלוקה ן הי א
בשצרינין לקרק ע אב ל אי ן צריכי ן לקרק ע כל ל
אפי' חכמי ם מודי ם שה ן כמטלנולי ן ואתי א
ההיא דנער ה שנתפתת ה כחכמי ם והו א ז״ ל
פוסק כחכמי ם וכיוצ א בז ה החלו ק שכת ב כא ן
כתב פר ק ראשו ן מהלכו ת מכיר ה אב ל בהלכו ת
שכירות פר ק שנ י ל א מל ק רבינ ו בי ן צריכי ן
לאין צריכי ן וש ם נרא ה מלשונ ו שאפיל ו אי ן
צר כי ן הר י ה ן כקרק ע לעני ן שומרי ן שכ ך כת ב
שם אפיל ו ענבי ם העומדו ת להבצ ר הר י ה ן
כקרקע כדי ן השומרי ן עכ״ ל נרא ה שהו א מחל ק
בין שומרי ן לדי ן אח ר ול א ידעת י בז ה טע ם
נכון . ובהשגו ת אמ ר אברה ם המחב ר פוס ק
כר׳ מאי ר וכו ׳ ע ד דברי ם שהר י עבדי ם ש ל
יתומים נידוני ן כמטלטלי ן ולעעי ן שבוע ה אי ן
מבעין עליה ן ע״כ . ג ס רו ב המפרשי ם ז״ ל ה ס
כדעת ז ו דאפיל ו אי ן צריכי ן לקרק ע כל ל אי ן
נשנע ן עליה ן והרב ה חלוקי ן כתב ו ז״ ל בי ן די ן
זה למ ה שהזכיר ו פ ' נער ה שנתפתת ה :

ה הטוע ן ע ל חביר ו וכו׳ . ז ה נרא ה פשו ט
ששכירות קרק ע אח ר הזמ ן חו ב
גמור הו א כיו ן שמחלוקת ן בדמי ס שא ס הי ה
מחלוקה שז ה אומ ר י ש ל י לדו ר ב ה עדיי ן והל ה
כופר הר י ז ה תביע ת קרק ע ואי ן כא ן אל א
היסס וכ ן מבוא ר פ״ ז מהל ' שכירו ת לפ י ששכירו ת
קרקע הר י הו א כקרק ע לעני ן קני ה ואונא ה
ולשאר דברי ם וכ״ ש הי א מדי ן חפ ר בורו ת
הנזכר למעל ה אב ל כא ן שאי ן מחלוקת ן אל א
בתביעת דמ י השכירו ת נרא ה שהו א כשא ר
מייבין ואי ן ז ה כחופ ר ב ה בורו ת דהת ס מממ ש
חסרון קרק ע הו א ול א נעש ה ברשו ת בע ל
הקרקע והו ה לי ה כתביע ת קרק ע אב ל בשכירו ת
קרקע אי ן גו ף הקרק ע חס ר כלו ם ומתחלה ו

פ״ה ו שט ר מסרת י ל ך וכו ׳ וא ם אמ ר הנתב ע מסר ת ל י וחב ד הר י ז ה פטו ר וכו /
^ רבינ ו כת ב בפ ׳ שביע י מהלכו ת חוב ל השור ף שטרותי ו ש ל חביר ו חיי ב לשל ם

כ. החו ב שהי ה בשטר ו שאע״ פ שאי ן גו ף השט ר ממו ן הר י גר ם לאב ד הממו ן בלב ד שיויד ה ל ו
המזיק ששט ר מקויי ס הי ה וכ ך וכ ך הי ה כתו ב ב ו ומחמ ת ששרפ ו הו א אינ ו יכו ל לגבו ת החו ב

אבל א ס ל א האמינ ו אינ ו משל ם ל ו אל א דמ י
הנייר בלב ד עכ״ ל . ולפ י ז ה מ ה שכת ב כא ן
רבינו וא ם אמ ר הנתב ע אמ ת מסר ת ל י ואב ד

וכן הדי ן בטענ ו

השגת הדאב״ ד
יטענו ענני ם וכו ' ע ד ואי ן
נשנעין עליה ן וכו ׳ . א״ א
המחבר פוס ק כרב י מאי ר והר ב
פיסק כחכמי ם ואונ י מגנ י מ ה
שאמרו בכתובו ת סו ף סוך ■ כ ל
העומד לגדו ר כגדו ל דמ י והר ב
י״ל הל א רא ה כ ל ז ה ואפש ר
שאין למדי ן שבוע ה לשא ר דברי ם
שהרי עבדי ם ש ל יתומי ם נדוני ן
כמטלטלין ולעני ! שבוע ה אי ן
נשנעין עליה ן עכ״ ל :

שטענו עמה ן שהכ ל מענ ה אח, .
כלים ועבדי ם א ו כלי ם ושטרו ת
הכל די ן אה ד הר א : ד *טענ ו
ענבים העומדו ת ליבצ ר ותבוא ה
יבשה העומד ת להקצ ר והוד ה
במקצתן וכפ ר במקצת ן הר י ז ה
נשבע עליה ם כשא ר המטלטלין .
והוא שאינ ן צריכי ן לקרק ע שכ ל
העומד להבצ ר [ד ] הר י הו א כבצו ר
לענין כפיר ה והודיי ה . אב ל א ם הי ו . .

