Section 553

ופרוטה וכו ׳ ובודא י דהכ י הו י הטענ ה ול א ב א כא ן רבינ ו ז״ ל אל א לומ ר דינ א דמ ה

שטענו ל א הוד ה ל ו :

ט מנור ה גדול ה . גפ ' שבוע ת הדייני ן תני א מנור ה גדול ה י ש ל י ביד ך ט ׳ (עיי ן
במ״מ) אב ל אמ ר ל ו כו ר תבוא ה י ש ל י ביד ך והל ה אומ ר אי ן ל ך ביד י
אלא לח ך חיי ב מנור ה ב ת עש ר ליטרי ן וכו ׳ והקש ו בגמר א וכו ׳ כמ ה שהבי א ה״ ה ז״ ל

וכו׳ ולפ י החירו ן שאמר ו ש ם שאנ י מנור ה נו ׳ הוקש ה לרש״ י ז״ ל דכאזו ר ג״ כ יכו , לחותכ ו

ותירן דשאנ י אזו ר דראשי ה ניכרי ם אב ל רגינ ו ז״ ל נרא ה לפ י פירו ש ה״ ה ז״ ל דל א רצ ה
לתק ק לרךשי א זא ח אל א אמ ר דה״ ה אזו ר ולפ י מא י;ס״ ד לאקאמ ר הכ י משו ם דח,יו ת
לא מיחנ י בפירו ש בבריית א הילכ ך ל א משתמ ע מ ד מאינ ך . וקש ־ ל י ע ל דבר י ה״ ה ז׳ ל
דכיון דא י הו ה אמ ר בפירו ש כבריית א מוליו ת משמ ע מדברי ו ז״ ל דהו ה אמרינ ן ה״ ה אזו ר

א״כ

מנדל ע ה

צשנט . בשגוטוי ו פרי ן שבוט ת הדייני ן : וג ן בשגוט ת השומרי ם ט ד מסרוט ס ומטל ה.^סר ? הגוז ל
טצים (ד ף ר,׳ו ) : הור ו רגות י שהנשגעי ן ונוטלי ן וכו ׳ ואנ י אומ ר שצרי ך הנתב ע וכ ו נ ד ישב ט
מספק : כת ב הראב״ ד ז׳ ל ומ ה יטש ה השבי ר הענ י וכו ' : ואנ י אומ ר הורא ה ז ו כתב ה ר י לזצה ש
ז׳ל פר ח הזה ב ודי ו לרגינ ו מש ה ז׳ ל שדט ח רבותי ו נוה ה הימנ ו אמג ס מ ה שה־ש ה ל ו מ ן השכי ר
עלה ע ל דעת ו כ י אות ו אינ ו נשנ ט אל א בי״י י י^ל' י 1' ״ .״ ״

שכירות ול א הזכי ר ש ס דב ר ז ה נל ל י״י י י '

ביה שכי ר ול א הוצר ך לפר ש : אי ן מוד ה במקצ ת חיי ב אל א לת ך חטי ם וזיי ב , בנזיקי ן פ ר ן
(דף ל׳ה ) ופר ק קמ א דמציע א ; דינ ר זה ג ל י ניד ן ע ד וכ ן כ ל כיוצ א נז ה , בשבועו ת פ שנו ע

12

מגייד משנ ה

משפטים . הלכו ת טוע ן ונטע ן מגי ד טשנר .

ליתני אזור ה ל א מארקינ ן תנ א סד א והו א הדי ן לאיד ך משו ס דחליו ח ל א מימנ י נפירו ש
מרייחא הילכ ך ל א משתמ ע ח ד מאיד ך אכ ל במסקנ א אזו ר ומנור ה שוי ן . ז ה נרא ה לרמ ת
רבינו וכ ן נרא ה מדבר י רכינ ו הא י ז״ל :

' כו ר חטי ם וכו ׳ . בכ״ר , נ ׳ המני ח א ח הכ ד(ד ף ל״ה; ) מימר א טענ ו חטי ם והוד ה ל ז
בשעורים פטו ר א ף מדמ י שעורי ם והעל ו

