Section 557

א מוח׳ מ סי ׳ פ ה נמ׳ ג עש ץ סי ׳ צ ה : ל ו

השגת הראב״ ר

'לפיכך שט י שי ש ב ו ע ד וכו ׳ ע ד ואינ ו יכו ל ליכג ע
ומשלם . א׳ א משלי ם הו א ממש ל ולמ ה ל א יכחי ש הע ד
מכל וכ ל בשבועת ו שפר ע ואול י ע ל דר ך שכח ב במקו ם
אחר שטע ן תחל ה בב׳ ד להד׳ מ והוצי א עלי ו שט ר ו ס
שמכחישו בהלוא ה ואח׳ כ אמ ר לוית י ופרעת י והי ה ל ז
להזהר בדברי ו עכ׳ ל :

לחם משנ ה

והוא הוד ה ל ו ממשי ם נה י דהו י היל ך למת י דשו ה למא י דל א שו ה ל א הו י היל ך והו י
מודה במקצ ת לכ ך נרא ה דה ך א ו פחו ת ס״ ס הו א :

ח מנד , ל י ביד ך והר י ע ד אחד . כת ב ה״ ה ז״ ל שהדי ן ש ל וכ ן כפר ן שב א עלי ו ע ד אח ד
דהכרח הו א כמ ו שהעמיד ו הר״ א ז״ ל שנרא ה בדר ך הראשו ן . קש ה קצ ת דהי ה
לו להעמיד ו כדר ך האח ר שהזכי ר שהו א תו ך זמנ ו שאינ ו יכו ל לטעו ן פרעת י . וי״ ל
דהלשון וכ ן כפר ן משמ ע הפירו ש שביא ר אב ל קש ה לשונ ו שכת ב בהכר ח כמ ו שהעמיד ו
הר״א ז״ ל דאי ן ז ו הכר ח דהר י י ש מקו ם להמל ט כדכתיבנ א : וטע ן שפרע ו . הר ב מהרי״ ק ז״ ל כת ב בח״ מ סימ ן ע״ ה בש ם ה״ ה ז״ ל דהיינ ו דוק א כשהע ד מעי ד שעדיי ן מנ ה ז ס
אצלו וט ׳ ול א ידעת י אי ך כת ב כ ן שהר י בהפ ך כת ב ה״ ה ז״ ל דה״ א לומ ר כ ן בדי ן ז ה דח״ כ נשב ע להכחי ש א ת הע ד כיו ן דאי ן כא ן אל א ע ד אח ד א״ ו שהו א בדר ך שכת ב הר״ א

ז״ל בהשגו ת שטע ן תחל ה להד״ ם והוצי א עלי ו שס ר שמכחיש ו ואמ״ כ אמ ר לוית י ופרעת י :

פסקו

משנה למל ך

דאין נשבעי ן ע ל טענ ת כפיר ת שעבו ד קרקעו ת דוק א כשאינ ו גוב ה אל א ממקרקע י אב ל כשגוב ה וי ש
בשעבודו מטלטל י וקרקע י ל א מיסט ר משו ם כפיר ת שעבו ד קרקעו ת ויח ס סבר א ז ו לרבינ ו יע׳ ש ולכ ך
כתב רנינ ו כא ן שכיו ן שכ ל נכסי ו משזעבדי ן בי ן קרק ע בי ן מטלטלי ן ע׳׳ כ ל א מיפט ר אל א מטע ם שאי ט
יכול לכפו ר ול א מטע ם שעבו ד קרקעו ת וז ה נא ה בפירו ש דבר י יבינ ו ודו ק :

יכן

מגדל עו ז

הגאונים ז׳ ל וג ם הר' מ ז׳ ל מקוצ י כ״ כ מדע ת רבותינ ו בעל י התוס ׳ ז׳ ל : כש ר בכ ל ואמ ר אי ן ז ה
משכון אל א סקדו ן וכו ׳ ע ד ע ל הכ ל . ג ם ז ה בירושלמ י ותשוב ת הגאוני ם ז׳ ל : פונ ה ל י ביד ך והל ה אומ ר
חמשים ודא י ע ד שאנ י חיי ב ל ך ב ו . ס׳ ק דמציע א : סנ ה ל י ביד ך והר י ע ד אח ד ע ד וישב ע ע ל כפירת ו .

