Section 556

ה שט ר שכתו ב ב ו סלעי ם וכו ׳ . כת ב הר ב המגי ד ז״ ל ואע״ ס שרבינ ו ז״ ל דימ ה די ן
זה למשי ב אבד ה וכו ׳ . אע״ ס שרבינ ו ז״ ל כת ב לשו ן הבריית א דהר י ז ה
כמשיב אביד ה מ״ מ דקד ק הר ב המגי ד ז״ ל מדברי ו שהארי ך וכת ב ותקנ ת חכמי ם הי א
שכל שישי ג אביד ה ל א יבב ע כמ ו שביארנ ו במקומ ו וש ס ביא ר דאפיל ו מהיס ח פכיו ר
ולכך כח ב ה״ ה דרבינ ו ז״ ל דימ ה די ן ז ה למשי ב יבד ה ואי ן לדחו ת דנק ט לשו ן הבריית א
דיוחר נרא ה כדכחיבנ א . ועו ד דהכריית א קאמר ה כ ן מפנ י שעדיי ן ל א נתקנ ה שנוע ת
היסח אכ ל רבינ ו ז״ ל שהו א כות ב אח ר שנתקנ ה שבוע ת היס ח ל א הי ה ל ו לדמות ו למשי ב
אבידה דש ם סטו ר אפי ׳ היס ח וכא ן חיי ב כהיס ח : וכ ן האומ ר וכו ׳ . א״ א אנ י אומ ר
שזה מחלוק ת וכו ' . כב ר ביארת י השג ה ז ו בס ׳ ראשו ן :

ו מנ ה ל י ביד ך ע ל משכו ן וכו ׳ . כת ב הר״ א ז״ ל וא ס שו ה החמשי ם א ו פחו ת מ ה

ישבע היל ך הו א ע״ כ . וקש ז דהנ י דבשו ה חמשי ם הו י היל ך אב ל כששו ה פחו ס

והוא

משנה למל ך

מה שכת ב יט ע ופר י כ ל נכסיו^משועגדי ם ג ו אע׳ 6 שאי ן ז ה מעל ה ומורי ד לעני ן שאי ן יכו ל לכסו י נ ו שכת ב נרא ה שכיו ן למ׳ ש ס׳ ה גסט״ ז מהלכו ת אישו ה דאע״ ג

דאין

הגהות מיימוניו ת

מגדל עו ז

אלסש ז״ ל זהניאו ר ס׳ א דהלכו ת גזל ה זאנד ס ; וכ ן האומ ר למניר ו אמ ר ל י אנ א שי ש ל ו ניד ן וט ׳
עד משנוט ח היס ת : בח ב הראנ׳ ד ז׳ ל אנ י אומ ר שז ה ממלוק ת ונו ׳ : ואנ י אומ ר ז ה פשו ט אצל י
שהוא מחלוק ה סר ק שנוע ת הדייגי ן ומייה י ל ה ם׳ נ דכחונו ח וג ס הר נ ז׳ ל נהלכו ת שנועו ס פס ק
כן ואנ י כנ ר הארכת י נז ה כ ל הצור ך פ׳ א ש ל אל ו ההלמ ת ולפסו ק כחכמי ם שה ם רני ם : וא ץ צרי ו
לומר א ם הוד ה ע ד סטו ר א ף משנוע ת היס ה . נשנועו ס סר ק שנוע ס הדייני ן(ד ף מ׳נ ) וסר ק כ ל
הנשנעין : אכ א יור ש שטע ן ע ד מוד ה כמקצ ת וישנ ע . פ״ נ דכתונו ת (ד ף י׳ח ) וסר ק כ ל הנשנגי ;
(דף מ׳ז ) : סנ ה ל י ניד ך ע ל משכו ן ז ה ע ד שהוד ה נה ם : כת ב הראנ׳ ד ז״ ל וא ם שו ה החמשי ם
או סחו ת מ ה ישכ ע היל ך הו א עכ׳ ל : ואנ י אומ ר ז ו נירושלמ י נאמ ר והגאו ן ז׳ ל השינ ו כ ן וסר׳ ס
דל מקוצ י מדע ת רנותינ ו נעל י התום ׳ ק כת נ ומ ה שהקש ה היל ך הו א כנ ר נשמ ר רש׳ י ז׳ ל סר ק
קמא דמציע א (ד ף ד׳ ) נשמעתי ; דר נ שש ת ותנ א ר ׳ חיי א דאמרינ ן מתניתי ן הו א ופירש ו ז׳ ל כ י
לשון היל ך ר׳ ל הר י הי א של ך נכ ל מקו ם שהו א ול א כמ ו שסנורי ם העול ם לפר ש מ ה הו א לפני ך ק ח