בהלכות מהסוגי א אפ ר ש ם דא י חס ם שעירי ם
לא מפקינ ן מיני ה וכ ן פסק ו הגאוני ס :

יא הטוע ן א ת חביר ו שנ י מיני ! וכו ׳ . פ ׳
שבועת הוייני ן (ד ף מ׳: ) אמ ר
שמואל ניענ ו חטי ם ושעורי ם והוד : ל ו באח ד
מק חיי ב וכ ן העל ו פס ; התחי ל הטוע ן
ואמר כו ר חטי ם וכו ׳ . ש ם מימר א פשוט ה
כדברי רבינ ו ז״ל :

יב כו ר חטי ם י ש ל י ביד ך אי ן ל ך וכו ׳ .

זה מתבר ר מחו ך הדי ן שהזכרת י
בסמוך דמשמ ע דנעינ ן שיוד ה ויכפו ר במ ה
שטענו אל א שלמעל ה אמר ו שא ס נרא ה לדייני ן
שהנטען הערי ם חיי ב וא ף בדי ן ז ה כת ב כ ן
רבינו מאי ר הל ! י ז״ ל שא ס הוד ה בחטי ם
כמערים קוד ם שהתוב ע ישלי ם דברי ו חיי ב
ואף מלשו ן רבינ ו נרא ה שכוונת ו הי א כשהתוב ע
היה עוש ה מה ן שת י תביעות :

כלא

יג מל א עשר ה כדי ןוכו׳ . כס ׳ שנ י דיינ י גזלו ת (ד ף ק״ח)משנ ה וסוגי א דגמר א והעל ו
בהלכות הפס ק כדבר י רבינ ו וכ ן הסכימ ו כ ל הפוסקי ם ז״ ל :

יד מג ה י ש ל י בידךהלוא ה וכו׳ . די ן ז ה ל ח נזכ ר ב ו מ ׳ בביאו ר חב ל המפרשי ם נחלק ו
. נ ו ונחל ו בסוגי א שבפר ק השוא ל . בהשגו ת כחו ב א״ א וחנ י מור ה וב א
וכי׳. והחלו ק הראשו ן שכת ב הר״ א ז״ ל בעוע ט
מנה מלו ה ומנ ה פקמ ן שא ס הוד ה באח ד מה ם

שהוא פטו ר הו א דב ר מחמי ה דמ י גר ע מטענ ו
חטים ושעורי ם והוד ה ל ו בסה ד מד ם שהו א
חייב וכב ר השי ב עלי ו הרמב״ ן ז״ ל אנ ל הדי ן
שהזכיר רבינ ו ז״ ל במג ה מלו ה והו א מוד ה ל ו
בחמשים ש ל פקדו ! שהו א חיי ב נרא ה דע ת
הרשכ״א ז״ ל מסכמ ת לדבר י הר״ א ז״ ל שהו א
סטור וגדול ה מז ו שא ס טענ ו מנ ה מלו ה
והודה ל ו מנ ה פקדו ן דהו ה לי ה כטענ ו חטי ם
והודה ל ו בשעורי ם שהו א פטו ר כנזכ ר למעל ה
והדבר צרי ך לימו ד וכב ר נשא ו ונתנ ו בדי ן ז ה
של הר״ א ז״ ל הר״ ז הלו י ז״ ל שהו א חול ק עלי ו
וארכו הדברי ם ביניה ם ול א עמד ו דבר י הר״ א
ז״ל :

מנה

במנורה ב ת חמ ש ליטרי ן הר י ז ה מוד ה במקצ ת
מפני שיכו ל לגרר ה ולהעמיד ה ע ל חמ ש . וכ ן א ם טענ ו
אזור גדו ל ואמ ר ל ו אי ן ל ך ביד י אל א אזו ר קט ן פטור .