בשבועות ס ׳ שבוע ת העדו ת (ד ף ל׳ב ) וס ' כ ל הנשבעי ן (ד ף מ׳ז ) : ליפיב ך שט ר שי ש ב ו ע ד אח ד
כו׳ ע ד ואינ ו יכו ל להשב ע ומשל ם : כת ב הראכ׳ ד ז׳ ל משלי ם הו א ממש ל ונו ׳ : ואנ י אומ ר אט ו
דידיה הי א והל א ר׳ י אלפ ס כתב ה בשערי ם של ו ועו ד אט ו הנ י משלי ם נינה ו דמיונו ת נינה ו וכ ל
דיני ממונו ת מדמינ ן מילת א למילת א ולכ ך אמר ו הרוצ ה להתחכ ם יעסו ק בדינ י ממונו ת ובפר ט
בהאי נסכ א דר ׳ אנ א אמרי ׳ סר ק חזק ת הבתי ם גמר א מתני ׳ דו ה אמ ר ש ל אבות י ובכמ ה דוכת י לא ו היינ ו נסכ א דר ׳ אב א וכו ' והכ א נמ י נימ א הכ י דיינינ ן ל ה היכ י לידיינו ה דיינ י להא י דינ א לישל ם
ליכא תר י סהד י ליסטרי ה איכ א ח ד םהד א לישתנ ע ה א ק א מוד ה בשט ר שכתב ו וה א קא י שטר א ונה י דהוי א מלו ה ע ל ס ס מ׳־ מ מוד ה הו א שלו ה ואינ ו נאמ ן לומ ר פרעת י הואי ל והוחז ק כפר ן וממיל א
קושית היאב׳ ד ז׳ ל מתורצ ת כ י היא ך ישב ע להכחי ש הע ד והר י הוחז ק כפר ן וז ה ל א הי ה ול א נבר א ובתשוב ת הגאוני ם נמצא ת ג ם כ ן והדי ן די ן אמ ת : טעשר . באח ד שחט ף בו ׳ ע ד ו ק כ ל כיוצ א
בזה . בשבועו ת פ ׳ שבוע ת סעדו ס וס ׳ כ ל הנשבעי ן : טנ ח הלויתי ך להד' מ כו ׳ ע ד סו ף הפר ק . פ׳ ק דמציט א (ד ף ג׳ ) והביאו ר פי ק שש י לפנינ ו :

הגהות טייטוניו ת

כדי הטשכו ן הלויחי ך עלי ו : [ה ] השוא ל כרב א לגב י רמ י ב ר חט א כבהלכו ת מקדו ן ס׳ ג :
[ו] אומ ר ר׳ י דל א אטרינ ן מתו ך שאינ ו יכו ל לישב ע משל ם אל א בשי ש ל ו ליד ע שהר י
בשור שנג ח א ת המר ה ונמצ א עובר ה בצד ה אומרי ם חכמי ם הת ם המוצי א מחביר ו עלי ו
הראיה תוס ׳ וס״ ה ועיי ן כתשוב ת סש ר קני ן בסימ ן י״ ו ע״ ב : [ז ] וכ ן כת ב בס׳ ה משמ ו
שתקנח חכמי ם הי א : [ה ] וככ ל דברי ו אל ה כת ב בס״ ה ולשונ ו שאת ה לומ ד מההי א
ררבי אב א כבעמו ד : [ט ] בחלכו ת גזיל ה ע׳ ש :