חסץ ומהדור א בחר א רר׳ ח שפס ק מכא ן דהיא ך חיי ב כדאעי א ם״ א ע׳ ב : [נ ] כר ׳ עקיב א
סחבירו ר״ א בר׳ ש וכ ן פס ק באאפ ם וית ר רבותינ ו ור״ י אומ ר דגרסינ ן ר ׳ יעק ב דהו א
בר סייוגתי ה דר׳ א בר״ ש ועיי ן בחום ׳ ר׳ ב : [ג ] הב י מסי ק ר ב בגמר א דא ם אמ ר יור ש
ברי ל י בה א אמ ר ראב׳ י ישב ע כדרב ה ואומ ר ש ש דקמסלג י בה א דאמ ר רב ה מוד ה
מקצת הטע ו ה ישב ע ובו ׳ הזק ה אי ן אד ם מעי ז פני ו בפנ י בע ל הוב ו וכי׳ . והנ ה פס ק
כראב״י דאמ ר ל א ש? א ב ו ל א שנ א בבנ ו אמ ר רב ה אינ ו מעי ז הילכ ך לא ו משי ב אבר ח
הוי ודל א כרבנ ן דאמר י ב ו הו א דאינ ו מעי ז אב ל נכו ו מעי ז וטדל א העי ז משי ב אבר ח
הוי כ ך פס ק ר״ ת שמשנ ת ראב״ י ק ב ונק י ות ו דרב א מעמי ד םתמ א דטתני ' אליבי ה
ושמואל דמוק י ל ה בע׳ א לקט ן הב א ליפר ע מנכס י קט ן כדאיח א דת ם ם׳ מ ל א פלי ג אמשנ ת
ראב׳י דק ב ונק י ס׳ ה ועיי ן בסימ ן ב ׳ ע׳ ב : [ד ] דאמ ר בירושלמ י נאמ ן המלו ה לומ ר ע ר

כדי

זלך דא׳ כ א׳ א להלו ם ההי א שמעח א דמתני ׳ הי א ול א משכח ת ל ה ול א דמי א כל ל וכדאית א הת ם למדקד ק נ ה יס ה ונז ה יתרצ ו כמ ה קושיו ת ואי ן צ״ ל כ י קושי א זא ת מתורצ ת נז ה שע ל המשכו ן ה ם
דנין ו1 ס מו ן : היו ו המשט ן שו ס מא ה וט ׳ פ ד ע ל העערי ס שכס ר בה ם : נת ג (זיאנ׳ ד ז״ ל א ף ז ה היל ן הו א עכ׳ ל : ואנ י אומ ר כנ ר הוכחת י מפירש׳ י ז״ ל ונ ו מפוי ן ג ס ו ס וכ ן בירושלמ י ונתשונ ס

מגיד משנ ה

משפטים . הלכו ת טוע ן ונטע ן 2״ ך כס ף משנ ה ח 15 '

? מנ ח ל י ביד ך והל ה אומ ר ממשי ם ונו ״ . מימר א פר ק השוא ל במציפ א (ד ף צ״ח )
ובהרבה מקומו ת מנ ה ל י ביד ך והל ה אומ ר אי ן ל ך ביד י אל א ממשי ם והשא ר
איני יוד ע מחו ך שחי ט יכו ל לישב ע משל ם . ודי ן המר ה שהזכי ר רבי ט כנ ר בסבת י בהרב ה
מקומות שהו א מתקנ ת הגאוני ם )״ ל :