צריכים לקרק ע הר י ה ן כקרק ע לכ ל דב ר ואי ן נשבעי ן
עליהן אל א היס ת : ה הטוע ן ע ל חביר ו ואמ ר ל ו שנ י
חדשים שכנ ת בחצר י ואת ה חיי ב ל י שכ ר שנ י חדשי ם
והוא אומ ר ל א שכנת י אל א חד ש אח ד הר י ז ה מוד ה
במקצת . וא ם הי ה שכ ר החד ש שכפ ר ב ו שו ה שנ י כס ף
נשבע שאי ן הטענ ה בגו ף הקרק ע אל א בשכר ה שהו א

מטלטלץ : ו "שט ר מסרת י ל ך השגתהיאנ- ר
ועשרה דינרי ן הי ו ל י ב ו ראי ה ל א
היו דברי ם מעול ם ישב ע היס ת ,
הפך עלי ו הר י ז ה נשב ע היס ת
שהיתה ב ו ראי ה לעשר ה דינרי ם
ואבדו באבד ת השט ר ויטו ל . וא ם
אמר הנתב ע אמ ת מסר ת ל י ואב ד

הרי

*שטר מסרת י ל ן וכו ׳ ע ד כמ ו
שבארנו בהלכו ת חוב ל . א׳ א
תימה גדו ל הו א ז ה ואול י
בישותו הו א וכופ ר הו א ג ו
ואם פטרוה ו משבוע ת ההור ה
משבועת פשיע ה ומשבוע ה
שאינה ברשות ו ל א פטמה ז
מכ״ל ;

הרי ז ה שטו ר וכו ׳ מייר י בשל א החמיג ו המזי ק
דכל כ י האי-גוונ א אפיל ו שרפ ו בידי ם חינ ו
משלם ל ו אל א דמ י הניי ר . וא ם תאמ ר בריש א
כי אמ ר להד׳ ס אמא י נשב ע היס ת הר י כיו ן
שלא האמינ ו אפי ' איבד ו בידי ם איג ו מתחיי ב
לו ממו ן וכב ר כש ב רבינ ו בפר ק ראשו ן שכ ל
הטוען א ח חניר ו טענ ה שא ם בוד ה אינ ו חיי ב
לשלם ממו ן אע״ פ שכפ ר חי ן מחייבי ן אות ו
שבועת היה ת . •" ל דשאנ י הכ א שאינ ו הוב ע
ממנו ממו ן אל א שט ר ראיית ו שהו א בו : ל ו
ממון ומאח ר בהו א כופ ר של א מסר ו ל ו ישב ע
היסת וא ם היפ ך שבוע ה ע ל התוב ע הר י הו א
מאמינו בשבועת ו ששט ר מקויי ם הי ה וכו ׳
ומחמת שאבד ו אינ ו יכו ל לגבו ת החו ב וז ה שאמר ו
הרי ז : נשב ע היס ס שהית ה ב ו ראיי ה לעשר ה
דינרין ואיבד ו בא-יד ת הפט ר ויכו ל ואנת י
קשה כ י נשבע ו הכ י מא י הו י ז ילמ א ל א אבד ו
בפשיעה וכ ל של א בפשיע ה פטו ר בשמיר ת שטרו ת
ויש לומ ר דהכ א אי ן אנ ו אומרי ם שאב ד אל א
שהוא ביד ו ומעכ ב שכיר ו ש ל הביר ו א י נמ י
כיון דאמ ר להד״ ס אי ן ל ך פוש ע גדו ל מז ה :
כתב ה׳ ה שכי ר מסרת י ל ך וכו ' דיגי ס אל ו
שהזכיר רבינ ו וכו ' ולעני [ הדי ן הכהו ב
כאן שהו א פטו ר א ף משבוע ת היס ח הו א מפנ י
שאין התוב ע יכו ל למעו ן טענ ת ברי . אינ י מבי ן
דברים אל ו שהר י התוב ע טוענ ו בר י ל י שמסרת י
לך וא ס לומ ר שאינ ו טוע ן בי י ל י שפש ע ה א
לפמ״ש אפי ׳ טוענ ו כ ן בבר י והל ה מוד ה ל ז
פטור הו א :

אץ

נעשה ני ן שניה ם ע ל דע ת למ ת ל ו דמי ם
מתחלתן וע ד סופ ן דמי ם ה ם וקרו ב אנ י אומ ר שא ף א ם הית ה טענת ם בדבר י סכ ר קרק ע כגו ן שהל ה טוע ן מכרת י ל ך א ת השד ה והמכ ר קיי ם ואת ה חיי ב ל י ימ ו רדמי ם מכ ס

ל שט ר מסרת י נ ך וכו׳ . דיני ! אל ו שהזכי ר רבינ ו בעני ן השטרו ת ל א נזכר ו בגס ׳ בביאו ר אב ל ה ם פרטי ם נכללי ן ^ שנב ^ נזכ ר מדי ! הש " מ ת ד וע ; ייס ח דד , ,ד.. .