כסף משנו ! משפטים . הלכו ת טוע ן ונטע ן פ״ ד ה מגי ד משנ ת

פ״ה א ואל ו דברי ם שאי ן נשבעי ן פליה ס וכו ׳ . משנ ה שר ק שבוע ה הדייני ן(ד ף מ״ב ) ופר ק הזה ב(ד ף א ) ורב י שמעו ן חול ק במשג ה בקדשי ם שחיי ב כאסריוס ן ואי ן הלכ ה כמוה ו
וכתב רבינ ו הא י ז״ ל שא ם תוב ע ממנ ו דמ י ניי ר השטרו ת ד ש בה ן שיעו ר כתביע ה כס י שנתבא ר ם״ ג הר י ה ן כשא ר ממו ן דעלמ א ול א נתמעט ו שטרו ת אל א בטוענ ן
לראיה שבה ן ודברי ם סשוטי ם ה ם ומלשו ן רבינ ו נרא ה כ ן וי ש לז ה ראי ה מבואר ת שר ק הזה ב ; נשב ע שבוע ת היס ת . די ן ההיס ת ידו ע שהו א בכ ל דב ר כפיר ה מאיז ה דב ר שיהי ה
וכן כתב ו ז״ ל וי ש לז ה סמ ך ש ׳ הכות ב (כ ך כתו ב בהלכו ת פ ׳ שטע ת הדיינין ) ודי ן ההקדשו ת הו א משבוע ת המשנ ה וססקנ א דגמר א בסר ק הזה ב(נ״ח ) א״ ר אלעז ר שבוע ה ז ו תקנ ת חכמי ם

היא כד י של א יזלזל ו בהקדשו ת :

לו אצל ו המשי ם . פסק ו כ ל הגאוני ם הלכ ה שישל ם
המשים וישב ע [י ] ע ל השא ר של א תה א הודיי ת פי ו
גדולה מהעדא ת עדים :

מן המתמיהי ם דא ף א ס נוד ה בע ד אח ד בשט ר
שמחייבו שבוע ה מ״ מ עדיי ן קב ה היא ך שיס ה
כח ע ד אח ד בשט ר משני ם בע״ ס וא ס תאמ ר
שאני הכ א דמצ י אמ ר לי ה שטר ך ביד י מא י
בעי ל א הי א דכיו ן דל א גב ו בשט ר ז ה אל א
מבני מר י הו״ ל ככת ב יד ו שהו א נאמ ן לומ ר
פרעתי כמ״ ש הרמב״ ם עצמ ו הילכ ך אי ן 7י ט
ברור בע ד אח ד בשט ר שנאמ ר ב ו מחויי ב
שטעה שאינ ו יכו ל לישב ע משל ם וכב ר מל ק
עליו הרשב״ א בתשוב ה עכ״ל ;

שטר

ב שת י

פרה חמישי י

א

שדות מכר ת ל י וכו ׳ . ז ה מבוש ר
בהרבה מקומו ת ונכל ל במ ה שנזכ ר
למעלה : וכ ן החופ ר בשד ה חביר ו וכו ׳ . די ן
זה יצ א לרבינ ו ממ ה שהקש ו ס״ ק דמציע א (ד ף
ד') למא ן דאמ ר היל ך פטו ר למא י איצטרי ך
קרא למעוט י קרקעו ת משסע ח מוד ה מקצ ת
תיפוק ל י דכ ל קרק ע היל ך הו א פירו ש דכ ל
היכא דאי ת ח ברשוה א דמרי ה איתי ה ותירצ ו
כי איצנרי ך קר א הינ א דמפ ר ב ה בורו ת שיחי ן
ומערות ומפר ש רבינ ו וטענח ס ע ל החפיר ה
שזה טוע ן שחמ ר ב ה והזיק ו יות ר ממ ה שז ה
מודה ואע״ ס שתביעת ו הי א דמי ה כיו ן שהי א
מחמש קרק ע אי ן עלי ה ש:וע ת התור ה וי ש