ח מנ ה ל י ביד ך והר י ע ד אח ד מעי ד עלי ו וכו׳ . כת ב הי ה וא״ א לפר ש דברי ו אל א באח ד
משני פני ם וכו ׳ כ״ פ הריב״ ש בחשוב ה דבר י רבינ ו וזה ו שתפ ש הר ב בלשונ ו
אבל אח ה חיי ב ל י כנג ד אות ו מנ ה ול ח אס ר פרעתי ך וכיו ן שהע ד העי ד שעדיי ן חיי ב ^
המנה אי ט נאמ ן לפטו ר עצמ ו במענ ה אחר ת מחו ; בסג ו שיכו ל להכחי ש הע ד והי ה נא ת

בשבועה סל א הר י הו א כשני ם מעידי ם ב ו
שחייב ל ו מנ ה שא ז אי ן מג ו להאמי ט במ ה
שמוען אב ל אח ה חיי ב ל י כנגד ! וכ ן נרא ה ג״ כ
ממ״ש בהמו ך וכ ן כפר ; שב ת עלי ו ע ד אח ד
וטען שפר ע א ו שהמזרת י הפקדו ן ה״ ז מחויי ב
וכו׳ ר״ ל שמע ! תחל ה בבי ת די ן להד״ מ ואח ר
שנא הע ד מע ן שפר ע וכ ן פיר ש הראב״ ד דבר י
הרמב״ם בהש,ת ו ולכ ן קרס ו כפר ן ודי ן ז ה
כתט כרמב״ ס בפי׳ ד מהל ׳ מלו ה בפיסק א
שהתחלת: וכ ן הור ו רבות י שהכופ ר במלו ה ע ל
פה וכו ׳ וש ם בי :, ר הראב״ ד ז״ ל מע ם הדב ר
ביאור רח ב וג ס במ״ ש הרמב״ ם לפיכ ך שמ ר
שיש ב ו ע ד אח ד ומע ן שפרע ו וכו ' פיר ש
הראב״ד ז״ ל בבהוחז ק כפר ן ע ל פ י שט ר ז ה
אלא שאי ן נרא ה כ ן משש ט דבר י הרמב״ ם
שהרי כת ב אח״ כ וכ ן כפר ן מכל ל דריש א לא ו
בכפרן סב ל נרא ה שדע ת הרמב״ ס דכיו ן שא ם
היו שני ם בשכי ר הי ו מחייבי ם אות ו ממו ן ול א
היה נאמ ן לומ ר פרעת י ומ״ מ דברי ו בדי ן ז ה
מן