אבל א ם טענ ו יריע ה ב ת עשרי ם אמ ה והוד ה ל ו ביריע ה
בת עש ר אמו ת הר י ז ה נשכ ע מפנ י שיכו ל לחתכ ה
ולהעמידה ע ל עש ר וכ ן כ ל כיוצ א בז ה : י כו ר חטי ם
יש ל י ביד ך אי ן ל ך ביד י אל א כו ר שעורי ם פטו ר א ף
מדמי שעורי ם . שהר י אומ ר ל ו אי ן ל י ביד ך שעורי ם
ונמצא ז ה דומ ה למ י שאמ ר לחבי ת בבי ת די ן מנ ה ל ך
בידי ואומ ר ל ו האח ר אי ן ל י ביד ך שאי ן בי ת די ן
מחייבין אות ו לית ן ל ו כלו ם . [י ] וא ם תפ ם התוב ע דמ י
[כ] השעורי ם אי ן מוציאי ן מיד ו : י א הטוע ן א ת חביר ו

שני מיני ן ״והוד ה באח ד מה ן הר י ההודי ה ממו ן הטענ ה ונשב ע . כיצ ד כגו ן כו ר חטי ן
וכור שעורי ן י ש ל י ביד ך א ץ ל ך ביד י אל א כו ר [ל ] חטי ן חיי ב . התחי ל הטוע ן ואמ ר כו ר
הטין י ש ל י ביד ך יקוד ם שישלי ם דברי ו ואמ ר כו ר שעורי ם י ש ל י ביד ך אמ ר ל ו הנטע ן אי ן ל ך ביד י אל א כו ר שעורי ם . א ם
נראה לדייני ן שהנטע ן הערי ם [מ ] חיי ב שבוע ה . וא ם לפ י תומ ו פטו ר • י ב כו ר חטי ן י ש ל י ביד ך אמ ר ל ו ה ן וכו ר שעורי ם
אמר ל ו אי ן ל ך ביד י שעורי ן . הר י ז ה פטו ר ואי ן ז ה מוד ה במקצ ת ע ד שיאמ ר ל ו בב ת אח ת כו ר חטי ם וכו ר שעורי ן י ש

לי ביד ך ואמ ר לו ■ הנטע ן אי ן ל ך ביד י אל א כו ר שעורי ם וכ ן כ ל כיוצ א בז ה • י ג מל א עשר ה כדי ן שמ ן י ש ל י ביד ך אי ן

לך ביד י אל א [נ ] עשר ה כדי ן בל א שמ ן פטו ר . שהר י טענ ו שמ ן והוד ה ל ו בחרסי ם . עשר ה כדי ן שמ ן י ש ל י ביד ך אי ן ל ך
בידי אל א עשר ה כדי ן ריקני ן חיי ב שבוע ה שהר י טענ ו הכדי ן והשמ ן והוד ה ל ו בכד ץ וכ ן השנ ת הראב״ ד

כל כיוצ א בז ה : י ד *מנ ה ל י אצל ך הלוא ה ל א הי ו דברי ם מעול ם ול א לוית י ממ ך אב ל *מנ ה ל י אצל ן וכו ׳ ע ד ולז ה דעת י נוט ה . א׳ א ואנ י

המשים דינרי ן י ש ל ך ביד י פקדו ן א ו משו ם נז ק וכיוצ א ב ו [ס ] הור ו רבות י שז ה מוד ה

במקצת וישב ע . שהר י טענ ו שהו א חיי ב ל ו מא ה והוד ה ל ו שהו א חיי ב המשי ם ומ ה ל י