בדרך

-וי

חמרת וצומ ר שהו ח נועצ ו שת י

לפרש

שדות והל ה מוד ה ל ו בשד ה אמ ת ובאות ה
שמודה ל ו חפ ר ב ה בורו ה ונמצ א דלא ו היל ך
הוא שהר י אינ ו מחזיר ה ל ו כמו ת שהי א וכ ן
נראה מדבר י רש״ י ז״ ל ומכ ל מקו ם נרא ה
שאפי׳ לפ י פירו ש ז ה י ש ראי ה לדבר י רנינ ו
פאת״ל דחביע ת חפיר ת בורו ת הי א כתביע ת
מטלטלין נמצ א שז ה תובע ו ממלטלי ן וקרקעו ת
והודה ל ו במטלטלי ן ובמקצ ת קרקעו ת וח ס כ ן
זהו התירו ץ השנ י שאמר ו ש ם א י נמ י היכ א
דטמנו כלי ם וקרקעו ת והוד ה בכלי ם וכפ ר
בקרקעות וי ש לדמו ת דתירו ! ראשו ן מייר י כגו ן
שאינו תובע ו כל ל מ ן החפירו ת . ובהשגו ת א״ א
נראין דברי ם שתבע ו למלאו ת החפירו ת וכו ׳ .
ואין החלו ק שכת ב הר ב ז״ ל נרמ ה נט ן שהר י

אין בי ד הכוב ע להכרי ח לנתב ע למלאו ת ל ו

ואלו ״דברי ם שאי ן נשבעי ן עליה ן מ ן התור ה .

הקרקעות והעבדי ם השטרו ת וההקדשו ת
אע״פ שהוד ה במקצ ת א ו שי ש עלי ו ע ד אח ד א ו ששמ ר
וטען טענ ת השומרי ן הר י ז ה פטו ר . שנאמ ר כ י ית ן אי ש
אל רעה ו פר ט להקד ש . כס ף א ו כלי ם פר ט לקרקעו ת ולעבדי ם שהוקש ו לקרקעו ת . וכ ן
יצאו שטרו ת שאי ן גופ ן ממו ן ככס ף וככלי ם ואינ ן אל א לראי ה שבה ן . וע ל כל ן נשב ע
שבועת היס ת א ם הית ה ש ם טענ ת ודא י . חו ץ מ ן ההקדשו ת שאע״ פ שאינ ו חיי ב עליה ם

שבועה מ ן התור ה תקנ ו חכמי ם שישב ע עליה ם [א ] כעי ן ש ל תור ה כד י של א יזלזל ו

בהקדשות ♦ ב "שת י שדו ת מכר ת ל י ל א מכרת י ל ך אל א אח ת . שנ י עבדי ם א ו שנ י
שטרות י ש ל י ביד ך אי ן ל ך ביד י אל א שט ר אח ד א ו עב ד אח ד הר י ז ה נשב ע היס ת .

וכן א ם טע ן ואמ ר חצ ר ז ו א ו עב ד ז ה א ו שט ר ז ה שי ש ל י ביד ך של י הו א ואת ה מכרת ו

לי והנטע ן אומ ר ל א הי ו דברי ם מעול ם . בי ן שהבי א הטוע ן ע ד אח ד בי ן של א הבי א הר י
זה נשב ע היס ת ונפט ר . *וכ ן החופ ר בשד ה חביר ו בורו ת
שיחין ומערו ת והפסידו ה והר י הו א חיי ב לשל ם בי ן שטענ ו
שחפר והו א אומ ר ל א חפרת י א ו שטענ ו שחפ ר שת י
מערות והו א אומ ר ל א חפרת י אל א אח ת א ו שהי ה ש ם
עד אח ד שחפ ר והו א אומ ר ל א חפרת י כלו ם . הר י ז ה

נשבע היס ת ע ל הכ ל ♦ ג טענ ו כלי ם וקרקעו ת בי ן שהוד ה בכ ל הקרקעו ת וכפ ר בכ ל
הכלים בי ן שהוד ה בב ל הכלי ם וכפ ר בכ ל הקרקעו ת בי ן שהוד ה במקצ ת הקרקעו ת
וכפר במקצת ן ע ם כ ל הבלי ם . בכ ל [נ ] אל ו נשב ע היס ת . אב ל א ם הוד ה במקצ ת כלי ם