ח מנ ה ל י ביד ך והר י ע ד אח ד וכו ׳ . דיני ן
אלו שכת ב רבינ ו בע ד אח ד שאי ן
אומר מג ו שא ם הי ה מכחי ש הע ד הי ה נאמ ן
בשבועה עכשי ו ג ם כ ן נאמינה ו בשבוע ה הוציס ם
מהמעשה שהזכי ר והו א כבב א בתר א פ ׳ חזק ת
ובהרבה מקומו ת והו א כ ך ההו א גבר א דחמ ף
נסכא מחברי ה אח א לקמי ה דרב י אמ י הו ה
יתיב רב י אב א גבי ה אז ל איית י ח ד סהד א
דמטפה מיני ה אמ ר לי ה אי ן חטפ י ודיד י חשפ י
סמר ר ׳ אמ י היכ י לדיינו ה דיינ י להא י דינ א
לישלם ליכ א חר י סהד י ליפמרי ה איכ א ח ד
סהדא דמיחט ף חטפ ה מיני ה לישחב ע ה א
מודה אי ן חטפ י ודיד י חטפ י אמ ר לי ה רב י
אבא הו ה לי ה סחויי ב שבוע ה שאינ ו יכו ל
לישבע ומשל ם ומעש ה ז ה הו א בהרב ה מקומו ת
בגמרא בהלכ ה ברור ה וא י אפש ר בשו ם פני ם
שתהיה כוונ ת רבי ט כגו ן שאי ן ז ה הע ד יוד ע
אם פרע ו א ם לא ו שא ם ל א כ ן ודא י נאמ ן
היה לומ ר י ש ל י ביד ך כנגד ן שהר י ודא י אפי ׳
בשנים מעידי ן שהלו ה ואינ ן יודעי ן א ם פ;ע ו
נאמן הו א לומ ר י ש ל י ביד ך כנגד ן מג ו דא י
בעי אמ ר פרעת י שהמלו ה א ו המפקי ד א ת
חבירו בעדי ם אינ ו צרי ך לפרע ו ול א להחזי ר
לו בעדי ם ונאמ ן לומ ר החזרת י א ו פרעת י
ועובדא דנסכ א הו א מפנ י שהגוז ל א ת חביר ו
בעדים צרי ך להחזי ר ל ו בעדי ם וכמ״ ש פ״ ד
מהל׳ גזל ה א ו הו א דוק א כשהע ד מעי ד שהנסכ א
היא עדיי ן בי ד החוט ף אב ל א ם תמצ א לומ ר
שאין הגוז ל א ת חביר ו בעדי ם צרי ך לומ ר החזרת י
בעדים והע ד ל א הי ה מעי ד א ם הי א ביד ו
עדיין ודא י מהימ ן הו א כ י אמ ר דיד י חשפ י
מגו דא י בע י אמ ר החזרת י וכ ן כתב ו ז״ ל
ועכ״פ דבר י רבינ ו בדיני ן אל ו ש ל ע ד אח ד
אינן כמשמע ן ומחי ך פ ש טו ת ז ה סת ם רבינ ו
וסמך ע ל המביני ם וא״ א לפר ש דברי ו אל א
באחד משנ י פני ם א ו שהע ד מעי ד שעדיי ן מנ ה
זה אצל ו כגו ן של א זז ה יד ו מחו ך יד ו א ו שהו א
מעיד שהו א תו ך זמנ ו א ו ע ל הדר ך הכתו ב

בהשגות כגו ן שמע ן תחל ה להד״ מ ואח ר כ ך הוצי א עלי ו ע ד ז ה וחז ר ואמ ר לוית י ופרעת י והדר ך הראשו ן כשהע ד מעי ד שעדיי ן המנ ה אצל ו הו א אמת י בדי ן הראשו ן שהזכי ר רבינ ו

והוא שהנתב ע טוע ן י ש ל י ביד ך כנגד ן כסו ת א ו כלי ם והטע ם לפ י שכ ל מקו ם ששני ם מחייבי ; אוה ו ממו ן אח ד מחייב ו שבוע ה ושני ם בכה״ ג המעידי ם שעדיי ן המנ ה ביד ו ודא י

אינו נאמ ן לומ ר י ש ל י ביד ך כנגד ן כסו ת א ו כלי ם דה א ליכ א מג ו דא י בע י אמ ר פרעת י וכה ן גב י ע ד אמ ד כיו ן שאינ ו יכו ל לישב ע להכחי ש הע ד אע״ פ שפוט ר עצמ ו בטענ ה אחר ת
חייב לשל ם אב ל מ״ ש וכ ן כפר ן שב א עלי ו ע ד אח ד וטע ן שפרע ו הו א בהכר ח כמ ו שהעמיד ו הר״ א ז״ ל שא ס כדר ך הראשו ן שהע ד מעי ד שעדיי ן הו א חיי ב ל ו ישב ע להכחי ש הע ד
ויפטר ומ ה ל י מכחיש ו בעיק ר ההלוא ה ומ ה ל י מכחיש ו בפרעו ן אל א ודא י כ ן הו א בשכפ ר בתחל ה וז ה מבוא ר בלשונ ו שאמ ר וכ ן כפר ן וכ ן הו א עיק ר הנוסח א בדבר י רבינ ו וזינ ו אמ ת

על הדר ך הז ה אב ל די ן הפש ר הו א לדע ת רבינ ו כפשט ו לפ י ששני ם בשט ר הי ו מחייבי ; אוח ו ממו ן וכב ר ביארתי ו פי״ ד מהלכו ת מלו ה ולו ה וש ם כתבת י מ ה שנ״ ל וחח״ כ מצאת י