א טוח׳ מ סי ׳ פ ח ע ד סו ף הטר ק סמ׳ ג עשי ן סי ׳ צס : נתחיי ב

לחם משנ ה

א״כ אנ ו השת א נגנ י אע״ ג דאינ ו מפור ש כיו ן דהו א מוכר ח בבריית א לומ ר כ ן מנ ח
קשיא ריש א לסיפ א נימ א דהו א הדי ן אזו ר ומ ה ל י מפור ש מ ה ל י שיהי ה מכ ח ההכר ח ^
ולא ראית י טע ם נכו ן לחל ק ביניה ם . עו ד י ש להקשו ת בדבר י רנינ ו ז״ ל למ ה ל א
הזכיר ה ך די ן החוליו ת כמ ו שהזכיר ו הר ב בע ל הטורי ם . ונרא ה דהטע ם של א הזכיר ו
הוא משו ם דודא י כשאומ ר מנור ה גדול ה והשי ב ל ו מנור ה קטנ ה י ש ל י ביד ך הו י דהו י
של חוליו ת והו י מ ה שטענ ו הוד ה ל ו מ״ מ משו ס מעמ א דל א הו י דב ר שבמד ה ושבמשק ל
אינו נשב ע תד ע דכ ן הו א דה א כ ד הו ה מוקמינ ן ההי א דעש ר ליטרי ן בחוליו ת ע״ כ
רישא נמ י דמנור ה גדול ה וקטנ ה בחוליו ת אייר י דא י בל א חוליו ת אפי ׳ בעש ר ליטרי ן
חלת ודת י דבחוליו ת אייר י וסע״ ג דהו י מ ה שטענ ו הוד ה ל ו מ״ מ משו ם דל א הו י דב ר
שבמדה תינ ו נשב ע כדכחב ו החוס ׳ ז״ ל וה ך ודא י הו י הכ י אפי ׳ לפ י המסקנ א וכיו ן שכ ן
אין ל ו להזכיר ו דא י במגור ה גדול ה חפי ׳ בחוליו ת סטו ר א י בב ת עש ר ליטרי ן אפי ׳ בל א
ח ליו ח וו ה נ״ ל מוכר ח ותימ ה ע ל הטו ר ז״ ל אי ך כת ב דא ס הי א ש ל פרקי ם ואפיל ו
במנורה גדול ה וקטנ ה חיי ב ה א לפ י מא י דמוקמינ ן בחוליו ת ריש א קסמר ה דאפי ׳ בחוליו ת
במנורה גדול ה וקטנ ה פטו ר ול ח לס י המסקנ א דקאמ ר אל א בש ל חוליו ת ל א קחנ י
הדר בי ה מה א אפי ׳ ריש א דגדול ה וקטנ ה חיי ב וי ש סיו ע קצ ת לז ה משו ם דבגמר א
אמרינן דבש ל מוניו ת ל א קחנ י ואמת י ל א קאמ ר דאייר י בי ן נש ל חוליו ת בי ן שאינ ה ש ל
חוליות אל א מדקאמ ר ל א קחנ י משמ ע דאי ת לי ה דאפי ׳ בריש א חיי ב אפי ׳ דקאמ ר כ ן
קשיא טוג א דמ״ מ ה א ל א הו י דב ר שבמד ה ודב ר מתמי ה הו א זה . ועו ד תימ ה הו א
איך כתב ו הטו ר ז״ ל די ן ז ה גב י מ־ ה ומשק ל דבגמר א משמ ע דטעמ א משו ם מ ה שטענ ו
הוא ולעי ל גב י הולא ה ממי ן הטענ ה הי ה לכותב ו ויות ר י ש לתמו ה ע ל הרב״ י ז״ ל של א
שת לב ו לזא ת וכת ב שרבינ ו ז״ ל ל א כת ב די ן החוליו ת מפנ י שהו א פשו ט ונלמ ד מהדיני ם
הנזכרים דאדרב ה הלי ן הו י בהפ ך כדכתיבנ א וצ״ ע . עו ד י ש לתמו ה ע ל רבינ ו ז״ ל דאמא י

מורה ונ א שא ס טענ ו מנ ה מלו ה ומנ ה פקדו ן והוד ה
נאחד וכפ ר נאח ד אי ן ז ה מוד ה כמקנ ה הטענ ה
שהצואה ופקדו ן שת י טענו ת ה ן וי ם ניד י ראי ה ע ל ז ה
וה׳ה שאי ן נז ה מקצ ת הודא ה עכ׳ ל :