א טוס׳ ט סי ׳ צ ה פמ׳ ג עשי ן סי ׳ צ ם : ב טו ר ש ם סמ״ ג שם ; וכפ ר

תובעו דמ י החבל ה הר י הו א כמטלטל־ ן ונ)י ן
זו ראי ה דכ י אמרינ ן לאד ם הוק ש לקרק ע ה ד מיל י עבדי ם דכהי ב בה ו כהדי א והחנחלח ס אוח ם למיכ ס אחריכ ם הג ל שאר&ינש י ייאיל א • ג טענ ו כלי ם וקרקעו תוכו׳ . משנ ה

סרק שבוש ת הדייני ן(ד ף ל״ס ) מבוארת :

טענו

לחם משנ ה

י פסק ו כ ל הגאוני ם הלכ ה וכו ׳ . קש ה קצ ת דתל ה ז ה בפס ק הגאוני ם כאיל ו א י
הדבר מוכר ה והר י כיו ן דקי״ ל דטענ ו חטי ם והוד ה ל ו בשעירי ס פטו ר ע״ כ

ליחא לדאבו ה דר ׳ אפטוריק י דהו א הבו ר חיי ב כדחמרינ ן בפ״ ק דמציע א (ד ף ה׳: )

וא״א להעמי ד סברת ו א ם ל ו שיסבו ר כדאמר ו ש ם וכיו ן דקי״ ל דהוד ה ל ו בשעורי ם

פטור ע״ כ הלכ ה כר ' חיי א ולמ ה סל ה כא ן הפס ק בגאוני ם כאיל ו רי ן הדב ר מוכר ח אל א

מפני שה ם פסק ו כ ן :

פ״ה ב וכ ן החופ ר בשד ה חביר ו וכו ' . כת ב ה״ ה ז״ ל ומ״ מ אפי ׳ לפירו ש ז ה י ש
ראיה וכו ' . קש ה דהי ה ל ו להבי ס ראי ה מפירו ש רש״ י ז״ ל דורא י הו י
כתביעת קרקעו ת דא ם איה א דהו י כתביע ת מטלטלי ן למ ה לי ה לרש״ י ז״ ל לומ ר דהא י
לאו היל ך הו א שדינ ו מחזיר ה כמו ת שהי א חישו ק לי ה דה א הוד ה במטלטלי ן שהי א
החפירה וראי ה זא ת שהבי א דהיינ ו התירו ן הדמו ר בגמ ׳ לכאור ה נרא ה שאינ ו כ ל כ ך
ראיה דאיכ א נינייה ו דלתירוצ א קמ א ל א הו י מעמ א משו ס מטלטלי ם אל א משו ם דהקרק ע
לא הו י היל ך שאינ ו מחזיר ה כמו ה שהי א . ונרא ה שהו א מבי ן אפיל ו א ם תפר ש דהפירו ש הו א דהטענ ה שת י שדו ח והוד ה באמ ח ול א כפירו ש שחב ע החפירו ת ולכ ך אמ ר דסירו ש
א״ת כ ן והטע ם דל א הו י הודא ה לא ו משו ס דהקרק ע ל א ה ר היל ך כיו ן שהו א מסו ר כדפירש״ י ז״ ל חל א משו ה דהו י מטלטלי ן קש ה דהיינ ו הסירו ן הב ׳ וא ם נפר ש כפירו ש

רש״י

השגת הראב״ ד

*וכן החופ ר כשד ה וכו ׳ ע ד הר י ז ה נשב ע היס ת ע ל
הכל . א׳ א נראי ן דברי ם שתבע ו למלאו ת החפירו ת
ולהשוות החצירו ת אב ל א ם תגע ו לשל ם פחת ו ה״ ה
כשאר תביע ת ממו ן וכמ י שאמ ר ל ו חבל ת נ י שתי ם