כדברי לרשב״ א ז״ ל בתשוב ת שאלה :

ט מנ ה הלויחי ך ל א הי ו דברי ם וכו ׳ . זה ו די ן כפר ן שנתבא ר בסמו ך ול א ב א רבינ ו אל א לבא ר ענינ ו וג ס ז ה הורא ה ברור ה ע ל כוונת ו ז״ ל :
י מנד , ל י ביד ך . זה ו מחלוק ת רב י חיי א ור ׳ אפטוריק י פ״ ק דמציע א (ד ף ג׳ ) ופסק ו כ ל הגאוני ם כר ׳ חיי א שהו א מחיי ב שבוע ה כמ ו שכת ב רבי ט :

ואלו

משמונים ונוטל ן מ ן המשכו ן . ונשב ע הלו ה מ ן התור ה
על העשרי ם שכפ ר בה ן . כפ ר בכ ל ואמ ר אי ן ז ה משכו ן
אלא פקדו ן ואי ן ל ו אצל י כלו ם נשב ע המלו ה שאי ן
פחות משמוני ם ונשב ע הלו ה היס ת ע ל העשרי ם ז ז מנ ה
יי-לי ביד ך והל ה אומ ר המשי ם ודא י י ש ל ך ביד י אב ל
[ה] החמשי ם אינ י יוד ע א ם אנ י היי ב בה ן א ו לא ו הר י
זה מחויי ב שבוע ה מפנ י שהוד ה במקצ ת ואינ ו יכו ל
להשבע במקצ ת שכפ ר ב ו שהר י אינ ו יוד ע לפיכ ך
משלם [י ] המנ ה בל א שבוע ה וכ ן כ ל כיוצ א בז ה . וי ש
לו להחרי ם ע ל ט י [׳ ] שטוע ן על י דב ר שאינ ו יוד ע
בודאי שאנ י חיי ב ב י • ח מנ ה ל י ביד ך והר י ע ד אח ד
מעיד עלי ו והנטע ן אומ ר כ ן הו א אב ל את ה חיי ב ל י
כנגד אות ו מנ ה הר י ז ה מחויי ב שבוע ה ואינ ו יכו ל
לישבע ומשל ם . ומפנ י מ ה אינ ו יכו ל לישב ע שהר י הו א
מודה במ ה שהעי ד ב ו ["]הע ד ואי ן הנשב ע בהעדא ת
עד אח ד נשב ע ע ד שיכחי ש א ת הע ד ויכפו ר בעדות ו
וישבע ע ל כפירת ו . *לפיכ ך שט ר שי ש ב ו ע ד אח ד וטע ן
שפרעו . וכ ן כפר ן שב א עלי ו ע ד אח ד וטע ן שפר ע א ו
החזרתי ל ך הפקדו ן הר י ז ה מחויי ב שבוע ה ואינ ו יכו ל
להשבע ומשל ם . מעש ה באח ד שחט ף לשו ן כס ף
[ע] מחביר ו בפנ י ע ד אח ד ואמ ר אח ר כ ן חטפת י ושל י
חטפתי ואמר ו חכמי ם הר י ז ה מחויי ב שבוע ה ואינ ו יכו ל להשב ע ומשל ם וכ ן כ ל כיוצ א בז ה :
ט מנ ה הלויתי ך ל א הי ו דברי ם מעול ם הבי א ע ד אח ד שלו ה ממנ ו בפני ו . הואי ל ואיל ו
היו שני ם הי ה מוחז ק כפר ן ומשל ם כמ ו שיתבא ר הר י ז ה נשב ע ע ל פ י ע ד אח ד שכ ל
מקום ששני ם מחייבי ן אות ו ממו ן אח ד מחייב ו שבוע ה . חז ר ואמ ר פרעת י משל ם בל א
שבועה כמ ו שבארנ ו : י מנ ה ל י ביד ך אי ן ל ך ביד י כלו ם והעדי ם טעידי ן עלי ו שעדיי ן י ש