אמרו בגמ ׳ טעמ א דריש א משו ס שמ ה שטענ ו ל א הוד ה ל ו ע ד שע ם ז ה קפ ה סיפ א
נמי לימ א דטעמ א הו י משו ס דל א הו י דב ר שבמד ה ושבמשק ל וסיפ א הו י דב ר שבמד ה
ושבמשקל דהכ י הו י פשט א דברייח א מדקתמ ר אח״ כ ז ה הכל ל וכו ׳ דמשמ ע דע ד השת א
הוי טעמ א משו ם דב ר שבמד ה וכו ׳ וכדכתב ו החוס ׳ ז״ ל ונשלמ א לרש״ י ז״ ל את י שסי ר
דלא רצ ה הגמ ׳ לתר ן משו ם דקש ה לי ה א י הכ י אזו ר נמ י ניתנ י אזו ר ב ת עש ר אמו ת
נו׳ וליכ א תירו ! אב ל השת א דקחמ ר טעמ א משו ם דמ ה שטענ ו וכו ׳ הו י טעמ א דסיס א
דיכול לגורר ה ולינ א למימ ר אזו ר נמ י דראשי ה ניכרי ם חב ל לרבינ ו ז״ ל דסונ ר דלפ י
המסקנא הו י ה״ ה אז־ ר א׳' כ לימ א דטעמ א דברייח א הו י משו ס דב ר שבמד ה ובמשק ל
וה״ה חזו ר ואול י י״ ל דהגמ ׳ קושט א דמילח א קאמ ר דבלה ו טעמ א דמשק ל היכ ת טעמ א
אחרינא דמ ה שטענ ו ל א הוד ה ל ו ומ״ מ קש ה למקש ה דהו י פרי ך דהו י ב ת מינ ה דקאמ ר
בתר הכ י א״ ה סיפ א נמ י כו ׳ דמשמ ע א׳ י אמר ח בשלמ ת מעיקר א דהו י ט״ ד דהו י ב ת
מינה ומ ה שטענ ו הור ה ל ו ניח א קש ה א״ כ מ : הי ה קש ה ל ו מא י שנ א ריש א וכו ׳

לימא משו ם דל א הו י דב ר שבמשק ל : אב ל א ם טענ ו יריע ה ב ת עשרי ם . קש ה ע ל
ה״ה ז״ ל למ ה דח ק עצמ ו כ ל כ ך בדבר י רבינ ו ז״ ל לימ א דאי ת לי ה כרש״ י ז״ ל דבאזו ר
שאני דראשי ה ניכרי ם אב ל מ״ ש רנינ ו ז״ ל הי ה יריע ה דאי ן ל ה ש ס חזי ר ולכ ך לקד ק
ולא כת ב אזו ר דא ם כדבר י ה״ ה ז״ ל מזו ר הי ה ל ו לכתו ב :

יד מנ ח ל י ביד ך הלוא ה וכו ׳ . מ״ ש ה״ ה ז״ ל ונתל ו בסוגי א דס ׳ השוא ל הו י דשא ל
אחת ושכ ר אח ת שהקש ו ש ם בגמ ׳ אמא י מ ה שטענ ו ל א הוד ה ל ו ומ ה שהוד ה
לו ל א טענ ו מפנ י שה ם השו ו שאל ה ושכירו ת ומלו ה ופקדו ן ועיי ן בבי ת יוס ף שהבי א
בשם תלמיד י הרשב״ א ז״ ל לחר ן הקושי א שהקש ה ה״ ה ז״ ל להראב״ ד ז״ ל בחל ק הראשו ן
נח״מ סימ ן ס״ ח : מנ ה ל י ביד ך הלוא ה וכו ׳ . כת ב ה״ ה ז״ ל וגדול ה מז ו שא ס מענ ו
מנה מלו ה והוד ה ל ו וכו ׳ . א ס כוונת ו לומ ר דגדול ה מז ו הי א דל א ד י של א ישב ע ע ל